כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
בית ההשקעות הראל פיננסים

הראל פיננסים: צמיחה של 3.6% ב-2010

5/12/2010

 התוצר צמח ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 3.8 אחוזים. זהו שיעור צמיחה נאה, אולם הרכב הצמיחה בעייתי: נרשמה ירידה ביצוא וביבוא, והגידול בצריכה הפרטית היה מזערי. חלק נכבד מהצמיחה הגיע מצריכה ציבורית, מהשקעה בבנייה למגורים ומפעילות חברות ההזנק.

• על פי נתוני סקר כוח-אדם לרבעון השלישי, נרשם גידול ניכר של 1.5 אחוזים במספר המועסקים הישראלים ועלייה קלה בשיעור האבטלה ל-6.4 אחוזים שנבעה מזינוק חד בשיעור ההשתתפות ל 57.8 אחוזים.

• האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית בישראל שפורסמו בחודש האחרון היו מעורבים. יצוא הסחורות והייצור התעשייתי היו מאד חלשים, יצוא השירותים וכניסת התיירים היו חזקים.

• התחזית שלנו לצמיחה עומדת על 3.6 אחוזים ב-2010 ו-3.3 אחוזים ב-2011, שינוי קל לעומת תחזית של 3.5 אחוזים ו-3.2 אחוזים בהתאמה לפני שלושה חודשים. לשנים 2012 2014 אנו צופים צמיחה ממוצעת של 3.4 אחוזים (כ 1.8 אחוזים לנפש).

•  כלכלת ארה"ב צמחה בשיעור שנתי של 2.5 אחוזים ברבעון השלישי, יותר מהאומדן הקודם. דוח התעסוקה ונתוני הצריכה הפרטית לאוקטובר היו טובים, אך נתוני שוק הדיור המשיכו לאכזב.

• שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי הציגו חבילת תמיכה לאירלנד והחלטה על הקמת מנגנון סיוע חדש ופרמננטי למדינות גוש האירו. פרטים רבים בקשר למנגנון החדש עדיין לא ברורים בשלב זה. ל למרות החלטות אלה, גבר החשש להתרחבות משבר החובות בגוש האירו ותשואות האג"ח של המדינות "הבעייתיות" נותרו גבוהות מאד.

• מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3 אחוז באוקטובר, בהתאם לצפי שלנו וגבוה במעט מממוצע התחזיות. מחירי הדירות המשיכו להאמיר, אך מנגד מחירי השכירות ירדו. ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 2.00 אחוזים, בהתאם לצפי, למרות העלייה בציפיות לאינפלציה.

• עקום התשואות של איגרות החוב הממשלתיות עלה לכל אורכו במהלך נובמבר, בין היתר בשל עליית התשואות בארה"ב.

• מדדי המניות בעולם רשמו ברובם ירידות קלות במהלך חודש נובמבר. מדד MSCI World ירד ב 2 אחוזים, מדד S&P 500 ומדד הנאסד"ק נותרו ללא שינוי ומדד MSCI Emerging Markets ירד ב-3 אחוזים. מדד ת"א 100 ירד ב 2 אחוזים (במונחים דולריים ירד המדד ב 3 אחוזים).

א. התפתחויות במשק הישראלי

התוצר צמח ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 3.8 אחוזים על פי האומדן הראשוני של הלמ"ס. זהו שיעור צמיחה נאה, והוא נמוך רק במקצת משיעורי הצמיחה ברבעונים הקודמים. אולם, הרכב הצמיחה בעייתי: נרשמה ירידה ביצוא וביבוא, והגידול בצריכה הפרטית היה מזערי. חלק נכבד מהצמיחה הגיע מצריכה ציבורית, מהשקעה בבנייה למגורים ומפעילות חברות ההזנק.

מגמות מרכזיות ברכיבי התוצר העיקריים (רמה ריאלית אבסולוטית וכאחוז מהתוצר):

התחזית שלנו לצמיחה בשנתיים הקרובות נותרה כמעט ללא שינוי בהשוואה להערכותינו הקודמות. אנו צופים צמיחה של 3.6 אחוזים ב-2010 ו-3.3 אחוזים ב-2011, לעומת תחזית של 3.5 אחוזים ו-3.2 אחוזים בהתאמה לפני שלושה חודשים. לשנים 2012 2014 אנו צופים צמיחה ממוצעת של 3.4 אחוזים (כ 1.8 אחוזים לנפש).

