כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
לייעוץ מסחר דרך האינטרנט הקלק כאן
*
*

חדשות וסקירות אודות מסחר ושוק ההון בארץ ובאולם

ציון קינן: "ישראל היא בין המדינות הדינמיות והאינטנסיביות בעולם"

12/12/2010

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים בכנס גלובס: "ישראל היא בין המדינות הדינמיות והאינטנסיביות בעולם. מי זוכר שלפני שבועיים סערה המדינה סביב נושא התמלוגים בנושא הגז; שרק לפני שבוע קרסה חלק מהטלפוניה הסלולארית. הכל החוויר מול ממדי האסון הנורא של שריפת הכרמל והנספים בה.

ההסתגלות לקיצבם המהיר של האירועים אצלנו והיכולת להתמודד עם מצבים משתנים הפכו כמעט לאורח החיים שלנו. סביר להניח שהם מילאו תפקיד מרכזי בהתמודדות המוצלחת שלנו עם גלי הצונאמי שתקפו את הכלכלה העולמית בשנתיים האחרונות.

ישראל אמנם אינה מצטיינת בהיערכות יסודית למצבי משבר, אולם פעם אחר פעם היא מוכיחה כי היא ואזרחיה מאומנים, אולי יותר מכל אומה אחרת, להתמודדות עם מצבים כאלה.

היכולת של החברה האזרחית, להתייצב לימין המערכות הביטחוניות והמנהיגות הנבחרת בשעת מבחן, היא חלק מסוד כוחנו ומאפשרת לנו לחזור לשגרה, לצמיחה ולהובלה, בשעה שעמים ומדינות אחרות עוד מדשדשים במשבר.

כשאנו דנים כאן בשווקים המתעוררים כפוטנציאל העיקרי לצמיחה העתידית בכלכלה העולמית, יכולות אלה הן סיבה מרכזית לכך שאני טוען, בצניעות הראויה, כי גם המשק הישראלי ראוי להימנות על המשקים האטרקטיביים ביותר, להשקעה בעתיד.
לא בכדִי הפכה ישראל יעד לביקורים כלכליים, בהיקף שרק הכלכלות הגדולות בעולם זוכות להם.

מדי שבוע פוקדים את ישראל ראשי החברות ומנהיגי הַכלְכלוֹת הגדולות בעולם, ובפי כולם דברי שבח.

לפני שבועיים היה זה נשיא ה-OECD אַנְחֶל גוּרְיָה, שלא חדל להלל את העשייה הכלכלית שלנו. בשבוע שעבר נוספו אליו כמה מראשי החברות הגדולות בעולם, שבפי כולם אותו המסר.

בחרתי לצטט את דבריו של אחד מהם, מנכ"ל "סיטי בנק" וִיקְרָאם פָּנְדִיט, שאמר: "פגשתי את הנשיא פרס, את שר האוצר שטייניץ ואת ראש הממשלה נתניהו וברכתי אותם על האופן המדהים, שבו כלכלת ישראל התמודדה עם המשבר הכלכלי.

כשלוקחים בחשבון את קצב הצמיחה בישראל, שנע סביב 4%; הגירעון, שעומד על 4% ושיעור האבטלה, שעומד על 6% - אין עוד הרבה כלכלות כאלה בעולם. נתונים אלה הם עדות לניהול מוצלח של המשבר, אך גם ראייה לכך, שכולם עובדים יחדיו כדי לחזק את מעמדה התחרותי של ישראל בעולם".

התמודדות מרשימה זו, בין השאר, זיכתה את מנהיגי הכלכלה בצילום מרשים על מדרגות ה-OECD והעברה רשמית ממעמד של משק מתפתח לקטגוריית הכלכלות המפותחות. אך עתה עלינו להוכיח, כי לא היה זה אירוע חד-פעמי. הטיפוס על המדרגות היוקרתיות בפאריס לא היה רק למטרת הצילום, אלא חלק מתהליך מתמשך.

