כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
לייעוץ מסחר דרך האינטרנט הקלק כאן
*
*

חדשות וסקירות אודות מסחר ושוק ההון בארץ ובאולם

סרוסי: "חל שינוי משמעותי במאזן הכוחות העולמי"

30/12/2009

להלן עיקרי דברי יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ונשיא איגוד הבנקים בכנס איגוד הבנקים אשר התקיים אתמול.

"כבוד נשיא המדינה, שמעון פרס, שר האוצר דר' יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל הפרופ' סטנלי פישר, סגן שר האוצר יצחק כהן, המפקח על הבנקים רוני חזקיהו, עמיתַי ראשי הבנקים  בישראל, חברי הנהלת בנק ישראל וחברי הנהלות הבנקים, מנכ"ל איגוד הבנקים מר משה פרל, אורחים נכבדים.

לכבוד ולעונג הוא לכולנו לארח כאן את האזרח מס' 1 של מדינת ישראל, הנשיא שמעון פרס. מר פרס, נענה להזמנתנו לכבד בנוכחותו את הכנס השנתי של איגוד הבנקים, הנערך השנה בסימן מלאת יובל שנים להקמת האיגוד.

זהו אירוע חגיגי, המאפשר לנו להביט אחורה בגאווה מוצדקת, וקדימה – בתקווה מבוססת.

נשיא המדינה, הנמצא בחזית העשייה של ישראל כבר שבעים שנה, מסמל את הפלא של תחייתו ותקומתו של העם היהודי בארצו.

מתחילת המפעל הציוני, בעשורים הראשונים של המאה הקודמת, ממלאים הבנקים שלנו תפקיד חיוני בו.

המערכת הבנקאית, שהיתה קיימת כאן בשנות "המדינה שבדרך", שימשה כמסד איתן לכלכלה הישראלית. היא ידעה להגיש סיוע לממשלה, לשלטון המקומי, למגזר העסקי ולמשקי הבית. עברנו כברת דרך ארוכה מאז, עד היותנו כיום חלק מן המשקים המפותחים בעולם, דבר שצפוי להכרה רשמית בעוד מספר חודשים, עם צירופנו לארגון OECD.

המערכת הבנקאית שלנו מפותחת ומגוונת. מצוידת במיטב השכלולים הטכנולוגיים. משתפרת באופן מתמיד, ויש בה תחרות חופשית אינטנסיבית, הפועלת לטובת הלקוחות והמשק כולו.

כשאני מביט לשורות הראשונות, שם יושבים עמיתַי ראשי הבנקים, אני רואה צבר של מאות שנים של ניסיון עסקי ובנקאי, וניסיון עשיר במערכות ציבוריות ומאקרו-כלכליות.

אני רואה חבורה מקצוענית, שמרנית – ואני אומר "שמרנית" כמחמאה. מהיכרותי את החבורה הזאת, אני יודע שהיא גם ציונית ואכפתית. משלבת בהצלחה את השאיפה לשגשוג עסקי עם הרצון להמשיך ולמלא תפקידים מרכזיים בפיתוח המשק והכלכלה.

בכנס איגוד הבנקים, לפני כשנה, האווירה היתה חגיגית פחות.

היינו אז בעיצומו של משבר כלכלי, שהעולם לא ידע כדוגמתו, מאז השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30'. לא היה ברור איך ומתי נצא ממנו. בלב המשבר ניצבה המערכת הפיננסית והבנקאית העולמית.

האמון בחוסנם של הבנקים הגלובליים התערער, ומצב זה יצר קיפאון וחשש בשוקי ההון.

הפעילות הנחושה של ממשלות המדינות המפותחות, בעיקר ארה"ב ובריטניה, ושל הבנקים המרכזיים של מדינות אלו, היא שייצבה את המערכת הפיננסית הגלובלית. הזרמת ההון בהיקפים חסרי תקדים, חידשה את נזילות הבנקים ואפשרה את המפנה בשוק הפיננסי ואחריו גם בשוק הריאלי.

המשבר שינה את פני הבנקאות העולמית.

