כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
לייעוץ מסחר דרך האינטרנט הקלק כאן
*
*

חדשות וסקירות אודות מסחר ושוק ההון בארץ ובאולם

בבנק הפועלים לא מתרגשים מהעלאת הצמיחה של בנק ישראל - נותרים עם הערכה של 4.5%

הבנק מפרסם סקירה כוללת על המשק הישראלי והבינלאומי. מעריך כי הבעיות הגיאו פוליטיות יתכן ויגרמו שסבב העליות העולמי בבורסות הוא לקראת סיום וממליץ איזה מניות ואם בכלל לקנות ואיזה אג"ח
6/06/2011

הנתונים האחרונים שפורסמו אולי תומכים בעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה לשנת 2011, אך תנאי הרקע הגלובליים והמקומיים מטילים כעת סימן שאלה גדול באשר להמשך הצמיחה בקצב הנוכחי. תחזית הצמיחה שלנו נותרת 4.5% לשנת 2011 ו- 4.0% לשנת 2012.

 

השינויים הגיאופוליטיים במדינות ערב והציפייה להכרזה על מדינה פלשתינאית בחודש ספטמבר, מעלים מעט את מפלס הסיכונים, והדבר ניכר בשוק ההון: הציבור משך כספים מקרנות נאמנות (לא כספיות), ביצועי חסר של שוק המניות לעומת שווקים אחרים ופערי התשואות בין האג"ח השקליות לאמריקניות התרחבו. עם זאת, בתחום שער החליפין לא ראינו עד כה שינוי מגמה ובנק ישראל אף חזר להתערב במסחר. גם פרמיות הסיכון של מדינת ישראל כפי שהן משתקפות בחוזי CDS לא השתנו.

 

העלייה בהתחלות הבנייה, העלייה בריבית וצעדי האוצר יבלמו את העלייה במחירי הדיור בחודשים הקרובים, ולא מן הנמנע כי נראה גם ירידות מחירים. אנו מעריכים כי הדשדוש בשוק המניות המקומי יימשך בטווח הקצר והשפעה רבה תהיה לאירועים מעבר לים. בטווח הארוך יותר הנתונים הכלכליים הטובים של המשק יהוו בסיס לעליות שערים נוספות שיניבו, להערכתנו, תשואה עודפת על פני האפיקים הסולידיים.

 

הכלכלה העולמית רצף של נתונים מאכזבים בארה"ב וחששות מיציבות מדינות הפריפריה באירופה מעלים חשש שהצמיחה הגלובלית מאטה. השווקים הפיננסיים תרגמו זאת לירידה במחירי המניות והסחורות ולירידת תשואות איגרות החוב. ההסדר המתגבש עם יוון הצליח להרגיע את השווקים והאירו התחזק מול הדולר. עם זאת, עדיין אין ערובה לכך שיוון תצליח לעמוד בתנאים שהוצבו לה, ואין לשלול את האפשרות שהסדר החוב רק נדחה לעתיד. הרפיון בנתונים הכלכליים מרחיק את מועד העלאות הריבית בארה"ב. תשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב לשנתיים ירדו לרמה של 0.42% לעומת 0.8% בחודש אפריל.

 

ברמה הגלובלית, מומלץ להקטין אחזקות בחברות תעשייתיות, חברות חומרי גלם או חברות הקשורות למחזור הכלכלי ולהתמקד בחברות דפנסיביות, הרגישות פחות למחזור העסקים. הכלכלה הגלובלית סימנים להאטה בקצב הצמיחה של הכלכלה הגלובלית. החששות הגוברים מהסדר חוב ביוון וההפגנות ההמוניות בספרד וביוון מצביעים על החמרת משבר החוב באירופה. לאלו מתווספת האטה בפעילות הכלכלית ובשוק העבודה בארה"ב המלווה בהפחתת תחזיות הצמיחה לשנתיים הקרובות. העלייה באי-הוודאות והסיכון ליציבות הצמיחה בכלכלה הגלובלית הביאו לירידות מחירים בשווקים בחודש האחרון ולירידה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים אל מתחת לרמה של 3.0%.

 

מחירי הסחורות הגבוהים, ובייחוד מחירי האנרגיה הכבידו על הצרכנים בחודשים האחרונים ותרמו להאטה בפעילות, אך כעת מסתמן שהחשש מפני האטה בפעילות הגלובלית דוחק את מחירי הסחורות כלפי מטה. קשה לשים את האצבע ולהצביע על הסיבות לרפיון. בין הגורמים הבולטים ניתן לציין את עליית מחירי הסחורות והדלק בעוד שוקי העבודה טרם התאוששו, רעידת האדמה ביפן שטלטלה את הסחר העולמי ואולי יותר מכל ההידרדרות במשבר החוב באירופה. ארה"ב - רצף נתונים כלכליים חלשים הגבירו את אי-הוודאות לגבי איתנות הצמיחה.

 

המדד המוביל לפעילות הכלכלית ירד לראשונה מאז יוני אשתקד, כאשר נרשמה האטה הן מצד הייצור שהוביל את הצמיחה והן מצד הוצאות הצרכנים. מדדים שונים לפעילות מגזר הייצור, וביניהם מדד מנהלי הרכש, הצביעו על עלייה איטית בפעילות הייצור בהשפעת העליות החדות במחירי האנרגיה בחודש שבעבר. מדד מנהלי הרכש רשם בחודש מאי ירידה חדה זה החודש השני ברציפות והגיע לרמה של 53.5, הירידה החודשית החדה ביותר מאז שנת 1984. מחירו של גלון נפט המתקרב לארבעה דולרים כמו גם העלייה במחירי המזון הביאו לכך שהוצאות הצרכנים רשמו עלייה נמוכה מהצפוי ומדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד רשם ירידה חדה והגיע לרמה הנמוכה ביותר מזה חצי שנה. מצבו השברירי של שוק העבודה, הירידה המתמשכת במחירי הדירות ומחירם הגבוה של מוצרי המזון והאנרגיה הביאו, כאמור, לירידה באמון הצרכנים.

