כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
חוק ומשפט

האם גם החובות מתחלקים שווה בשווה בין בני זוג מתגרשים?

8/02/2010

תהליך חלוקת הרכוש במהלך גירושין הוא ארוך, כואב ומלא חיכוכים, לא כל שכן עבור זוגות השרויים בחובות.

בתיהמ"ש בישראל  לא מענישים את בן הזוג שיצר את החובות, ונוטים להשית גם על הפרטנר שלו את מחצית החובות, אלא אם כן נוצר החוב בצילם של מספר תנאים ייחודיים.

בני זוג שלא מכירים את החוק והפסיקה, ומעדיפים לסגור את הליך הגירושין מחוץ לבית המשפט עלולים לשלם חובות לא להם,  לעיתים חובות מדומים ופיקטיביים שנוצרו במזיד על ידי בני זוגם המתגרשים.

באילו מקרים זוגות מתגרשים צריכים לחלוק את החוב שנוצר, מהם הסימנים המעידים לחוב פיקטיבי, ומתי אחד מבני הזוג עשוי למצוא עצמו פטור מהחוב?  על כך בכתבה הבאה.

אחד מסלעי המחלוקת הלוהטים ביותר בהליכי גירושין סובב סביב חלוקת הרכוש המשותף שצברו בני זוג במהלך הנישואין.

החוק הישראלי רואה בשני בני הזוג תא כלכלי משותף, וביהמ"ש נוהג לחלק את הרכוש שנצבר בתקופת חייהם המשותפת שווה בשווה ביניהם.

מה שרואים משם לא רואים מכאן, ובתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים נדרשים לעיתים לשנים של דיונים, על מנת להכריע בסוגית חלוקת הרכוש, כאשר כל נכס ממשי ולא ממשי עשויים להיכלל בחשבון הצדדים.

הסוגיה הסבוכה הזו מסתבכת עוד יותר, כאשר אחד מבני הזוג או שניהם גורר עמו חובות. 

מעטים יודעים זאת, אך גם החובות של בני הזוג יוכללו באיזון הנכסים, ויתחלקו ברוב המקרים שווה בשווה ביניהם, גם אם רק אחד מבני הזוג אחראי להיווצרותם, אלא אם כן הם נוצרו תחת נסיבות מיוחדות.

מתי ניתן לפטור בן זוג מחובות?

מתגרש או מתגרשת יוכלו לבקש לפוטרם מהחוב רק אם החוב שייך לאחד משלושת סוגי החוב הבאים:

א. חוב פיקטיבי.

ב.  חוב שנוצר לאחר פרידת הזוג.

ג. חוב בעל אופי אישי.

מהו חוב פיקטיבי?

במסגרת הליך הגירושין, קיימת לעיתים נטייה של בני הזוג לנפח חובות, ולהמעיט בערך הנכסים, במטרה לחמוק מאובדן מחצית מרכושם לטובת האדם ממנו הם מתגרשים. ההטעיה הזו מסתייעת בין היתר בשל אי שוויון בסיסי הקיים בקרב זוגות רבים, כאשר רק אחד מהם בקי בפרטים הכלכליים של התא המשותף, בעוד הצד השני הודר במשך שנים מעיסוק בהם, ואין לו כל מושג מהו היקף הרכוש שנצבר ומהן הזכויות המגיעות לו.

רקע זה של אי שוויון במידע מאפשר לבן הזוג המצוי בפרטים לנקוט בפעולות אסורות כמו הברחת נכסים, ריקון החשבון המשותף, העלמת קיומם של חשבונות בנק שונים, הסתרת קיומם של נכסי דלא ניידי, ניירות ערך ונכסים רבים נוספים שעלולים להיכלל תחת הלכת השיתוף.

בנוסף, קיימים לא פעם ניסיונות של אותו צד המעורה בפרטים, לנפח חובות קיימים ולהציג חובות מדומים אשר יאפילו על כלל הנכסים של בני הזוג, וישכנעו את בית המשפט בחלוקה מינורית יותר, שתמזער את הנזק לצד המסתיר, ותותיר את הצד המודר ללא חלוקת רכוש צודקת.

בני זוג רבים אשר נוטים לסיים את סכסוך הגירושין מחוץ לבית המשפט וללא מעורבות של עורכי דין משני הצדדים, חשופים בצורה נרחבת להונאות מסוג זה.

אחד מסימני האזהרה שאמורים לגרום לבן הזוג לחשוד מחובות פיקטיביים, הוא התחושה של חוסר שקיפות וחוסר שיתוף פעולה במידע מהפרטנר שלו.

סימן נוסף להברחת נכסים וליצירת חובות פיקטיביים עשוי להתעורר אם בסמוך לפרוץ הגירושים, או מיד לאחריהם, מתחיל בן הזוג המצוי בפרטים לדבר על בעיות כלכליות קשות, חובות חדשים וגדולים, ושאר תרחישי אימה כלכליים.

כמו כן, אם תמונת הנכסים של בני הזוג, אותה ערך בן הזוג המצוי בפרטים, נראית לפתע חיוורת מאד, לעומת המצב הכלכלי ממנו נהנו בני הזוג לאורך השנים, הדבר אמור להדליק נורות אזהרה.

בכל מקרה של חשד להברחת נכסים וניפוח חובות, מומלץ מאד לצד הרואה את עצמו נפגע, לפנות לעורך דין אובייקטיבי, המתמחה בדיני משפחה, על מנת לקבל הסבר מלא, מהם זכויותיו הרכושיות, וכיצד ניתן לחשוף נכסים מוסתרים וחובות מנופחים.

מהו חוב שנוצר לאחר פירוד הזוג?

