כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
בית ההשקעות מיטב

עזיבת מנכ"ל דיסקונט: סוף עידן הצמיחה, תחילת עידן הסחיטה

6/07/2010

אנחנו מצפים לשינוי אסטרטגי בבנק עם דגש על דיבידנדים במקום צמיחה (או במילים אחרות: איך להמיר 60 ש"ח שווי ני"ע ל-100 ש"ח במזומן). ראה עמוד הבאה לניתוח מעמיק של התפתחות האסטרטגיה של דיסקונט על פני השנים. לסיכום, ניתן לצפות לשינויים הבאים:

1. ניהול קפדני של בסיס ההון תוך ריסון הגידול בתיקי האשראי, במטרה להגדיל את הלימות ההון ככל שניתן כדי לאפשר חלוקת דיבידנדים בהקדם האפשרי. אנחנו צופים חלוקת דיבידנד צנועה ב-2011.

2. מדיניות מוצהרת של מכירה/פיצול/הנפקה של חברות בנות.

3. גישה יותר אסרטיבית כלפי וועד העובדים במטרה לחסוך בהוצאות שכר ולמקסם את הרווח השוטף.

שינויים אלו צפויים לבוא לידי ביטוי לכל המוקדם רק החל מ-2011 . בינתיים, אנחנו מורידים את תחזיות הרווח שלנו לשנת 2010 ( ניקוי אורוות כמיטב מסורת חילופי מנכ"לים במערכת הבנקאית + סביבת ריבית מאתגרת שנובע מההתעקשות של בנק ישראל לא לעלות את הריבית). כעת אנחנו צופים רווח נקי של 664 מיליון ₪ או תשואה על ההון של 6.5% לעומת התחזית הקודמת של 756 מיליון ₪ או תשואה על ההון של 7.2%. 

אנחנו נשארים עם המלצת תשואת שוק ומחיר יעד של 8.30 ₪. גניזת תוכנית הצמיחה לטובת מדיניות תומכת דיבידנדים אמורה להטיב עם בעלי המניות אבל בינתיים שוררת סביבה של אי וודאות שתלווה ככל הנראה ע"י תוצאות חלשות. עקב זאת, משקיעים שמחזיקים את מניית דיסקונט מעל הבנצ'מרק יכולים לשקול הורדה לכיוון משקל שוק. מאידך, משקיעים שמחזיקים את המנייה מתחת לבנצ'מרק יכולים לעלות בהדרגתיות למשקל שוק- במטרה ליהנות מהשינוי האסטרטגי הצפוי אם כי נדרש אופק השקעה של כשנתיים-שלוש לפחות.
 

דיסקונט

מחיר

6.35

מחיר יעד

    8.30

המלצה

תשואת שוק

המלצה קודמת

תשואת שוק

 

נתוני מסחר

שווי שוק

6,227.9

גבוה שנתי

9.33

נמוך שנתי

4.84

מחזור יומי

36.9

 

בעלי עניין

קבוצת ברונמפמן

26%

מדינת ישראל

20%

שינוי באסטרטגיה? איך להמיר שישים וחמישה ש"ח שווי ני"ע למאה ש"ח במזומן 

לדעתנו, החלטת מנכ"ל בנק דיסקונט לסיים את תפקידו בסוף השנה מבלי לשקול להאריך את כהונתו לתקופה נוספת תוביל לשינוי משמעותי באסטרטגיית הבנק. להלן הניתוח שלנו לגבי איך האסטרטגיה של הבנק התפתחה לאורך השנים ואיך היה צפויה להשתנות בעתיד הקרוב.

שלב א': צמיחה סלקטיווית

בעשור הקודם, המנכ"ל הוביל קו אסטרטגי ברור שמבוסס על צמיחה. בתחילת שנות האלפיים הוא ירש בנק שהוגדר בעקיפין ע"י המפקח של הבנקים דאז כבנק בסכנת קריסה אבל בשונה מקודמיו הוא השכיל להבין שצריכים לחפש מקורות צמיחה גם אם המצב של הבנק קשה. משנתו גרסה - ודי בצדק - שאי אפשר להסתמך רק על קיצוצים בהוצאות כדי להבריא את הבנק.