חלק מענקי הבנקאות הגלובאלית נעלמו. הוכח כי מודלים של בנקאות ללא פיקדונות ובנקי השקעות stand alone הנם נחותים ביחס למודל הבנק האוניברסלי, שבבסיסו פיקדונות קמעונאיים.

חל שינוי משמעותי במאזן הכוחות העולמי. אם בעשור הקודם היו הבנקים האמריקאיים הגדולים בעולם, הרי שאת שנת 2010 אנו מתחילים כאשר שלושת הבנקים הגדולים בעולם במונחי שווי שוק הנם בנקים סינים.

לטעמי, ארבעה לקחים חשובים עולים מן המשבר הפיננסי:

הלקח הראשון, הוא חשיבות השמירה על חוסנם של הבנקים המסחריים והשמירה על אמון הציבור בבנקים אלו.

הלקח השני, הוא הקריטיות הטמונה בניהול סיכונים אפקטיבי.

הלקח השלישי, הוא שתשואות שנתיות דו-ספרתיות גבוהות אינן בנות-קיימא בבנקאות המסחרית המודרנית.

הרדיפה אחר תשואה גבוהה, דומה לאלה של בנקי השקעות או קרנות גידור, שאפיינה חלק גדול מן הבנקים המסחריים לפני המשבר  – אסור לה שתחזור. והלקח הרביעי, הוא הצורך בקיומה של רגולציה על כלל השחקנים במערכת הפיננסית, רגולציה המקיימת  דו שיח והתייעצות עם הגופים המפוקחים.

בישראל מצבנו היה שונה. ישראל נכנסה למשבר העולמי במצב מאקרו-כלכלי טוב יחסית. המיתון שעברה היה קל וקצר יחסית ליתר המדינות המפותחות. מבחינת המשק הישראלי, היה זה משבר "מיובא", שפגע בעיקר ביצוא הישראלי, בשל ירידת הביקושים בחלק מהשווקים.

השוני הזה לטובה נבע משורה של גורמים. המרכזי שבהם, לדעתי, היה התבונה, הזהירות והשמרנות של ראשי המערכת הבנקאית הישראלית, שלא התפתו להעניק אשראי בצורה לא אחראית וללא ביטחונות מספיקים.

אכן, נגרמו לנו הפסדים כתוצאה מן המשבר העולמי, אך אל מול הנחשול של המשבר הפיננסי העולמי החמור, המערכת הבנקאית בישראל עמדה כצוק איתן המגן על המשק הישראלי מפני הגלים המתנפצים. נרטבנו, אבל נותרנו יציבים וחסונים.
בשיא המשבר כאשר בנקים בארה"ב נסגרו על בסיס יומי, כאשר המרווחים על ה-CDS של הבנקים הגדולים ביותר נסקו לגבהים מפחידים, כאשר דירקטוריונים של חברות רב-לאומיות התכנסו ערב ערב לדון מהו הבנק הבטוח שבו אפשר להפקיד את המזומנים, הפך המשק הישראלי, ובראשו המערכת הבנקאית, לנמל מבטחים.

כך בדיוק הגדירה לאחרונה קרן המטבע העולמית את המשק הישראלי: A safe haven.

זהו מקור לגאווה ולסיפוק. המערכת הבנקאית הישראלית לא נזקקה ולו לשקל אחד של סיוע ממשלתי, והלקוחות חשו – ובצדק – שכספם המופקד בבנקים בטוח לחלוטין.

אולם, אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, במיוחד לאור ה Rally המהיר והחזק בשוק ההון, המוזן מהריבית הנמוכה ומהחיפוש אחר התשואה.

זה המקום לציין לשבח גם את הפיקוח ההדוק של בנק ישראל, שאין ספק בתרומתו לחוסנה של המערכת. וכן את המשמעת הכלכלית-תקציבית, שנצרבה בישראל מאז תוכנית הייצוב הכלכלית של שנת 1985, וצריך לקוות שהיא תישמר גם בעתיד.

אנו עומדים בתחילתה של שנה חדשה. וחשוב לי להדגיש בפניכם המשק הישראלי ושוק ההון הישראלי מתחילים את שנת 2010 ברגל ימין.