על פי נתוני סקר כוח-אדם לרבעון השלישי של 2010, נרשם גידול ניכר במספר המועסקים הישראלים ועלייה קלה באבטלה שנבעה מזינוק חד בשיעור ההשתתפות. הלמ"ס גם עדכנה מעט את נתוני העבר. על פי הנתונים החדשים, שיעור האבטלה הגיע לשפל ברבעון השני של 2008 (6.0 אחוזים) ועלה לשיא ברבעון השני של 2009 (7.8 אחוזים).

מספר המועסקים הישראלים גדל ב-1.5 אחוזים ברבעון השלישי וב-4.6 אחוזים במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים. שיעורי הגידול במספר המועסקים, הן ברבעון האחרון והן בשנה האחרונה, מרשימים מאד. יתירה מכך, בניגוד לרבעונים הקודמים, ברבעון השלישי נרשם גידול נאה של 1.2 אחוזים גם בקרב המועסקים בהיקף מלא.

שיעור ההשתתפות עלה בחדות, ל-57.8 אחוזים ברבעון השלישי, לעומת 57.1 אחוזים ברבעון השני ו-56.8 אחוזים לפני שנה. הגידול החד בשיעור ההשתתפות מעט מפתיע, והוא נרשם לאחר תקופה ארוכה של יציבות בשיעור ההשתתפות. יתכן שהעלייה בשכר והירידה באבטלה בשנה האחרונה תרמה לחיזוק הרצון להשתתף בשוק העבודה.

שיעור האבטלה עלה מעט, ל-6.6 אחוזים ברבעון השלישי, לעומת 6.4 אחוזים ברבעון השני ו-7.7 אחוזים לפני שנה. העלייה בשיעור האבטלה אינה מצביעה על חולשה בשוק העבודה, מכיוון שהיא תוצאה ישירה של הזינוק בשיעור ההשתתפות (יותר אנשים חיפשו עבודה).

מבחינת ההשפעה על המדיניות המוניטרית, הנתונים אינם חד-משמעיים. מחד, העלייה החדה במספר המועסקים עשויה להגדיל את הצריכה הפרטית ואת לחצי האינפלציה. מאידך, העלייה בשיעור האבטלה עשויה למתן את לחצי השכר.

החולשה ביצוא הסחורות נמשכה גם באוקטובר, אך יבוא הסחורות המשיך לגדול בקצב מהיר.

• יצוא הסחורות (ללא יהלומים, אוניות ומטוסים, במונחים דולריים) עלה ב-1 אחוז בלבד באוקטובר, לאחר חודשיים של ירידות, וירד ב-5 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים.

• יבוא הסחורות עלה ב-9 אחוזים באוקטובר ועלה ב-33 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים.

• הגירעון המסחרי עלה ל-1.2 מיליארד דולר, גבוה יותר מהחודשים הקודמים.

מנגד, יצוא השירותים במונחים דולריים עלה ב-11 אחוזים בספטמבר וב-21 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים. העלייה החדה ביצוא השירותים בספטמבר, לאחר מספר חודשים של יציבות יחסית, סותרת לכאורה את נתוני החשבונאות הלאומית אשר מצביעים על ירידה חדה ביצוא שירותים ברבעון השלישי.

הכנסות המדינה ממסים באוקטובר הסתכמו ב-15.8 מיליארד ₪, קרוב למגמה בחודשים האחרונים ולצפי שלנו.
כניסות התיירים דרך האוויר גדלו ב-15 אחוזים באוקטובר וב-22 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. רמת כניסות התיירים עמדה באוקטובר על 221 אלף (מנוכה עונתיות), השיא של כל הזמנים, גבוה יותר אפילו מהרמה בספטמבר 2000, ערב תחילת מתקפת הטרור הפלסטינית.

מספר לינות התיירים בבתי מלון גדל ב-26 אחוזים באוקטובר וב-28 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים. מספר לינות הישראלים בבתי מלון ירד ב-4 אחוזים באוקטובר וב-11 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים.

