כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ראיון השבוע

יחימוביץ:"אחריות הממשלה במקומות בהם אין השתכרות גבוהה היא לייצר מקומות תעסוקה"

27/12/2011

ח"כ שלי יחימוביץ: "אני מאמינה שהאחריות של הממשלה במקומות בהם אין השתכרות גבוהה, היא לייצר מקומות תעסוקה ולדאוג שהם יקומו וזה גם יהיה הייעוד שלי ברגע שאני אהיה בעמדת ביצוע"

כתבנו אלון זאבי, נפגש עם ח"כ שלי יחימוביץ ושמע ממנה על עמדותיה ביחס לטיפול בפריפריה, מתן עזרה לעסקים קטנים ובינוניים, השפעת המצב הכלכלי בעולם על ישראל, זכויות עובדים ונושאים נוספים.

במידה ותיבחרי לראשות הממשלה או שתהיי שרת האוצר, אילו שינויים מיידיים בתחום הכלכלי את תחליטי ותיישמי?

שינוי מדיניות המיסוי, יותר מיסים ישירים פרוגרסיביים ופחות מיסים עקיפים פרוגרסיביים, רגולציה יותר חזקה על שוק ההון, הרחבה מסוימת של בסיס התקציב, חיזוק השירות הציבורי, העלאת שכר מינימום, תגמול וסיוע לתעשיית אמת, תעשייה שמייצרת מקומות עבודה ומביאה לשגשוג ולייצוא והפחתה משמעותית של מספר עובדי הקבלן במשק.

האם את חושבת שהמצב הכלכלי בעולם יכול להשפיע על כך שיהיה האטה ומיתון במשק הישראלי והאם משרד האוצר בזכות המדיניות שהוא מקדם, שומר על המשק הישראלי מפני קריסה?

ברור שאנחנו מושפעים מהכלכלה העולמית, אנחנו חלק מהעולם הגלובאלי וההאטה בשוקי העולם תשפיע כמובן גם על ישראל. כיוון שהשקפת העולם שלי היא סוציאל דמוקרטית, אני חושבת שיש צעדים שצריך לעשות כנגד המיתון העולמי כדי שמדינות יגוננו על הכלכלות שלהם. אחת הדרכים, במסגרת הסכמי השכר הבינלאומיים, היא לפנות יותר לייצור מקומי ורכש מקומי ולא להחליש אותם, כיוון שהאטה בשוקי העולם תגרום להפחתת היצור בישראל ולכן יש גם סכנה של הפחתת צמיחה ופיטורין. אם אני הייתי היום שרת האוצר הייתי מעודדת ביקושים מקומיים וייצור מקומי , כמובן במסגרת הסכמי הסחר. אגב, עשיתי את זה כמחוקקת, למשל חוק הטקסטיל הבטחוני שחוקקתי , שגם עומד בכל תנאי הסכמי הסחר הבינלאומיים, מחייב את הצבא , המשטרה ושירות בתי הסוהר לרכוש טקסטיל בישראל, גם אם ההצעה מישראל יקרה ב-50%, זה דבר שנהוג בעולם ואפילו ארה"ב עושה אותו ואלה הם הצעדים שצריך לעשות כדי לגונן על הכלכלה המקומית.

איך לדעתך אפשר לדאוג שהמשקיע הישראלי יחזור להיות משקיע דומיננטי שיכול להשקיע בקלות?

אני חושבת שהחסכונות הפנסיוניים של המשקיע הקטן, של האזרח, צריכים להיות בתמהיל יותר גדול באגרות חוב ממשלתיות ופחות להיות בקזינו של שוק ההון. היום 70% מהפנסיות הם בשוק ההון, שזה מצב לא בריא. זה לקחת כסף מאנשים שהרוויחו בעבודה אמיתית ולשים אותו בקזינו של שוק ההון, אז קודם כל הייתי מעדיפה לשנות את התמהיל. דבר נוסף להגדיל כמובן את הרגולציה על שוק ההון, זו רק דוגמא אחת, לא לאפשר לבעל שליטה שעושה תספורת על החסכונות של משקיעים בחברה אחת שלו, שעה שהחברה השנייה שלו משגשגת ומרוויחה. הישויות המופרדות לחלוטין האלה בין בעל השליטה לבין החברות שלו וחומות הברזל ביניהן, שעה שמי שנפגע מחומות הברזל האלה הן כלל האוכלוסיה ומי שתמיד מוגן הוא בעל השליטה, יש בזה משהו מוגזם שזועק לעוד רגולציה.