גם בפעילות הריאלית וגם בפיננסית, אנו נמצאים על תוואי של התרחבות, של התאוששות ושל חזרה לצמיחה.

אומנם המשבר הגלובלי טרם הסתיים ונותרו עדיין סיכונים, אך אין ספק שישראל היא בין המדינות שנפגעו פחות מהמשבר.

לעוצמה שהפגינה המערכת הבנקאית הייתה תרומה מכרעת לכך.

מצב זה יוצר עבורנו הזדמנות גדולה, אולי חד-פעמית, לקפיצת מדרגה בהכנסה לנפש בעשור הקרוב.

חשוב מאוד להדגיש, שהמצב הנוכחי משקף את השילוב המוצלח של בנקים שעברו מודרניזציה ומנוהלים בצורה דינמית על פי שיקולים עסקיים, עם פיקוח יעיל על ידי בנק ישראל.

לא קל להגיע למצב הזה – קל מאוד לקלקל אותו.

חשוב מאד לא לפעול בחופזה, ולזכור שבנקאות איתנה ורווחית היא נכס לאומי שמדינות רבות היו מתקנאות בו.

זה בדיוק הזמן להמשך המדיניות השקולה והסבירה, מדיניות שתחזק את המערכת הבנקאית ולא תגרום לזעזועים מיותרים.

ברשותכם אתייחס כעת לנושא התחרות במערכת הבנקאית. השוק הבנקאי בישראל של היום הינו דינאמי ותחרותי.

עשרות סניפים חדשים נפתחים מדי שנה. קונספטים שיווקים חדשים מושָקים. הון עתק מושקע בפיתוח ערוצים ישירים מתקדמים, באינטרנט, בסלולאר ועוד. המוּדָעוֹת לחשיבות השירות והמקצוענות ברורה לכל, וכן - מחירי השירותים הולכים ויורדים, עובדה המתאשרת  על פי נתוני בנק ישראל.

כמו בכל תעשייה, התחרות על הלקוחות האטרקטיביים ביותר אינטנסיבית במיוחד, אני יכול לקבוע בבירור כי כיום התחרות בכל פלחי השוק חריפה ועזה.

לפני כחודש קיימתי סיור בסניפי בנק הפועלים בנגב.

ישבתי עם מנהלי סניף דימונה ושמעתי מהם כיצד הם נלחמים על כל לקוח. כיצד הם מנסים לגייס לקוחות חדשים וכיצד הם נותנים מענה להצעות תחרותיות של הבנקים האחרים בעיר.

יצאתי יחד איתם לסיור במרכז המסחרי המקומי. וכמה בנקים אתם חושבים שפגשתי ברדיוס של 50 מ'? חמישה סניפים של בנקים שונים במרכז המסחרי של דימונה.

אם זו לא תחרות עזה, מהי תחרות?

בישראל, כמו במדינות אחרות, מתקיים שיח רגולטורי וציבורי ער בנושאי הרגולציה הפיננסית בכלל והרגולציה הבנקאית בפרט.
תמיד יש מקום לבדוק ולשפר, אך זה חייב להיעשות בזהירות, בעיקר כשמדובר במערכת כה רגישה.

ארשה לעצמי לצטט את גליה מאור, שהמליצה לא לאמץ תרופות שפותחו בחו"ל למחלות שלא קיימות בישראל.

אני מצטרף להמלצה זו בכל לב. אני מבקש להתריע מפני הרצון לרפורמות גדולות ומהירות, שתועלתן מועטה ואף מפוקפקת, והנזק הפוטנציאלי בהן גדול. אין פתרונות קסם קלים, אין תחליף לשיקול דעת לשכל הישר ולניהול הסיכונים.

התנאי ההכרחי והחשוב ביותר לקיומה של מערכת בנקאית הוא שמירה על יציבות, אך אנו מכירים גם באחריותנו הלאומית לתמוך במשק ובחזרתו לתוואי של צמיחה.

אני חושב שמותר לנו לקבוע כי גם בכך עמדנו: כאמור ברזי האשראי הבנקאי לא נסגרו לכל אורך תקופת המשבר.

