כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מדיניות כלכלית

כלכלני לאומי: בחמשת החודשים הראשונים של 2011 נשחק השכר הריאלי ברוטו בכ - 0.9%

סבורים כי במידה ויוחלט על שינויים בהוצאות הממשלה, הדבר יבוא לידי ביטוי בשינוי בסדרי עדיפויות ולא בפריצה של מסגרת הוצאות התקציב ושל יעד הגירעון התקציבי המתוכנן
11/08/2011

כלכלני לאומי מוצאו כי בחודש מאי 2011, עמד השכר הריאלי הממוצע במגזר העסקי על 7,272 ₪ (ברוטו, נתון מנוכה עונתיות, עיבודי בנק ישראל), כאשר רמתו נמוכה בכ- 3.6% מרמתו בראשית 2008, טרום המשבר הכלכלי הגלובלי. כפי שניתן לראות בתרשים, במהלך 2010, החלה התאוששות של השכר הריאלי (ציר ימני). זאת, הודות לעליית השכר הנומינלי, לצד האטה יחסית באינפלציה. אולם, מאז סוף שנת 2010 ישנה האצה באינפלציה, אשר שחקה את העלייה שחלה בשכר הנומינלי שלא "הדביק" את עליות המחירים במשק. בחמשת החודשים הראשונים של 2011 עלה השכר הנומינלי הממוצע ברוטו ב- 0.9%, אולם מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור כפול של כ- 1.8% ומכאן שהשכר הריאלי הממוצע ברוטו נשחק בכ- 0.9%. נציין כי בבחינת השינויים בשכר הריאלי לפי ענפי המשק, ניכרת ירידה בשכר הריאלי (ברוטו) בכלל הענפים למעט בענף הבינוי, אשר נהנה מהתרחבות ניכרת בפעילות ועלייה בביקוש לעובדים (במיוחד לעובדים מקצועיים אשר קיים לגביהם מחסור, דבר אשר גורם לשכר בענף לעלות).


נוסיף שבבחינה ארוכת טווח, מצאנו שחיקה ניכרת של השכר הריאלי ברוטו לאורך כל העשור האחרון. אחד ההסברים שמציע בנק ישראל לכך בדו"ח השנתי לשנת 2010, הנו הירידה בשיעורי המיסוי על ההכנסה, שאפשרה עלייה של השכר נטו ללא העלאת השכר ברוטו (הרפורמה בשיעורי המיסוי החלה בשנת 2003). כך, בעוד השכר הריאלי ברוטו במגזר העסקי ירד מאז ראשית העשור הקודם, בשיעור שנתי ממוצע של 0.6%, עלה השכר הריאלי נטו בשיעור שנתי ממוצע של 0.7%. עדיין מדובר בשיעור עלייה מתון מאד שככל הנראה תרם לרווחיות חברות בסקטור העסקי עקב השחיקה בשכר ברוטו המשולם. בהתייחס למשרות השכיר, כפי שניתן לראות בתרשים (ציר ימני), נמשכת העלייה בשיעור הגידול השנתי של מספר השכירים במגזר העסקי, אם כי מאז ראשית 2011, שיעור זה הולך ומתמתן. הירידה בקצב הגידול של מספר השכירים, תואמת את נתוני האבטלה הנמוכים והיציבים, המעידים על צורך הולך ופוחת בגיוס של עובדים חדשים. מפרסומי הלמ"ס עולה כי ביקוש גבוה לעובדים קיים בענפים: מסחר, שירותי אוכל, בינוי ושירותים עסקיים. חלק מביקוש זה נובע מעונתיות המאפיינת את חודשי הקיץ (גידול בתיירות וכדומה) וכן כאמור בענף הבינוי, העלייה בביקוש מוסברת על ידי ההתרחבות בפעילות של הענף. במבט קדימה, להערכתנו בעת הקרובה לא צפויים לחצי שכר במגזר העסקי (המעסיק כ- 70% מהשכירים במשק), זאת לאור ההאטה הצפויה בהתרחבות הפעילות המשק, אשר סביר כי תקטין את קצב עליית הביקוש לעובדים במגזר זה.