אורח חשוב אחר, שביקר כאן לאחרונה היה רוֹברט פַּאָרְקֶר, ראש חטיבת ניהול הנכסים של "קרדיט סוויס . "הוא סימן אותנו ככלכלה מוצלחת, המבוססת על אנשים משכילים ועל היכולות ליזום הקמתן של חברות מוצלחות.

הוא התריע מפני עזיבת מוחות וחברות, וציין כי אחת התכונות האופייניות לכלכלה מצליחה הינה החינוך שהיא מעניקה לאנשיה, והיכולת שלה לשמור עליהם.

מבחינה זו, הדוגמא הטובה ביותר מבחינה זו לדעתו היא קוריאה הדרומית. מספר הסטודנטים מדרום קוריאה הלומדים לתואר שלישי באוניברסיטאות בארה"ב עולה על מספר הסטודנטים מארה"ב עצמה. אך הקוריאנים באים לאמריקה, כותבים דוקטורט וחוזרים לדרום קוריאה. ברובם הם לא נשארים באמריקה, אלא הופכים לראש החץ של הכלכלה הקוריאנית.

אנו חייבים ללמוד מדרום קוריאה, וזה המקום לקרוא לראשי ההנהגה בישראל לפעול בנחישות ובנחרצות לשיפור יסודי של מערכת החינוך, ליצירת הטבות למדענים צעירים ולפעולה יצירתית להשבה בקנה מידה רחב של מוחות ישראליים, מחו"ל הביתה.

כלכלת ישראל לא נבנתה על אוצרות טבע וחומרי גלם. היא נבנתה ותמשיך להיבנות בעתיד בעיקר על ההון האנושי. רק מאמץ אדיר שימנע יצוא של מוחות ישראליים, ומנגד יחזיר הביתה את מיטב המוחות שנטשו אותה, יוכל לקדם את ישראל אל עבר היעדים הכלכליים אליהם היא שואפת.

מצעד הזרים מראשי המשק העולמי המתבטאים בנושא כלכלת ישראל מאפשר לנו, בצד המחמאות, ליהנות גם מעצות מועילות ומתובנות רבות חשיבות.

בין המתבטאים בשבוע שעבר היה גם מנכ"ל "דויטשה טלקום", רֶנֶה אוֹבֶּרְמַן. הוא בחר להציב את ישראל וארה"ב כראש חץ לחדשנות.

"באירופה", קבע אוברמן,  "הקמת חברה חדשנית נחשבת כמוקד לסיכון. האירופים יכולים ללמוד מישראל ומארה"ב כיצד אפשר לא רק להוציא רעיונות מצוינים, אלא גם להפוך אותם למציאות, לייצר יעילות ללקוח, לחולל מהפכות בחברות הקיימות ולהקים חדשות".

מנכ"ל "דויטשה טלקום" לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים. חברת הענק שהוא מוביל בחרה להשקיע בחדשנות ישראלית. "דויטשה טלקום" מקיימת קשר עם למעלה מ300- (!) חברות ישראליות ומשקיעה בחלק מהן. בין השאר מממנת החברה מזה 4 שנים מעבדת חדשנות באוניברסיטת בן-גוריון, בתחומים של אבטחת מחשבים, רשתות תקשורת ותעבורת נתונים, והיא מתכוונת להרחיב שיתוף פעולה זה.

"ישראל הפכה למוקד של חדשנות", ציין מנכ"ל "דויטשה טלקום" וקרא לאירופה ללמוד מישראל, לשתף פעולה עימה ולהשקיע בחדשנות זו.

אוסף הציטוטים של ראשי הכלכלה העולמית מהימים האחרונים הוא אות לחוסן ולאטרקטיביות של המשק הישראלי.

אולם המשקיע הזר הטיפוסי רחוק עדיין מהבנה זו. תפקידנו – הממשלה והמגזר העסקי כאחד – להחדיר הבנה זו לציבורים רחבים ככל האפשר של משקיעים זרים.

