כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
בית ההשקעות מיטב

שנת 2009: פוסט טראומה וצמיחה מתוך משבר - תמונת ראי כמעט מושלמת של 2008

29/12/2009

שנת 2009: פוסט טראומה וצמיחה מתוך משבר - תמונת ראי כמעט מושלמת של 2008

• זו הייתה השנה של המניות והאג"ח הקונצרני, אותם אפיקים שהיו האחראים העיקריים להפסדי המשקיעים ב-2008.

• 12 חודשים של שכרון חושים – תשואות חיוביות נאות מאוד מדי חודש בחודשו לקופות הגמל.

• מדד המעו"ף זינק ב-75% - הזינוק הגבוה ביותר מאז הונפק והוא רחוק כ-7% מהשיא. 

• הסקטורים המובילים: מניות הגז והנפט, והמאכזבות, המניות הדואליות שהתאוששו באיטיות יחסית בדומה לארה"ב, ומניות הנדל"ן המקומיות.

• אגרות החוב הקונצרניות עלו בין 22% בתל בונד 20 לבין כ-100% באג"ח זבל.

• הסביבה האינפלציונית במגמת עלייה: כ-4.2% בשנת 2009 (בהנחת 0.3% בדצמבר).

• צמודי המדד הממשלתיים גוברים על השקליות: עלו ב-11.0% לעומת 2.6% בלבד.

• שוק האג"ח: בסימן הסדרי חוב, התעוררות שוק ההנפקות והתערבות בנק ישראל באג"ח הממשלתיות.

• כיצד מעוררים כלכלה? הזרמות של טריליוני דולרים, שלל תכניות חילוץ וריבית אפסית עוררו את השווקים הפיננסים.

• המשק הישראלי נכנס למיתון כחצי שנה לאחר המשק האירופי וכשלושה רבעונים לאחר האמריקאי. עם זאת, הוא הראשון לצאת ממנו.

• זו לא הייתה שנתם של החזאים והפרשנים שעדכנו אינספור פעמים את הערכותיהם.

• תופעה בולטת בארץ ובעולם: שנה של נוכלות - בין מיידוף לפונזי.

• 2010? כיצד יתמודדו המשקים בעולם עם קיפול המדיניות הפיסקלית והמוניטרית ויחזרו לתפקד כהלכה בכוחות עצמם וללא סיוע? נקודת פתיחה מאתגרת יותר במובן של השגת תשואות.

שנת 2009 - מאפיינים:

2009 עמדה בסימן פוסט טראומה וצמיחה מתוך משבר. השנה נפתחה כשהדי ההתרסקות של ליהמן ברדרס, הצלת בר סטרנס, סיטי גרופ ו-AIG טרם שככו, ובסימן תוכניות סיוע גרנדיוזיות המסתכמות בסכומים אסטרונומיים של טריליוני דולרים, כאשר ההנהגה הכלכלית האמריקאית מובילה כמובן את המהלך יחד עם נשיא חדש, ברק אובמה. במהלך השנה התברר, כי המשק העולמי עלה על תוואי של התאוששות איטית, הדרגתית, אבל עקבית, ובינתיים, לפחות לא חזר והדרדר שוב למשבר.

המיתון בישראל היה קצר יותר והיציאה ממנו מהירה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות ובראשם ארה"ב וגוש האירו.

שנת 2009, לעומת קודמתה, שעמדה בסימן שאלה גדול לגבי כוח ההישרדות של המערכת הפיננסית העולמית, שנה של משבר ייחודי בהיקפו, בעוצמתו ובדינמיות המהירה שלו, התנהלה כמעט כתמונת ראי של 2008 בכל הקשור לשווקים הפיננסים.

"ההזדמנויות הגדולות ביותר נוצרות בתקופה של תוהו ובוהו"

את המשפט הנ"ל, אנחנו במיטב, נוהגים לשנן. "תוהו ובוהו" הוא בהחלט תיאור מדויק של מה שהתרחש בשווקים הפיננסיים בשנת 2008. אולם, תחילתה של 2009 בישרה, כנראה, בעיקר פסיכולוגית, על דף חדש מבחינת המשקיעים שזיהו במשבר הזדמנות גדולה ושלחו כבר בסוף 2008 ובעיקר בפתיחת שנת 2009 את שוקי המניות והאג"ח הקונצרני לזינוקים מרשימים.

