כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
טכנולוגיה, קנין רוחני

ישראל הצטרפה לפרוטוקול מדריד

5/08/2010

ישראל הצטרפה לעוד מועדון יוקרתי: רישום בינלאומי מרוכז של סימני מסחר על פי פרוטוקול מדריד

הצטרפותה של ישראל לשורות שמונים המדינות החברות בפרוטוקול מדריד לרישום מרוכז של סימני מסחר טומן בחובו יתרונות רבים, אבל כדאי לזכור את החסרונות.

על אף שני חסרונות בולטים, מדובר בחדשות טובות למשפט המסחרי בישראל.

החל מיום 1.9.2010, בעקבות הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד, יוכלו בעלי מותגים ישראליים להגיש בקשות בינלאומיות לרישומם של סימני מסחר.

פרוטוקול מדריד קובע מנגנון לרישום בינלאומי של סימני מסחר בכל המדינות החברות בו. עד עתה הצטרפו לאמנה למעלה משמונים מדינות ובהן ארה"ב, מרבית מדינות אירופה, אוסטרליה, יפן, סין וקוריאה והצפי הינו שמדינות נוספות יצטרפו בעתיד (הרשימה המלאה באתר ארגון הקניין הרוחני העולמי (http://www.wipo.int/treaties/en).

מערכת הרישום הבינלאומי של סימני המסחר, המנוהלת על ידי ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO), תאפשר לישראלים להגיש בקשות בינלאומיות לרישום סימני מסחר, בהתבסס על בקשה לאומית לרישום סימן מסחר או סימן מסחר לאומי רשום, בכל המדינות החברות.

במקום להגיש בקשות נפרדות לרישום סימני מסחר בכל מדינה ומדינה בה קיים עניין לרכוש הגנה, ניתן יהיה להגיש בקשה בינלאומית ולייעד במסגרתה את כל המדינות בהן נחוצה ההגנה.

לאחר בדיקה פרוצדורלית של הבקשה הבינלאומית ע"י WIPO, בהנחה שלא יתגלו ליקויים כלשהם בבקשה, תונפק תעודת רישום בינלאומי בה יצוינו כל המדינות שיועדו. לאחר מכן, תועבר הבקשה לכל המדינות שיועדו במסגרתה, שם הן תיבחנה על פי הדין המהותי בכל מדינה ומדינה.

על פי הוראות הפרוטוקול, אם לא מועלות השגות על ידי המדינות השונות בתוך 18 חודש מתאריך ההגשה של הבקשה הבינלאומית, הרישום מקבל תוקף. במדינות בהן מועלות השגות או מוגשות התנגדויות על ידי צדדים שלישיים, הרישום ייכנס לתוקפו לאחר סיומם של הליכים כאמור, בכפוף לתוצאתם. מכאן כי ייתכנו מקרים בהם הרישום יהיה תקף רק בחלק מהמדינות לגביהן נתבקש מלכתחילה, במסגרת הבקשה הבינלאומית.

לרישום הבינלאומי יתרונות וחסרונות והוא אינו מתאים בהכרח לכל בעלים של סימן מסחר.

היתרונות הבולטים של הרישום הבינלאומי הם:

• הפחתת עלויות הגשה – ניתן להגיש בקשה אחת במספר רב של מדינות תוך תשלום אגרות הגשה בלבד. לפיכך, במדינות בהן לא מועלות השגות שכר טרחת עורכי הדין הזרים נחסך במלואו. במדינות בהן מועלות השגות במהלך הבחינה המהותית יידרש סיוע של עורכי דין מקומיים, אך גם אז נחסך שכר טרחתם בגין הגשת הבקשות.

• הפחתת עלויות תחזוקה – הרישום הבינלאומי מפחית באופן משמעותי את עלויות התחזוקה (חידושים, שינויי בעלות, שם וכתובת וכיו"ב) באמצעות חסכון שכר טרחתם של עורכי הדין הזרים. חידושים מבוצעים באמצעות תשלום אגרה בלבד.

• קיצור תהליך הרישום – הפרוטוקול מכתיב את מסגרת המועדים לסיום הבחינה המהותית. בחלק ניכר מן המדינות מדובר בהפחתה משמעותית של משך הזמן הנדרש לשם השגת הרישום.

• איחוד רישומים במדינות לרישום בינלאומי אחד – בהתמלא התנאים הקבועים בפרוטוקול, בעלי סימנים רשומים במדינות החברות בפרוטוקול יוכלו לבקש לאחדם תחת רישום בינלאומי אחד באופן אשר יאפשר את הפחתת עלויות התחזוקה כמפורט לעיל.

• הרחבת הרישום למדינות נוספות בכל עת – ניתן להרחיב את הרישום ולייעד מדינות נוספות בכל מועד בו יתעורר צורך בהגנה במדינות אלה או כאשר יצטרפו מדינות חדשות לפרוטוקול.

מספר חסרונות של הרישום הבינלאומי הם:

• תקיפה מרכזית – החיסרון המשמעותי ביותר של הרישום הבינלאומי הינו תקופת התלות בת חמש השנים במהלכה חשוף הרישום הבינלאומי לביטול במקרים הבאים: (1) במקרה בו לא מתקבלת הבקשה הלאומית לרישום סימן המסחר, מכל סיבה שהיא, או (2) במקרה בו מבוטל הסימן הלאומי הבסיסי הרשום, מכל סיבה שהיא, שניהם לפני תום תקופת חמש השנים ממועד הרישום הבינלאומי. במקרה שכזה יוכל בעל הסימן הבינלאומי להמיר את הרישום הבינלאומי בבקשות לאומיות במדינות השונות בתוך שלושה חודשים ממועד הביטול.

• מגבלות על הבעלות – על פי הוראות הפרוטוקול, לא ניתן להעביר בעלות בסימן בינלאומי לבעלים שאינו ממדינה החברה בפרוטוקול. יש בכך כדי להגביל את הסחירות של הזכויות.

סיכום:

הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד מהווה הזדמנות של ממש לבעלי סימני מסחר ישראלים להגן על סימני המסחר שלהם במדינות החברות תוך חסכון משמעותי בעלויות.

עם זאת, מן הראוי לבחון כל מקרה לגופו ולקבל ייעוץ מתאים בטרם מקבלים החלטה גורפת להשתמש במנגנון זה, שכן לעיתים קיימת עדיפות לבחירה במסלול הלאומי במדינות השונות, כולן או מקצתן.

לאור החיסרון המרכזי שעניינו תקופת תלות בת 5 שנים בבקשה או ברישום הבסיסיים, כפי שפורט לעיל, חשוב לערוך חיפושים מקדימים באופן שיאפשר גיבוש אסטרטגיית רישום המתאימה לכל סימן וסימן.

הכותבת הנה עו"ד ממשרד GSCB , שתחום התמחותה הוא משפט מסחרי ובינ"ל

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.