כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
חוק ומשפט

כיצד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה

19/11/2009

תאונת  עבודה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כאשר היא אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של מבוטח.

מן הראוי לציין כי ישנן תאונות עבודה המוכרות "כמחלת  מקצוע" וזאת כאשר אין מדובר בפגיעה בעבודה במועד  ספציפי עליו ניתן להצביע, אלא במחלות ע"פ רשימה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי או בנזק מצטבר שנגרם לעובד/ת (פגיעה הידועה לעיתים גם כמיקרוטראומה) כגון:חשיפה לרעש במשך תקופה אשר גרמה לפגיעה בשמיעה, הרמת משאות ממושכת אשר  גרמה לפגיעה בגב, הקלדה מרובה אשר גרמה לנזק עיצבי בידיים וכיו"ב.

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי נוסח משולב התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק"). החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי  ועקב עבודת הנפגע.

היינו, כדי שתאונה תכנס להגדרת ´´תאונת עבודה´´, יש למלא אחר שני תנאים:

 1. שהתאונה אירעה במהלך שעות עבודת הנפגע;
 
 2. התאונה אירעה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

החוק מוסיף לעניין זה, כי עובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו. אי לכך, גם תאונות שקרו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", וניתן יהיה לדרוש פיצוי על נזקיהן מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

יחד עם זאת ראוי להדגיש, כי בעת בדיקת נסיבות התאונה, יתחשב המל"ל גם בנסיבותיה, דהיינו האם עשה העובד את ה"דרך לעבודה" (או ההפך) במסלול רגיל שלו או שמא סטה מדרכו הרגילה, היות ואם העובד חרג ממסלולו הרגיל, כגון עצירה לשם קניות, או לחילופין איסוף ילד מהגן, יתכן שהמל"ל לא יכיר באירוע כתאונת עבודה, ויטען כי העובד חרג ממסלולו הרגיל, ולכן נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין היותו של העובד  בדרכו מהעבודה (או ההפך).

היה ונקלעתם לסיטואציה בה נפגעתם בתאונת עבודה, עליכם לפעול כדלקמן:

1. ליידע את המעביד (טופס 250- דו"ח "הודעה על תאונה");

2. לרשום את פרטי העדים לתאונה, את זמן התרחשותה ואת נסיבותיה המדוייקות.

3. לצלם את מקום התאונה, את מה שגרם לתאונה, כגון סולם לקוי או כתם שמן על הרצפה. חשוב לרשום את הנסיבות המדויקות של התאונה, היות ובמידה והעניין יתגלגל לכותלי בית המשפט, לאחר התנהלות ארוכה עם מל"ל, ספק אם תזכרו פרטים אלו. כמו כן , ייתכן ותתבקשו לאמת את פרטי התאונה אל מול חוקר של המל"ל וחשוב כי תדייקו בפרטים.

4. לפנות לקבלת טיפול רפואי בהזדמנות הראשונה, ולוודא שבמוסד רפואי יש תרשומת כי נפגעתם כתוצאה מתאונת עבודה (יש לדאוג לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ותעודות המשך לנפגע בעבודה). יש לדווח כי פנייתכם לטיפול הרפואי נעשתה בשל אותה תאונת עבודה לה אתם טוענים.  ודאו כי מתבצע רישום מדוייק ככל האפשר של נסיבות התאונה כפי שאתם מתארים אותה שכן כל סתירה בין הכתוב במסמכים הרפואיים ובין גרסתכם לאירוע התאונה עלולה להתפרש כנגדכם ולגרום לאי הכרה באירוע כתאונת עבודה.

5. יש לאסוף כל חומר הקשור לתאונה, הן חומר רפואי, (לרבות צילומים), והן כל החשבוניות של הוצאות וקבלות על תרופות או עזרים רפואיים.

6. השלב האחרון הוא פניה לעורך דין, המתמחה בתחום.

7. כאן המקום להדגיש, כי לכאורה ניתן לנהל את התביעה מול מל"ל באופן עצמאי, ללא ליווי עורך דין.  מאידך, למרות שהמל"ל הוא מוסד ממשלתי, שהוקם מכוח החוק, והמטרה שלו היא לא למקסם רווחיו, אלא לתת מענה לנזקק בשעת מצוקה, המל"ל, לעתים,  מתנהל כמו חברת ביטוח "קלאסית", בודק  וחוקר את  תביעותיהם של נפגעים, ולעיתים דוחה את תביעתם, ולמעשה מביא את העניין לדיון בתוך לכותלי בית המשפט, מקום בו ייצוג ע"י עורך דין מנוסה חיוני ביותר.

8. יש לזכור כי את התביעה יש להגיש למל"ל תוך 12 חודשים מיום קרות התאונה, על גבי טופס המיועד לכך ולצרף את המסמכים הדרושים כגון תלושי שכר ותעודות רפואיות.

9. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה,  ניתן להגיש רק לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה ועד 48 חודשים מיום התאונה.

10. את שתי התביעות הללו יש להגיש לביטוח הלאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.

11. במידה וניתן להצביע על רשלנות מצדו של המעביד בגרימת התאונה, כגון במקרה קיומו של  ליקוי בטיחותי כלשהו בסביבת העבודה או בפיקוח על העבודה, ניתן לתבוע גם את המעביד על הנזק שנגרם לכם בגין אותה רשלנות.

12. לסיכומם של דברים, רצוי כי תביעות, הן מול מל"ל, והן מול חברות ביטוח שונות תטופלנה בליווי עורך דין המומחה בתחום ייצוג נפגעי תאונות, היות וברב המקרים מדובר בהליכים בהם מעורבים סכומי כסף גדולים. יתרה מכך, חברות הביטוח מקפידות לנהל את התביעה שלהן בעזרת עורכי דין בעלי ניסיון וחשוב שתדעו להתמודד באופן שווה בערכאות השונות.

אין לראות באמור לעיל כחוות דעת משפטית ו/או כייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור לעיל בביצוע פעולה כזו או אחרת ומומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום בטרם ביצוע הפעולה האמורה.

שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il  www.taxlawyers.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
כתבות נוספות
האם בית המשפט העליון באמת סירב לקבל את תיקון חוק החוזים?, 5/05/2011
עליה דרמטית במספר הסכמי הממון , 10/02/2011
רכוש משותף בתא המשפחתי, 29/03/2010
פרשת משפטים – כינונה של מערכת המשפט בישראל, 11/02/2010
האם גם החובות מתחלקים שווה בשווה בין בני זוג מתגרשים? , 8/02/2010
פרשת יתרו ומערכת המשפט בישראל , 4/02/2010
פירוק שיתוף בין בני זוג , 17/01/2010
כיצד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, 19/11/2009
מה יהיה גורל דמי המזונות הגבוהים לגרושותיו של טופז?, 25/08/2009
דיני משפחה: מזונות ומזונות זמניים , 5/08/2009
 Previous Page Next Page 

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.