כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ראיון השבוע

עץ החיים של גרשון שר

15/06/2009

"הפיסול בעץ לא רק הציל את חיי – הוא גם נתן להם טעם", אומר גרשון שר (88), דייר בדיור המוגן בית אילדן שבקריית מוצקין, שמתגאה בכך שמעולם לא גבה כסף עבור הפסלים שיצר. "כשם שאלוהים נתן לי כישרון ללא תשלום – כך אני לא יכול לגבות כסף על הכישרון שלי"

"אני חייב את החיים שלי לאלוהים ולמנגלה – לאלוהים שהעניק לי את כשרון הפיסול בעץ ולמנגלה שבזכות הכישרון הזה הוציא אותי מהתור לגזים" – הציטוט המצמרר הזה שייך לגרשון שר (88), דייר בדיור המוגן בית אילדן של רשת בית בלב, מקבוצת מכבי שירותי בריאות, שיצר בחייו רבבות פסלים וגילופי עץ , ומאחורי כל אחד מהם יש סיפור אישי יוצא דופן.

בתקופת השואה יהודים רבים ניצלו בזכות כישרון ייחודי. כך למשל הפסנתרן הפולני המחונן ולדיסלב שפילמן, שסיפורו הוצג בסרטו עטור הפרסים של רומן פולנסקי, אבל נדמה שבסיפורו של גרשון שר יש משהו אחר, ולו בזכות יכולתו הנדירה לתאר במלים בהירות את מאורעות התקופה החשוכה בתולדות האנושות.

הוא נולד ב-18 בפברואר 1921 בעיר קליש בפולין, למשפחה בת תשע נפשות.

אביו אייזיק (יצחק) ואמו גיטל ניהלו מפעל מצליח לייצור נעליים, עד שהנאצים גירשו אותם בינואר 1940 לאזור שיהפוך במהרה לגטו ורשה.

בגטו גילה גרשון את הכישרון הנדיר שלו לעבודה בעץ. בתחילה ייצר רהיטים למשפחות היהודיות בגטו, עד שהשמועה על הנגר היהודי המוכשר עשתה לה כנפיים והקצינים הנאציים מיהרו לאמץ אותו.

"יהודים שלא השביעו את רצונם של הנאצים נורו מייד ואני ידעתי שהתלונה הראשונה כלפיי תהיה גם האחרונה", אומר שר.

"המזל שלי היה שהם מאוד העריכו את העבודה שלי ולכן נשארתי בחיים. קצין אחד אפילו היה מעביר לי חתיכות לחם וממש הציל אותי מרעב".

"מנגלה הציל את חיי"

במהלך המלחמה לא מעט קצינים נאצים הצילו את שר מציפורניו של מלאך המוות, אבל המפתיע מכולם היה יוזף מנגלה – הרופא הנאצי שנודע בניסויים האכזריים בבני אדם חס על חייו של הנגר המוכשר ושלף אותו מהתור לתאי הגזים. "הוא שלף אותי ערום בדרך למקלחות וממש הציל את חיי", אומר שר בהתרגשות כאילו לא עברו 67 שנים מאז, אלא שכאן רק מתחילה הדרמה.

"לפתע הבחנתי בתור למקלחות בחבר ילדות שלי משה זיידל שהיה אתי בשומר הצעיר", מספר שר. "התקרבתי אליו וניסיתי למשוך אותו אליי, אבל החייל הנאצי הבחין בי ודחף אותי חזרה לתור. הבנתי שאין לי מה להפסיד ורצתי לכיוון של מנגלה.

ידעתי שלא יירו בי כי יפחדו לפגוע במנגלה. כשהגעתי אליו אמרתי לו 'די אבל מי אסגוולד' (אתה בחרת בי). מנגלה הסתכל עליי ושאל למה אני בתור למקלחות. אמרתי לו שהחייל דחף אותי. מנגלה הסתכל על החייל שהצבעתי לעברו וצרח עליו ליד כולם 'רק אני מחליט מי חי ומי מת'. וכך ניצלתי פעמיים בתוך חמש דקות".

בינואר 1940 החליטו הנאצים לחסל את כל הגטאות והוציאו רבבות יהודים למה שכונה לימים "מצעד המוות". גם גרשון שר צעד במצעד הזה, שבסיומו ניצל על ידי כוחות הברית ב-3 במאי.

"ביום השחרור ידעתי שנולדתי מחדש, ומאז ועד היום אני חוגג יום הולדת פעמיים בשנה – ב-18 בפברואר וב-3 במאי", אומר שר ומצביע על תמונה של הנכדים ביום ההולדת שלו.

"אישה מלאך"

בתום המלחמה גילה שר שמכל המשפחה נותרו רק אחיו אברהם ואחותו תמר, איתם עלה לארץ.

בדרך לארץ הכיר את מרים גולדשטיין, שתהפוך ברבות הימים לאשתו ולאם ילדיו.

כאשר עלה נושא הפרנסה לא היה ספק שגרשון יעסוק במקצוע שהציל את חייו – הנגרות. הוא הקים בקריית אתא מפעל רהיטים מצליח ומהר מאוד קנה לו שם של בעל מקצוע מעולה. במקביל לעסקים הקים ב-1947 את קבוצת כדורעף הפועל קריית אתא, שזכתה בשבע אליפויות תחת ניהולו.

בזכות השגשוג בעסקים יכלה אשתו מרים לא לעבוד, אלא שהיא הייתה רחוקה מחיי בטלה. "מרים הייתה עוזרת לכל מי שנזקק בתרומה, בבגדים, באוכל. קראו לה 'המלאך'. ידעתי שיש לה לב טוב, אבל רק אחרי שנפטרה וראיתי את בית העלמין מלא אנשים הבנתי כמה חסד היה באישה הצנועה הזו שמעולם לא בזבזה כסף על עצמה. הייתי רוצה שיזכרו אותה ושהסיפור שלה יהיה השראה לאנשים לדאוג לקהילה לפני שהם דואגים לעצמם. מרים סימלה בעיניי את כל הטוב שבעולם, ואם יש גן עדן היא בטח יושבת שם עכשיו ומקבלת את היחס שמגיע לה".

לאחר מותה עבר גרשון לדיור המוגן בית אילדן, שם מקשטים את קירות המבנה יצירותיו המרשימות, בהם פסלים של בן גוריון, ויצמן והרצל. גם נושא השואה בולט ביצירותיו ובעיקר השאלות הרבות שהוא מעלה.

האם מכרת פעם את היצירות שלך?

"בשום אופן לא. חילקתי הרבה מאוד פסלים, אבל מעולם לא תמורת כסף. כמו שאלוהים נתן לי כישרון ללא תשלום – כך גם אני לא יכול לגבות כסף על הכישרון שלי.

הפיסול בעץ לא רק הציל את חיי – הוא גם נתן להם טעם".

עד מתי תפסל?

"מה זאת אומרת? עד שתגיע התלונה הראשונה..."

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
תגובות
1. דור שלישי (15/06/2009 09:31:55)
2. נכדה שאוהבת (16/06/2009 19:12:01)

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.