כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
בית ההשקעות מיטב

האם התערבות פישר בשוק המט"ח הצדיקה עצמה?

26/08/2009

שוק המט"ח ויחסי החליפין שבין מטבעות שונים הוא אחד הקשים ביותר לחיזוי.

הסיבה הבסיסית לכך היא, שקיימים הרבה מאוד גורמים המשפיעים עליו, ואם נאמר: שיעורי הריבית היחסיים שמעניקים המטבעות, העודף/הגרעון בחשבון השוטף, עוצמת תנועות ההון הפיננסיות פנימה והחוצה לתוך המשק, רמת התיאבון לסיכונים, רמת הפעילות הספקולטיבית - מנינו רק מעטים מהגורמים ממטריצה ענקית של פרמטרים.

בנק ישראל מתערב מזה יותר משנה בשוק המט"ח המקומי, עם 5 תחנות בדרך הארוכה והמפותלת שלו (ראה גרף).

ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח החלה באופן נקודתי ב-14.3.2008, ומוסדה כעבור כשבוע ב-20.3.2008 במתכונת של רכישת 25 מיליון דולר ביום. כאשר התברר לבנק ישראל, שאין בכך די, הוא התחיל ביולי אותה שנה לרכוש במוצהר כמות שהיא פי 4 מהכמות המקורית. המטרה המוצהרת של בנק ישראל הייתה להגדיל את יתרות מטבע חוץ של מדינת ישראל בעת משבר. המטרה הלא מוצהרת, אבל זו שהיא הרבה יותר משמעותית, הייתה לגרום לפיחות בשער השקל כדי שהיצואנים יקבלו תמורה טובה יותר, וכך לתמוך ביציאת המשק מהמיתון. 

מאז הודיע בנק ישראל (10.7.08) על התערבות סדורה, קבועה ויומיומית, בשוק המט"ח במתכונת של 100 מיליון $ ליום, השתנתה מגמת התיסוף של השקל כלפי הדולר (והאירו) שהגיעה לשיאה כאשר השקל נסחר ברמת שפל של 3.23 כלפי הדולר (9.7.08). מגמה זו התחלפה בפיחות, תהליך הדרגתי שהגיע לשיאו בסוף אפריל 2009, עת נקבע שער של 4.25 שקל לדולר (27.4.09). בפרק זמן זה התרחש גם פיחות של השקל כלפי האירו: מרמה של 5.08 שקל לאירו (9.7.08) לרמה של 5.64 שקל לאירו (בסוף אפריל 2009). 

הפיחות כלפי ה-$ הסתכם בפרק זמן זה, מתחילת יולי 2008 ועד לסוף אפריל 2009, מנקודת השפל לנקודת השיא, ב-31.6%, וכלפי האירו ב-11.0% בלבד. הסיבה לפער היא ברורה - השינוי ביחסי הכוחות שבין הדולר לאירו בין שני הקצוות האלה - בשפל: כ-1.58 דולר לאירו, ובשיא 1.33 דולר לאירו, כלומר, התחזקות ניכרת בשיעור של 19% של הדולר מול האירו.

העובדה, שהפיחות של השקל היה כלפי שני המטבעות מלמדת, כי היו כוחות מקומיים שדחפו לכך, וביניהם גם בנק ישראל. 

ואולם, בשלושת החודשים האחרונים חלה נסיגה של ממש ומגמת הפיחות שוב התחלפה בתיסוף, מה שהביא את השקל לרמה של 3.75 שקל לדולר ב-3.8.09 ואת האירו ל-5.35 שקל. כלומר, תיסוף של השקל כלפי הדולר בכ-12%, וכלפי האירו בכ-5% בלבד. מגמה זו אגב, הייתה גם חלק מהיחלשות הדולר בעולם גם לעומת מטבעות אחרים, ובכללם – מטבעות של שווקים מתעוררים דוגמת ישראל. זה היה המועד שבו הודיע בנק ישראל על התערבות אגרסיבית הרבה יותר בשוק המט"ח. הרמה של 3.75 שקל לדולר מצויה בדיוק באמצע בין נקודת השפל: 3.25 לבין נקודת השיא של 4.25, ההתערבות האגרסיבית של בנק ישראל גרמה לפיחות של כ-4% בהשוואה לנקודת השפל שנוצרה לדולר ערב הודעת הבנק. אולם, הודעתו הנוספת של בנק ישראל מלפני ימים אחדים על שינוי מתכונת ההתערבות שלו מרכישה של 100 מיליון דולר ביום להתערבות מעורפלת, על פי הצורך והנסיבות, החזירה את הדולר לרמה של כ-3.80 שקלים.

סיכום ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח מלמדת, שהשקל פוחת כלפי הדולר מ-3.23 ל-3.81 שקל לדולר, פיחות של כ-18%, וכלפי האירו מרמה של 5.08 ל-5.45 שקל לאירו, דהיינו, פיחות בשיעור של כ-7.3%. הפער בשיעורי הפיחות נובע מהתחזקות הדולר כלפי האירו בפרק זמן זה.

