כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
ECO- TECHNO

'השדולה לקידום ההייטק בישראל' יצאה לדרך

1/07/2009

אמש, נחנכה בכנסת השדולה לקידום ההיטק בישראל כאשר בראשה יעמוד יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, אשר יזם והקים את השדולה.

מטרת השדולה להביא לשינוי תפיסתי של תעשיית ההיי-טק בעיני הממשלה והכנסת ולשמש ערוץ פרקטי בו יועלו בעיות הענף הנוכחיות וזאת בכדי שתוצג תוכנית פעולה למשרד האוצר תוך הסכמה רחבה ככל האפשר.

השדולה כוללת נציגים ופעילים מרכזיים בכל תחומי התעשיות עתירות הידע, בינהם: נציגים בכירים מקרנות הון הסיכון, משקיעים פרטיים, בעלי חברות הייטק גדולות וקטנות, אנשי אקדמיה וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית.

בנוסף אושרה בקשתו של ח"כ רוברט אילטוב, להקמת תת ועדה, סטטוטורית, שמטרתה קידום ההייטק בישראל, ובראשה יעמוד ח"כ רוברט אילטוב.

במהלך כינוס השדולה הראשון שהתקיים אמש בכנסת הועלו הבעיות השונות שבפניהן ניצב ענף הייטק, והשלכותיהן על שיעור הצמיחה והמצב הכלכלי במשק.

ח"כ אופיר פינס ציין כי ההיטק הוא חלק ממרכיבי העוצמה הישראלית, הקטר של התעשייה והיצוא הישראלי. ברם תעשייה זו נמצאת כיום במשבר, הנובע בחלקו מהמשבר העולמי. לכן הממשלה והכנסת צריכים לדון בפתרונות אפשריים כיצד לעבור אותו ולצאת ממנו מחוזקים. 

בין ההצעות שהעלה ח"כ אופיר פינס, שינוים בחוק עידוד השקעות הון – במטרה לעודד השקעה בהון האנושי שהוא המשאב העיקרי בתעשיית ההייטק ולא רק בציוד ורכוש קבוע. בנוסף הוא הציע לשנות את החשיבה בכל הקשור להשקעות ההון בישראל, ובכלל זה לטפל במפוטרי ההייטק, ולמצות את ניסיונם התעסוקתי בכדי שלא יעזבו את המדינה לעבודות בחו"ל. 

ח"כ פינס ציין כי השדולה אינה עומדת בניגוד עניינים מול ההסתדרות, והדגיש את הצורך ביצירת הידברות פורה בין הגופים.

ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה, ציין את ההיענות הרבה של חברי הכנסת ואנשי השדולה למטרה חשובה זו. הוא הדגיש כי אסור לקחת את פריחת תעשיית ההייטק כמובנת מאליה.  צריך לתמוך באופן ניכר בהשכלה ובקשר שבין המוסדות האקדמאיים והתעשייה עצמה. ח"כ פלסנר הדגיש את בעיית מחנק האשראי של העסקים הקטנים והצורך של הזרמת כספים נוספת מצד הממשלה לקרנות התומכות בעסקים אלו, זאת ע"י הגברת שיתוף הפעולה בין הממשלה והגופים העסקיים בארץ.

ח"כ ניצן הורביץ ממרצ הדגיש את הצורך בהעמקת החינוך המדעי והטכנולוגי. הוא ציין את ההשקעה העצומה שמבוצעת בשנים האחרונות בנושא חינוך ומדעים במדינות כמו הודו וסין, השקעה אשר הובילה אותן להתפתחות טכנולוגית עצומה בשנים האחרונות.

בנוסף ציין ח"כ הורביץ, כי התפתחות ענף ההייטק אינה סוגיה כלכלית בלבד, אלא גם סוגיה חברתית ראשונה במעלה. "מעמד הביניים הוא השלד העיקרי של החברה ובלי מעמד הייטק יציב ואיתן לא תהיה צמיחה".

אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיית ההון סיכון בישראל הדגיש כי רבים מכירים את מגזר ההייטק כמנוע צמיחה, אבל ההבנה עד כמה האמירה של מנוע צמיחה נכונה – לא הובהרה מספיק. הוא חידד כי ענף הייטק מהווה כמחצית מהיקף היצוא של מדינת ישראל.

מנקובסקי ציין כי תעשיית ההייטק היא תעשיית סיכונים, שכן המדובר במחקר ופיתוח לאורך שנים, בנוסף להתמודדות עם תחרות עולמית הן בהיבטי המחקר והפיתוח והן בהיבטי המכירות והשיווק. לכן הסיוע מצד המדינה הוא חשוב ביותר.

מנקובסקי ציין את הצורך בשיתוף פעולה פורה בין הגופים השונים במדינה והתעשייה. הוא ציין כי מדינות כגון צרפת, שבדיה וגרמניה איבדו את חלקן בענף ההייטק העולמי כתוצאה מהעדר שיתוף פעולה שכזה.

בנוסף, הוא הדגיש את החינוך כמנוע העיקרי של התעשייה, וציין כי דרוש מאמץ  אדיר כדי להחדיר את החינוך הטכנולוגי והמדעי החל מהגיל הרך. 

ח"כ יואל חסון ציין את הצורך בהורדת מיסים ויצרית הטבות ועידוד התעשייה.  

מר יהודה זיספל, נשיא קבוצת רד בינת ויו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה ברך על היוזמה להקמת השדולה. הוא ציין כי זוהי ההזדמנות להראות מנהיגות ולהוביל מהלך של אינטגרציה בין המדינה לתעשייה.

זיסאפל ציין כי הכנסות מגזר ההייטק בישראל בשנת 2008 הסתכמו בכ- 20 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לכ- 10 מיליארד דולר בשנת 1998.

ההייטק הוא הגורם מספר אחד היוצר ומניע תעסוקה בארץ. למרות שבתעשיית ההייטק בישראל מועסקים רק כ- 70 אלף עובדים, השפעתו על המשק מכרעת וקיימת קורלציה ברורה בין מצב ההייטק, להיקף הייצוא, התל"ג ושעור התעסוקה. "ההייטק הוא מפתח לעתידה האסטרטגי של מדינת ישראל".

לכן האבטלה הגדלה בענף כיום, מהווה משבר לא רק עבור הענף עצמו אלא גם עבור המשק בכללותו. זיסאפל הדגיש כי גם היום בזמן המשבר יש הזדמנויות רבות להעמיק את התעשייה והצמיחה בענף ואסור להחמיץ זאת. שכן הדרך העיקרית שלנו לצאת מהמשבר זה באמצעות ההייטק, "אחרת המשבר יהיה עמוק וארוך יותר". 

על מנת לתת פתרונות שיטתיים וארוכי טווח, הוא ציין כי צריך לטפל בשרשרת המזון – חינוך, יזמות ותעשיה. בנושא החינוך יש להגדיל גם את הכמות וגם את האיכות. כח אדם הוא צוואר הבקבוק ועל כן יש צורך לקלוט מפוטרים חזרה לעבודה. בתחום היזמות דרושים תקציבי מדען יציבים יחסית ומעודכנים באופן שיטתי, ולא כזירת קרב הנפתחת מחדש כל שנה.  בתחום התעשייה יש לעודד השקעות גדולות יותר ולחוקק חוקים שלא יפגעו בהון האנושי, ולשאוף ליציבות מוניטארית של החקיקה העסקית.

"המשבר הוא הזדמנות שלא כדאי להחמיץ אותה וניתן לצאת ממנו הרבה יותר מחוזקים כולל שיפור החינוך הגבוה, היזמות וקרנות הון הסיכון".