הבורסה התנהלה באופטימיות מפתיעה ששלחה את שני האפיקים האלה, שהיו האחראים העיקריים להפסדי המשקיעים ב-2008, לעליות שערים מרשימות. בנק ישראל גם הוא תרם את חלקו כשהחל להתערב בשוק האג"ח הממשלתי במטרה ל"שטח את עקום התשואות", שהיה אז מהתלולים בעולם ולהוזיל את עלויות האשראי הבנקאי. ינואר-פברואר-מארס התנהלו בדשדוש המלווים באותות חיוביים בבורסה המקומית, בעיקר בענף הנפט והגז (ראה הרחבה).

התנתקות לכאורה. בראשית השנה נדמה היה ששוק המניות המקומי התנתק משוק המניות הגלובלי, ובמיוחד - משוק המניות האמריקאי, והיה נראה שפיתח התנהגות עצמאית משלו. ב-3 החודשים הראשונים של השנה עלה מדד ת"א 100 ב-18.1% בהשוואה למדד  S&P500 שצנח ב-11.7%. לכאורה, התנתקות של ממש. אולם, בחינה מדוקדקת יותר מראה, שהאבחנה הזו אינה מדויקת שכן, הרכב המדדים בארץ ובחו"ל שונה (בישראל קיים משקל יתר לסקטורים דפנסיביים וענף הכימיה), גם עליית מניות הנפט השרתה אווירה חיובית, ובנוסף, הגופים הפיננסים בישראל ספגו זעזוע קטן בהשוואה לרעידת האדמה שהכתה את המוסדות הפיננסים בחו"ל.

הרגיעה חוזרת לשווקים והתיאבון לסיכון עולה. כספי המשקיעים, המתוסכלים מריבית אפסית וחוסר אלטרנטיבות, החלו זורמים מהאפיקים הבטוחים ביותר כדוגמת הפק"מים והקרנות הכספיות, תחילה לקונצרנים ואח"כ, עם התעצמות התיאבון לסיכון, לשוקי המניות. בעולם, מדד הפחד (VIX), שעלה בשיא המשבר ל-81 נקודות ב-20.11.08, ב-22 לאפריל ירד ל -37 נקודות (וכיום – פחות מ-20). הרגיעה באה לידי ביטוי גם בירידה במרווחים של אג"ח קונצרניות בארה"ב ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב, רגיעה במחיר הזהב, כניסת כספים מחודשת לתעשיית קרנות הנאמנות הקלאסית בארה"ב ולאפיקים הממשלתיים והקונצרניים בישראל, כמו גם חידוש הנפקות האג"ח בארה"ב ובישראל. בהמשך, החלו פרשנים מצטרפים להערכות, כי שיאו של המשבר מאחורינו ועסקו בצורת ההתאוששות (U,V,L או שמא W) ובקצב החזרה לצמיחה. לא ניתן היה להתעלם מניצנים ראשונים של התאוששות והדו"חות הכספיים של החברות הפתיעו לטובה, בעיקר בשל הצפי לדו"חות רעים מאוד וצעדי התייעלות שנקטו החברות.

שנה של נוכלות: בין מיידוף לפונזי. לא מעט אנשים נפלו קורבן למעשי נוכלות והונאה פיננסיים. זה קרה וקורה גם בעולם וגם בישראל. פרשת מיידוף בארה"ב המיטה אסון של ממש על אלפי לקוחות פרטיים ומאות גופים עסקיים, בעיקר עמותות, בקנה מידה כמעט בלתי נתפש של יותר מ-50 מיליארד דולר והייתה רק הפתיח לכמה וכמה גילויים של הונאות בעולם ובישראל. גם אצלנו נחשפו מקרים שעל פניהם נראים כנוכלות המבוססת על שיטת הפירמידה, פונזי או וריאציה שלהן. בשוק ההון נהוג לומר "כשמי הגאות יורדים, רואים מי שחה בעירום". אין כמו תקופה קשה בכדי להציף מעלה את ההונאות שכל כולן מבוססות על הצלחה לגייס כספים בתקופת גאות, תוך הבטחה לתשואה דמיונית. אין כמו תקופה קשה בכדי לייצר בקרב משקיעים חשדנות וחוסר אמון כלפי מי שבידם הפקידו את ניהול חסכונותיהם.