המשמעות היא, שהישגו של בנק ישראל בזירת המט"ח היה מאוד מוגבל, ועיקר הפיחות נבע מהתחזקות הדולר בעולם.
מובן, שניתן לטעון שאלמלא התערבותו, המצב היה חמור לאין ערוך, אבל זה מסוג הטענות שבלתי אפשרי להוכיח אותן. יתר על כן, למדיניות ההתערבות של בנק ישראל היו ויהיו השלכות בזירת האינפלציה, שזהו התחום הראשון בחשיבותו שעליו אמון כל בנק מרכזי. תחום זה, "נזנח" לטובת הצמיחה.

המדיניות הנוכחית של בנק ישראל נועדה, להערכתנו, להרוויח זמן. בנק ישראל מסמן ומקווה, שההתאוששות הכלכלית במשק הישראלי תהיה מהירה יותר ממה שנצפה קודם לכן. הוא היה מעוניין, למרות הכחשותיו, וטענתו, שאין לו יעד לשער החליפין, כפי שאין לו יעד לשער הריבית, לשמר שער של כ-4 שקלים לדולר, שער שהיצואנים יכולים לחיות איתו, עד אשר נראה התאוששות בסחר העולמי, ובעקבותיו – גם ביצוא הישראלי. בנקודה זו הוא יחדל לחלוטין מלרכוש דולרים. כך צריך להבין שתי אמירות של הנגיד. 

האחת – שברור גם לו, שבנק ישראל לא יוכל לקנות דולרים בלי גבול. 

השנייה – שעל היצואנים לעשות את כל מה שמתחייב מצידם, ובשתי מילים – התייעלות תפעולית וגידור פיננסי, כדי שהם יהיו מוכנים לרגע שבו בנק ישראל יחדל לחלוטין מהתערבותו בשוק המט"ח.

בנק ישראל והיצואנים זקוקים לחסדי שמים, בבחינת In God ($) We Trust"", כלומר, הם צריכים לייחל להתחזקותו של הדולר בעולם. 

עם כל הקושי בחיזוי יחסי הכוחות בין המטבעות, כפי שציינו בפתח הכתבה, וכפוף למגבלות אלה, לנו נראה, שהם אכן יזכו לחסדי שמים. כלומר, בניגוד לדעה הרווחת, לפיה הדולר צפוי להיחלש באופן משמעותי מול האירו ומטבעות אחרים בשל הגרעון התקציבי העצום של ארה"ב, הגרעון המסחרי הגדול שלה, ופער הריביות הפועל לרעת הדולר, אנחנו דווקא סבורים, כי יש סיכוי של ממש דווקא לכיוון ההפוך של התחזקות הדולר. יש לפחות שלושה טיעונים חזקים לטובת$  חזק:
האחד - הגרעון המסחרי של ארה"ב צפוי השנה לקטון מאוד מכ-65 מיליארד דולר לכחצי מזה.

השני - מצב הכלכלה האמריקאית טוב מזה של האירופית, ופוטנציאל ההזדמנויות העסקיות בה גדול יותר, מה שעתיד למשוך הון זר רב לארה"ב בשנים הקרובות, שמשמעו רכישת $. תסריט של התאוששות כלכלית גלובלית יפעל לטובת הדולר.

השלישי - נכון, הגרעון האדיר בתקציב הפדרלי הוא אבן ריחיים כבדה על הדולר, אבל ארה"ב מחויבת לתוואי רב-שנתי לצמצום משמעותי שלו. חזקה על ארה"ב שתעמוד בזה. הכלכלה האמריקאית, למרות שהיא עמדה במוקד של רעידת האדמה הכלכלית והפיננסית, הוכיחה יכולת הסתגלות, גמישות וגישה פרקטית טובה לאין שיעור מזו של אירופה.

אבל, אסור ליצואנים להסתמך על חסדי שמים, ולכן מוטב שיעשו מהלכים שינתקו אותם מהתלות ב-$ ע"י מהלך פיננסי פשוט שיעזור להם, בדרך כלל במצב הנוכחי, גם בלי עלות גבוהה, לקבע את השער הנוכחי של כ-3.80 שקל לדולר בעסקאות הייצוא הבאות שלהם.

זאת, מעבר להתייעלות הקשה שהם חייבים בה, קודם שהם באים ומבקשים סיוע מהממשלה, והתערבות אגרסיבית מבנק ישראל.

מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.

הדפסשלח לחברהוסף תגובהצור קשר  הדלק בהZרקור
סקירות נוספות
התאוששות בארה"ב מחלישה את ה-USD, 14/09/2009
הפגנת כוח של השוק הקונצרני, 14/09/2009
השווקים הפיננסיים בשבי הסטטיסטיקה, 8/09/2009
עונתיות בשוק המניות האמריקאי, 7/09/2009
מיטב: קרנות הנאמנות המנייתיות ממשיכות להכות את המדדים , 6/09/2009
מיטב: באוגוסט צפויה תשואה ממוצעת של כ-1.8% בקופ"ג, 2/09/2009
שינוי טעמים בתעשיית קרנות הנאמנות, 1/09/2009
ירידה בשיעור האבטלה בארה"ב וכאשר תתרחש, עשויה לאותת על העלאת ריבית, 31/08/2009
המשקיעים לא פעלו "לפי הספר", 31/08/2009
האם התערבות פישר בשוק המט"ח הצדיקה עצמה?, 26/08/2009
[1-5]...[11-15]  Previous Page 16 17 18 19 20 Next Page  [21-25]...[41-42]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.