כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
בית ההשקעות מיטב

מיטב על תשס"ח:" לאחר 5 שנים של גאות בשוק ההון, תמה החגיגה"

28/09/2008

כמידי שנה, לקראת ראש השנה, מסכמים כלכלני מיטב בית השקעות את ההתפתחויות הבולטות בשוק ההון בשנה העברית שחלפה:

• לאחר חמש שנים של גאות בשוק ההון, נגמרה החגיגה ומדדי המניות החלו לצנוח.

• הבדלים עצומים בין מדדי מניות השורה הראשונה לבין מדדי השורה השנייה והשלישית - מדד ת"א 25 ירד ב-16.3%, בעוד שמדד ת"א 75 ירד ביותר מפי 2: ב- 42.7% ומדד יתר 120 צנח ב- 48.1%.

• ההיסטוריה חוזרת - וול סטריט חווה את רעידת האדמה הגדולה ביותר מאז משבר 1929 .

• צונאמי בשוקי ההון בעולם – גופים פיננסים בארה"ב נפלו כזבובים אחד אחר השני.

• בעקבות הסערה שעוררה קריסתו של ליהמן ברדרס, איבד מדד ת"א 25 יותר מ- 15%, תוך שבועיים – כמעט כמו השיעור המצטבר שאיבד מאז תחילת השנה (16.3%).

• זינוק של 5.8% במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים (בהנחה כי מדד ספטמבר יעלה ב- 0.3%). כמעט כפול מגבול העליון של יעד המחירים הממשלתי.

• האפיק הצמוד – נהנה מהזינוק במחירי הסחורות ורשם עלייה נאה של 10.4%, שהכתירה אותה כאפיק המנצח של השנה.

• נסיונות החייאה בלתי פוסקים למטבע האמריקאי – לראשונה מזה 12 שנה, התערב בנק ישראל במסחר במט"ח, אך בסופו של דבר הוא נחלש מול השקל "רק" ב- 16.6%.

 המטבע החזק ביותר (מול השקל) היה הפרנק השוויצרי, אך גם כלפיו תוסף השקל ב-9.0%. המטבע החלש ביותר (מול השקל) היה הראנד הדרום אפריקאי, שכלפיו התחזק השקל ב-26.6%.

• קרנות נאמנות: תעשיית הקרנות רשמה קיטון חד של 14% בהיקף נכסיה מ- 127 מיליארד ₪ בראש השנה תשס"ז ל- 109 מיליארד ₪ כיום.

• לולא הקרנות הכספיות המצב היה חמור הרבה יותר - התעשייה היתה רושמת אובדן של יותר מ- 40 מיליארדי שקלים בשנה האחרונה!!

 הריכוזיות בתעשיית הקרנות גוברת – נכסי 10 הקרנות הגדולות בתעשייה מסתכמים בכ- 25.6 מיליארד שקלים המהווים כ- 23% מסך נכסי התעשייה כולה, בעוד שלפני כשנה היוו 10 הקרנות הגדולות נתח מצומצם יותר של כ- 12% בלבד מתעשיית קרנות הנאמנות. 
 
משבר האשראי שפקד את ארה"ב ואת שוקי ההון בעולם בקיץ שעבר הלך והתעצם במהלך השנה החולפת והשפעותיו ניכרו היטב גם בבורסת תל אביב. הקלישאה המוכרת "כשארה"ב מצטננת שאר העולם עלול לקבל דלקת ריאות" התגלתה כמציאותית ביותר, כאשר לא היתה כלכלה בעולם שלא ספגה מהלומה, מהמשבר הפיננסי ששורשיו בשוק משכנתאות הסאב פריים בארה"ב, אך שלוחותיו הממאירות התפשטו כמעט לכל תחום מחיינו. גם שוק ההון המקומי עבר טלטלה לא קלה. אולם, זה לא מנע מבורסת תל אביב לסכם עוד שנה אזרחית רצופה באירועים מעוררי עניין.

אירועי השבועות האחרונים לא מותירים אפשרות אחרת, אלא להתחיל ולסקור את השנה החולפת דווקא מהסוף- מימיה האחרונים ולא מתחילתה. בשבועיים האחרונים היה נדמה, כי ההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה. זקני הדור ראו לנגד עיניהם את המשבר הגדול של 1929 פורץ מחדש ורומס כל זכר לגאות שחווינו בשנים האחרונות, והבהלה אחזה בציבור. בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט נפלו כזבובים אחד אחר השני. ליהמן ברדרס הכריז על פשיטת רגל, מריל לינץ' נמכר לבנק אוף אמריקה, ענקית הביטוח AIG הולאמה כמו גם פאני מיי ופרדי מק, שתי סוכנויות האיגוח הגדולות, שהולאמו רק שבוע קודם לכן.

כל זה, מבלי להזכיר את בר סטרנס, שהיה החלוץ בקריסות הגופים הפיננסיים, והראשון שזכה בתמיכתו של הפד. הפרות הקדושות ביותר של הקפיטליזם נשחטו. בורסת תל אביב, כמו כל בורסות העולם לא הצליחה להתחמק מהצונאמי הכלכלי והוא שטף גם אותה. בשבוע אחד נרשמה ירידה של 9%, וירידה של יותר יותר מ- 15% בשבועיים – כמעט כמו השיעור המצטבר שאיבד מאז תחילת השנה (16.3%). תכנית החילוץ של הממשל הפדרלי, שעיקרה השקעה של 700 מיליארד דולר, במטרה לייצב את השווקים, הובילה לזינוק חד במדדים, אך כעבור יום חלף הסנטימנט החיובי, והמסע דרומה נמשך.

אז מה עוד היה לנו השנה?

