כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
נדל"ן, דיני מקרקעין

מה עושים כשהבית ניזוק בעקבות המלחמה

7/01/2009

לצערנו אנו נתונים בימים האחרונים למלחמה בחלקה הדרומי של המדינה. ישובים רבים, אשר מזה עשרות שנים נהנו משקט יחסי, צורפו בעל-כורחם לקו האש. נוכח המצב הביטחוני, נפגעים אזרחים רבים הן ברכוש והן בפרנסה כתוצאה מסגירת עסקים.

השאלה שצריכה מענה כעת הוא מי אמור לפצות את תושבי הדרום בגין הרכוש שספג פגיעה ישירה מטיל, או באם העסק שלהם ניזוק כתוצאה מהמלחמה?

עד לשלב זה הנתונים המספריים לעניין התביעות שהוגשו והערכת המצב מבחינת מס רכוש, הם כדלקמן: לרשות המיסים הוגשו כ- 627 תביעות מעוטף עזה ומהערים המרוחקות על נזקים ישירים כתוצאה מפגיעות הרקטות. מתוך 502 תביעות שנערך לגביהן אומדן הנזקים 390 הן על בתים, 94 על מכוניות שנפגעו, ו-14 על נזקים חקלאיים.

כמו כן 20 משפחות שבתיהן נהרסו כליל פונו לבתי מלון ושומרים הוצבו ליד בתים שנפגעו פגיעות ישירות. מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, מעריך שעלות הפיצויים אותם רשות המיסים תצטרך להוציא בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" היא כמיליארד שקל, ואולם, כיום בקרן מס רכוש שברשות המסים – קיים רק מחצית הסכום.

בימים מתוחים אלה, אנשי מס רכוש נמצאים כל העת בקשר עם כוחות הביטחון, כך שבסמיכות למועד האירוע מגיעים אנשי מחלקת פיצויי פעולות איבה ברשות המסים, עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש), לאזור שבו נפלה הרקטה בליווי שמאים ומהנדסים, אשר מסייעים בקביעת הפיצוי הכספי לשיקום הנזק, ו/או בסיועם של בעלי מקצוע על פי בחירת הניזוק. במקרים שבהם הניזוק אינו מסוגל לטפל בשיקום הנזק, או מעוניין שהשיקום יבוצע על-ידי המדינה, השיקום ייעשה לרוב ע"י חברות משכנות הפועלות מטעם מס רכוש.

צוותי מס רכוש מקפידים לעבור בין הדירות, העסקים והמשרדים שנפגעו, כדי להסביר לניזוקים את זכויותיהם ולתת הנחייה למילוי טופסי התביעה.

חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א – 1961 (להלן: "החוק"), נועד לגביית מס רכוש ותשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ולנפגעי פעולות איבה. חלק ממס הרכוש שגבתה רשות המיסים נועד לממן קרן פיצויים שרשות המיסים מנהלת, אולם אין התנאה או קשר כלשהו בין גובה המס הנגבה לבין הסכום שעומד לרשות הקרן לפיצוי הנפגעים.

על פי החוק למעשה, המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על נזק שנגרם למבנה כתוצאה מפעולת איבה כדי להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן.
החוק ביסודו מבחין בשני סוגי נזקים - נזק מלחמה ונזק עקיף.

ההבחנה משליכה באופן ישיר על גובה הפיצוי לו זכאי הניזוק, כפי שמצוטט החוק בהאי לישנא:

"נזק מלחמה" - נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה ע"י צבא הגנה לישראל;

"נזק עקיף" - הפסד או מניעת ריווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל;  

מהאמור בחוק, אנו למדים כי נזק מלחמה הוא נזק ישיר שנגרם לנכס בעת פעולת המלחמה. נזק המלחמה והפיצוי שיתקבל בעדו עוסק בנזק שנגרם "לגופו של נכס". דוגמא לנזק מלחמה הוא בית שנפגע מטיל קסאם או גראד. ירי הרקטה מרצועת עזה הוא פעולת מלחמה שגרמה לפגיעת גופו של הנכס, והפיצוי שישולם הוא בגין נזק פיזי וישיר.

נזק עקיף לעומת זאת מעניק פיצוי בגין פגיעה רחבה יותר ממנה נפגע הניזוק. נזק עקיף כולל "הפסד או מניעת רווח" הנובעים מהפגיעה עצמה או מאי יכולת לנצל נכסים שנפגעו בפעולת האיבה. דוגמא לנזק עקיף הוא אובדן רווחים בתקופת המלחמה לעסק שלא יכול היה לפעול כתוצאה מפעולות המלחמה.

פיצוי שכזה כלול בהגדרת נזק עקיף אך אינו כלול בהגדרת נזק מלחמה. הפיצוי בגין נזק מלחמה לא מותנה בהגדרת המקום בו נפגע הנכס, ואילו הפיצוי בגין נזק עקיף ישולם רק בגין פגיעה בהתרחשה "בתחום ישוב ספר".

כלומר, בעוד פיצוי בגין נזק מלחמה יקבל תושב כל אחת הערים בישראל שרכושו נפגע, פיצוי בגין נזק עקיף יקבל רק מי שהמקום בו נגרמו נזקיו מוגדר כ- "ישוב ספר".