לא שנתם של החזאים. ראלי סוף השנה התחלף דווקא בפחד גבהים, זאת בשל חששות מחודשים מעצם עוצמתו ומהירותו של הראלי, כאשר החזאים מדברים כבר על המשבר הבא. בקרן המטבע העולמית (IMF) לא הצטרפו לפרץ האופטימיות במהלך 2009 ועדכנו מטה את תחזיות קצב הצמיחה העולמי. אולם במקביל, המשיכו לפרסם אינספור תחזיות במנעד רחב שנע בין קטסטרופה לצמיחה מהירה והקשו על תהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים. בינואר הנמיכה קרן המטבע בצורה דרמטית את תחזיות הצמיחה של שוקי העולם ל-2009, ובעקבותיה גם בנק ישראל לגבי המשק הישראלי. הקרן עשתה זאת שוב באפריל, כשבהמשך היה זה ה-FED האמריקאי שצינן את תחזיותיו. בכלל, זו לא הייתה שנתם של החזאים, שלא באשמתם אפשר להגיד, שכן מי יכול היה לחזות משבר עוצמתי שכזה ואת היציאה ממנו.

תמונת המאקרו: בסוף 2008 העולם עצר מלכת.

בסוף שנת 2008 הפעילות הכלכלית נחלשה ונתונים מקרו-כלכליים מאכזבים זרמו מכל עבר. המשק האמריקאי התגלה כפגיע והתכווץ ברבעון האחרון של 2008 ב-6.2% במונחים שנתיים וסיים בצמיחה שנתית זעומה של 1.1% בלבד. ברבעון הראשון של 2009 ארה"ב המשיכה להתכווץ בשיעור של 6.1% בחישוב שנתי. באותה עת, הצטרפה גם ישראל למועדון המיתון העולמי, לאחר שנתוני התמ"ג סיפקו עדות נוספת לכך שהעולם הוא כפר גלובלי, כאשר נרשמה ירידה חריפה בפעילות סחר החוץ ובהשקעות. התוצר המקומי הגולמי של ישראל ירד בשיעור של 3.6%, לאחר התכווצות של 0.5% ברבעון האחרון של 2008.

המשק הישראלי הוגדר רשמית כמשק במיתון. ואם לא די בכך, המדד המשולב של בנק ישראל ומדד מלניק המשקפים את מצב המשק הצביעו גם הם על חולשת השוק הריאלי. תמונת המקרו העגומה נצפתה בכל רחבי העולם כשגם נתוני היצור התעשייתי של יפן ירדו בחודש מארס בשיעור חד של 9.4% והאבטלה המשיכה לנסוק מעלה. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לא נשארה אדישה והנמיכה בצורה דרמטית את תחזיות הצמיחה של שוקי העולם ל-2009 מצמיחה של 2.2% ל-0.5% בלבד. בעקבותיהם, גם בנק ישראל שינה את הערכת הצמיחה של המשק הישראלי מ-1.5% ל-0.2%-.

אחד מתוצאות המשבר היה מלחמה באבטלה, שעלתה בארה"ב לרמות שיא של 26 שנה, מרמה של 6.2% לרמה של 10.2% באוקטובר. רק בנובמבר נרשמה בלימה כאשר האבטלה ירדה ל-10.0%, אולם צריך לזכור את מספר המובטלים שהגיע לכדי 15.4 מיליון אזרחים. בישראל הגיעה האבטלה בשיאה ל-7.8% בחודשים אפריל-יולי, באירופה עלתה האבטלה לשיא של 9.8% וביפן לשיא של 5.7% ביולי. האבטלה מכבידה כידוע על הצריכה המקומית בכך שהיא מצמצמת את ההכנסה הפנויה שבידי הצרכנים ומערערת את ביטחונו הכלכלי של הציבור.

כיצד מעוררים כלכלה?

נתונים מדאיגים הצריכו את מקבלי ההחלטות בעולם, ובעיקר בארה"ב, לגלות מידה אדירה של יצירתיות בניסיון למצוא פתרונות "מחוץ לקופסא" על מנת לעורר את השוק. אחד מהם, נזכיר, כלל הזרמת הכספים אדירה של 1.15 טריליון דולר למשק האמריקני. ואצלנו, עד חודש פברואר נחשף הציבור ללא פחות מ-8 תכניות להצלת המשק. בדרך היו גם קרנות המנוף שיועדו לניהול כספי הגופים המוסדיים והמדינה וכפיתרון למחנק האשראי העסקי החוץ בנקאי, אולם עד שהוקמו איבדו מהרלוונטיות שלהן ושר האוצר החדש, יובל שטייניץ, החליט שלא להמשיך בהליך. ואם באוצר עסקינן, מדיניות תקציבית היא אחת משתי הזרועות שבאמצעותן מנסה המדינה להשפיע על תוואי ההתפתחות הכלכלית, למשש יעדים כלכליים כמו צמיחה, ולממש יעדים חברתיים שהיא קובעת. הזרוע השנייה היא המדיניות המוניטרית, ועליה אחראי הבנק המרכזי.