משבר בשווקים הפיננסים, צניחה חדה בשער הדולר, שהגיע לשפל של 12 שנים והתאוששות מחודשת, התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח, לראשונה מזה 11 שנים, הורדות והעלאות ריבית, זינוק במחירי הסחורות, בפרט בסחורות חקלאיות ובאנרגיה, ולאחר מכן ירידה תלולה, אינפלציה גואה, פרשיות שחיתות בצמרת הפוליטית, עיצומים והשבתת מסחר על ידי עובדי הבורסה, דוחות כספיים טובים יותר וטובים פחות, תחזיות קודרות ותחזיות מעודדות יותר, ועוד ועוד ועוד....

גורמים נוספים אותם ניתן לציין, אשר השפיעו על האפיקים השונים, הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו:

• הרעה במצב העסקי של החברות הבורסאיות. השילוב בין שוק פיננסי חלש, עליית מדרגה באינפלציה, היחלשות הדולר, העלייה במחירי הסחורות והנפט ותקינת ה-IFRS - היה קטלני. התוצאה: רוב החברות, בעיקר נדל"ניות ממונפות, פרסמו תוצאות חלשות כאמור, ולא מעט אף דיווחו על הפסדים.

הנדנדה בשערי הריבית. בשנה החולפת הופעלו על נגיד בנק ישראל לחצים מכיוונים מנוגדים. מחד, היצואנים שסבלו מהדולר הנמוך זעקו והתחננו להורדת ריבית. מנגד, האינפלציה הגואה דחפה אותו דווקא לכיוון העלאת ריבית.

• עלייה בהיקפי הגיוס של הממשלה, וירידה בהיקף הגיוסים של הסקטור העסקי. לאחר שבשנים האחרונות חל צמצום משמעותי בהיקף הגיוס הממשלתי, וגידול בהיקף הגיוס של הסקטור העסקי, הרי שהשנה השתנתה תמונת המצב. הממשלה הגבירה השנה את היקף ההנפקות וגייסה סכום של כ-36 מיליארד שקל ברוטו. לעומת זאת, הסקטור העסקי, נאלץ להקטין את היקף הנפקותיו, בפרט בהנפקות ובהקצאות של איגרות חוב רגילות ואיגרות חוב מיוחדות למשקיעים מוסדיים. סכום של כ-41 מיליארד שקל, לעומת סכום שיא שנתי בהיקף של כ-87 מיליארד שקל אשתקד.

 הזינוק החד במחירי הנפט, צניחתם המחודשת וחולשת בורסת וול סטריט. בעידן בו העולם הוא כפר גלובלי גדול, לא יכלה הבורסה המקומית להתעלם לחלוטין מהתפתחויות שליליות והיא נסחרה בהתאם למגמת המסחר שמעבר לים.

• משבר האשראי העולמי. המשבר שתקף את ענף המשכנתאות בארה"ב סחף עימו מטה את רוב בורסות העולם ועימן גם את בורסת תל אביב. ניצני המשבר נראו כבר במארס 2007, אולם הדרמה האמיתית התרחשה בסוף יולי, כשמאז, המשבר הלך והחריף ובחודש החולף היינו עדים לפשיטות רגל, הלאמות, ופאניקה סביב מצבם של הגופים הפיננסים בוול סטריט.

• פעילות המשקיעים הזרים. המשקיעים הזרים נכנסו לשוק ההון המקומי במלוא עוצמתם בשנים האחרונות, והיו אחראים, במידה לא קטנה, לעליות החדות שנרשמו בבורסת ת"א בשנים הקודמות. גם בשנה החולפת, על אף המשבר שליווה את שוקי ההון בארץ ובעולם, לקחו המשקיעים הזרים חלק חשוב בכלכלה המקומית, אם כי נרשמה ירידה מסויימת בהיקף פעילותם.

שוק המניות: לפעמים החגיגה נגמרת

לאחר חמש שנות גאות, בהן רשמה בורסת ת"א עליות שערים חדות, כאשר שיא רודף שיא, נקטעה החגיגה והמדדים הסבו פניהם דרומה. משבר האשראי בארה"ב, שהחל בקיץ 2007, הקרין לשלילה על בורסות העולם והתפתח לכדי משבר עולמי בשווקים הפיננסיים. כך, התוודעו משקיעים צעירים שידעו רק שנות זוהר בשוק ההון, כי למטבע יש צד נוסף, מעודד קצת פחות...

גם ממבט מהיר על גרף ההתנהגות של שוק המניות לאורך כל השנה החולפת, ניתן להבחין ברכבת ההרים שאפיינה את בורסת ת"א ובמתאם גבוה למגמת המסחר מעבר לים. נסיגה מרמת ה-1,000 נקודות במדד ת"א 25, טיפוס מחודש, צניחה למעמקים ולרמות שאיפיינו את השוק לפני שנתיים (באוקטובר 2006) ותנודתיות חדה, היו מנת חלקם של המשקיעים בשוק המניות בשנה החולפת.

שנת תשס"ח נפתחה בעלייה חדה, כשהאווירה האופטימית המאפיינת את חגי תשרי, ריחפה מעל בורסת תל אביב גם השנה. הסערה שעורר משבר האשראי העולמי דעכה מעט, והמשקיעים שאבו עידוד מבורסות העולם, שנסחרו, אף הן, במגמת עליות.

דלק לעליות התקבל מהפחתת ריבית בארה"ב בשיעור חד מהצפוי של 0.5%, לראשונה מזה 5 שנים. הבורסות ברחבי העולם זינקו עם פרסום ההודעה, ובכללן גם בורסת תל אביב, שמשקיעיה העריכו, כי החלטת הפד תמנע מנגיד בנק ישראל, או לפחות תעכב, את העלאת הריבית. לנגיד בנק ישראל היתה אכן שהות ל"חשבון נפש", ולאחר התלבטויות רבות החליט, בהתאם לציפיות, להותיר את הריבית המוניטארית על כנה. איום חדש ישן בדמות מתיחות ביטחונית גוברת, הן בגזרת עזה והן בגזרת הצפון, העכיר מעט את האווירה מעט, אך לא לאורך זמן.