מספר התחלות הבנייה ירד ברבעון השלישי של 2010 ב-12 אחוזים לעומת הרבעון הקודם ובשיעור דומה לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

עלייה חדה במכירות דירות חדשות נרשמה באוקטובר ומלאי הדירות החדשות למכירה ירד לשפל, לאחר מספר חודשים של יציבות בשני המדדים.

הירידה בהתחלות בנייה, העלייה במכירת דירות חדשות, והירידה במלאי הדירות החדשות למכירה, תומכות בהמשך עליית מחירי הדירות.

מדד הייצור התעשייתי ירד ב-4 אחוזים בספטמבר (לאחר ירידה של 6 אחוזים באוגוסט) ועלה ב-1 אחוז בלבד ב-12 החודשים האחרונים. הירידה החדה בייצור התעשייתי באוגוסט וספטמבר מתיישבת עם הירידה ביצוא הסחורות. מקור רוב הירידה בייצור התעשייתי בחודשיים האחרונים הוא בענפי הטכנולוגיה העילית (היי-טק), שם הייצור ירד בחדות, ב-6 אחוזים בספטמבר וב-11 אחוזים באוגוסט. בענפים המסורתיים והמעורבים נרשמו ירידות מתונות. מדד פדיון כל ענפי המשק נותר ללא שינוי בספטמבר ועלה ב-7 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים.

נתוני שוק העבודה לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור במספר המשרות ובשכר הממוצע. מספר משרות השכיר של ישראלים גדל ב-0.5 אחוז באוגוסט וב 3.4 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. השכר הממוצע למשרות שכיר של ישראלים גדל ב-0.7 אחוז באוגוסט וב-5.1 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים (עלייה ריאלית של 3.3 אחוזים). בסקטור העסקי, ב 12 החודשים האחרונים עד אוגוסט עלה מספר משרות השכיר ב 3.3 אחוזים והשכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר עלה ב 4.2 אחוזים.

ב. התפתחויות בשוק ההון

שוק איגרות החוב

עקום התשואות של איגרות החוב הממשלתיות עלה לכל אורכו במהלך נובמבר, בין היתר בשל עליית התשואות בארה"ב.

להערכתנו, העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בשנה הקרובה תהיה מהירה במעט מזו הגלומה בציפיות השוק.

עקום התשואות של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב עלה בחדות לאורך כל אורכו במהלך נובמבר.

שערי החליפין

השקל התחזק ב-1 אחוז אל מול סל המטבעות וב-5 אחוזים אל מול האירו ונחלש ב 1 אחוז אל מול הדולר.

שער החליפין הריאלי האפקטיבי של השקל המשיך להתחזק בחודש האחרון וחזק כיום בכ-9 אחוזים לעומת רמתו הממוצעת ב-2009.

מחירי מוצרי האנרגיה

מחיר חבית נפט מסוג WTI עלה ב-3 אחוזים במהלך נובמבר במונחים דולריים וב 10 אחוזים במונחי אירו. מחיר הגז הטבעי עלה בשיעור חד של 24 אחוזים במונחים דולריים, בין היתר בשל מזג אוויר קר במיוחד באירופה וארה"ב.
 
שוקי המניות

מדדי המניות בעולם רשמו ברובם ירידות קלות במהלך נובמבר. מדד MSCI World ירד ב 2 אחוזים, מדד S&P 500 ומדד הנאסד"ק נותרו ללא שינוי ומדד MSCI Emerging Markets ירד ב-3 אחוזים. מדד ת"א 100 ירד ב 2 אחוזים (במונחים דולריים ירד המדד ב 3 אחוזים).

 

MSCI World (gross)

MSCI EM (gross)

תל-אביב 100

בשקלים

תל-אביב 100

בדולרים

מצטבר

מתחילת 2005

19%

132%

81%

112%

2005

10%

35%

29%

21%

2006

21%

33%

12%

22%

2007

10%

40%

25%

37%

2008

-40%

-53%

-51%

-50%

2009

28%

70%

78%

78%

מתחילת השנה

5%

12%

9%

13%

נובמבר 2010

-2%

-3%

-2%

-3%

פרמיית הסיכון של ישראל (על פי מרווח ה-CDS ל-5 שנים) עמדה בסוף ספטמבר על 1.2 אחוזים, בדומה לרמתה בחודשים האחרונים.
 