הקרב על התקציב השנה היה חסר תקדים והשפיע בעיקר על האינפלציה (באמצעות העלאות מיסים) ועל הגדלת תקרת ההוצאות שעלולה להשפיע לרעה על יחס החוב/תוצר. אישורו של תקציב דו-שנתי עלול להתברר כבעייתי, בעיקר נוכח העובדה שהשנתיים האחרונות היו מפתיעות בדינמיות המהירה שלהן.

מאידך, הנשק העיקרי של נגידי הבנקים בעולם היה ללא ספק הריבית, כאשר כבר סוף 2008 בנקים מרכזיים מ-6 מדינות מובילות בעולם הפחיתו את הריבית במהלך משותף. בארה"ב הפחיתו את הריבית עד לרמה של 0%-0.25% ובישראל, הוריד סטנלי פישר את הריבית 8 פעמים במהלך 7 חודשים עד לרמת שפל של 0.5%. משם, לא היה לאן לרדת ולהעלות עדיין לא כולם רצו. לכן, שינוי כיוון במגמה בישראל לדוגמא, החל רק באוגוסט-ספטמבר כשהנגיד העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 0.75% לאחר 5 חודשים רצופים שנותרה ללא שינוי ושוב ב-0.25% נוספים בדצמבר לרמה של 1.0%. מהשוואה בינלאומית עולה, כי גם לאחר 2 העלאות של ריבית בישראל, אם נתבונן על הריבית המוניטרית במונחים ריאליים (בניכוי האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים) תתגלה תמונה, לפיה זו עדיין נמוכה מאוד - מקום שני מהסוף.

הסביבה האינפלציונית במגמת עלייה. תופעה מעניינת היא שב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.8% ובחודשים הבאים כל יציאה של מדד חלש מלווה בכניסה של מדד גבוה ממנו ולכן לאחר פרסום מדד דצמבר הוא צפוי לעלות לכדי 4.1% כשהשיא צפוי להיות בפברואר 2010 כאשר לאחר פרסום האינפלציה ב-12 החודשים שלפניו צפויה להגיע לכדי 4.7%.

לסיכום, המשק הישראלי נכנס למיתון כחצי שנה לאחר המשק האירופי וכשלושה רבעונים לאחר האמריקאי. עם זאת, הוא הראשון לצאת ממנו, זאת לאחר שכבר ברבעון השני הציג צמיחה של 1.0% שאוששה את העובדה שהמשבר בישראל היה מתון יחסית. לדוגמא, המדד המשולב לחודש נובמבר עלה ב-0.6% ובכך, נרשם רצף של 8 חודשים של שיפור. במקביל, פורסמו לאחרונה נתונים המצביעים על כך שגם בתחילת הרבעון האחרון של 2009 המשק הישראלי נמצא במגמת התרחבות, לראיה, נתוני הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המסחר והשירותים שבהחלט תומכים בהמשך העלאות הריבית ב-2010. ההתאוששות בפעילות הכלכלית נמשכת, הן בשוק המקומי והן בעולמי.

אחת השאלות לשנה הבאה: כיצד יתמודדו המשקים בעולם עם קיפול המדיניות הפיסקלית והמוניטרית שהיו מאוד מרחיבות במהלך המשבר, ככל הנראה, במידה המרחיבה ביותר אי-פעם. כלומר, האם הכלכלה העולמית תוכל לתפקד כהלכה בכוחות עצמה? וללכת היטב ללא סיוע?

שוק המניות: 3 גלי ראלי בשוק המניות (מדד ת"א 25):

מדדי מניות 

מדד

תשואה 2009

ת"א 25

75.04%

ת"א 100

89.54%

ת"א 75

152.93%

יתר 50

169.00%

יתר 120

146.69%

יתר מניות

118.14%

כללי מניות

79.72%

נדל"ן 15

127.63%

פיננסים 15

129.12%

ת"א-בנקים

115.36%

תל-טק 15

86.67%

תל-דיב 20

161.25%

 

 

 

 

 

 

 

 

על מנת להבין את עוצמת התופעה בשנה החולפת הנה כמה מספרים: מדד ת"א 100 השיג תשואה של כ-90% במהלך שנת 2009! מדד ת"א 25 זינק בשנה האחרונה בכ-75% - העלייה הגבוהה ביותר מאז הונפק המדד בשנת 1991, תשואה שמשאירה הרחק מאחור את שנת 2003, גם היא שנת יציאה ממשבר. מדד המעו"ף נמצא כעת סביב רמת 1,150 הנקודות, רחוק כ-7% בלבד מהשיא שנרשם בסוף אוקטובר 2007 (1,237.12). מדד ת"א 75 הושפע חזק מתגליות הגז ומעליית מניות הנפט והגז, ועשה מהלך של 152.9% מאז ראשית השנה!