מניסיוני אני יודע שהישראלי הטיפוסי, גם איש-העסקים, גם השכיר, גם האמיד וְגם זה שהצליח לצבור חיסכון לא גדול, מעדיף להשקיע את מירב כספו בישראל. מדוע? בין השאר, משום שעל ההשקעות בישראל יש לו מידע טוב ונגיש יותר. אבל זה לא הכל!

המשקיע הישראלי רואה את הסיכון הגיאו-פוליטי של ישראל בעיניים אחרות ממשקיע זר. הוא כבר עבר מלחמות, ואינתיפאדות, אבל הניסיון הוכיח לו שישראל מצליחה להתמודד איתן בצורה אפקטיבית. המשק הישראלי מצליח לשמור על שיעורי צמיחה גבוהים יחסית, למרות הסיכונים הגיאו-פוליטיים.

לדעתי, ההזדמנויות להשקעה ופוטנציאל הרווח הקיים בישראל עדיין גבוהים במידה משמעותית מאלה של המדינות המפותחות, והם מתקרבים לאלה שבמשקים המתעוררים. לכן, מבחינת המשקיע הישראלי, הבודק את היחס בין סיכוי לסיכון, המשק הישראלי נותר אטרקטיבי מאוד ולהערכתי, קביעה זו נכונה גם לגבי המשקיע הזר, אף שיש להניח שמשקיעים זרים יעניקו משקל רב יותר לסיכונים הגיאו-פוליטיים.

אני מבקש להסביר עתה בקצרה מדוע אני משוכנע שהמשק הישראלי אטרקטיבי מאוד, ומדוע – על סמך זאת - אני קורא מעל במה זו לממשלת ישראל להקים כוח משימה משותף לממשלה ולסקטור הפרטי, שיעסוק בהסברה ושיווק של ישראל בעולם כיעד מועדף להשקעות מחו"ל.

כל זאת מכמה סיבות עיקריות: ראשית, פוטנציאל הצמיחה – ההערכות בעולם הן ששיעור הצמיחה השנתי הממוצע במדינות המפותחות בשנים הקרובות לא יעלה על. 2-3%  לעומת זאת, במדינות המתפתחות, הצמיחה צפויה לעמוד על כ. 6-8%-  ישראל, למרות היותה מדינה מפותחת לכל דבר, צפויה לצמוח בקצב של כ-4%-  לשנה. במילים אחרות, אנו אמנם משק מפותח, אך סביבת הצמיחה אצלנו דומה לזו של משקים מתעוררים.

שנית, על מה מבוסס פוטנציאל הצמיחה –נקודת הפתיחה שלנו נמוכה יותר מזו של מדינות מערב אירופה וארה"ב. אך קיימות סיבות רבות הנותנות מקום לתחזית שפערים אלה עתידים להצטמצם. האוכלוסייה הישראלית צעירה בהשוואה לרוב המכריע של אוכלוסיות המדינות הַמפותחות; לא צפויה כאן בעיה של הזדקנות אוכלוסייה, ואין סכנה שהמשק יתקשה לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות.

יש בישראל מגזרים שהשתתפותם בכוח העבודה נמוכה יחסית, ואם ניתן יהיה להגבירה, יבוא לידי ביטוי פוטנציאל כלכלי שעד כה לא נוצל.

בשני העשורים האחרונים, ממשלות ישראל ניהלו מדיניות כלכלית אחראית מאוד,שנוסכת ביטחון אצל משקיעים.

כל הגורמים הללו צפויים להגדיל את פריון העבודה ולהשפיע באופן חיובי על הצמיחה.

נקודה שלישית קשורה לכך שבישראל, הצמיחה נשענת על הייצוא, ולכן היא יכולה לצאת נשכרת מהתמורות בכלכלה הגלובלית.