ג. התפתחויות בתחום האינפלציה והמדיניות המוניטרית

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3 אחוז באוקטובר, בהתאם לצפי שלנו וגבוה במעט מממוצע התחזיות. מחירי הדירות המשיכו להאמיר, אך מנגד מחירי השכירות ירדו. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב 2.5 אחוזים.

להערכתנו, צפוי שיעור האינפלציה לעלות מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה כבר בחודשים הקרובים ולחזור לתחומי היעד רק במהלך המחצית השנייה של 2011, וגם זאת בהנחה שבנק ישראל יעלה את הריבית בקצב מהיר יותר מזה הצפוי כיום בשוק ההון. החל מדצמבר 2007, הוחטא יעד האינפלציה 27 חודשים מתוך 35 חודשים, בכולם כלפי מעלה. אם התחזית שלנו לאינפלציה בשנה הקרובה תתממש, שיעור ההחטאות יעלה ל 37 חודשים מתוך 47 חודשים, גם כן כלפי מעלה.

יתכן שתוצאות אלה, והחשש שבנק ישראל אינו תמיד מכוון את המדיניות המוניטרית למרכז יעד האינפלציה, משפיעות על הציפיות לאינפלציה לשנים הקרובות.

הציפיות לאינפלציה עלו מעט בחודש האחרון ונמצאות ברמה גבוהה, הן יחסית לעבר והן יחסית לתחום יעד האינפלציה (1 3 אחוזים).

יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו בסוף אוקטובר לרמת שיא של 69.6 מיליארד דולר (כ-33 אחוזי תוצר), לאחר שהבנק רכש במהלך אוקטובר סכום גדול של 3.4 מיליארד דולר. זהו סכום רכישה חודשי מהגבוהים ביותר שנים האחרונות.

ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי ברמה של 2.00 אחוזים. החלטת הריבית תאמה את הצפי שלנו ושל רוב הכלכלנים. מהודעת הבנק ניתן ללמוד שההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי לא הייתה קלה כמו בחודש הקודם.

משלחת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הגישה את המלצותיה בתום ביקורה בישראל.

• המשלחת ממליצה על ריסון פיסקלי ומוניטרי נוסף (בעיקר פיסקלי, כלומר הקטנה משמעותית יותר של הגירעון התקציבי). אולם, אם לא יהיה ריסון פיסקלי נוסף, המשלחת ממליצה להעלות את ריבית בנק ישראל בקצב מהיר יותר מזה הצפוי כיום.

• בעניין ההתערבות בשוק המט"ח, המשלחת קוראת להתערבות "יותר סימטרית" (כלומר אם כבר בנק ישראל מתערב, הוא צריך גם למכור דולרים לפעמים), ונרמז שלא רצוי להגדיל עוד יותר את יתרות המט"ח. כמו כן, המשלחת לא מתנגדת להגבלות על תנועות הון, אם כי מפקפקת ביעילותם.

• המשלחת קוראת לצעדים לעצירת העלייה במחירי הדירות, כולל ביטול או הפחתה של הטבות המס לקניית והשכרת דירות.

• המשלחת תומכת בהוצאת הפיקוח על שוק ההון ממשרד האוצר, אך אינה בהכרח תומכת בהעברתו לבנק ישראל (כפי שרוצה הנגיד), אלא ממליצה לבחון גם אפשרות לרשות עצמאית.

אנחנו תומכים בעיקרי ההמלצות של כלכלני קרן המטבע. במיוחד, יישום ההמלצה בדבר ריסון פיסקלי נוסף יאפשר הפחתה משמעותית של לחצי האינפלציה במשק תוך הימנעות מהעלאת ריבית מהירה (אשר עשויה בין היתר לחזק את השקל ולגרום לפגיעה נוספת של תחרותיות היצוא). אולם, אנו ספקניים לגבי הסיכויים הפוליטיים לריסון פיסקלי נוסף בעתיד הקרוב, דבר שידרוש הכנסת שינויים בתקציב המדינה לשנים 2011 2012, אשר רק לאחרונה הוגש לכנסת על ידי הממשלה. לכן, להערכתנו, סביר יותר שהממשלה לא תשנה את המדיניות הפיסקלית הקיימת ולכן כל נטל הריסון ייפול על המדיניות המוניטרית. כתוצאה מכך, ריבית בנק ישראל תעלה בקצב מהיר יותר מזה הצפוי כיום בשוקי ההון.