ארגון ה-OECD הגיש באחרונה לשר האוצר דו"ח. האם את חושבת ששר האוצר צריך להתחשב בארגון ה-OECD מבחינת רגולציה ודברים נוספים או שזה משהו שלא צריך להשפיע על ההחלטות הכלכליות של ישראל?

תראה, ה-OECD הוא לא אלוהים, יש לו אתוס של כלכלה חופשית או של שוק חופשי שאני מזדהה איתו רק בחלקו אבל אם ארגון כמו ה-OECD שהאתוס שלו הוא שוק חופשי מראה לישראל שהפערים בין עוני לעושר הם גדולים מדי, שאין מספיק אכיפה של חוקי עבודה ושאין רגולציה על שוק ההון, אז על אחת כמה וכמה כשהארגון הזה קורא לישראל לסדר, יש מסקנות להסיק מהעניין הזה.

בישראל, 50,000 עסקים נפתחים מדי שנה ו-30% נסגרים, מה את חושבת שצריך לעשות בשביל לעודד עסקים קטנים להחזיק מעמד ולתרום למדינה, מבחינה כלכלית ולהצליח ולעודד גם יזמים קטנים?

אני חסידה גדולה של עידוד עסקים קטנים ובינוניים, אני חושבת שזה אחד מכלי הנשק במלחמה בריכוזיות, זה פיזור יותר נכון של ההון, של ההשקעות, והעסקים הקטנים בישראל מספקים הרבה מאד מקומות עבודה למשק. אחת ההצעות שלי בנושא מכרזים של המדינה, לאפשר באחוז מסויים של המכרז, השתתפות של עסקים קטנים ובינוניים כי אחרת יש עדיפות לתאגידים גדולים. יש לי חקיקה מסועפת בנושא הזה, בין היתר גם הבטחת הזכויות של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים שלעיתים קרובות במידה רבה מאד לא נהנים מההגנה שעובדים נהנים ממנה וגם לא נהנים מההגנה שיש לבעלי תאגידים גדולים. זה בהחלט סקטור שאני מטפחת ורואה בו חשיבות מאד גדולה.

בשנים האחרונות יותר חרדים וחרדיות משתלבים בהצלחה רבה בחברות בינלאומיות האם את חושבת שהמומנטום הזה ימשיך ב-20 השנים הקרובות בצורה כזאת שיהיו הרבה פחות תלמידי ישיבה ויותר עובדים שתורמים למשק, מה דעתך בנושא זה?

"אני דווקא אופטימית ביחס לזה. נתוני בנק ישראל מראים שיש גידול בשיעור התעסוקה במגזר החרדי. מתרחשת עוד תופעה מאד מעניינת, מכיוון שהנשים של תלמידי הישיבות הם המפרנסות בביית הם מעוניינות לשפר את רמת השכר שלהם ואז הן הולכות לאקדמיה וזו תופעה גורפת היום. אתה רואה אלפי נשים חרדיות רוכשות השכלה ומקצוע ומשתלבות בשוק עבודה מתקדם וגם מביאות איתן תפיסות חדשות לחברה הזאת. אני מאמינה שהאחריות של הממשלה במקומות בהם אין השתכרות גבוהה, היא לייצר מקומות תעסוקה ולדאוג שהם יקומו וזה גם יהיה הייעוד שלי ברגע שאני אהיה בעמדת ביצוע".

לגבי הטיפול בכל נושא הפריפריה איך את חושבת שאפשר לקחת את הפריפריה למרכז העניינים ולהשקיע בה עם כל הצרכים של תושבי הפריפריה. כיצד אפשר לדאוג יותר לתושבי הפריפריה כדי שהם לא ירגישו מקופחים במדינה מכיוון שהם לא גרים בתל אביב אלא גרים באיזור באר שבע?

מענקי איזון לרשויות חלשות, השקעה במבני הייטק בפריפריה ובכלל בתעשייה, השקעה גדולה יותר בחינוך ויצירת תשתית תחבורתית שתקרב את המרכז לפריפריה.

את אמרת שאת חושדת במניעים של תאגידים שתורמים לקהילה, מדוע את רואה בזה חסרון לקהילה ולא יתרון לקהילה?

