כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
כלכלת משפחה, צרכנות

פסק הלכה כלכלי: אסור להיכנס למינוס

5/08/2010

כידוע, הלל הזקן תיקן פרוזבול המונע את השמטת החוב. לכאורה נראה שהפרוזבול מבטל את המצווה של שמיטת כספים, אולם, הלל לא המציא תקנה זו. התורה עצמה כבר נתנה את האפשרות למסור את השטרות לבי"ד ע"מ שהוא יגבה את החוב.

התורה לא התכוונה שסוחרים ינצלו את השמיטה לגריפת רווחים בנטילת הלוואות והשקעתן בעסקיהם ואח"כ ימנעו מלפרוע את חובותיהם.

הנצי"ב מוולאז'ין בפירושו העמק דבר מוכיח מתוך הכתובים ששמיטת הכספים נועדה בעיקר לטובת החקלאים שהפקירו את שדותיהם למעננו ונאלצו ללוות כספים לצורך קיומם. האחריות ההדדית מחייבת שגם העירוניים ישאו בעול יחד עם החקלאים וישמטו את חובותיהם. לאלו לא נועד הפרוזבול, הוא נועד בעיקר לסוחרים.

לא נכונה, אפוא, הטענה המוטעית שאילוצים כלכליים הם שגרמו להלל הזקן 'להתאים' כביכול את ההלכה למציאות. עקרונות הפרוזבול היו קיימים כבר בזמן מתן התורה. אלא שעד ימי הלל לא היה צורך שימושי בכך. עדיין לא היו הבדלי מעמדות ניכרים בין חקלאים לסוחרים. בימי הלל הורגש יותר הצורך ליישם את עקרונות הפרוזבול הקדומים, משום שלא הייתה הצדקה שגם לסוחרים תישמטנה ההלוואות. הלל התכוון רק למנוע ניצול פסול של העקרונות ההלכתיים ע"י שכבת אוכלוסייה שלא למענה הועידה התורה את המצווה. אולם הוא גם לא התכוון שייווצר מצב הפוך, שבו ינוצל הפרוזבול לעשוק את העני והאביון שאינם מסוגלים באמת לפרוע את חובותיהם. החתימה על פרוזבול אין בה אפוא קיום פוזיטיבי של מצוות שמיטה, ובמקרה של הלוואה לעני יש בה גם סילוף כוונת התקנה. ואכן הבן איש חי הציע להוציא כמה הלוואות לנזקקים משטר הפרוזבול ולהשמיטן לגמרי.

הסבר לקוי דומה מלווה את היתר העיסקא. העיסקא עצמה, שבה בעל ההון ובעל האון מתחלקים יחד ברווחים ובהפסדים כשרה למהדרין אם היא נעשית כהלכה. התורה לא התכוונה אפוא שבעלי עסקים ינצלו את מצוות גמילות החסדים ואיסור הריבית להתעשר על חשבון חבריהם. להם נועדה העסקה המותרת. בהלוואות צרכניות, בהן אי אפשר לעשות עסקה, הריבית אסורה.

וגם היתר העיסקא הנהוג בימינו – הבנוי על יסודותיה של העיסקא שהותרה מלכתחילה מדאורייתא – אינו מתיר בשופי כל הלוואה צרכנית, ומן הראוי לנוטל הלוואה כזו, או המושך משיכת יתר למטרות צרכניות, שישאל שאלת חכם.

דווקא בתקופה המודרנית, שבה האשראי הוא המניע את גלגלי המשק, מן הראוי שלא נרמוס את הערכים המוסריים של מצוות הגמ"ח ואיסור הריבית. אילו היה גם האשראי היצרני מתחשב יותר בעקרונות העסקה של ההלכה היו ההשקעות רציניות ואחראיות יותר ומקדמות ביתר יעילות את המשק. אין לך רעיון מתקדם יותר מהבחנה זו שבין אשראי זמין לייצור, לבין מצוות הגמ"ח לצריכה הכרחית ודחופה.

אל יישכח הרעיון המרכזי והנצחי של שנת השמיטה: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון - פתח תפתח את ידך לו והבעט תבעיטנו די מחסורו אשר יחסר לו".

הכותב הנו רב העיר רמת גן

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.