סקטורים בולטים:

ת"א 100: 10 המניות העולות סיכום 2009 : זינוק מניות הגז

מניה

תשואה 2009

ישראמקו

1706.78%

אל-רוב 1

728.47%

אינטרנט זהב

700.46%

קבוצת דלק

558.65%

נפטא

520.46%

דלק קידוחים יהש

479.43%

אבנר יהש

471.26%

סמייל

423.79%

אמפל אמריקן

412.56%

אלקטרה 1

338.95%

 

 

 

 

 

 

 

 

ת"א 100: 10 המניות הגרועות סיכום 2009 : הדואליות ספגו

מניה

תשואה 2009

איזיציפ

-23.78%

ראדויז'ן

15.84%

קווינקו

18.22%

אדגר

18.37%

אסם

20.95%

אלווריון

22.08%

דלק ישראל

22.63%

פריגו

23.04%

פרטנר

29.81%

גרנית

33.22%

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תקשורת - סקטור התקשורת הנחשב לתחום דפנסיבי, היה לאחת ההשקעות ה"חמות" בשנה האחרונה. המניות בתחום הוכיחו יציבות והושפעו פחות מהמיתון. בהיבט מבנה שוק התקשורת חלו שינויים, כגון מכירת השליטה בפרטנר שינוי מבנה הבעלות בהוט וכמובן רכישת בזק. תהליך שינוי מבנה השוק צפוי להימשך גם ב-2010.

ביטוח - מניות חברות הביטוח מושפעות מאוד משוק המניות. לרע ולטוב. רע: 2008, טוב: 2009. שוק ההון מגיב לפני השינויים בפועל, ולכן סקטור הביטוח הניב ב-2009 תשואה נאה מאוד של 121.60%.

פיננסים - סקטור שנחשב למוביל במשבר, היה מילה אסורה ב-2008. עם זאת, לאחר התייצבות השווקים החלו מניות הפיננסים לטפס מעלה ומעלה. בעיקר בלט לטובה המדד בחודשים מרץ, אפריל ומאי. במצטבר עלה המדד בתקופה זו מעל 62%, כשגם הירידות שנרשמו קודם לכן לא מסכנות את התשואה שהשיג הענף ב-2009: 129.1%.

"הבהלה לגז" - על מניות הנפט והגז עברה שנה מצוינת במיוחד, לאחר שבחודש ינואר פורסמו תוצאות ראשוניות בקידוח 'תמר 1' שחשפו את הימצאותו של מאגר גז עצום מול חופי חיפה. מדינת ישראל, חשוב לזכור, סובלת ממחסור בגז ותלויה ביבוא מיצרי, כך שלגילויו של מאגר גז גדול יש השלכות משמעותיות על המשק הישראלי. ההודעה, אם כן, הזניקה את השותפות בזכויות הקידוח, ישראמקו, דלק קידוחים ואבנר בעשרות עד מאות אחוזים, כשלקראת סוף השנה התברר, כי גודל הקידוח צפוי להסתכם בכמיליארד מ"ק גז טבעי עם 35% אחוז הסתברות למציאת גז - נחשב לגבוה בענף קידוחי הגז. עוד לפני שנשאב מ"ק אחד של גז, הפיחה ההודעה רוח בשוק המניות המדכדך שלאחר המשבר ו"הצילה", אפשר לומר, לא מעט בעלי זכויות בקידוחים, במיוחד, כשלאחר מכן הגיעו גם קידוח 'דלית 1' ו-'תמר 2'. יצחק תשובה למשל, ספג מכות כואבות מהמשבר הכלכלי, אולם הבשורה על גילוי הגז נתנה לו סיבה לחייך ולדלג על מכשול הסדר החוב. לאחרים, היה פחות מזל, אבל על כך בהמשך.

מניות הגז והנפט

מניה

תשואה 2009

ישראמקו

1,706.78%

נפטא

520.46%

דלק קידוחים

479.43%

אבנר

471.26%

 

 

 

 

שוק האג"ח בסימן הסדרי חוב מחד, ותשואות גבוהות מאוד מאידך

המשבר הכלכלי שחווה המשק האמריקאי והעולמי בשנת 2008, הביא לכך שבישראל, כמו גם בעולם, אגרות החוב של חברות רבות, כולל אלו הנחשבות ליציבות, עם תזרים מזומנים חזק ושזכו לדירוג גבוה יחסית מחברות הדירוג, נסחרו במחירים נמוכים ששיקפו להן תשואות גבוהות מאוד לפדיון.