ראשית, כי לצערי התרומות בישראל מאד קטנות. שנית, בישראל נהוג לתרום את התרומות מהתאגיד עצמו ולא מכיסו של בעל ההון ולכן ברגע שבעל שליטה או דירקטוריון שכפוף לבעלי שליטה מחליט על תרומה מתאגיד, הוא מחליט על תרומה מכיסו של הציבור שחסכונותיו מושקעים בתאגיד ולכן זו לא תרומה אמיתית זו תרומה שהאזרחים תורמים והיא בסופו של יום משרתת את יחסי הציבור של התורם, של בעל השליטה, באופן שמאפשר לו אחר כך לבצע מהלכים לא תקינים ולא מוסריים בזכות יחסי הציבור שהעניקה לו התרומה, שהיא לא מכיסו.

חלק מהחוקים שחוקקת בכנסת נוגעים לזכויות עובדים בישראל, האם לדעתך יש מקום לחוקים נוספים בעניין הזה או שהאמירה שלך בנושא הסתיימה?

בוודאי שהאתגרים לא הסתיימו, הם רק התחילו. המאבק על כבוד האדם העובד וחירותו ועל הזכות להתפרנס בכבוד הוא אחד המאבקים החשובים, גם בישראל אבל גם בעולם כולו. אם אתה שואל אותי ברמה הלוקאלית אז המטרה כרגע המיידית היא להיאבק בתופעה של העסקת עובדים באמצעות קבלני כח אדם שהיא מאד חריפה בישראל, להפחית אותה ולהיאבק על זכויות העובדים שמועסקים באמצעות קבלנים. אני חסידת העבודה המאורגנת ואם אתה שואל אותי מה החלום שלי, החלום שלי הוא לראות איגודים מקצועיים בין לאומיים, שמגינים על זכויות עובדים ברמה גלואבאלית.

 כלומר, כפי שהכלכלה היא גלובאלית גם זכויות עובדים, אבטלה מעמיקה בעולם המערבי, כיוון שבעולם השלישי אפשר להעסיק עובדים בדולר ליום. ברגע שבו יהיו איגודים מקצועיים בין לאומיים האדם העובד יהיה מוגן, באשר הוא, גם בעולם המערבי וגם בעולם השלישי.

המחאה החברתית פרצה בקיץ וחלק מיושבי האוהלים היו פעילים שלך שהובילו את המחאה. האם את רואה קשר בין המחאה החברתית לבין דעת הקהל בישראל לגבי זה שיש היום יותר פתיחות לרעיונות סוציאל דמוקרטים מאשר היה פעם?

כן, במובן הזה המחאה מאד מאד הצליחה. אני חווה את זה על בשרי, אני רואה שרעיונות כלכליים וחברתיים שלי שאני מחזיקה בהם כבר לא מעט שנים ופעם לא היו בקונצנזוס, זזו לכיוון הקונצנזוס, לא כי אני שיניתי את דיעותי אלא שהציבור זז בתפיסת עולמו לכיוון הזה. יש בזה כמה מרכיבים, קודם כל יש בזה מרכיב מאד בריא של ההתעסקות של הציבור בנושאים כלכליים וחברתיים, דבר שהוא מובן מאליו בארצות אחרות אבל הוא לחלוטין לא מובן בישראל, שבה השיח הבטחוני הוא השיח המרכזי ולכן יש כאן שינוי מאד משמעותי, מאד מרענן, ביחס לשיח הציבורי במדינת ישראל. זאת סיבה אחת והדבר השני שקרה שהציבור שהיה עיוור לחלוטין לתהליכים של השתלטות של קפיטליזם מאד קיצוני פותח את עיניו ועושה סוף סוף את הקישור בין הנאו-ליברליזם והקפיטליזם, לבין מה שמתרחש בחייו שלו, שגם זה שינו מאד מרענן והוא התעצם במידה רבה בזכות המחאה.

לפני כ-3 חודשים פרסם מרכז אדווה דוח המראה כי היקפי מענקי האיזון שהעבירה הממשלה לרשויות המקומיות בשטחים ב-2009 היה גדול פי 3 מהמענקים שניתנו לרשויות בתוך הקו הירוק( ללא יהודה ושומרון והגולן) . האם את חושבת שהמדינה צריכה לתמוך פחות בהתנחלויות ויותר בישובים שנמצאים בתוך הקו הירוק?

ראשית, תפיסת עולמי היא תפיסת עולם של שלום ופשרה טריטוריאלית. בלי קשר לשאלה הכלכלית הספציפית שאתה שואל, אני לא אוהבת לקשור בין סוגיות כלכליות וסוגיות מדיניות. אני מאמינה בזכות של שלטון מרכזי להחליט במי הוא תומך, אבל אני דוגלת בפשרה טריטוריאלית ובנסיגה לגבולות 67, שמירה על גוש ההתיישבות, מה שקוראים 'מתווה קלינטון'. לדבר על סוגיות מדיניות ומוסריות במונחים כלכליים, בהקשר הזה אני חושבת שזה לא נכון.