במצב הנוכחי, הסחר של ישראל מוטה מאוד למדינות המפותחות. אמנם חלה התקדמות וכיום סין והונג-קונג נמצאות במקום השלישי והודו במקום החמישי מבחינת יעדי יצוא הסחורות של ישראל. אולם בשבע השנים האחרונות, הנתח של השווקים המתעוררים בסך יצוא הסחורות של ישראל גדל רק במעט  מ 28%- ל 31% - וזאת למרות שתרומתן של המדינות המתפתחות לצמיחה הגלובלית עומדת כיום על כ – 70% (!) לשם המחשה: מדינות ה-BRIC שנהנות משיעורי צמיחה כלכלית מרשימים, מייצגות רק 9% מכלל יצוא הסחורות מישראל.

עד כה לא היה לנו יתרון יחסי ביצוא למדינות אלו. אולם רמת החיים במדינות הַמִתְפַּתחוֹת עולה במהירות, והולך ונוצר בהן מעמד ביניים בעל הכנסה סבירה, שצריכתו עולה בקצב מהיר.

לכן, מדינות אלה מהוות פוטנציאל גדול ליצוא שלנו, לא רק בתחומי הטכנולוגיה, אלא גם בתחומים כמו תרופות, תעשייה ביטחונית ועוד.

אם מחברים עובדה זו לכך שבמדינות הַמִתְפַתְחוֹת חיים היום כ 85%- מאוכלוסיית העולם, עם כ-   40%  רק בשתי מעצמות

- סין והודו, מבינים מדוע מדובר בפוטנציאל צמיחה אדיר.

בסין, לדוגמא, תעשיית האלקטרוניקה נמצאת בשלב של מעבר לפיתוח מוצרים עתירי ידע וטכנולוגיה, מה שיוצר ביקושים גדולים לטכנולוגיות מתקדמות מישראל.

משרד התמ"ת הכריז על סין כיעד סחר מועדף, ולאחרונה  אף נחתם הסכם לשיתוף פעולה במחקר ופיתוח בין התמ"ת לבין משרד המדע והטכנולוגיה הסיני.

בהודו יש התעניינות רבה בידע, בטכנולוגיות ובציוד שיכולה להציע ישראל, בעיקר בתחומי הרפואה, לאור מעמד הביניים הצומח שם, אשר יוצר דרישה גוברת לרפואה באיכות ובסטנדרטים מערביים.

מדינה מתפתחת נוספת שחשוב להזכיר בהקשר זה, היא ברזיל. לחברות ישראליות יש מגוון עשיר של תחומים עם פוטנציאל רב לעסקים ולשיתוף פעולה עם ברזיל.

במיוחד בולט תחום שבו יש יתרון יחסי לחברות ישראליות– ביטחון פנים. בשנים הקרובות תארח ברזיל את שני מפעלי הספורט הגדולים והחשובים ביותר בעולם – גביע העולם בכדורגל, המונדיאל, ב  2014-והאולימפיאדה ב  .2016-ברזיל תזדקק למערכות ושיטות אבטחה מתקדמות ביותר, ובתחום זה אין חולק על כך שלישראל יש מה להציע, אפילו מול התחרות העזה מצד חברות אמריקאיות.

בטווח הזמן היותר רחוק, רצוי שנביט גם על מדינות יבשת אפריקה כפוטנציאל ליצוא שלנו. אחרי עשרות שנים של קיפאון, ואפילו נסיגה לאחור, חלק ממדינות אפריקה מתחילות להתעורר, ויש בהן שיעורי צמיחה נאים. עם זאת, ברובן עדיין אין מעמד ביניים של ממש, וזה כמובן מגביל את הפוטנציאל.

והמסקנה האישית שלי היא: - שהמגזר העסקי בישראל טרם מיצה את מלוא פוטנציאל ההשקעות במשקים המתעוררים.
בהקשר זה אציין כי בנק הפועלים, מאז ומתמיד, ליווה את לקוחותיו אל התחומים והמקומות אליהם הם צומחים ומתפתחים. אנחנו הבנק הישראלי היחיד בעל נוכחות בשווקי המזרח.