מדדי אגרות חוב

מדד

תשואה 2009

אג"ח כללי

15.70%

כללי ממשלתי

6.20%

צמוד למדד ממשלתי

10.98%

צמוד 2-0

8.23%

צמוד 5-2

11.53%

צמוד 7-5

12.18%

צמוד 10-7

11.46%

מדד שחר

2.58%

שחר 2-0

1.23%

שחר 5-2

2.11%

שחר +5

3.16%

גילון

2.41%

לא צמוד

2.56%

מק"מ

1.33%

כללי קונצרניות

32.47%

צמוד למדד קונצרניות

40.14%

תל בונד 20

21.96%

תל בונד 40

43.81%

תל בונד 60

30.57%

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במהלך 2009 הפכו אגרות החוב הקונצרניות מ"מוקצות מחמת מיאוס" ל"חביבות הקהל". הסיבה היא, שילוב של גורמים כלכליים ופסיכולוגיים והערכת המשקיעים שהתשואות הגבוהות לפדיון שאפיינו את שוק הקונצרני בשלהי 2008 היו מוגזמות. ההתאוששות של השוק המשני הביאה להתאוששות גם בשוק הראשוני, יחד עם חידוש ההנפקות, תחילה באופן מוגבל ביותר לחברות הגדולות והחסינות ביותר, כדוגמת פז נפט ובנק הפועלים, ולאחר מכן גל הנפקות של חברות המשוועות למחזור חוב בעקבות ירידת התשואות לפדיון. מרבית ההנפקות בתקופה המדוברת היו תחילה צמודות מדד ואח"כ כאלה שאינן צמודות אלא שקליות והעניין הציבורי גבר. עד כדי כך גבר, שהבורסה החליטה להשיק מדד חדש - תל בונד שקלי. סך ההנפקות הסתכם השנה, עד חודש נובמבר, ב-22.8 מיליארד שקל, מתוכן כ-16.4 מיליארדים באג"ח סחירות בבורסה בת"א. לשם השוואה, בשנת 2008 כולה הסתכמו ההנפקות של המגזר העסקי בכ-9.8 מיליארדי ש"ח בלבד, מתוכן כ-6.1 מיליארדים באג"ח סחירות. אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו את ההנפקות המוצלחות הוא צמצם ההנפקות ע"י המדינה. 

במקביל, החלו להיחשף חברות קטנות שדיווחו על קשיים בתשלום חובן, אולם בהמשך נכנסו לאותו מועדון גם חברות ענק כמו אפריקה ישראל וצים. נושא הסדרי החוב הפך מהר ללוהט בשוק ההון וההפסדים הגדולים של אפריקה והשחיקה האדירה בהונה העצמי הובילו לבעיות ביכולת פירעון החוב של החברה, שחייבת להחזיר מיליארדי שקלים לבנקים ולבעלי האג"ח בשנים הקרובות. אפשר להגיד, כי ההודעה על הליכה להסדר חוב שמשה כפעמון אזהרה עבור המשקיעים שהבינו, כי יציאה של המשק מהמשבר אינה אומרת בהכרח שכל החברות יוצאות ממנו באותה מידה, וכפי הנראה, ישנן חברות שלא יעברו את המשבר בצורה טובה, אם בכלל. לשם כך, ועל רקע הפגמים שהתגלו בעת המשבר, הוקמה ועדת חודק להסדרת שוק האג"ח. מסקנתה העיקרית של הועדה היא, כי האג"ח הקונצרניות חייבות לעמוד באמות מידה פיננסיות. הכוונה היא לשורה של "כללי התנהגות" שיסדירו את ההשקעה בשוק האג"ח, ויקבעו לה כללי מינימום. מסקנות הועדה מעוררות חלוקי דעות חריפים בימים אלה.

ובינתיים, התשואות שהשיגו המשקיעים באג"ח הממשלתיות הצמודות היו טובות מאוד, באג"ח ממשלתיות השקליות היו פושרות, ובאג"ח הקונצרניות - היו מרהיבות.