בבחירות לראשות מפלגת העבודה את התמודדת מול מועמדים עם ניסיון פוליטי יותר גדול משלך. האם העובדה שבאת מתחום התקשורת וזה שיכולת לראות את הפוליטיקה מהצד, בין היתר, זה מה שסלל לך את הדרך לראשות מפלגת העבודה?

קודם כל, אני חושבת שמה שסלל לי את הדרך לראשות מפלגת העבודה, היה העובדה שבמשך 6 שניםהייתי פרלמנטרית מאד אפקטיבית וחוקקתי 37 חוקים, חלק מהם מאד משמעותיים. דבר נוסף, העובדה שסדר היום שלי היה סדר יום סוציאל דמוקרטי מאד ברור, מה שבידל אותי מהמועמדים האחרים וגם יצר אימון של הציבור בי. זה היה סדר היום שלי מאז ומעולם, עוד כשהייתי עיתונאית אבל בשנים האחרונות הציבור זז אלי לדיעות שלי והתקרב אלי. אין ספק, שבאופן כללי לעובדה שהייתי עיתונאית יש משקל מאד משמעותי, אבל זה פחות במיומנויות תקשורתיות ויותר ביכולת להסתכל על התמונה הגדולה. כן, יש לי יכולת להתרומם מעל משכן הכנסת ולראות תהליכים גדולים ולא פרטים קטנים. כן, יש לי יכולת להסתכל מבחוץ על תהליכים פוליטיים וכלכליים ולראות את התמונה הגדולה. אני חושבת שבמידה רבה זאת יכולת שנשארה מהתקופה שלי כעיתונאית.

יש מספר מועט של חברות כנסת בכנסת, למרות שאוכלוסיית השנים במדינה מהווה לפחות 50%. איך את מסבירה את זה שאין 60 חברות כנסת ואפילו יותר ויש מספר מועט של נשים בפוליטיקה למרות שלנשים פוליטיקאיות יש אג'נדה ויש להן דיעות והן חרוצות ועושות ופועלות, איך זה מסתדר?

סיבה אחת, שהמהפיכה הפמינסטית עדיין לא הושלמה ובאופן כללי אין לנשים ייצוג הולם בשום אליטה, לא אליטה כלכלית ולא אליטה אקדמית וישראל מהבחינה הזאת היא מתקדמת יחסית. האליטה היחידה שיש בה נוכחות מאסיבית של נשים היא האליטה המשפטית, אבל כל היתר סובלות ממיעוט של ייצוג לנשים. אתה יכול להוסיף לזה עוד שני גורמים שהם ייחודיים לנו, אחד זה מפלגות חרדיות שלא מציבות בכלל נשים ברשימות שלהם והגורם השני זה העובדה שהצבא שהוא מהווה במידה רבה, עריסה לגידול פוליטיקאים וגם בצבא הדרגות הבכירות מאויישות בידי גברים, אבל יחד עם זה בישראל, כן יש נכונות פסיכולוגית וסוציולוגית מאד גבוהה לקבל נשים בעמדות שלטוניות. נכון לעכשיו, אתה רואה בראש שתי מפלגות גדולות, נשים, העבודה וקדימה".

ח"כ שלי יחימוביץ העדיפה לא להיכנס לממשלת ימין מובהקת כשרת התעשייה והמסחר וזאת למרות שאהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה, בזמנו, הציע לה את התפקיד הזה. לדבריה, היא הרגישה שאם תיכנס כשרת התמ"ת, תפקיד אותו היא מגדירה כחלום חייה, לממשלה הנוכחית היא תעשה שקר בנפשה. אין ספק שהיא החליטה באומץ לוותר על תפקיד של שרה בממשלה, תפקיד שהרבה פוליטיקאים במקומה לא היו מוותרים עליו. נותר רק לחכות ולראות האם יו"ר מפלגת העבודה החדשה, שלי יחימוביץ, תוביל את מפלגת העבודה לכניסה לממשלה הבאה ותשפיע על הממשלה הבאה להיות סוציאל דמוקרטית או שבמידה והיא תיראה שזה לא יהיה חכם להיכנס לממשלה הבאה גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה אידיאולוגית, היא תחליט לפעול באופוזיציה. נצטרך לחכות ולראות מה תהיה החלטתה, מה שבטוח כל החלטה שתחליט תהיה החלטה מסקרנת ומעניינת.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.