אולם, השמחה היתה מוקדמת ועונת הדוחות הקרבה הביאה עימה מטר של אזהרות רווח מחברות רבות. למומנטום השלילי הוסיפו בנק ההשקעות סיטי שהוריד את המלצת דירוג שוק המניות הישראלי מ"תשואת יתר" ל"תשואת חסר קלה" וקרן המטבע הבינלאומית, שהורידה את תחזית הצמיחה לישראל ב- 2008. מנגד, תוצאות טובות של חברות זרות, בעיקר ממגזר הטכנולוגיה, רוממו את מצב רוחם של משקיעי וול סטריט והקרינו לחיוב גם על המדדים המקומיים, כשמדד המעו"ף אף הצליח לרשום שיא חדש וחצה את רף ה- 1,200 נקודות בסוף אוקטובר.

נתוני נדל"ן חלשים בארה"ב ועלייה נוספת במחירי הנפט שכבר נשקו כמעט לרמת ה- 100$ לחבית (מאז הם עוד המשיכו לטפס וחצו שיא אחר שיא עד שב – 14.7 נקבע מחיר הנפט על רמה של 146.1 דולר לחבית, אך מאז החלה צניחה מחודשת), תרמו למגמה שלילית מעבר לים, שלא היטיבה עם בורסת תל אביב.

המשקיעים, שציפו בכיליון עיניים לראלי סוף שנה המסורתי, כמו גם ל"אפקט ינואר", למדו, כי לראשונה מזה שנים "נשברה הסטטיסטיקה" והבינו שכנראה הקדימו להספיד את משבר האשראי. שכן, על אף הסקירות המרגיעות והערכות הכלכלנים על פיהן נזקי הסאב פריים לא צפויים להגיע לישראל, הרי שהמשבר פגע לא רק בבנקי השקעות זרים, אלא בכל זאת חדר גם לזירה המקומית והוביל למחיקת מאות מיליוני שקלים בבנקים הגדולים במדינה. כך, חלפו על שוק ההון המקומי חודשים תנודתיים למדי, בהם נעו המדדים לסירוגין בין שני צידי המתרס.

החשש מפני מיתון בכלכלה האמריקאית, שהפך לממשי יותר מיום ליום, הקרין לשלילה גם על המדדים המקומיים והובילו להחרפת המגמה השלילית באחד העם. נתוני מאקרו חזקים, המעידים על חוסנו של המשק הישראלי, ובשורות חיוביות בנוגע להצטרפותה של ישראל לארגון ה- OECD, מוקדם מהצפוי, לא הצליחו לסייע למדדים להישאר לאורך זמן בצד הירוק של המתרס והם המשיכו בדבקות להתרחק מהשיאים שהצליחו לרשום אך לא מזמן. מדדי הפחד מעבר לים זינקו לרמות חדשות ויו"ר הפד כינס ישיבת חירום, שנקטה בצעדים קיצוניים (ראה פירוט בפרק אודות שוקי ההון בחו"ל). הסנטימנט השלילי היה כה חזק, כך שבורסת תל אביב אף נסוגה במהלך חודש מארס מרמת ה- 1,000 נקודות שנחגגה בשנה שעברה בקול תרועה רמה.

את פתיחת המחצית השנייה של השנה העברית (בחודש אפריל) ציין שוק המניות במסע עליות מרשים ואף מפתיע מעט לאור המשבר הפיננסי המלווה את שוק ההון בתקופה האחרונה. סיום עונת דוחו"ת כספיים מוצלחת למרבית החברות הגדולות במשק סייע לבורסת תל אביב לטפס מעלה, כשהמשקיעים מעדיפים להתמקד בתוצאות החזקות ומתעלמים מעט מהתחזיות לעתיד, שהיו אופטימיות הרבה פחות. האווירה האופטימית המשיכה ללוות את אחד העם במשך שלושה חודשים תמימים.

המשקיעים, שנמלאו אופטימיות, עם חלוף הסערה (באופן זמני) סביב המשבר העולמי, דחקו לפינה את פרשיות השחיתות הרבות סביב אולמרט, שצצו כפטריות אחרי הגשם, השבתת המסחר על ידי עובדי הבורסה, שמועות בנוגע לתקיפה ישראלית באיראן ואת הגאות המתמשכת במחירי הסחורות. מחירי האורז שטיפסו בחדות, כמו גם נסיקתם של מחירי הנפט, שייקרה עבור הצרכנים את מחירי הדלק, העיבו על השווקים אך המשקיעים העדיפו להתמקד בתוצאות הכספיות הטובות של החברות הגדולות.

אולם, נראה כי לא ניתן היה להתעלם מנסיקתם של מחירי הסחורות לאורך זמן וכך כעבור רבעון (בסוף יוני) שוב התהפכה המגמה. מחיר הנפט חצה מידי שבוע רמות התנגדות, עד שנקבע על רמה של 146 דולר לחבית. בורסות וול סטריט מיהרו להגיב ובעקבותיהן גם בורסת תל אביב לא נותרה אדישה. האינפלציה, המיתון בארה"ב, החשש ממחיקות נוספות של גופים פיננסיים וחברות ציבוריות נוספות והערכות, כי ההאטה העולמית מתחילה לגלוש לישראל העיבו אף הם על המסחר.

תחושת ההאטה קיבלה חיזוק מנתוני הצמיחה לחצי הראשון של 2008 שהצביעו על האטה ביצוא וצמצום של ממש בהשקעות ובהוצאה הפרטית.

