כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
כלכלת משפחה, צרכנות

שוק החיסכון לטווח ארוך - משחק על סכום הגדול מאפס

28/08/2008

נסו לשכנע זוג הורים צעירים, לפתוח לילד שזה עתה נולד תוכנית לחיסכון פנסיוני. מומחי ביטוח יראו להורים הצעירים כי אין מהלך נבון מזה

"אני לא חושב שיש בכל העולם שוק ליותר מחמישה מחשבים" (1943, תומס ג'יי ווטסון, יו"ר מועצת המנהלים של יב"מ).

שנתיים אח"כ הוצג המחשב הראשון, וניתן אולי להסביר בכך את הקיבעון המחשבתי שגרם לאותם אמירה אומללה. אלא שארבעים שנה מאוחר יותר, אותו קיבעון גרם ליב"מ לאבד את בכורתה בשוק המחשבים. באותם ימים, נכנס למשרדי יב"מ צעיר ממושקף, שהציע להם למכירה תוכנה. ביב"מ התגלגלו מצחוק. "כסף עושים מחומרה, אמרו, לא מתוכנה".

הצעיר הממושקף יצא מהמשרד והקים בית תוכנה שישרת את חלומו. יב"מ איבדה את בכורתה בשוק המחשבים,  ואת מקומה תפס אותו בית תוכנה קטן, מיקרוסופט שמו.

גם ביל גייטס שגה לא אחת בנסיונו לחזות את העתיד. בשנת 1981 חזה גייטס כי "640 קילובייט אמורים להספיק לכל אחד"....

בשנת 1900 , לרגל חגיגות המאה, נשאל ראש עיריית פריז מה תהיה בעייתה העיקרית של העירייה בעוד 100 שנה. "בשנת 2000", ענה ראש העיר, "יהיו כ"כ הרבה מרכבות, עד שיקשה על העירייה לאסוף את הגללים הרבים שישאירו אחריהם הסוסים." מכונית ה T של פורד יצאה לשוק בשנת 1908, ו-5  שנים לאחר מכן כבר נמכרו 170,000 מכוניות בשנה, ובעיית גללי הסוסים בפריס הפכה להסטוריה.

דוגמאות נוספות לא חסרות, ואזכיר רק את מלך צרפת לואי השישה עשר, שב- 1789 אמר ש"העם הצרפתי אינו מסוגל להרוג מלך". ארבע שנים אח"כ הוא שילם על הקיבעון המחשבתי שלו בחייו.

יכולתנו להסתכל אל העתיד, אל הטווח הארוך, מוגבלת. אין זו מגבלה טכנית, או רציונאלית. זוהי מגבלה פסיכולוגית. נסו לשכנע זוג הורים צעירים, לפתוח לילד שזה עתה נולד תוכנית לחיסכון פנסיוני. מומחי ביטוח יראו להורים הצעירים כי אין מהלך נבון מזה, אין מתנה טובה מזו שהורים יכולים להעניק לילדם. ובכל זאת, למה היצרנים אינם קופצים על המציאה ומציעים מוצר נפלא שכזה? ("חיסכון פנסיוני לתינוק",  אפשר לקרוא לו)... כי הורים שנולד להם תינוק חושבים על רק הטיטולים ועל עלות המטפלת. רוב ההורים אינם מתכננים את הוצאות הבר מצווה של הילד,  גם כשהוא מגיע לגיל 10, ורובם יופתעו מההוצאות הגבוהות של הלימודים האקדמאיים, ולחתונה הם ייקחו הלוואה. 

בשנים האחרונות פגשתי אלפי משפחות, במסגרת עיסוקי כיועץ לכלכלת המשפחה. ברוב המקרים המשפחה הגיעה לייעוץ עם דילמה מקומית, של הטווח הקצר. כחלק ממיפוי המצב הכלכלי של המשפחה אני בוחן תמיד גם את מצב החסכונות לטווח הארוך. משפחות רבות המגיעות אלי נמנות על המעמד הבינוני והגבוה, אך גם הן אינן חוסכות מספיק לטווח הארוך. הנתונים הסטטיסטיים מזעזעים. מרבית האוכלוסייה אינה מבוטחת די צורכה לעת זקנה, שלא לדבר על חיסכון ליעדים כלכליים ארוכי טווח.
 