האפיק הממשלתי הצמוד סיים כשידו על העליונה עם עליות של כ-11% וחזר לקדמת הבמה במהלך השנה, לאחר נתוני מדד המחירים לצרכן הפתיעו כמעט חודש אחר חודש כשעלו מעבר לציפיות. העליות באו לידי ביטוי בעיקר בטווחים הבינוניים-ארוכים ונעו בטווח שבין 8% ל-12%. בהמשך, התעודד גם האפיק הממשלתי השקלי הלא צמוד מירידת התשואות בארה"ב והצפי למדדים נמוכים יחסית בישראל, לקראת 2010. האפיק השקלי השיג תשואה נמוכה בהרבה מהאפיק הצמוד למדד, כ-3% בשנת 2009. העליות כצפוי, נרשמו בעיקר בטווחים הארוכים כאשר ה"שחרים" ל-5 שנים ומעלה עלו בכ-3% ואלו בטווחים הקצרים ביותר הסתפקו בתוספת של כ-1% בלבד. עקום התשואה השקלי הפך תלול מאוד במהלך השנה, גם לאחר השתטחותו החלקית בחודשים האחרונים והכין עצמו לתסריט של עלייה הדרגתית ומתונה בריבית.

בהתערבות בנק ישראל בשוק הממשלתי, מטרת הנגיד הייתה להביא לירידה בתשואה לפדיון בשוק האג"ח מתוך תקווה, שסוף סוף הורדות הריבית הרצופות שהוא ביצע בחודשים האחרונים (בריבית לטווח קצר), יחלחלו לריבית לטווח ארוך ויוזילו את עלות האשראי הבנקאי לסקטור העסקי, ובמידה מסוימת גם למשקי הבית. משהתברר, שהאפקט הראשוני של הודעת בנק ישראל התפוגג, נקט בנק ישראל גישה אגרסיבית הרבה יותר, שהזניקה את רמת התנודתיות בהתאם, והודיע שהוא מתכוון לרכוש כ-200 מיליון שקל ביום לעומת 30 מיליון ביום עם יעד של בין 15 מיליארד שקל ל-20 מיליארד שקל בתוך כמה חודשים.

גם דיבורים על "בועה" שנוצרה באג"ח ממשלת ישראל היו לנו, אולם בהחלט לא כך הדבר שכן מעצם הגדרתו, אג"ח ממשלתי הוא נכס פיננסי שיש לו תוחלת חיים מוגדרת מראש עם זרם תשלומים קבוע. מה שכן, יכול להיווצר מצב שבו חלק מן המשקיעים יחשבו שאיגרות החוב הממשלתיות מתומחרות ביתר, וחלק אחר מן המשקיעים יחשוב אחרת.

ומה בשנה הקרובה? השאלה היא מה יקרה אם ההתקפלות מן המדיניות המרחיבה תהיה אגרסיבית או מהירה מדי? כך שתפגע בהתאוששות בעודה באיבה. מנגד, התקפלות מאוחרת מדי עלולה לייצר אינפלציה של ממש. האם קברניטי המשק האמריקאי והישראלי ידעו לזהות את העיתוי למהלך הנכון בזמן הנכון?

אין ספק שלשאלה זו יש משמעות קריטית לגבי מדיניות ההשקעה בכלל, וההשקעה בשוק איגרות החוב, בפרט.

שוק המט"ח: בנק ישראל לעזרתו של הדולר ותומך בפיחות השקל

בנק ישראל לקח השנה פיקוד על שוק המט"ח המקומי. ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח החלה באופן נקודתי ב-14.3.2008, ומוסדה כעבור שבוע ב-20.3.2008 במתכונת של רכישת 25 מיליון דולר ביום. ב-10 ביולי של אותה שנה הכמות זינקה לכ-100 מיליון דולר ביום, כשהמטרה המוצהרת של בנק ישראל הייתה להגדיל את יתרות מטבע חוץ של מדינת ישראל בעת משבר. המטרה הלא מוצהרת, אבל זו שהיא הרבה יותר משמעותית, הייתה לגרום לפיחות בשער השקל כדי שהיצואנים יקבלו תמורה טובה יותר, וכך לתמוך ביציאת המשק מהמיתון. רק ב-10 באוגוסט 2009 החליט בנק ישראל על מעבר להתערבות בתנועות חריגות בלבד.