כל אלו זוטות לעומת ההתרחשויות האחרונות. אלו הטו את הכף ובן לילה השתלטה הפאניקה על אחד העם. ליל ה- 15.9 חרץ את גורלם של שנים מבנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט: ליהמן ברדרס הודיע על פשיטת רגל ומריל לינץ' נמכר לבנק אוף אמריקה. ל"הילולה" הצטרפה ענקית הביטוח AIG שניצלה ברגע האחרון בעזרת אשראי של 85 מיליון דולר מהממשל האמריקאי, והזרוע עוד נטויה. עשרות אלפי עובדים בוול סטריט נותרו ללא פרנסה ותוהים לגבי עתידם כמו גם לגבי עתיד הכלכלה האמריקאית. ואיך זה קשור אלינו? אומרים שכשמתחיל לטפטף ניתן להלך בין הטיפות, אך כשיורד מבול כולם נרטבים.

כך, גם אחד העם נשטפה בצונאמי והמשקיעים הגיבו בפאניקה להתרחשויות העולמיות. הממשל הפדרלי בארה"ב נקט בהתערבות הגדולה ביותר מאז השפל הכלכלי הגדול של שנות ה- 30 והודיע על תכנית חילוץ, שעיקרה השקעת 700 מיליארד דולר, במטרה לייצב את השווקים. תכנית החילוץ אמנם הביאה לזינוק חד גם בבורסת תל אביב, אולם כעבור יום שב הסנטימנט השלילי. כך, כל שנותר בערב החג, הוא לקוות שבשנה הקרובה נראה סימנים לסיום המשבר ולתקווה כי יהיה טוב יותר משנת האימים שחלפה זה עתה.

בסיכום שנתי, מבט על שוק המניות למדדיו השונים מערב ראש השנה לערב ראש השנה, מלמד, כי בשנה החולפת נרשמו תהפוכות רבות. שנה שעברה המדדים רשמו תשואות מרשימות: מדד ת"א 25 עלה ב-26.6%, מדד ת"א 75 עלה ב-12.2% ומדד יתר 120 עלה ב-25.3%, בעוד שהשנה הם צנחו בשיעורים חדים. מעבר לכך, נרשמה שונות רבה בין מניות השורה הראשונה למניות השורה השנייה והשלישית: המדד המוביל, ת"א 25, ירד ב-16.3%, כשמדד ת"א 75 איבד 42.7% ומדד ת"א 100 השיל 22.7%. מדד היתר 120 צנח ב-48.1% מדד ת"א נדל"ן 15 ירד בשיעור חד של 55.9%, התל-טק 15 ירד ב-52.8%. מדד הבנקים רשם תשואה שלילית של 31.9%.
 
צמודי המדד: האפיק המנצח של השנה

הגרף הבוחן את התפתחות תשואות צמודי המדד הממשלתיים מצביע על מגמה חיובית בולטת רוב שנת תשס"ח. אולם, ברבע האחרון של השנה ניכרה תנודתיות חדה ונרשמו ירידות באפיק זה. ירידות אלו מיתנו את העליות שנרשמו עד אז, אך לא מנעו מהאפיק לסכם עוד שנה חיובית.

מחירי הסחורות שהאמירו ורשמו במהלך השנה החולפת שיא אחר שיא, היו בין הגורמים הבולטים לעדנה בה זכה האפיק הצמוד. אם לפני כשנה וחצי מחיר ברמה של 100 דולר לחבית נפט היה נראה כמופרך לחלוטין וחסר כל בסיס, הרי שבשנה האחרונה, הפתיע שוק האנרגיה, ומחיר נהנפט אף רשם שיא של 146 דולר לחבית (בתאריך 14.7.08). לא רק הנפט זכה לעמוד באור הזרקורים אלא גם סחורות אחרות, ובפרט סחורות חקלאיות, כמו תירס, סוכר קפה ועוד, שהובילו לעלייה משמעותית במחירי המזון.

קשה לשכוח את הסערה סביב מחיר האורז שהעסיקה את הציבור בפסח. גם לצריכה הפרטית הגואה בישראל היה משקל בעליית המדרגה באינפלציה, כך שהאינפלציה לא היתה רק מיובאת. כל אלה, הובילו לעלייה מתמשכת בציפיות האינפלציוניות ולמדדים גבוהים מהצפוי חודש אחר חודש. יש לציין, כי כמו כל חגיגה, גם זו הגיעה לסיומה (או כך לפחות נראה לעת עתה...) ובחודשי החולף נסוגו מחירי הסחורות מהשיאים שרשמו וחלה ירידה משמעותית במחיריהם.

החרדה מפני האיום האינפלציוני, ריחפה כעננה שחורה מעל אחד העם, במשך רוב השנה החולפת. הציפיות האינפלציוניות טיפסו ומדדי המחירים לצרכן, שהיו בדרך כלל גבוהים מהצפוי, הפתיעו חודש אחר חודש את הכלכלנים והציבור כאחד. התייקרות המחירים בפועל היתה עדות חיה ומוחשית לאינפלציה הנושפת בעורפנו. מי שנהנה מהמצב היה כמובן האפיק הצמוד, שרשם עליות שערים נאות והמשיך בעקביות במסעו צפונה.

אי אפשר לסכם את ההתפתחויות באפיק הצמוד בלי להזכיר כלל את אגרות החוב הקונצרניות, שרבים נהרו לעברן, אבל עקב המשבר בשוקי האשראי ואווירת הדיכאון בשווקים הן ירדו חדות, נסחרו בשוק אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים במחיר נמוך (ולכן בתשואה גבוהה לפדיון), על אף שהסיכוי שאותן חברות לא יעמדו בהתחייבויותיהן נמוך.