החטיבה העסקית שלנו מסייעת לחברות ישראליות במימון ההתפתחות הגלובלית של פעילותן. לקוחותינו העסקיים ולקוחות הבנקאות הפרטית הגלובלית נהנים משירותי הסניף שלנו בסינגפור והנציגות בהונג-קונג, מה שמסייע להם רבות בפעילות העסקית במזרח.

ברצוני לנצל הזדמנות זו ולקרוא לעמיתַי בבנקים הישראלים האחרים ללכת בעקבותינו ולשלב ידיים עם לקוחותיהם המפתחים את פעילותם בשווקי המזרח, ובמקביל לסייע לכל אותם גופים זרים אשר יבקשו להשקיע בישראל.

זוהי זכותנו וחובתנו, כגופים המספקים את התשתית הפיננסית לפעילותו והתפתחותו של המשק הישראלי כולו.

בנושא התשתיות, כפי שציינתי, ישראל, בניגוד לרוב המדינות המפותחות, היא מדינה עם אוכלוסייה צעירה שצומחת מהר, ונזקקת לפיתוח והרחבה של תשתיות. פיתוח תשתיות מחייב השקעות הון גדולות וידע בניהול סיכונים.

המזל היה לצידנו בתחום האנרגיה. תגליות הגז עתידות לשנות את משק האנרגיה שלנו ללא הכר. אני צופה שנראה בשנים הקרובות השקעות אדירות בתחום זה.

בתחום תשתית אחר, תחום המים, בו השנה המחסור בולט במיוחד, אני מעריך שההשקעות בהתפלת מים ימשיכו לצבור תאוצה. באופן כללי, אני צופה שתנופת ההשקעות ודרישות המימון, יביאו לפיתוח אפשרויות השקעה מגוונות, ברמות סיכון שונות, למשקיעים בתחומים אלו.

נקודה נוספת נוגעת לאיתנות המערכת הפיננסית הישראלית בכלל, והמערכת הבנקאית בפרט.  מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, המערכת הפיננסית הישראלית הוכיחה חוסן ויציבות, שהביאו להתפעלות של מומחים בינלאומיים. שום בנק ישראלי לא פשט רגל, ושום בנק ישראלי לא פנה לממשלה בבקשת עזרה.

מערכת האשראי החוץ-בנקאי אמנם נקלעה למשבר מסוים, אך אני יכול לומר היום, בזהירות הדרושה, שהיא נחלצה ממנו ללא פגיעות קשות מדי, ושהאשראי הבנקאי פעל כגורם מייצב במשק הישראלי.

אנו מלווים את לקוחותינו באופן מתמיד ובאחריות רבה, בייעוץ מקצועי ברמה גבוהה, שנועד בין היתר לשמור על חוסנם וכושר פירעונם של לקוחותינו גם בעיתות משבר.

מניסיוני, יש לבנקים ישראליים יתרונות בשווקים צומחים, ובהם מוניטין גבוה. מוניטין זה הושג מהצורה הטובה בה צלחה המערכת את המשבר, ומגודלם היחסי לעומת בנקים גדולים במיוחד בארה"ב ובאירופה, המאפשר החלטה ופעולה מהירה יחסית.

ולבסוף, חשוב לדבר על הסיכונים שמול הסיכויים.  מפת הסיכונים של ההשקעות בעולם נראית היום אחרת לגמרי מזו שלפני עשור.

אנו רואים שדווקא השווקים המתעוררים הם יציבים. מבחינת הפרמטרים הכלכליים. ישראל נראית היום יציבה יותר ממרבית המדינות המפותחות, הרבה בזכות פעולות נכונות ואחראיות של קובעי המדיניות במשרדים הממשלתיים ובבנק ישראל, ומגיע להם הרבה קרדיט על כך.  זאת ההזדמנות לברך את פרופ' סטנלי פישר על בחירתו כאיש השנה בכלכלה הישראלית.
יחס החוב לתוצר בישראל נמוך – כ 80%- לעומת 100% ויותר במדינות המפותחות. יש לנו עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, והמערכת הפיננסית שלנו יציבה. נותרנו עם הסיכון הגיאו-פוליטי, אך כישראלים אנו חיים איתו את היום-יום ולמדנו להתמודד איתו.

