כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
כלכלת משפחה, צרכנות

כשל תמורה חלקי – כרטיס אדום לבית-העסק

28/06/2009

צרכנים רבים הרוכשים מוצר, עומדים בפני מצב שבו המוצר לא מסופק להם ("כשל תמורה") או שהמוצר שסופק פגום או שונה ממה שהוזמן ("כשל תמורה חלקי"). מדובר בתופעה שכיחה שמגיעה אל כל אחד מאיתנו.

מאמר זה מתייחס ל"כשל תמורה חלקי" בלבד, שהוא כאמור מצב שבו בית-העסק מספק לצרכן מוצר פגום או שונה מזה שהוזמן. על פי החוק, כאשר מדובר ב"כשל תמורה חלקי" הצרכן אינו יכול לבטל באופן חד-צדדי את העסקה ולדרוש את כספו חזרה.

באופן טבעי, כאשר אדם קונה מוצר חדש, הוא מצפה לקבל מוצר חדש ושהמוצר יהיה תקין לחלוטין. כאשר מדובר בריהוט, ביגוד וכד', תקין פירושו ללא פגם, ללא שינויי גוון, במידות שהוגדרו וכד'. פעמים רבות אנחנו מגלים את הפגם במוצר רק לאחר שזה הגיע הביתה. תהליך קניה שגרתי אינו מאפשר בדרך כלל בדיקה יסודית של המוצר. יתרה מזו, העובדה שהצרכן מצפה למצוא בבית-עסק רק מוצרים חדשים ותקינים, הופכת בהכרח כל בדיקה ליותר שיטחית.

הדבר נכון כפליים לגבי מוצרי חשמל, ריהוט וכד' שיסופקו לצרכן לאחר ביצוע העסקה. בקניה מסוג זה הצרכן מבצע את הקנייה לאחר שבחן את תצוגת בית-העסק או קטלוג המוצרים, אך מועד ההספקה יהיה ימים, שבועות ואף חודשים לאחר ביצוע העסקה. כשמועד ההספקה מגיע בשעה טובה, המובילים מכניסים את הטובין הביתה, מגישים לנו מסמך שנחתום עליו, מבהירים שבחתימתנו אנחנו מאשרים שאכן קיבלנו את המוצר שקנינו, ונוסעים להם לדרכם. מה שהם לא מספרים, הוא שהמסמך מהווה אישור שקיבלנו את המוצר כשהוא חדש ותקין לגמרי.

שמחים ומתרוננים אנחנו פותחים את אריזת המוצר, ומגלים להפתעתנו שריטה, שינויי גוון, מוצר שאינו פועל, שזה בכלל לא המוצר שהזמנו וכיו"ב. האם ניתן להחזיר את המוצר ולדרוש את כספנו חזרה? התשובה היא לא. אם היינו מגלים את הפגם כאשר המובילים עוד היו בבית, האם ניתן היה להחזיר את המוצר ולדרוש את כספנו חזרה? גם כאן, לא. זהו "כשל תמורה חלקי".

מה עושים במצב כזה? הצרכן חייב ליידע מיד את בית-העסק על גילוי הפגם ולתת לו הזדמנות נאותה לתקנו. רק אם בית-העסק אינו מצליח לתקן את הפגם, או-אז רשאי הלקוח לבטל את העסקה ולדרוש את כספו חזרה או לדרוש מוצר זהה חדש תקין. ואם בית-העסק מסרב לתקן ו/או להחזיר את הכסף או בכלל להתייחס ללקוח? מה אז? הדרך החוקית היחידה הפתוחה בפני הלקוח היא תביעה בבית משפט, וכולנו יודעים עד כמה התהליך הזה "נעים, יעיל וצודק".

אני אחדד את העניין: מבחינת החוק, גם אם בית-העסק סיפק לנו גרוטאה, הוא את שלו עשה, נקודה. הצרכן חייב לתת לבית-העסק "הזדמנות נאותה" לתקן או להחליף את המוצר. החוק אינו מגדיר מהי הזדמנות נאותה ועובדה זו מנוצלת ע"י רוב בתי-העסק עד תום.

נניח שבית-העסק נכשל בתיקון. כמה הזדמנויות צריך הצרכן לאפשר לו עד שיוכל לבטל את העסקה ולדרוש את כספו חזרה? המציאות מלמדת שברוב המקרים ידרשו שבועות עד חודשים רבים (ואף שנים) לסיום המחלוקת, כשבסופו של דבר תמיד הצרכן הוא זה שניזוק. האם הגשת תביעה משפטית נגד בית-העסק עשוייה לשפר את המצב? אני חושש מאוד שהתשובה, בגדול, היא: לא!

הפיתרון ההוגן היחיד לעניין "כשל תמורה חלקי" הוא חקיקה שתאסור, באופן מוחלט, מכירה של מוצרים פגומים. חקיקה שתעביר את מלוא האחריות אל היצרן ואל הספק, ותגדיר מועדים סבירים לפתרון מחלוקות מסוג זה וכן קנסות משמעותיים שיבטיחו צמצום מסיבי של הנכונות לספק מוצרים פגומים. או במילים אחרות - כרטיס אדום ליצרן ולבית-העסק.

הכותב הנו מנכ"ל "יחד זה כוח בע"מ- אירגון צרכנים חברתי". מזה 30 שנה פעיל במהלכים שונים בתחומי "אחריות חברתית". כמו כן, שמאי רכוש עצמאי המתמחה במערכות-ממוחשבות, מידע וציוד אלקטרוני.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.