כאמור, בסיכום תשס"ח כולה, רשמו צמודי המדד הממשלתיים תשואה נאה למדי של 10.4%. זאת, בהשוואה למדד המחירים לצרכן שעלה ב- 5.8% (מדד ספטמבר 2007 עד מדד ספטמבר 2008, בהנחה כי בספטמבר יעלה המדד ב- 0.3%).

בחינת התמונה על פי התפלגות המח"מ, מעלה, כי דווקא הצמודים הארוכים לטווח של 7 עד 10 שנים והצמודים הבינוניים לטווח של 5 עד 7 שנים בלטו לחיוב כאשר עלו ב- 11.2% וב- 10.0%, בהתאמה. הצמודים הבינוניים לטווח הזמן של 2 עד 5 שנים עלו ב-9.6%, והאגרות הארוכות לטווח זמן של 0 עד 2 שנים עלו ב-7.1%. צמודי המדד הקונצרנים עלו בשנת תשס"ח בשיעור של 0.3% בלבד.
 
האפיק השקלי: המשיך ליהנות גם השנה מחולשתו של המטבע האמריקאי.

חולשתו של המטבע האמריקאי בשנה החולפת היטיבה עם האפיק השקלי וסייעה לו לסכם עוד שנה חיובית.

השקל רשם עלייה נאה אל מול הדולר וטיפס בשיעור של 16.6% מתחילת השנה העברית ועד סיומה, לא רק נוכח המשך צמיחת המשק הישראלי ופעילות רחבת היקף של משקיעים זרים, אלא גם ובעיקר נוכח חולשתו של השטר הירוק ברחבי העולם.

בלשון המעטה, לא היתה זו שנת זוהר עבור הדולר ואף להיפך: המיתון בכלכלה האמריקאית בא היטב לידי ביטוי בהתדרדרותו של המטבע שניכרה מול כל המטבעות המובילים בעולם. ברבע האחרון של השנה העברית הצליחו ניסיונותיו של בנק ישראל לשקם מעט את הדולר, אך אירועי האימים בוול סטריט ותכנית החילוץ של הממשל הפדרלי הקרינו עליו שוב לשלילה.

האפיק השקלי המשיך להפגין חוסן אל מול התעוררות הדולר וכאמור, הוא חתם את השנה בטריטוריה החיובית.

רוח גבית התקבלה גם מהמעורבות הגדלה של המשקיעים הזרים בשנים האחרונות יחד עם רפורמת עושי השוק שיצאה לדרך כבר בסוף תשס"ו ותיזכר כאחת הרפורמות המוצלחות שידע שוק ההון בישראל. הרפורמה הוסיפה לשוק ההון שחקנים חדשים, גדולים ובינלאומיים, יצרה סביבה יותר תחרותיות ואף העלתה את הביקושים.

לא ניתן להתעלם משוק האג"ח האמריקאי והשפעתו על שוק האג"ח המקומי. נושא ריבית ה"פד" היה שיחת היום בקרב הכלכלנים בארה"ב, כאשר לאחר יותר משנה, שבמהלכה לא שונתה ריבית ארה"ב כלל, החל יו"ר הפד בתהליך הפחתת ריבית עקבי, כך שבסופו של דבר היא רשמה ירידה חדה של 3.25% עד היום.

בסיכום השנה עלו אגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות בשיעור משוקלל של 4.8%.

בדיקת התנהגות השוק השקלי על פי הסוגים השונים של אגרות החוב השקליות, מראה כי:

א. אג"ח מסוג מק"מ המתאפיינות בזמן קצר, של עד שנה לפדיון, עלו בשיעור משוקלל של 4.7%.

ב. אג"ח מסוג גילון, המעניקות ריבית משתנה, השיגו תשואה של 3.6%.

ג. אג"ח מסוג שחר, המעניקות ריבית קבועה, הניבו תשואה של 5.5% בממוצע משוקלל, כאשר האגרות הארוכות לטווח של מעל 5 שנים עלו בשיעור החד ביותר של 6.4%.
 
שוק המט"ח: נסיונות החייאה בלתי פוסקים למטבע האמריקאי

התחזקות השקל שהחלה בתשס"ו נמשכה גם בתשס"ז ואף התחזקה בתשס"ח, כך שבמהלכה הגיע הדולר לשפל של 11 שנים. ניסיונותיו של בנק ישראל להוביל לפיחות בשקל כשלו חודש אחר חודש: בתחילה פעל הבנק בכיוון הורדות ריבית מתמשכות, וכשזה לא הועיל, נקט בצעדים קיצוניים יותר, שלא עשה בהם שימוש מזה 11 שנה והתערב באופן פעיל במסחר במט"ח. לבסוף צלחו ניסיונות הבנק והמטבע האמריקאי החל להתאושש מעט, אך בעקבות ההתרחשויות האחרונות בוול סטריט צנח שוב.
יחסי הגומלין של השקל מול האירו הושפעו בתקופה זו בעיקר מיחסיו של המטבע האירופאי מול האמריקני. הממצאים העיקריים של השנה החולפת:

א. התיסוף של השקל כלפי הדולר הסתכם ב-16.6%.

ב. התיסוף של השקל כלפי האירו הסתכם ב-11.4%.

ג. המטבע החזק ביותר היה הפרנק השוויצרי, אך גם כלפיו תוסף השקל ב-9.0%.

ד. המטבע החלש ביותר היה הראנד הדרום אפריקאי, שכלפיו התחזק השקל ב-26.6%.

בדיקת התנהגות השקל כלפי הדולר לאורך זמן

ניתן לחלק את שנת תשס"ח לשלושה פרקי זמן עיקריים:

1. מתחילת השנה העברית ועד ה-1.6.08 נרשמה מגמת התחזקות של השקל כלפי הדולר כאשר בסוף תקופה זו הגיע הדולר לנקודת שפל של למעלה מ- 11 שנים, כשאיבד שיעור משמעותי ביותר של 21.3%, ושערו היציג נקבע על רמה של 3.23 שקלים.

