כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
כלכלת משפחה, צרכנות

מחיר המנה

21/08/2008

נהוג במקומותינו לתת לחתונה מתנה "בגובה המנה". הרציונאל העומד מאחורי גישה זו הוא שאנו מממנים בדרך זו את ההוצאות של מי שהזמין אותנו, אחרת, למה לקשור את המתנה לגובה המנה? 

נהוג גם לחשוב שהמתנות "חוזרות אלינו". אם יש לנו 100 חברים/קרובי משפחה ובמהלך השנים נתנו לכל אחד, לשמחה שלו, 500 ₪, למשל, סה"כ נתנו 50,000 ₪. נהוג לחשוב שכשנזמין את אותם 100 האנשים לשמחה שלנו הכסף יחזור אלינו. זו הדעה הרווחת, והיא מבוססת על טעות לוגית.

ענף הקייטרינג גלגל בשנה שעברה מיליארד וחצי שקלים. אם אכן המערכת סגורה, כפי שנהוג לחשוב, שההוצאות שלנו ממומנות על ידי מחיר המנה, או שהמתנות שאנו נותנים חוזרות אלינו, מהיכן מגיע הכסף לקייטרינג, לצלם, לבר האקטיבי ולסידור הפרחים?

האגדה העירונית מספרת שאם האירוע עלה 50,000 ₪ וקיבלת צ'קים בגובה 50,000 ₪ אז כיסית את האירוע. הנכון הוא שאנו מוציאים את הכסף פעמיים, ומקבלים אותו רק פעם אחת. 50,000 ₪ ראשונים הולכים ל-100 החברים, לאירועים שלהם. 50,000 נוספים אנו משלמים לקיטרינג ולשאר נותני השירותים באירוע שלנו. סה"כ יצאו מכיסנו 100,000 ₪. אנו מקבלים חזרה רק 50,000, ועכשיו גם ברור שאף אחד לא מממן לנו את החתונה, וכולנו מממנים לענף הקייטרינג את סכומי העתק שהוא מגלגל.

בחברה החרדית הבינו את זה מזמן, ולארוחת המצווה מזמינים רק את בני המשפחה הקרובים, בדרגה ראשונה, כמה עשרות בלבד. האווירה אינטימית והשמחה אמיתית, וגם הכיס אינו נפגע. כל השאר מוזמנים לחופה או לקבלת הפנים שלאחריה.

באבו גוש מוזמן כל הכפר לאירוע. באים, שרים ורוקדים, עם כיבוד קל בלבד.

ורק במקומותינו כשמקבלים הזמנה לחתונה מרגישים כאילו קיבלנו קנס על חנייה במקום אסור או כפל תשלום לכביש 6, כי צריך לשלם את מחיר המנה.

הפקת האירוע הפכה לסטנדארט מחייב, כאילו שאי אפשר אחרת. כאילו שאכפת למישהו אם צבע הפרחים באמת תואם את צבע המפות, שתואמות את הבד שכרוך מסביב לעמודי החופה, שתואם לממחטה שמציצה מכיס המקטורן של החתן ולסרט שעוטף את זר הכלה. כמה אנרגיות מושקעות בזה, ולמי זה בכלל משנה.

אבל כולם מספרים את אותו הסיפור: "חתונה יש פעם בחיים", "לא נשבית שמחה", "צריך להיות מכובד גם בשביל האורחים" ו"לא נריב עם ההורים של החתן". בעלי השמחה מפיקים את אירוע חייהם, בטוחים  שכולם יזכרו את האירוע עוד שנים ארוכות. רוב האורחים שוכחים אותו כבר כשנכנסים למכונית בחנייה. על הכסף לא מדברים, הכסף בעדיפות אחרונה. הבעיה היא שפה לא מגדילים מסגרת. פה צריך לקחת משכנתא חדשה.

מי שיכול להרשות לעצמו שיוציא כמה שבא לו. אבל הסטנדרט מחייב גם את אלו שאין להם. חתונה מקובלת יכולה לעלות 50,000 ₪, ולשלושה ילדים זו הוצאה של 150,000 ₪. גם אם נפרוש את הסכום על פני 10 שנים ההוצאה החודשית להורים תהיה 1250 ₪, ואם נממן את הכסף מהלוואות, כפי שעושים רבים, ההוצאה  תעמוד על 1500 ₪ לחודש, למשך 10 שנים, כאמור. לא מעט למשפחה ממוצעת שהכנסתה החודשית על פי נתוני הלמ"ס קצת יותר מ 10,000 ₪. זה בא על חשבון מימון לימודי השכלה גבוהה, על חשבון פנסיה, על חשבון ביטוחי בריאות

אחשוורוש עשה משתה של 180 יום. בעקבות המשתה הוא התגרש מוושתי. ללמדנו שאין קשר בין מחיר המנה ליציבות חיי הנישואין בהמשך. מפתיע, אמנם, אבל גם חיי נישואין שמתחילים באירוע צנוע יכולים להחזיק מעמד שנים רבות, ובאושר רב.

מחיר המנה נקבע על פי נורמה חברתית, והגיע הזמן להקטין מעט את הסטנדרט המקובל. חתונות פחות מפוארות, צ'קים יותר קטנים, אני בטוח ששמחת החתן הכלה והוריהם לא תפגע.

יוסי אש הנו כלכלן, מומחה בעל שם לתחום כלכלת המשפחה, מחלוצי התחום בישראל ומהמובילים אותו. מכותבי רבי המכר "הדרך אל העו"שר", "ממינוס לפלוס", ו"המסגרת". יוסי אש הנו יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מנהל תוכנית כספית – תוכנית חינוך פיננסי לתלמידי בתי הספר. ומנהל אקדמי של הקורס להכשרת יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.

למידע מועיל נוסף, ולטיפים וייעוץ אישי בתחום כלכלת המשפחה: אש-לידור כלכלת המשפחה

www.esh-lidor.co.il

להזמנת הרצאות: yosy@esh.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.