בשל השיתוף הקיים בין בני הזוג, קיימים מקרים לא מעטים בהם אחד מבני הזוג פוצח בקדחת קניות מהחשבון המשותף, או מחשבונו האישי, ומנסה להציג את ההוצאות הללו לבית המשפט כהוצאות משותפות.

התופעה הזו רווחת בין השאר בשל נטייתם של בני זוג רבים להמשיך לגור במשותף למרות שהם כבר החלו בהליכי גירושין.

נטייה זו באה מתוך שיקולי חיסכון, מתוך חוסר ברירה, ובמקרים רבים כתוצאה מעצת עורכי דינם.

במקרה שכזה מתעורר ויכוח מתי הפסיק משק הבית להיות משק משותף, כאשר כל צד טוען לתאריך הנוח לו.

בני זוג רבים מוציאים כספים משותפים על ילדיהם לאחר שכבר פרץ סכסוך הגירושים, למרות התנגדותו הנחרצת של בן זוגם למהלך. בבואם לבית המשפט, יתעורר ויכוח, האם הוצאות אלו הם הוצאות משותפות, או לא.

כמו כן, קיימת במקרים נדירים יותר, פעולות כלכליות נקמניות בהם נוקטים בני זוג פגועים, לאחר היוודע הרצון לפירוק החבילה על ידי הצד השני, או בשל תפיסת בן הזוג בבגידה. ידועים לא מעט מקרים בהם נכסים יקרי ערך של אחד מבני הזוג, הוצעו למכירה על ידי בן הזוג הפגוע במחירים נמוכים ומגוחכים, מתוך רצון לפגוע ברגשותיו ובכיסו.

גירושין משולים למלחמות ואסונות טבע. ברור מתי הם מתחילים, אבל כלל לא ברור מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח שלהם. על כן, גם אם אתם מתכננים פירוד, או כאשר אתם חוששים שהצד השני מתכנן צעד שכזה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה, ובשורה של צעדי מנע יעילים, לבלום כל אפשרות של יצירת חובות לפני הגירושין ולאחריהם.

מהו חוב בעל אופי אישי מובהק?

חובות לא מעטים עלולים לנבוע מהתנהלות בעלת אופי אישי, שבינה לבין ניהול משק בית משותף נפערת תהום עמוקה.

כך לדבריו למשל חובות הנוצרים עקב פעילות פלילית של אחד מבני הזוג, שנעשתה ללא ידיעת הפרטנר, ייחשבו כחוב בעל אופי מובהק. חובות הנובעים מהימורים נכללים גם הם תחת הגדרה זו של חוב אישי. גם הוצאות כספים שנעשו לטובת מאהבים של הבעל או האישה, לא יימנו באיזון הנכסים, וייחשבו כחוב בעל אופי אישי מובהק. על מנת להוכיח כי החובות הללו הם אישיים, על הצד הנפגע להוכיח שלא היה לו יד ורגל בהיווצרות החוב.

כך למשל, אישה שדחפה את בן זוגה להימורים, השתתפה איתו במסע ההימורים שלו, ונהנתה מסגנון החיים הפזרני שלו בימים הטובים שלו, תתקשה לטעון בבית המשפט שחוב ההימורים של בעלה הוא חוב בעל אופי אישי. לעומת זאת, בית המשפט יקבל את טענתה, גם אם נהנתה מהכספים האסורים, אם היא תוכיח שלא היה לה כל מעורבות בהשגת הרווחים או ידע על מקורותיהם.

חוב לצד שלישי

בית המשפט לא עוסק בשאלה מי מבני הזוג גרם לחובות, והאם הוא יידע את הפרטנר שלו בפעילות הכלכלית שגרמה לחוב, כל עוד חובות אלה נוצרו כתוצאה מפעילות מסחרית לגיטימית, אפילו אם הייתה שגויה בעליל. חשוב להדגיש, שאם חובם של בני זוג נוצר כלפי צד שלישי, למשל אם אחד מבני הזוג לווה כספים מהבנק, לא יוכל הבנק לדרוש כספים מבן הזוג השני, אלא רק מהצד שלווה ממנו את הכספים, יחד עם זאת , בן הזוג בעל החוב, יוכל לדרוש את מחצית מחובו לבנק מבן הזוג השני, מתוקף השיתוף ביניהם.

הכותב הנו עו"ד המתמחה בדיני משפחה, גירושין, צוואות, עיזבונות, חטיפות ילדים ומגשר.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
תגובות
1. 
סחתיין על הכתבה המושקעת
מלקולם גלדוול (8/02/2010 20:23:21)
2. שרה (9/02/2010 11:24:05)
3. 
מסתבר שגירושין יקרים יותר מחתונה
שלומי (9/02/2010 21:54:42)
4. מאיה יוסף-ויסמן וקארין פילוסוף זרניצקי (10/02/2010 18:55:12)
5. 
מאמר מעניין וחשוב! כל הכבוד
עפרה אבולעפיה (14/02/2010 12:17:44)
כתבות נוספות
האם בית המשפט העליון באמת סירב לקבל את תיקון חוק החוזים?, 5/05/2011
עליה דרמטית במספר הסכמי הממון , 10/02/2011
רכוש משותף בתא המשפחתי, 29/03/2010
פרשת משפטים – כינונה של מערכת המשפט בישראל, 11/02/2010
האם גם החובות מתחלקים שווה בשווה בין בני זוג מתגרשים? , 8/02/2010
פרשת יתרו ומערכת המשפט בישראל , 4/02/2010
פירוק שיתוף בין בני זוג , 17/01/2010
כיצד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, 19/11/2009
מה יהיה גורל דמי המזונות הגבוהים לגרושותיו של טופז?, 25/08/2009
דיני משפחה: מזונות ומזונות זמניים , 5/08/2009
 Previous Page Next Page 

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.