ד. התפתחויות בכלכלה העולמית

ארה"ב

האינדיקטורים למצב המשק שפורסמו החודש היו ברובם חיוביים, למעט נתוני שוק הנדל"ן שהוסיפו להיות שליליים.

ה-Fed הודיע על תחילת תוכנית הרחבה כמותית שנייה (QE2), בה ירכוש עוד 600 מיליארד דולר אג"ח ממשלתיות לאורך תקופה של 8 חודשים. השווקים המתינו לפעולה זו מאז הודעת הריבית הקודמת והצהרות הנגיד האמריקאי בכנס בג'קסון הול.

הודעת ה-Fed חזרה על הצהרותיו של Bernanke בתקופה האחרונה: הכלכלה חלשה, שוק העבודה חלש, האינפלציה נמוכה והציפיות לאינפלציה יציבות. לכן, הבנק המרכזי מוצא למקום לחדש את ההרחבה המוניטרית. ה-Fed לא ציין שינויים כלשהם במשטר המוניטרי (יעד האינפלציה הלא-רשמי).

להערכתנו, המטרה המרכזית של ה-Fed בתוכנית זו היא מניעת דיפלציה בכל מחיר. מטרת ה-Fed כבר הושגה באופן חלקי מעצם הצפי להרחבה המוניטרית, כאשר בחודשיים האחרונים עלו הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים ובמקביל ירדה הריבית הריאלית ירדה.

בעקבות הפעולה נרשמה ירידה בתשואות הריאליות ועלייה בציפיות לאינפלציה.

הצמיחה ברבעון השלישי עודכנה ל-2.5 אחוזים בשיעור שנתי, לעומת 2.0 באומדן הראשוני. הצפי היה לעדכון כלפי מעלה, אך מתון יותר.

מספר המועסקים גדל ב-151 אלף באוקטובר (וב-159 אלף בסקטור הפרטי, כפול מהצפי), ונתוני החודשים הקודמים עודכנו מעט כלפי מעלה. 

שיעור האבטלה נותר 9.6 אחוזים. למרות ששיעור הגידול במועסקים השתפר לעומת החודשים הקודמים, הוא עדיין לא מספיק על מנת להפחית את שיעור האבטלה לאורך זמן.

מדד ה-ISM למגזר השירותים עמד על 54.3 נקודות באוקטובר, מעל לצפי. מדד ה-ISM למגזר היצרני עמד על 56.6 נקודות בנובמבר, בהתאם לצפי.

המכירות הקמעונאיות עלו ב-1.2 אחוזים באוקטובר, מעל לצפי.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה בנובמבר ל-71.6 נקודות, מעל לצפי.

מכירות בתים חדשים ירדו ב-8 אחוזים ומכירות של בתים קיימים ירדו ב 2 אחוזים באוקטובר. שתי הירידות היו חדות מהצפי. התחלות הבנייה ירדו ב-12 החודשים באוקטובר ואישורי הבנייה עלו ב-1 אחוז כאשר מסוף שנת 2008 רמתן לא רשמה שינוי משמעותי.

מדד Case Shiller למחירי הבתים ב 20 הערים הגדולות הפתיע לשלילה. הוא ירד ב 0.8 אחוז בספטמבר (ירידה חודשית שלישית ברציפות) ועלה ב 0.5 אחוזים ב 12 החודשים האחרונים.

הצריכה הפרטית הריאלית גדלה באוקטובר ב-0.26 אחוז (קצב שנתי נאה של 3.2 אחוזים), אחרי ממוצע של 0.18 אחוז לחודש במשך 6 החודשים הקודמים. שיעור החיסכון של משקי הבית עמד על 5.7 אחוזים באוקטובר, עלייה קלה לעומת ספטמבר אך נמוך במעט לעומת החודשים הקודמים.
 