2. מה-1.6.08 ועד ה-11.9.08 נסחר השקל במגמה שלילית, תוך תנודתיות חדה ונחלש מול המטבע האמריקאי. בסיכום תקופה זו התחזק הדולר בשיעור משמעותי של 12.1%.

3. מה-11.9.08 ועד סוף השנה (24.9.08) נסחר השקל שוב במגמה חיובית, כשהמקור לחולשת הדולר היה באירועים האחרונים בארה"ב ובתכנית החילוץ של הממשל הפדרלי. בסיכום תקופה זו נחלש הדולר בשיעור של 5.6%.

הגורמים המרכזיים שהשפיעו על התנהלות שוק המט"ח בשנה החולפת היו:

1. התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח – הדולר הנחלש, עורר קול זעקה בקרב היצואנים. יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים לחצו על בנק ישראל להוריד את הריבית במשק באופן מיידי, כשמנגד, הבהיר הנגיד, כי אין בכוונתו להתערב במסחר במט"ח. עם זאת, ברגע האמת, הפתיע סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, את הכלכלנים ואת הציבור, כשבסופו של דבר ביצע מהלך דראסטי והפחית את הריבית המוניטארית לחודש מארס ב-0.5%. בזה לא תמו מהלכיו: בחודש מארס, החל בנק ישראל להתערב באופן פעיל במסחר במט"ח, כשהמטבע האמריקני צלל לראשונה למצולות שמתחת לרמת 3.4 שקלים. כך הודיע בנק ישראל שירכוש 4.5 מיליארד שקל עד סוף השנה, דבר שגזר התערבות יומית ממוצעת בהיקף רכישה של 25 מיליון דולר. התערבות זו, לא נשאה פרי לאורך זמן, וביולי כשהדולר רשם שפל נוסף ונשק לרמת ה- 3.2 שקלים, הודיע בנק ישראל על הגדלת היקף הרכישה היומי פי 4 ל-100 מיליון דולר בממוצע.

2. האטה כלכלית בארה"ב וחולשה כללית של הדולר ברחבי העולם - נראה, כי משבר משכנתאות הסאב פריים בארה"ב היה חמור מזה שהכלכלנים צפו בתחילת דרכו, ועם חלוף החודשים התפתח למשבר פיננסי כלל עולמי.

3. אטרקטיביות עולה של השווקים המתעוררים ובכללם גם ישראל. בתשס"ח המשיכו אלה למשוך אליהם כסף זר בהיקף רחב. ישראל, כחלק מהמדינות המתעוררות, נהנתה אף היא מהסנטימנט החיובי שאפף אותן והמטבע הישראלי התחזק והפגין את איתנו.

4. ריבית בנק ישראל – בשנה החולפת הופעלו על נגיד בנק ישראל לחצים מכיוונים מנוגדים. מחד, היצואנים שסבלו מהדולר הנמוך זעקו והתחננו להורדת ריבית. מנגד, האינפלציה הגואה דחפה אותו דווקא לכיוון העלאת ריבית. כך, בחודשים הראשונים של השנה שמר הנגיד על ריבית יציבה, אך בינואר העלה אותה. במארס נכנע הנגיד ללחצי היצואנים, אך כעבור חודשיים של הורדות ריבית חזר בו והחל לנקוט במדיניות מוניטרית מרסנת ולהעלות שוב את הריבית במשק.

5. סביבת ריביות נמוכה בארה"ב - לאחר שבמשך שנה וחצי לא חל כל שינוי בריבית ארה"ב, החל יו"ר הפד לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה והפחית את הריבית בהדרגה, כך שמרמה של 5.25% באוגוסט 2007 היא ירדה לרמה של 2.0% בלבד, כיום.

6. פער הריביות ומגמת התשואות באג"ח הארוכות של ארה"ב. עם חלוף החודשים הלך והתרחב פער הריביות בין ריבית ישראל לריבית ארה"ב, כך שבאוגוסט הגיע לרמת שיא של 2.25%. על פניו, אמור היה הדבר ללחוץ בכיוון של תיסוף, אולם חולשתו של הדולר ברחבי העולם ומצבה הרעוע של הכלכלה האמריקאית הוביל לחולשה של המטבע האמריקאי גם בישראל.

שוקי ההון בחו"ל: צונאמי בשוק ההון – גופים פיננסים בוול סטריט קרסו אחד אחר השני

השנה החולפת הייתה תנודתית למדי בשוקי ההון בעולם ובוול סטריט, בפרט, כאשר במוקד העניינים עמד החשש הגובר מפני מיתון במעצמה הכלכלית המובילה בעולם, שהחל להיראות ממשי מתמיד והעלה את מפלס הדאגה בקרב הכלכלנים והמשקיעים, כאחד. כותרות העיתונים זעקו ונתוני המאקרו החלשים שפורסמו חדשות לבקרים הוסיפו דלק לירידות.

גופים פיננסים רבים רשמו מחיקות ענק ואחרים אף פשטו רגל. אולם, בן ברננקי, יו"ר הפד, לא עמד בחיבוק ידיים, כך לדוגמא, כשראה את ענק ההשקעות, Bear Stearns קורס, לא עצר והחל לבחון מדוע זה קרה, אלא נתן, תוך 24 שעות בלבד, מימון עתק של 30 מיליארד דולר ל-JP Morgan, בכדי להזרימו ל-Bear Stearns. המהלך של ברננקי היה חשוב, במיוחד על רקע העובדה כי הוא הצליח להביא למכירת הבנק תוך 4 ימים. מעניין לציין, כי מניית Bear Stearns נסחרה בשווי של 30 דולר לאחר פרוץ המשבר, אך במשא ומתן הציעו נציגי JP Morgan לרכוש את הבנק במחיר של 12 דולר למניה. יתר על כן, לאחר שנציגי JP עברו על המספרים של Bear חשכו עיניהם וכתוצאה מכך, היו מוכנים לרכוש את Bear + הבניין, בלא יותר מ-2 דולר למניה.