הוא זיהה את הפוטנציאל הגלום בלקוחות משקי הבית הלא מנוצלים והצליח לגייס לקוחות אלו בהיקפים משמעותיים כשרוב הבנקים האחרים עדיין השקיעו את עיקר המאמץ בתחום האשראי העיסקי שנתפס אז- טרום רפורמת בכר- כיותר יוקרתי (בעיקר בגלל הפרסטיז'ה הכרוכה בהובלת מימון פרויקטים ורכישות ענקיות המלווה, כמובן, תוך כדי נטייה לשכוח את המרווחים בגין אותן עסקאות).

כמובן, מצב הלימות ההון של הבנק בשנים אלו לא אפשר לבנק לספק אשראים גדולים- ולכן שילוב של חזון ומצב של חוסר ברירה הביא את הבנק להתמקד בסקטור רווחי במיוחד. גיוס לקוחות קמעונאיים חדשים הביא אט אט לרענון בסיס לקוחות הבנק שהזדקן עם הזמן תוך ניצול יותר אופטימאלי של תשתית הבנק (חל שיפור מתמיד בפרמטרים כגון מספר לקוחות פר סניף וכמות האשראי פר לקוח). אולם, הצורך לשמור על שקט תעשייתי מול וועד חזק והצורך לשדרג את תשתית מחשוב הבנק קיזזו את השיפורים התפעוליים האלו.

שלב ב': צמיחה מואצת

כשהבנק נרכש ע"י משפחת ברונפמן בשנת 2006, הם תמכו בהתרחבות אסטרטגיית הצמיחה. מצב הלימות ההון של הבנק השתפר והבנק החליט להגדיל את תיק האשראי העסקי (בעיקר בחברות הת"א 75) בד בבד עם המשך הצמיחה במגזר משקי הבית. צמיחה נרחבת בכל קווי העסקים התאפשרה בשל שיפור ברמת הלימות ההון של הבנק (אז השפעות באזל II לא היו ברורות והמפקח טרם הגדיל את דרישות ההון הראשוני), אלו היו הימים העליזים של בועת האשראי- שם המשחק הייה צמיחה ובנק שצומח היה זוכה למכפיל הון יותר גבוה. אמנם, בנק דיסקונט נרכש ע"י משפחת ברומפמן בעזרת מינוף אבל כל עוד ערך הבטוחה (מניית דיסקונט) המשיך לעלות לא הייתה סיבה לחשוש לגבי גלגול החוב גם אם הצמיחה המואצת באה על חשבון דיבדנדים.

בהסתכלות אחורה, אולי ניתן להגיד  שקצב הצמיחה בשנים 2006-2008 היה גבוה מידי והביא לידי צמיחה לא מבוקרת בחלק מהחטיבות, לדוגמא, בעיות הסליקה ומתן האשראי שהתגלו בכ.א.ל.

שלב ג': בלימה בעקבות המשבר

ואז הגיע משבר האשראי. הערך של מניית דיסקונט ירד משמעותית וחל שינוי תפיסתי במערכת הפיננסית לגבי אשראי ממונף- לא מספיק להתחשב בשווי הבטוחה ביחס לחוב אלא צריך בטוחה מניבה שמשרתת את החוב על ידי תזרים דיבידנד. דיסקונט שילם דיבידנד חד פעמי ב-2008  (שמומן ע"י גיוס הון משני) אבל הרעה בתוצאות הבנק יחד עם המעבר לבאזל II יצר פער בדרישות ההון, דבר שהכריח את הבנק לעצור את גידול תיק האשראי ולמכור אחזקות פיננסיות כגון מניות הראל ותיק האג"ח הקונצרני.

מאמצים אלו הניבו פירות והיום הבנק עומד על יחס הלימות הון ליבה של 7.3% וכנראה יגיע ל-7.5% הנדרש ע"י המפקח בהמשך השנה.

שלב ד: סחיטה?