מחירי הליבה של הצריכה הפרטית גדלו ב 0.01 אחוז בלבד באוקטובר, אחרי ממוצע של 0.06 אחוז לחודש במשך 6 החודשים הקודמים. מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.2 אחוז ומדד הליבה נותר ללא שינוי, שניהם היו מעט מתחת לצפי. אינפלציית הליבה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 0.6 אחוז, השיעור הנמוך ביותר מאז החלה סדרה זו ב-1957. חששות ה-Fed מדפלציה תרמו רבות להחלטה על תוכנית ההרחבה הכמותית (QE2). בינתיים, הנתונים האחרונים מצדיקים את ההחלטה.
 
גוש האירו

על פי האומדן הראשוני, התוצר בגוש האירו גדל ב-0.4 אחוז (1.6 אחוזים בשיעור שנתי), ברבעון השלישי של 2010, מעט מתחת לצפי. במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמה הצמיחה בגוש האירו ב-1.9 אחוזים.

בדומה לרבעונים הקודמים, נרשמה שונות גבוהה בשיעורי הצמיחה בין המדינות השונות. גרמניה צמחה ב-0.7 אחוז (3.9 אחוזים בארבעת הרבעונים האחרונים) לעומת יוון שרשמה צמיחה שלילית של 1.1 אחוזים (מינוס 4.5 אחוזים בארבעת הרבעונים האחרונים).

המכירות הקמעונאיות ירדו ב-0.2 אחוז בספטמבר ועלו ב-1.2 אחוזים בלבד ב 21 החודשים האחרונים.

שיעור האבטלה בגוש האירו עלה מעט, לשיא של 10.1 אחוזים.

המצב הקשה של הבנקים באירלנד והעלות הגבוהה של הצלתם בידי הממשלה גרמו בשבועות האחרונים לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות באירלנד ובמדינות "בעייתיות" נוספות באירופה. לעצבנות בשוקי האג"ח תרמו גם הצהרות מנהיגי האיחוד האירופי, ובראשם מנהיגי גרמניה, כי בעתיד המשקיעים באג"ח ממשלתיות בגוש האירו יאלצו לספוג חלק מההפסדים במקרה שהממשלה תתקשה לפרוע את כל חובותיה.

שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי הציגו, כצפוי, שתי תוכניות:

• חבילת תמיכה לאירלנד בסך 85 מיליארד אירו. בתמורה, הממשלה התחייבה לתוכנית להקטנת הגירעון התקציבי ל-3 אחוזי תוצר עד 2015. למעשה, החבילה של 85 מיליארד אירו כוללת 17.5 מיליארד ממקורות פנימיים באירלנד (רזרבות של קרנות פנסיה וכו'), כך שמדובר בעצם בחבילת סיוע חיצונית של 67.5 מיליארד אירו (45 מיליארד מהאיחוד האירופי ו-22.5 מיליארד מקרן המטבע הבינלאומית).

• הקמת מנגנון סיוע חדש ופרמננטי (European Stability Mechanism (ESM)) אשר החל מאמצע 2013 יאפשר תמיכה במדינות שתיקלענה לקשיים, תוך ביצוע "תספורת" לבעלי אג"ח של המדינה במקרה הצורך. פרטים רבים בקשר למנגנון החדש עדיין לא ברורים בשלב זה.

למרות החלטות אלה, גבר החשש להתרחבות משבר החובות בגוש האירו ותשואות האג"ח של המדינות "הבעייתיות" נותרו גבוהות מאד.

ה. תחזיות מקרו-כלכליות מפורטות לשנים 2010 2014 וגם לשנת 2020

התחזית שלנו לצמיחה בשנתיים הקרובות עומדת על 3.6 אחוזים ל-2010 ו-3.3 אחוזים ל-2011. המשמעות היא צמיחה לנפש של 1.7 ו-1.4 אחוזים בהתאמה.