כך, בנק שנסחר בשווי של 170 דולר למניה בחודש ינואר 2007 (לפני שפרץ משבר האשראי), נמכר במחיר של 2 דולר למנייה לאחר 15 חודשים. בין הגופים הנוספים שספגו אבידות היו סוכנויות האיגוח האמריקאיות Freddie Mac ו-Fannie Mae (המחזיקות ביותר ממחצית משוק המשכנתאות בארה"ב), שמחירי מניותייהן חזרו לרמה שאיפיינה אותם לפני 17 שנים.

הממשל האמריקאי עושה כל שביכולתו על מנת לתמוך בסוכנויות אלו וכבר אישר חבילת סיוע חסרת תקדים, שתתיר לו להזרים מיליארדי דולרים לשתי החברות באמצעות רכישת חלק ממניותיהן. בחודש החולף התאוששו השתיים בעקבות הודעה על מכירת חוב בהיקף של 3 מיליארד דולר, אך לא מספיק בכדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים בזכות עצמן. כך, בכל זאת, הודיע הממשל על הלאמתן. בעוד שלאחר חילוץ Bear Stearns נרשמו בשווקים עליות שערים נאות, לאחר חילוץ שתי סוכנויות האיגוח, ההתלהבות הייתה מתונה הרבה יותר.

ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו, נקלע אף הוא לקשיים כלכליים חמורים. אך, גם ה-Fed וגם האוצר האמריקאי לא היו מעוניינים להעמיק פעם נוספת את אחיזתם בשוק ההון האמריקאי, במיוחד לאחר שהלאמת שתי סוכנויות האשראי בוצעה שבוע אחד בלבד קודם לכן. גם בנק אוף אמריקה לא היה מעוניין לתת יד, והחליט שלא לרכוש את ליהמן ברדרס אלא את מריל לינץ'. כך, מבין חמשת בתי ההשקעות ששלטו בליבו של העולם הפיננסי המערבי, 2 כבר נעלמו, וככל הנראה גם השלישי בדרך.

אין ספק כי וול סטריט חווה את רעידת האדמה הגדולה ביותר מאז המשבר הגדול של שנת 1929. אם לא די בכך, הצרות לא תמו. גם חברות הבחיטוח החלו להפגין את חולשתן, כך לדוגמא, התערבו הרשויות בארה"ב לטובת ענקית הביטוח AIG, באמצעות העמדת קו אשראי בהיקף של 85 מיליארד דולר.

בצד ההאטה הכלכלית, הטרידו את הכלכלנים והציבור הלחצים האינפלציוניים הגוברים. כך, לאחר שבמשך כשנה וחצי לא חל כל שינוי בריבית ארה"ב, החל יו"ר הפד לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה והפחית את הריבית בהדרגה, כך שמרמה של 5.25% באוגוסט 2007 היא ירדה לרמה של 2.0% בלבד, כיום. במהלך כל תקופה זו, היו הורדות ריבית אגרסיביות יותר ופחות, אך יזכר במיוחד חודש ינואר, שהיה החודש הקשה ביותר עבור הכלכלה האמריקאית ב- 40 השנה האחרונות. במהלך חודש זה, בן ברננקי, יו"ר הפד, חדל לנסות להרגיע במסרים ורבליים בלבד ונקט בצעד אגרסיבי יותר בדמות הפחתת ריבית, עוד לפני המועד המתוכנן. פלאי הטכנולוגיה סייעו לועדת השוק הפתוח להצביע, באמצעות שיחת וידיאו, ולאשר את הורדת ריבית ארה"ב בשיעור חד של 0.75%, ואם לא די בכך, הרי ששבוע לאחר מכן, הופחתה ריבית ארה"ב, ב- 0.5% נוספים, כך שתוך 8 ימים בלבד היא ירדה ב- 1.25%, והגיעה לרמתה הנמוכה ביותר מאז יוני 2005.

סיכום שנת תשס"ח בשוקי ההון בעולם מצביע על סנטימנט שלילי בעולם כולו: בארה"ב ירד מדד הדאו ג'ונס ב-18.7%, מדד הנאסד"ק ירד ב-17.0%, ומדד ה-S&P ירד ב-19.4%. באירופה איבד מדד הקאק (צרפת) 24.9%, מדד הדאקס הגרמני צנח ב- 18.8% ומדד הפוטסי של לונדון ירד ב-18.9%. ביפן ירד מדד הניקיי ב-23.7% ומדד אנג סנג בסין צנח ב-20.8%.
 
קרנות הנאמנות: הקרנות הכספיות – "הצילו את כבודה" של התעשייה

תעשיית קרנות הנאמנות פתחה את שנת תשס"ח עם נכסים בהיקף של 127 מיליארדי שקלים. אבל מגמת הפדיונות, שהחלה כבר בתשס"ז נמשכה, כך שבסוף תשס"ח הסתכם היקף נכסיה בכ- 109 מיליארד שקל, קיטון חד של כ- 14% מאז תחילת השנה.

משבר האשראי בארה"ב, והחשש הכבד (שעם חלוף החודשים הלך והתאמת) מהתרחבותו לרמה כלל עולמית, הקרין לשלילה על שוק ההון המקומי, והבהלה שאחזה בציבור הובילה לפדיונות כבדים בתעשיית קרנות הנאמנות. קרנות האג"ח הקונצרני, שכיכבו בשנה שעברה בגיוסיהן, ספגו "אבדות כבדות" והמשקיעים נמלטו מהן לכיוון אפיקי השקעה בטוחים יותר. הדימום נמשך ונראה, כי ללא הקרנות הכספיות שקמו בתחילת ינואר 2008 ו"הצילו את כבודה" של תעשיית קרנות הנאמנות, הנזק הוא משמעותי הרבה יותר.