לפי המודל הכלכלי התיאורטי ("מודל מחזור החיים"), על הפרט לחסוך בשנות השיא הכלכליות שלו לשנות השפל. אלא שמניעים סוציולוגייים ופסיכולוגייים, שהתעצמו מאד בעשורים האחרונים, מקשים על הפרט להתנהג בצורה רציונאלית, ונוצרה תרבות, בכל העולם המערבי, של "חייה היום כי מחר נמות" (ויעידו על כך נתוני האשראי הצרכני של משקי הבית בארה"ב, והסכנות האורבות לפתחה של כלכלה זו, ודוגמה חיה קיבלנו רק לפני חודשים מספר עם קריסתו של שוק המשכנתאות המשני שם). אנו עדים לכשל תרבותי מתמשך ועמוק, שמאיים על כלכלות ועל גופים פיננסיים, אך נוגע בסופו של יום לאותו זקן שאין לו כסף לחמם את ביתו בחורף.

בכל העולם המערבי יש כשל שוק מתמשך, בכל הנוגע לחיסכון ארוך טווח בכלל, ולחיסכון פנסיוני בפרט.  באירלנד החליטו לטפל בשורש הבעיה, וב- 2003 העלו קמפיין שמטרתו להעלות את המודעות של הצעירים לחשיבות החיסכון הפנסיוני. הקמפיין כוון לצעירים בגילאי 25-30, ותוך שלוש שנים עלתה המודעות לנושא החיסכון הפנסיוני  מ- 38%  ל- 74%. ובמקביל דווח על עליה בכמות המבוטחים לפנסיה מקרב הדור הצעיר.

טיפול בכשלי שוק אינו מתפקידם של הגופים העסקיים. בשביל זה קיים השלטון, וכדי לשנות שוק בטווח הארוך נדרשים שינויים תרבותיים, נדרשת השקעה רבת שנים ומשאבים, בעיקר בחינוך. אך מצד שני, הרווח שבטיפול באותם כשלי שוק יכול להיות עצום. האינטרס המשותף של כל היצרנים הנו להגדיל את העוגה. זהו אנטרס שעולה גם בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. יחברו נא חברות הביטוח והיצרנים השונים של מוצרי החיסכון ארוכי הטווח, ויצאו בקמפיין לאומי שמטרתו שינוי המודעות לנושא. הרווח שבהגדלת העוגה ישתלם לכולם. זהו מצב קלסי של win-win, שבו גם החברה תרוויח, גם הפרטים בחברה ירוויחו, וגם הגופים שהשקיעו בשינוי התרבותי ירוויחו.

ראו נא את שוק הבדיקות לרכבים משומשים. מישהו הצליח להטמיע, בתחכום רב, את הצורך. והנה לנו אוכלוסייה שלמה שרואה את בדיקת הרכב המשומש כחלק אינטגראלי מתהליך הקניה, ונראה כאילו זו מצווה מדאורייתא ממש. מישהו חינך את השוק, ועכשיו כל מכוני הבדיקה קוצרים את הפרות.

ראו נא את האוברדרפט. מישהו הצליח להטמיע, בכלל משקי הבית, שאוברדרפט הוא חלק אינטגראלי מההתנהלות השוטפת. ועכשיו הבנקים קוצרים את הפרות.

אם "מישהו" (וכאן נדרש שילוב כוחות. המשימה דורשת אורך רוח , נחישות ומשאבים) יטמיע בקרב משקי הבית בישראל את חשיבות החיסכון לטווח הארוך, ישכנעו כי ההווה והעתיד ניזונים מאותה הקופה, וכי באמרה "חייה היום כי מחר נמות" אין שמץ של הגיון, כל הגופים הפיננסיים ירוויחו, וראה זה פלא – גם הצרכנים ירוויחו מכך.

יוסי אש הנו כלכלן, מומחה בעל שם לתחום כלכלת המשפחה, מחלוצי התחום בישראל ומהמובילים אותו. מכותבי רבי המכר "הדרך אל העו"שר", "ממינוס לפלוס", ו"המסגרת". יוסי אש הנו יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה, מנהל תוכנית כספית – תוכנית חינוך פיננסי לתלמידי בתי הספר. ומנהל אקדמי של הקורס להכשרת יועצים ומאמנים לכלכלת המשפחה.

למידע מועיל נוסף, ולטיפים וייעוץ אישי בתחום כלכלת המשפחה: אש-לידור כלכלת המשפחה

www.esh-lidor.co.il

להזמנת הרצאות: yosy@esh.co.il 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.