כאן אנחנו מגיעים לפרשת דרכים. אחרי ההתאוששות מהמשבר, האם הבנק יחזור לפסי צמיחה מואצת בהתאם לאסטרטגיה הקודמת תוך וויתור על דיבידנדים או האם הבנק יתווה מדיניות חדשה שתיתן עדיפות לתזרים הדיבידנדים. פה לא קשה לדמיין הבדלי גישות בין ההנהלה (ובעיקר המנכ"ל) לבין בעלי השליטה.

בעקבות עזיבת המנכ"ל אנחנו צופים את השינויים הבאים באסטרטגיית הבנק בשנים הקרובות

1. ניהול קפדני של בסיס ההון- במטרה להגדיל את הלימות ההון ככל שניתן כדי לאפשר חלוקת דיבידנדים בהקדם האפשרי.

היעד להגדיל את תיקי האשראי מעבר לגידול בתמ"ג יוחלף בבחינה קפדנית של אשראים שיוביל כנראה לצמיחה מתונה בתיקי האשראי כדי לחסוך בדרישות ההון.

2. מדינות מוצהרת של מכירה/פיצול/הנפקה של חברות בנות – הבנק כבר הכריז על כוונתו למכור את אחזקותיו בבנק בינלאומי ואנחנו צופים שהבנק ישקול מכירה פוטנציאלית של חברות מאוחדות כגון דיסקונט ניו-יורק, מרכנתיל דיסקונט וכ.א.ל. להערכתנו, נכסים אלו שווים יותר מהונם העצמי ובמקרה של כ.א.ל. שווה אפילו קרוב לכפול מההון העצמי.

3. גישה יותר אסרטיבית כלפי וועד העובדים במטרה לחסוך בהוצאות שכר ולמקסם את הרווח השוטף.

צעדים אלו יאפשרו לבעלי השליטה למקסם את ההשקעה שלהם בסביבה הכלכלית החדשה שנוצרה עקב המשבר. כרגע כל שקל של הון עצמי בבנק שווה רק שישים וחמישה אגורות על הנייר (הבנק נסחר במכפיל הון של 0.60). שחרור ההון העצמי של הבנק (תוך ניהול קפדני של דרישות ההון ביחד עם מכירה אינטנסיבית של חברות בנות) יאפשר לבעלי השליטה להחליף כל 60 ₪ של ני"ע ב-100 ש"ח מזומן לפחות. עם מזומן ניתן לשרת חוב, ולא מן הנמנע שניתן גם להפיק רווחים קלים בגין האחזקה שלהם בבנק (דיסקונט נרכשה באזור ה-0.8 על ההון בתוספות מעלויות מימון שהצטברו מאז הרכישה). 

הכותב הנו מנהל מחלקת מחקר sell side במיטב בית השקעות

בתמונה: גיורא עופר, מנכ"ל בנק דיסקונט

הדפסשלח לחברהוסף תגובהצור קשר  הדלק בהZרקור
סקירות נוספות
מיטב: "הצונאמי הפיננסי שטף גם את תעשיית הקרנות", 7/10/2008
מיטב: "המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להתחמק מהסערה", 6/10/2008
מיטב: "תעשיית קופות הגמל צפויה להציג תשואות שליליות חדות בתחום של 5.3%- עד 5.8%-", 6/10/2008
מיטב על תשס"ח:" לאחר 5 שנים של גאות בשוק ההון, תמה החגיגה", 28/09/2008
מיטב: "תעשיית קרנות הנאמנות מתאוששת ושבה לגייס", 14/09/2008
מיטב: לאומי מבססת את מעמדה כמניה הפופולרית בתעשיית הקרנות - סך האחזקות בה גדל ב- 17%!, 10/09/2008
סיכום תוצאות רבעון שני לחברות ת"א 100, 4/09/2008
מומחי מיטב: האם תעשיית קרנות הנאמנות מתחילה להראות סימני התאוששות?, 2/09/2008
מומחי מיטב: "נס טכנולוגיות מוכתרת כמניה הטובה ביותר מתחילת השנה", 1/09/2008
מומחי מיטב: "ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר צפויה לעלות ב- 0.25%", 25/08/2008
[1-5]...[31-35]  Previous Page 36 37 38 39 40 Next Page  [41-42]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.