בתקנות שתוקנו מכוח החוק נקבעה רשימת ישובים שהם ישובי ספר. לא כל המקומות אשר נפגעו מהרקטות ששוגרו לישראל נכללים ברשימת ישובי הספר.

רשימה זו נקבעה, לפני שהדרום כולו היה בקו האש. כך לדוגמא, באר שבע, יבנה ואשדוד, וכן ישובים אחרים, אינם כלולים בהגדרת "ישוב ספר" כפי שזו קיימת כיום. משמעות הדבר היא כי תושבי ישובים אלה לא יוכלו לתבוע פיצויים מהמדינה, בעוד שתושבי הישובים המוגדרים ישובי ספר – כן יוכלו. במצב החוקי כיום, תושבי באר שבע, יבנה ואשדוד יוכלו לתבוע פיצויים רק בגין הנזק הישיר שגרמו ההפצצות לנכסיהם, אך בניגוד כאמור לתושבי הישובים המוגדרים ישובי ספר לא יוכלו לתבוע פיצוי בגין נזק עקיף שגרמו להם ההפצצות.

קשה למצוא הצדקה להפליה שיצר המחוקק, אולם דומה כי לא יהיה מנוס לאור "רדיוס הרקטות" המתעצם להרחיב במקביל את מעגל הישובים שיהיו זכאים לפיצוי בהתאם להוראות התקנות האמורות.

ובעניין זה ראוי להזכיר, כי גם במהלך מלחמת לבנון השנייה, שבה נגרמו נזקים עקיפים רבים לתושבי יישובים שלא הוגדרו כיישובי ספר, נקבעה הוראת שעה מיוחדת, שקבעה הסדר שונה לגבי אותם יישובים (באזור שכונה "אזור הגבלה"), והיא מבוססת על הסכם שנחתם בין הממשלה, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. לפי ההסדר, נזקים שנגרמו לענפי החקלאות והתיירות באזור ההגבלה יפוצו בדומה לניזוקים ביישובי הספר.

לעומת זאת, לגבי ענפי התעשייה, המסחר והשירותים, נקבע הסדר שונה, לפיו הפיצוי יתבסס על 132.5% משכר עובד, ולא על פי הערכת שמאי. לתושבי יישובי הספר ניתנה האפשרות לבחור בין שני ההסדרים, כשהפיצוי המבוסס על שכר העובדים ניתן באופן מיידי, והפיצוי על פי הערכת שמאי ניתן בהליך ממושך יותר.

מה עם החפצים שניזוקו בבית? החוק קובע שחפציו הביתיים של כל תושב המצויים בדירת מגוריו מבוטחים מנזקי מלחמה. חשוב להזכיר, כי מס רכוש אינו מעניק פיצוי בגין אובדן כסף מזומן והמחאות, תכשיטים וחפצי אמנות שנפגעו בעת האירוע ולכן, מומלץ שלא לשמור דברים מהסוג הזה בבית.

כיצד ייקבע שווי הפיצוי על חפצי הבית שנפגעו? הדבר ייקבע בהתאם לשווי התיקון. אם לדעת מנהל מס רכוש החפץ אינו ניתן לתיקון, שווי הפיצוי יהיה בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו. חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים. חשוב לדעת, כי קיימת אפשרות לבטח את החפצים הביתיים בערך הגבוה מהערך הנקוב בתקנות, באמצעות טופס שנקרא "הצהרה לצורך ביטוח חפצים ביתיים" לפיו עורכים חישוב של השווי הנוסף של נכסיו שברצון הנישום לבטח ולשלם פרמיה בשיעור של 0.3% מהשווי הנוסף. בכל מקרה חשוב לדעת כי השווי הנוסף לא יעלה על 727,854 ₪.

חשוב לזכור, כי מס רכוש הוא מוסד דווקני המקפיד על מועדים. הזמנים להגשת הודעות ותביעות על נזקי מלחמה לחוצים ביותר. יש להודיע לרשויות מס רכוש על הנזק בתוך שבועיים, ולהגיש תביעה לפיצויים בתוך חודש מיום קרות הנזק.

חשוב לדעת כי אם הנפגע סבור שהחלטת המנהל שגויה, ניתן להגיש ערר על החלטתו. מועד הגשת הערר הוא תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת המנהל. הערר יוגש לוועדת ערר שתוקם. במקרים המתאימים, ניתן להגיש ערר על החלטת ועדת הערר, וזאת לבית המשפט המחוזי שבאזור.

רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
מאמרים נוספים
כיצד לבחור קבלן ?, 1/04/2009
פטור ממס שבח בעת חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים כהליך משלים לחלוקת העיזבון, 1/04/2009
דיור לא מוגן, 8/03/2009
מעניק מתנה לא יוכל לחזור בו אם חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר להענקת מקרקעין , 16/02/2009
איך תבטחו את הבית שלכם בזמן מלחמה?, 3/02/2009
תביעה לפינוי שוכר מהמושכר - המחוקק נחלץ לעזרת בעלי הנכסים, 14/01/2009
מה עושים כשהבית ניזוק בעקבות המלחמה, 7/01/2009
מורה נבוכים לרוכש דירת מגורים, 6/01/2009
טיפים בזמן סגירת הסכם עם חברת ניהול ואחזקת מבנים, 28/12/2008
שבע עצות לניהול תקציב שיפוץ, 25/12/2008
 Previous Page Next Page  [6-9]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.