שיעור הצמיחה של המשק בטווח הקרוב תלוי במספר רב של גורמים, אשר חלקם חיצוניים למשק הישראלי או למדיניות הכלכלית ואינם ניתנים לשליטה (אקסוגניים) וחלקם נקבעים בתוך המערכת (אנדוגניים). בין הגורמים האקסוגנים ניתן למנות את שיעור הצמיחה בעולם והרכבה, השינוי בהיקף הסחר העולמי, השינוי במצב הביטחוני, השינוי בגודל והרכב האוכלוסייה, סביבת הריבית הריאלית העולמית (הקצרה והארוכה) והשינוי בשער החליפין הריאלי בפיגור. בין הגורמים האנדוגנים ניתן למנות בעיקר את המדיניות המוניטרית והפיסקלית.

תחזיות הצמיחה הריאלית לכלכלה העולמית ולמדינות נבחרות (שינוי שנתי באחוזים)

 

2008

2009

2010

2011

 צמיחה עולמית

2.8

-0.6

4.8

4.2

   כלכלות מתקדמות

0.2

-3.2

2.7

2.2

      ארה"ב

0

-2.6

2.6

2.3

       גוש האירו

0.5

-4.1

1.6

1.3

      יפן

-1.2

-5.2

2.9

1.3

      בריטניה

-0.1

-4.9

1.7

1.8

      מדינות אסיה המתפתחות

7.7

6.9

9.4

8.4

   כלכלות מתפתחות ומשקים מתעוררים

6.0

2.5

7.1

6.4

      סין

9.6

9.1

10.5

9.6

      הודו

6.4

5.7

9.7

8.4

               ברזיל

5.1

-0.2

7.5

4.1

              מכסיקו 

1.5

-6.5

5.0

3.9

מקורות: תחזיות עבור ארה"ב, גוש האירו, יפן ובריטניה מתוך ה-consensus forecast האחרון של ה Economist, ויתר התחזיות מתוך ה-World Economic Outlook האחרון של קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

תחזית הצמיחה שלנו לישראל להמשך שנת 2010 ולשנת 2011 משקפת שיעור צמיחה הגבוה מהשיעור החזוי ברוב מדינות המערב. הצמיחה נתמכת הן על ידי הגורמים האקסוגניים אך בעיקר על ידי הגורמים האנדוגניים: על ידי המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה במשך השנה הקרובה (גם בהנחה שהריבית הנומינלית תעלה, הריבית הריאלית תוסיף להיות שלילית), שמירה על שער חליפין ריאלי תחרותי, וריסון מתון מאד של המדיניות הפיסקלית. ניתוח הסיכונים האפשריים לתחזית מלמד שהסיכון המרכזי הינו האטה בביקושי המדינות עמן סוחרת ישראל (למשל על רקע משבר פיננסי חוזר) אשר יפגע ביצוא, וזעזוע שלילי בתיירות ובענפים נוספים שיתכן על רקע שינוי לרעה במצב הביטחוני.

רכיבים מרכזיים בצמיחה הריאלית החזויה ל-2010 ו-2011:

• הצריכה הפרטית. שמירה על ריבית ריאלית נמוכה ועליית השכר הריאלי צפויות לתמוך בעלייה של 5.0 אחוזים בצריכה הפרטית בשנת 2010 ובעלייה נוספת של 2.8 אחוזים בשנת 2011.

• הצריכה הציבורית. ב-2010 הצריכה הציבורית צפויה לעלות ב-2.3 אחוזים (2.0 אחוזים בצריכה הציבורית המקומית).

בעקבות הידוק מתון במשמעת הפיסקלית, צפויה הצריכה הציבורית לגדול ב- 1.7 אחוזים ב-2011 (1.1 אחוזים בצריכה הציבורית המקומית).

• ההשקעות והשנויים במלאים. ההשקעות במשק מושפעות בראש ובראשונה מהריבית הריאלית ארוכת הטווח (הנמוכה מאוד כיום) ומפרמיית הסיכון (הביטחונית והפיסקלית) של המשק. לנוכח סביבת הריבית הנמוכה ומחסור מתמשך בדירות למגורים, ההשקעה בנכסים קבועים במשק הישראלי צפויה לגדול ב-9.1 אחוזי ב-2010 וב-3.1 אחוזים נוספים ב-2011. היקף המלאים צפוי לגדול בשנת 2011, לאחר ירידה מתמשכת בשנים האחרונות. כתוצאה מכך, צפויה ההשקעה הגולמית לגדול בשיעור חד של 11.3 אחוזים ב-2011, לאחר גידול מתון מאוד של 3.3 אחוזים ב-2010.