כמובן שנקטנו משנה זהירות לנוכח המשבר הפיננסי. הגברנו את דרישת הביטחונות ושיקפנו את רמת הסיכון הגבוהה יותר של המשק. אבל התייצבנו בצורה ברורה לימין לקוחותינו, החל ממשקי בית והעסקים הקטנים וכלה בתאגידים הגדולים.

חלק מאיתנו, אף לבקשת הצטרפו, ליוזמת הממשלה למתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במסגרת הקרנות השונות. במצבים המורכבים של הסדרי החוב ידענו לגלות אחריות ומקצועיות, להתוות פיתרונות הלוקחים בחשבון את מכלול השיקולים, של הנושים השונים בנקים ומוסדיים כאחד, את שיקולי החברה וסיכוייה.

כבנקאים חובתנו הראשונה היא להבטיח את פיקדונות המפקידים ואת החסכונות של הציבור הרחב. על מנת למלא חובה זו הבנקים מעמידים "כרית ביטחון" בדמות ההון העצמי שלהם. בעוד שהמפקח על הבנקים כיוון את המערכת ליחס הלימות הון של 12% עומדת המערכת כיום על יחס הלימות הון ממוצע של מעל 13%.

במקביל אנחנו ממשיכים לשפר את מערכות ניהול הסיכונים ותהליכי המימשל התאגידי אצלנו.

הוראות באזל 2, ובמיוחד הנדבך השני, הן הציר האסטרטגי סביבו נערכים כל הבנקים במערכת.

אנו רואים חשיבות רבה באימוץ סטנדרטים אלו ובהפנמת תרבות ניהול הסיכונים אל תוך לב ליבו של תהליך התכנון האסטרטגי והעסקי שלנו.

אנו מקדמים בברכה את הדיון הראוי על היקף ההון העצמי הנדרש ועל איכותו לאור תאבון הסיכון, ואת חיזוק הקשר בין ביצועים, סיכון ותיגמול.

אני מאמין כי הרשויות הרגולטוריות בישראל הוכיחו מחויבות, רצון ויכולת ליצור סביבה רגולטורית הרמונית ויציבה בשוק המקומי.

אם ימשיכו בקו זה, תוך שמירה על הזהירות והאחריות המתבקשות, נוכל אנו, הבנקים בישראל, להמשיך לשמור על חוסננו ורווחיותנו, שהם תנאי לכך שגם בעתיד נמלא את תפקידינו החיוניים בהבטחת הצמיחה והשגשוג של מדינת ישראל".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
משרד הבינוי והשיכון ובנק הפועלים בוחנים שיתוף פעולה בעידוד משכנתאות לזוגות צעירים בפריפריה, 5/01/2010
הלמן-אלדובי: 2010 צפויה להתאפיין בשוני גדול בין תשואות המניות המרכיבות המדדים השונים , 4/01/2010
הפועלים: מדד אמון הצרכנים רשם בדצמבר עלייה קלה של 0.7 נקודות, 3/01/2010
הפועלים: מדד דצמבר צפוי לעלות בשיעור של 0.4%, 31/12/2009
סרוסי: "חל שינוי משמעותי במאזן הכוחות העולמי", 30/12/2009
קינן: "יישום אחריות תאגידית הוא עוגן חשוב להשבת האמון ותחושת הביטחון של כלל השחקנים", 29/12/2009
ח"כ שאמה: "יש לחייב פריסה רחבה יותר של הבנקים ושירותי הבנקאות בפריפריה", 29/12/2009
הלמן-אלדובי: אף אחד לא רוצה לקלקל את מסיבת סוף השנה בבורסה, 28/12/2009
קבוצת הלמן-אלדובי מעבירה לניהולה את קופות הגמל של אלומות בית השקעות , 27/12/2009
פקיעת האופציות לחודש דצמבר-קבוצת אקספרט פיננסים: "מי שהימר על פקיעה למעלה- הרוויח יפה", 24/12/2009
[1-5]...[31-35]  Previous Page 36 37 38 39 40 Next Page  [41-45]...[76-79]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.