גירעון הממשלה לחודש יולי: בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמה הפעילות התקציבית של הממשלה, בגירעון של כ- 4.1 מיליארד ₪, לאחר שבחודש יוני חל מעבר מעודף תקציבי לגירעון של 4.3 מיליארד ₪. מכאן שבחודש יולי היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית, אשר צמצם במעט את הגירעון שנוצר בחודש הקודם. הכנסות הממשלה ממסים מתחילת השנה עומדות על 126 מיליארד ₪, אשר תואמים את התכנון השנתי. בהשוואה לשנה קודמת מדובר בעלייה בהכנסות ממסים בשיעור נומינלי של 10%. לאור ההאטה הצפויה בפעילות של המשק, סביר כי שיעור הגידול בהכנסות ממיסים, עד סוף השנה יהיה נמוך מ- 10%.


הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו מתחילת השנה ב- 119 מיליארד ₪ כאשר בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה קודמת חלה עלייה של כ- 4.5%. מאחר ותכנון התקציב התבסס על עלייה בהוצאות המשרדים בשיעור של 7.4% הרי ששיעור הביצוע של משרדי הממשלה נמוך מהתכנון. מההודעה של משרד האוצר, ניתן ללמוד ששיעור הביצוע של משרדי הממשלה, עומד על 52.9% – שיעור הנמוך בנקודת אחוז משיעור הביצוע הממוצע עד יולי בשנים האחרונות. במבט קדימה נציין כי בעקבות המחאה החברתית, נערכת בימים אלו הממשלה לדיונים וגיבוש המלצות מתאימות. ראשית אנו סבורים כי כמעט ולא תהיה לכך השפעה על תקציב 2011. כמו כן, במידה ויוחלט על שינויים בהוצאות הממשלה, להערכתנו הדבר יבוא לידי ביטוי בשינוי בסדרי עדיפויות ולא בפריצה של מסגרת הוצאות התקציב ושל יעד הגירעון התקציבי המתוכנן.

התמתנות בקצב הכניסה של תיירים לישראל: בחודש יולי נכנסו לישראל 225.7 אלף תיירים בסה"כ (נתון מנוכה עונתיות), זאת בדומה להיקף כניסות התיירים ערב משבר הסאב פריים. כפי שניתן לראות בתרשים, בשנת 2010 חלה התאוששות בקצב הגידול השנתי של כניסת תיירים ובמחצית השנייה של 2010, התייצב קצב זה על כ- 16%  בממוצע. בשנה זו ענף התיירות נהנה מצמיחה גבוהה, דבר אשר בא לידי ביטוי בגידול חד ביצוא שירותי תיירות של 34.4% (2010 בהשוואה ל- 2009, במחירים קבועים). בהתאם לכך תרומתו של יצוא השירותים לתוצר הייתה נאה ועמדה על כ- 13% מצמיחת התוצר ב- 2010. ברבע השני של 2011 לעומת זאת, ישנם סימנים ראשונים לירידה בקצב הגידול של כניסת תיירים לישראל, זאת בעיקר בהשפעת האירועים הגיאופוליטיים מאז ראשית השנה.


ייתכן שההרעה שחלה בחודשיים האחרונים בכלכלה העולמית ובפרט באירופה ובארה"ב, כמו גם השפעות המצב הגיאופוליטי באזור, ישפיעו בהמשך באופן שלילי על כניסות התיירים לישראל. סימנים לכך ניתן לראות בנתוני המגמה המצביעים על ירידה בתיירות הנכנסת החל ברביע השני של השנה. לאור זאת צפויה ב- 2011 להצטמצם התרומה של רכיב יצוא שירותי התיירות לצמיחת התוצר בהשוואה למצב בשנה שעברה.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.