• היצוא. התרחבות הסחר העולמי ועלייה חדה בתיירות הנכנסת לאחר המשבר של 2009-2008 תומכות בעלייה של היצוא ב- 9.9 אחוזים ב-2010 (7.9 אחוזים ללא יהלומים וחברות הזנק). יחד עם זאת, האטה צפויה בצמיחה ובביקושי המדינות עמן סוחרת ישראל, יחד עם הייסוף הריאלי בשער החליפין של השקל, צפויים להחליש במידה ניכרת את קצב התרחבות היצוא ב-2011, ל-3.4 אחוזים (4.6 אחוזים ללא יהלומים וחברות הזנק).

•  היבוא. העלייה החזויה בביקושים המקומיים ובעיקר בצריכה הפרטית ובהשקעה צפויה להגדיל את היבוא ב-11.5 אחוזים ב-2010 וב 5.2 אחוזים ב-2011.

שוק העבודה. המשך התאוששות המשק, גם אם בקצב מתון מאשר בעבר, יתרום לשיפור התעסוקה של העובדים הישראלים (גידול של 3.3 אחוזים ב-2010 ושל 2.4 אחוזים ב-2011, גבוה בהרבה משיעורי גידול האוכלוסייה). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי צפוי לעלות מ-56.9 אחוזים ב-2009 ל-57.3 אחוזים ב-2010 ולהישאר ברמה זו ב-2011.

שיעור האבטלה צפוי לרדת מ-7.6 אחוזים ב-2009 ל-6.6 אחוזים ב-2010 ול-6.1 אחוזים ב-2011.

המדיניות המוניטרית והמחירים. התחזית מניחה שלמרות לחצי האינפלציה המתהווים, בנק ישראל יעלה את הריבית הריאלית לטווח קצר בקצב יחסית איטי. מדד מחירים לצרכן (בממוצע שנתי) צפוי לעלות ב 2.7 אחוזים ב-2010 וב-3.4 אחוזים ב-2011. מחירי התוצר צפויים לעלות ב-1.8 אחוזים ב-2010 וב-2.9 אחוזים ב-2011.

מאזן הסחר. העודף במאזן הסחר (סחורות ושירותים), שרשם שיא של 2.4 אחוזי תוצר ב 2009, צפוי להישאר ברמה חיובית, אולם הוא צפוי להצטמצם ל-1.8 אחוזי תוצר ב 2010 ול-1.2 אחוזי תוצר ב-2011.

תחזיות לטווח הבינוני (עד 2020). המשק הישראלי נהנה ממספר רב של נקודות חוזק: כוח אדם משכיל, יוזמה ועוצמה טכנולוגית, מצב איתן במאזן התשלומים ובחוב החיצוני, יתרות מט"ח ברמה גבוהה מאוד, תשואה גבוהה להשקעות בהון פיזי ותשתית מוסדית מפותחת.

גורמים אלה, יחד עם המחויבות של הממשלה ושל בנק ישראל ליציבות המקרו כלכלית כתנאי לצמיחה כלכלית בת קיימא בטווח הארוך, יביאו לכך שהמשק הישראלי יצמח בשנים הקרובות בקצב מהיר יותר ממשקים מתקדמים אחרים, הסובלים ברובם מבעיות של שיעורי חיסכון נמוכים וחובות כבדים (הן של הממשלות והן של משקי הבית) ושל השקעת-יתר בנדל"ן בשנים שקדמו למשבר הכלכלי ב-2008.

התוצר הריאלי צפוי לגדול בטווח הבינוני ב-3.4 אחוזים בממוצע שנתי (1.9 אחוזים לנפש), כאשר קצב הגידול של התוצר העסקי יהיה 3.7 אחוזים. קצבי גידול אלו ייתמכו על ידי גידול של כ 6 אחוזים מדי שנה ביצוא – קצב התואם את תחזית הגידול בסחר העולמי בטווח הארוך. התפתחויות אלה יאפשרו גידול בתעסוקת עובדים ישראלים (בשיעור שנתי ממוצע של כ-1.8 אחוזים) ושמירה על שיעור אבטלה של 6.5 אחוזים.

הכותב הנו ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים    

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.