אי אפשר לסכם את השנה מבלי להתייחס לרפורמה החדשה בקרנות הנאמנות, שיצאה לדרך בתחילת 2008 ובמרכזה עמדו שני נושאים עיקריים: האחד, סיווג מחדש של קרנות נאמנות ושינוי אופן הצגתן במערכות הייעוץ הבנקאיות, בבורסה ובאמצעי התקשורת, והשני, פיתוח קרנות נאמנות מסוגים חדשים שלא היו קיימים עד כה.

בעקבות הרפורמה פותחו מוצרים חדשים, כשבין הבולטים ביניהם נזכיר את הקרנות הכספיות, שמשכו תשומת לב רבה עוד לפני שהחלו להיסחר, אגד קרנות, קרן ייחודית, קרן מחקה וקרן ממונפת. מנהלי הקרנות נדרשים להגביר את השקיפות, ולפרט את מסגרת מדיניות ההשקעות של הקרנות שבניהולם, וכאמור, גם את שיעור החשיפה/הסיכון המרבי למניות ולמט"ח. זאת ועוד, הרפורמה מגבירה את התחרות בשוק ההון, ומרחיבה את היצע המוצרים הפיננסיים בתחום, דבר שתורם רבות למשקיעים ומגדיל את מגוון אפשרויות ההשקעה המוצעות להם.

מעניין לציין, כי רק 3 רבעונים חלפו מאז תחילת הרפורמה החדשה בקרנות הנאמנות, במסגרתה הושקו הקרנות הכספיות, וכבר ארבע מהן הצליחו להתברג לרשימת עשר הקרנות הגדולות. הפופולריות הרבה בה זכו הקרנות הכספיות מאז תחילת השנה, באה היטב לידי ביטוי גם בקרב המגייסות הגדולות, כש- 6 מהקרנות בה הן כספיות בעשיריה המובילה.

10 הקרנות הגדולות בתעשייה מנוהלות על ידי 7 גופים שונים ונכסיהן מסתכמים ב- 25.6 מיליארד שקלים המהווים כ- 23% מסך נכסי התעשייה כולה, בעוד שלפני מספר שנים היוו 10 הקרנות הגדולות כ- 25% עד 30% מהתעשייה כולה. עם זאת, יש לציין, כי בשנה האחרונה גברה מאוד הריכוזיות, שכן לפני כשנה היוו 10 הקרנות הגדולות נתח מצומצם יותר של כ- 12% בלבד מתעשיית קרנות הנאמנות.

טבלה מס' 1: תשואת אפיקי ההשקעה העיקריים בתשס"ח (ב-%)

מדד מניות כללי 22.7-
מדד ת"א25   16.3-
מדד ת"א100  22.7-
מדד תל-טק15  52.8-
מדד יתר120  48.1-
מדד כללי של אג"ח ממשלתיות 7.0
מדד כללי של אג"ח צמודי מדד ממשלתיים 10.3
מדד כללי של אג"ח קונצרני צמוד מדד 0.3
מדד אג"ח להמרה 18.5-
לא צמוד 4.8
שחר 5.5
גילון 3.6
מלוות קצרי מועד 4.7
שינוי השקל ביחס לדולר (תיסוף) 16.6
שינוי השקל ביחס לאירו (תיסוף) 11.4

טבלה מס' 2: 5 מניות ת"א 100- הטובות ביותר (תשואה ב-%)

1. כי"ל 68.2
2. פריגו 50.6
3. אורדן 1 33.8
4. שופרסל 26.8
5. מליסרון 15.7

טבלה מס' 3: 5 מניות ת"א 100- הגרועות ביותר (תשואה ב-%)

1. בלופניקס 80.7-
2. אפריקה 70.4-
3. רדויז'ן 68.1-
4. אל-רוב1  65.6-
5. אלרון3 64.8-

הערות:

1. כל הנתונים בכתבה הם במונחים נומינליים אלא אם נכתב אחרת.

2. הנתונים המסכמים מתייחסים למועדים 11.9.07- 24.9.07 (כולל).

מיטב בית השקעות www.meitav.co.il
 
מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים. מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

הדפסשלח לחברהוסף תגובהצור קשר  הדלק בהZרקור
סקירות נוספות
מיטב: "הצונאמי הפיננסי שטף גם את תעשיית הקרנות", 7/10/2008
מיטב: "המניות הישראליות בוול סטריט לא הצליחו להתחמק מהסערה", 6/10/2008
מיטב: "תעשיית קופות הגמל צפויה להציג תשואות שליליות חדות בתחום של 5.3%- עד 5.8%-", 6/10/2008
מיטב על תשס"ח:" לאחר 5 שנים של גאות בשוק ההון, תמה החגיגה", 28/09/2008
מיטב: "תעשיית קרנות הנאמנות מתאוששת ושבה לגייס", 14/09/2008
מיטב: לאומי מבססת את מעמדה כמניה הפופולרית בתעשיית הקרנות - סך האחזקות בה גדל ב- 17%!, 10/09/2008
סיכום תוצאות רבעון שני לחברות ת"א 100, 4/09/2008
מומחי מיטב: האם תעשיית קרנות הנאמנות מתחילה להראות סימני התאוששות?, 2/09/2008
מומחי מיטב: "נס טכנולוגיות מוכתרת כמניה הטובה ביותר מתחילת השנה", 1/09/2008
מומחי מיטב: "ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר צפויה לעלות ב- 0.25%", 25/08/2008
[1-5]...[31-35]  Previous Page 36 37 38 39 40 Next Page  [41-42]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.