"ההייטק מבין היום שהוא צריך להיות יותר מחובר לחברה הישראלית והיא צריכה להיות יותר מחוברת אליו. רוצים את ההיטק פה ולא במקומות אחרים". 

שלמה גרדמן, מנכ"ל פורום מנכ"לי ההייטק, פירט תוצאות, לא סופיות, של סקר שערך הפורום שבניהולו בין כל חברות ההייטק בישראל, כאשר80% מהחברות דיווחו על ירידה במכירות בשיעור של 5%-15% בשנת 2008 לעומת שנת 2007.

בנוסף הוא הדגיש כי במהלך השנה האחרונה פוטרו כ- 7,000 עובדים בתעשייה, כ- 10% מכמות המועסקים בענף. בנוסף הוא הדגיש את החשש של פגיעה ארוכת טווח בענף הייטק, וזאת לא רק בגלל המשבר העולמי,  אלא בגלל "הכלכלות החדשות", הכוללות את הודו וסין, הפועלות במרץ להכשיר מהנדסים ברמה אסטרטגית.

גרדמן ציין שלושה גורמים עיקריים שטיפול נאות בהם באמצעות שיתוף פעולה פורה בין התעשייה והמדינה ימנע את איבוד היתרון התחרותי של ישראל בתחום: האחד, השקעה בטכנולוגיה – קרי מיקוד בתחומים בהם יש לנו יתרון תחרותי. שניים, השקעה בחינוך – קיים מחסור מהותי בדור חדש של מהנדסים. שלוש, בעיית המימון – כ- 90% מהמימון בענף התבסס על מימון מחו"ל, וכעת חייבים למצוא אלטרנטיבות אחרות כדוגמת חיוב קרנות פנסיה והבנקים להשקיע כספים בענף על חשבון העברת כספים להשקעות בחו"ל כגון נדל"ן במדינות מזרח אירופה. בהקשר זה המדינה צריכה לתת תמריצים והקלות על מנת לעודד השקעות אלה. 

דני איילון, סגן שר החוץ ציין כי נושא ההייטק יכול וצריך לאחד סביבו את כל העם. גם בזוית של משרד החוץ – ההייטק הישראלי מהווה נכס מיתוגי למדינה בערך של לפחות עשרות מיליוני דולרים.

רותי אלון, יו"ר איגוד מדעי החיים בישראל ושותפה בקרן פיטנגו, ציינה כי בשנה האחרונה נסגרו 150 חברות בתחום הביוטק ומדעי החיים בישראל (כ- 19% מכלל החברות הפועלות בענף בישראל) וכ- 1,500 עובדים פוטרו.

"ישראל היא מקום ראשון בעולם בסה"כ הפטנטים בתחום במכשור הרפואי לתושב, והשני בעולם בסה"כ הפטנטים בציוד רפואי (Medical Device) לתושב".

היא ציינה כי בכנס מדעי החיים שנערך לאחרונה בישראל, השתתפו כ- 6,500 איש בינהם בכירי התעשייה בעולם.

בישראל אחוז המסיימים לימודים אקדמאים הגבוה בעולם. אך המשבר הנוכחי הביא לבריחת מוחות. תחום מדעי החיים שונה באופיו, שכן תהליך מחקר ופיתוח והגעה לשוק לוקח כעשר שנים בממוצע ולכן הענף דורש השקעות ארוכות טווח. הפגיעה בטווח הקצר תשפיע לטווח הארוך ויהיה קשה לתקן זאת. גב' אלון הזכירה את קרן הביוטכנולוגיה החדשה, בהיקף של 60 מיליון דולר, שהקימה המדינה, וציינה כי ראוי שהכספים ישמשו גם לתחום המכשור הרפואי ולא רק בתחום הביוטכנולוגיה בלבד. 

