כתבת השער של כרוז אוקטובר 2008 - עיתון איגוד החברות הציבוריות סוקרת את הנעשה בעולם בנוגע לשכר הבכירים ומציעה מנגנונים אלטרנטיביים לדרישות חברי כנסת בישראל להגביל את השכר למכפלה מסויימת של גובה שכרו של העובד הזוטר בחברה
גובה שכרם של בכירים בחברות ציבוריות במשק הישראלי נמצא בקביעות בעין הסערה הציבורית. יש מי שמבקש להגביל את שכר הבכירים למכפלה מסויימת של גובה שכרו של העובד בעל השכר הנמוך בחברה ויש מי שמבקש להתאים את שכר הבכירים להישגי החברה.
הטרנד החדש בעולם הוא דווקא הקניית זכות הצבעה לבעלי המניות בחברה בדבר גובה, אופן וסוג התגמול הניתן למנהלים. אילו פתרונות נמצאו לעניין בארה"ב ואירופה, והאם הביקורת בישראל חריפה מדי?
בארה"ב ניסו לפעול באמצעות מס הכנסה ולפני מספר שנים קבע הקונגרס האמריקאי כי הוצאות שכר שמעבר למיליון דולר בשנה לא יוכרו לחברה לצרכי מס. אולם הסתבר כי החברות עקפו את מגבלות החקיקה על ידי שינוי אופן מתן התגמולים.
הרוח הציבורית כיום בעולם נושבת לכיוון מה שקרוי בלשון העם, "say on pay", הקניית זכות הצבעה לבעלי המניות בחברה בדבר גובה, אופן וסוג התגמול הניתן למנהלים. הרעיון, שמתבסס על אחד ממרכיבי הרפורמה הבריטית מ-2002, מתבסס על ההנחה שתגובת הציבור והתקשורת תשפיע על אופן קביעת השכר בידי הדירקטוריון, אשר עשויה להביא לידי ריסון עצמי של שכר המנהלים. החקיקה הבריטית אף קובעת כי יש להעלות את דוחות השכר להצבעה לא מחייבת באסיפה הכללית של בעלי המניות. רעיון זה אומץ בתקופה האחרונה באופן וולונטרי גם על ידי מספר חברות ציבוריות בארה"ב.
בשנים האחרונות המגמה בארץ ובעולם הייתה הגברת השקיפות בכל הנוגע לגובה השכר ואופן מתן התגמולים. כשלון מודל המיסוי האמריקאי והמשך עליית שכר הבכירים בבריטניה חרף דרישות השקיפות מעלים ספק לגבי השגת תוצאה שונה במשק הישראלי.
למרות אותות הצלחה ראשוניים למגמת מעורבות של בעלי מניות בעולם בקביעת שכר בכירים, עוד מוקדם מדי לאמוד את השלכותיה. ייתכן כי שילוב של שקיפות גבוהה, אשר מאפשרת יכולת בקרה של בעלי עניין, יחד עם זכות הצבעה בנושאי שכר בכירים, היוצרת לחץ חיצוני על הדירקטוריון יביאו לקשר מובהק יותר בין ביצועי החברות לבין שכר המנהלים הבכירים.
* הכתבה המלאה בגליון אוקטובר 2008 של הכרוז – עיתון איגוד החברות הציבוריות