מטבעות - סיכום 2009

מטבע

% שינוי

1 דולר ארה"ב

-0.13%

1 יורו

3.21%

1 לירה שטרלינג

9.60%

ין יפני

-0.91%

1 דולר אוסטרלי

28.65%

1 פרנק שוויצרי

2.89%

1 דולר קנדי

16.56%

1 כתר דני

3.29%

1 כתר נורבגי

20.77%

1 כתר שוודי

7.97%

1 ראנד דרא"פ

25.02%

1 לירה מצרית

0.16%

1 דינר ירדני

-0.06%

*נכון ל-25.12.09

מאז החל בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח, השתנתה מגמת התיסוף של השקל כלפי הדולר (והאירו) שהגיעה לשיאה כאשר השקל נסחר ברמת שפל של 3.23 כלפי הדולר (9.7.08). המגמה התחלפה בפיחות, תהליך הדרגתי שהגיע לשיאו בסוף אפריל 2009, עת נקבע שער של 4.26 שקל לדולר (28.4.09). סה"כ ב-11 חודשי הרכישות הכבדות פוחת השקל בכ-17%, כאשר בתקופה הנותרת עד סוף 2009 חזר השקל להתחזק ורשם ייסוף של כ-2%. בפרק זמן זה התרחש גם פיחות של השקל כלפי האירו: מרמה של 5.08 שקל לאירו (9.7.08) לרמה של 5.64 שקל לאירו (בסוף מארס 2009). סה"כ עד 10.8.09 התחזק האירו בכ-8% כנגד המטבע המקומי. נציין, כי יתרות הדולרים שברשות בנק ישראל צמחו מעל לכ-61 מיליארד דולר (נכון לסוף נובמבר).

משמעות הנתונים היא, שהישגו של בנק ישראל בזירת המט"ח היה מאוד מוגבל, ועיקר הפיחות נבע מהתחזקות הדולר בעולם. מובן, שניתן לטעון שאלמלא התערבותו, המצב היה חמור לאין ערוך, אבל זה מסוג הטענות שבלתי אפשרי להוכיח אותן.

תעשיית קרנות הנאמנות: יוצאים מהאפיקים הבטוחים

טבלת יצירות/פדיונות בקטגוריות מובילות:

אפיק

סיכום שנתי (1-12/09) (במיליוני שקלים)

קרנות מנייתיות **

1,588

קרנות כספיות

14,815-

קרנות אג"ח שקליות

3,875

קרנות אג"ח מדינה

וצמוד מדד

13,196

קרנות אג"ח בארץ - אחר

(חברות וכללי)

15,947

שונות

(אגד קרנות ואחרות)

1,576

סה"כ

21,367

*נכון ל-24.12.09. **כולל מניות ישראל, מניות חו"ל וגמישות.

תעשיית קרנות הנאמנות מהווה השתקפות של שוק ההון וככזו, סבלה קשה מאוד בשנת 2008.

ואולם, מאז חודש מארס 2009, כלומר, מרגע ההתאוששות בשווקים, "חזר הצבע" לתעשייה והיא החלה לגייס חזרה את הכספים שאיבדה קודם לכן. הגלגל התהפך: מן הקרנות הכספיות יצאו סכומים ניכרים (כ-15 מיליארד שקל) ועברו לקרנות המתמחות באג"ח מדינה, באג"ח קונצרניות ובמניות. גם התחרות גברה לאחר השקתן של הקרנות המחקות, שעדין לא ביססו מעמדן ב-2009 אבל צפויות להיות שחקן מרכזי בשנה הבאה.

כך, תעשייה, שסך נכסיה עמד בסוף ספטמבר 2008 על 108.8 מיליארד שקל, הצטמקה ל-98 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2008, ומסיימת את שנת 2009 עם נכסים ברמה של כ-133 מיליארד שקל והיא מתקרבת לשיא של כל הזמנים (145 מיליארד שקל), גידול שנובע הן מזרימת כספים לתעשייה והן מעליית ערך הנכסים - תשואות חיוביות שהשיגה.

מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

הדפסשלח לחברהוסף תגובהצור קשר  הדלק בהZרקור
סקירות נוספות
מיטב: מדד המחירים לינואר צפוי לרדת ב-0.2%, 31/12/2009
סיכום העשור הראשון של המילניום, 30/12/2009
שנת 2009: פוסט טראומה וצמיחה מתוך משבר - תמונת ראי כמעט מושלמת של 2008 , 29/12/2009
שוק הנדל"ן למגורים - תמונת מצב, 28/12/2009
הכסף חוזר לקרנות אג"ח חברות וכללי , 28/12/2009
השבוע הקרוב בשוק האג"ח צפוי לאותת על הבאות , 28/12/2009
מיטב: הריבית לינואר צפויה לעלות ב-0.25%, 24/12/2009
השבוע הגרוע ביותר של תעשיית הקרנות ב-2009, 21/12/2009
כיצד השיפור בכלכלה ישפיע על שוק האג"ח?, 21/12/2009
עלייה בסביבה האינפלציונית, 21/12/2009
[1-5]...[6-10]  Previous Page 11 12 13 14 15 Next Page  [16-20]...[41-42]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.