פרופ' ישראל צידון, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ציין כי המצוקה באקדמיה היא רבת שנים ומתמקדת  בנושא החינוך הטכנולוגי.  לפני כחודשיים דורגה פקולטת החשמל בטכניון, ע"י ועדת הערכה בינלאומית בראשות רקטור MIT, בין עשרת הטובות בעולם, וחברי הסגל, הצוות הטכני והסטודנטים בין הטובים ביותר בעולם. ברם במקביל פרופ' צידון ציין בעיות קשות כגון ירידה במספר חברי הסגל והדוקטורנטים עד כדי העדר אפשרות למלא כ- 20% ההיקף התקנים הפנויים באקדמיה.

כמו כן יחס הסטודנטים לסגל עומד על מרצה אחד לארבעים סטודנטים, יחס גרוע ביותר יחסית לעולם ולפקולטות אחרות בארץ.

הביעה האקוטית ביותר לדעתו היא כיצד שומרים על הפקולטות הקיימות ואיך פותחים פקולטות חדשות. מספר המועמדים לפקולטות גדול ואין מספיק חברי סגל. באספקט החברתי – אנו חלק ממדינת ישראל, הרבה מאיתנו היו בחו"ל וחזרו. יש משהו בהייטק שנותן לחברה.

גב' לאה בם, המדענית הראשית של התעשיה האוירית ציינה כי הרחבת הגדרת ההיטק לעוד תחומים, כולל קלינטק היא חיובית. כמו כן, למרות שנוטים לייחס בעיות מימון לחברות קטנות, הרי שגם בחברות הגדולות, הנושא אינו פשוט, שכן התחרות היא ברמה הבינלאומית, ולכן אחד מהנושאים ששדולת ההייטק צריכה להתייחס אליהם הוא בנייה ועידוד של שיתופי פעולה בין החברות הישראליות הגדולות לחברות הקטנות יותר. בנייה והעברה של ידע בין חברות ישראליות יכולה לתרום הרבה למשק הישראלי, בניגוד למצב הקיים היום שחברות קטנות נרכשות על ידי חברות גדולת מחו"ל ועם הרכישות מועבר גם הידע הישראלי לחו"ל.  לכן היא הדגישה הצורך בעידוד שיתופי פעולה חזקים יותר בין האקדמיה לתעשיות ההייטק, למשל עם גופי המסחור של ההון האינטלקטואלי של המוסדות האקדמיים.   

אייל ולדמן, מנכ"ל מלנוקס טכנולוגיות, ציין שחוקי תעסוקה יכולים להזיק מאוד כי חלק גדול מחברות ההיטק הן בבעלות של גופים זרים, שעשויים יום אחד להחליט לקום וללכת מכאן. הוא ציין כי חברות גדולות צריכות לתרום לחינוך, כפי שמלנוקס עושה. 

לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי במשרד התמ"ת, המדינה משקיעה במו"פ פחות ופחות, בעוד מדינות אחרות קיבלו החלטה לשלש את השקעותיהם, הנתונים מדאיגים, "עדיין הנושא בר תיקון וזה הזמן". 

מנהל בכיר בטקסס אינסטרומנטס ישראל ציין כי סקר חשוב שנערך לאחרונה בקרב מנהלי הכספים של חברות גלובליות המשקיעות בישראל, בחן מהן שלושת הפרמטרים העיקריים שהניעו אותם לבצע השקעות בתחום ההייטק בישראל.

הפרמטר הראשון שצוין הוא יחס עלות תועלת בין פעילות המו"פ בישראל ביחס למדינות אחרות בעולם. "התועלת ברורה, אך מבחינת העלות, אין הטבות מס מפליגות בארץ".

הפרמטר השני שצוין הוא העדר הגבלה על העברת כספים מהארץ לחו"ל. כספים שמקורם במדען הראשי מגבילים את הוצאות הכספים לחו"ל. 

הפרמטר השלישי שצוין הוא ודאות בחוקי המס המקומיים לאורך זמן – בסוגיה זו הללו הביעו חשש מסוים.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.