בתנאים אלו, מי יכול להגיד למשקיע הישראלי, שהמשק שלנו פחות אטרקטיבי מהעולם?!

אבל למרות זאת, אני גם ממליץ להפנות את מבטנו החוצה. מדוע?

משום שלמרות כל היתרונות שמניתי, פוטנציאל הצמיחה של מדינה בת 7 מיליון תושבים הוא מוגבל יחסית, והשוק הפנימי שלנו איננו מאפשר לחברות גדולות לגדול ולחברות בינוניות להפוך לגדולות, אלא אם יפרצו החוצה.

האפשרות הזאת, של פריצה החוצה, קיימת – בתנאי שבעשור הקרוב יושקעו בישראל סכומים גדולים במיוחד, שרק חלק מהם יוכל לבוא ממקורות פנימיים. לשם כך חייבת ישראל לנצל, במהירות וביעילות, את יתרונותיה. התקבלנו בשנה האחרונה ל OECD- והוכרנו כמשק מפותח על ידי מדד ה-MSCI  , אך עדיין אנו שומרים על שיעורי צמיחה גבוהים יחסית.

המדיניות המוניטרית והפיסקאלית שלנו זוכות לציונים גבוהים. הכלכלה שלנו גמישה ודינמית. למרות המשבר הפיננסי ולמרות התיסוף הגדול בשער השקל לעומת מטבעות זרים, שפוגע ברווחיות היצוא, כמעט שלא היו פשיטות רגל.

התמקדות התעשייה הישראלית ב high-end- ובמוצרים ושירותים בעלי ערך מוסף גבוה, הוכיחה את עצמה על ידי שימור שוּלֵי רווח גבוהים, שאִיפשרו "ספיגה" של המשבר, אמנם תוך הקטנת רווחיות החברות, אך ללא הגעה למצב של פשיטת רגל.

כל אלה, מבחינתי, הן סיבות לגאווה, אך בהחלט לא סיבות לשאננות וזחיחות דעת. נדרש מאמץ חכם ומתואם, על מנת להביא לידי ביטוי מכסימלי את היתרונות האלה.

עתה אתם מבינים מדוע אני קורא מעל במה מכובדת זו לממשלת ישראל להקים "כוח משימה" משותף לממשלה ולסקטור הפרטי שיעסוק בהסברה, חינוך ושיווק של ישראל בעולם כיעד מועדף להשקעות מחו"ל .אנו במערכת הבנקאית נשמח, כמובן, לתרום ככל יכולתנו לפורום חשוב שכזה".

בתמונה: ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
אקסלנס: תשואת אג"ח ארה"ב בשפל מאז דצמבר, 16/05/2011
בנק ישראל: ירידה בהשקעות הזרים במרץ, 9/05/2011
אנליסט: התפתחויות במשקים הגלובליים אך קיימים גורמי סיכון, 5/05/2011
הבנקים גובים עמלות מכספי הפיצויים, 2/05/2011
סיכום שבועי וול-סטריט, 30/04/2011
הפועלים: להמשיך את החשיפה למניות, 28/04/2011
פרופ' אקשטיין: "הכותרות הקוראות למדיניות פופוליסטית של הורדת מס והעלאת שכר המינימום עשויות לפגוע באמינות המדיניות הפיסקאלית" , 9/03/2011
הפועלים: תחזית האינפלציה ל-2010 היא 2.5%, 17/12/2010
יאיר סרוסי: "בגליל טמון פוטנציאל צמיחה משמעותי למשק כולו", 14/12/2010
ציון קינן: "ישראל היא בין המדינות הדינמיות והאינטנסיביות בעולם", 12/12/2010
[1-5]...[21-25]  Previous Page 26 27 28 29 30 Next Page  [31-35]...[76-79]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.