 

נתונים מאכזבים אלו הביאו להפחתת תחזיות הצמיחה בבתי השקעות רבים לרמה של כ- 2.6% בשנת 2011 לעומת כ- 3% בתחילת השנה. עם זאת, המשך ירידה במחירי הסחורות והתגברות הביקושים הגלובליים בעיקר מיפן עשויים לעודד את הצמיחה בארה"ב במחצית השנייה של השנה. האטה חדה בשוק העבודה האמריקני. שיעור האבטלה עלה במפתיע בחודש מאי ל- 9.1%, וקצב גיוס המשרות היה נמוך מהמצופה- המגזר הלא חקלאי בארה"ב הוסיף 54 אלף משרות בלבד בחודש האחרון. קצב גיוס המשרות היה הנמוך ביותר מאז ספטמבר אשתקד, לאחר שגם נתוני החודש הקודם עודכנו כלפי מטה לכ- 232 אלף משרות. הגידול הנמוך במספר המשרות החדשות אינו מספיק ולו רק כדי לשמור על רמת האבטלה הנוכחית, כל שכן על מנת לסגור את הפער של 9 מיליון משרות שאבדו במהלך המשבר.

 

שוק הנדל"ן בארה"ב מתקשה להתאושש. על פי מדד קייס שילר העוקב אחר מחירי הבתים ב-20 הערים הגדולות בארה"ב, ירדו המחירים ברבעון הראשון של 2011 ב-5.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והגיעו לרמת שפל של תשע שנים. מספרן הגבוה של דירות מעוקלות שמתווספות לשוק מצביע על כך שייתכן שמחירי הדירות יישארו ברמות נמוכות אלו. גם בקצב מכירות הבתים נבלמה ההתאוששות וקצב מכירות בתים חדשים נמצא מזה שנים עשר חודשים בשפל של כ- 300 אלף יחידות לשנה, ובחוזים למכירות בתים מיד שנייה נרשמה באפריל ירידה חדה של 12%. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בחודש אפריל בשיעור של 0.4%, עלייה של 3.2% לעומת החודש המקביל אשתקד ומדד הליבה עלה ב- 1.3% בהתאמה.

 

התורמים העיקריים לעליית המדד היו כצפוי מחיריהם הגבוהים של האנרגיה והמזון. הפד רואה בעליות המחירים עליות זמניות ולא צפוי להעלות את הריבית בטווח הקרוב, עובדה שמשתקפת גם מהירידה החדה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים לרמה של 0.42% לעומת 0.8% בחודש אפריל. ארה"ב הגיעה לתקרת החוב הלאומי, והממשל מתקשה להעביר את העלאת התקרה בקונגרס. החוב של ממשלת ארה"ב הגיע בחודש מאי לתקרת החוב- רמה של 14.3 טריליון דולר. על מנת שממשלת ארה"ב תוכל להוסיף ולממן את פעילותה, כמו גם לפרוע חובות קיימים, מתחייבת העלאה נוספת של תקרת החוב וזו צריכה להתבצע עד לשניים באוגוסט. לעת עתה מתנגדים הרפובליקאים להצעתו של הנשיא אובמה להגדיל את תקרת החוב ודורשים קיצוצים נרחבים בתקציב המדינה על מנת להוריד את רמת החוב הכוללת ביחס לתמ"ג. ההערכות הן שעד אוגוסט תושג פשרה כלשהי ושהעלאת התקרה תאושר.

 

ההרחבה הכמותית השנייה בארה"ב קרובה לסיומה. האם צפויה הרחבה שלישית? ההרחבה הכמותית השנייה בהיקף של 600 מיליארד דולר מסתיימת בסוף יוני. למרות המצופה מסיומה של תוכנית ההרחבה נרשמו ביקושים גבוהים לאיגרות החוב האמריקניות בשל העלייה בשנאת הסיכון, והתשואה לעשר שנים ירדה לרמתה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה- מתחת ל- 3.0%. כל עוד לא יחול שיפור משמעותי ובר קיימא בצמיחה הכלכלית ובשוק העבודה, מאזן הפד אינו צפוי לקטון והריבית צפויה להישאר ברמתה הנמוכה תקופה ממושכת. ההערכה הרווחת היא שהריבית לא תעלה לפני סוף הרבעון הראשון של 2012.

 

משבר החובות באירופה מוסיף להעיב על גוש האירו כשברקע מסתמנת חבילת סיוע חדשה ליוון. החשש לגבי יכולתה של ממשלת יוון לעמוד בהתחייבויותיה הביא במהלך חודש מאי את חברות הדירוג להוריד את דירוג החוב של יוון. בסוף החודש הודיעה חברת הדירוג מודיס על הורדה נוספת בדירוג החוב, לרמה של C1, דירוג המקנה הסתברות של 50% לשמיטת חובות. מאמצי ממשלת יוון לשקם את הכלכלה והסיוע שניתן לה עד כה לא הצליחו לאושש את הכלכלה וזו צפויה לרשום השנה צמיחה שלילית זה השנה השלישית ברציפות, וכמו כן לא להרגיע את המשקיעים.

 

 פרמיות ביטוח החוב (CDS) לחמש שנים הגיעו לשיא של 1440 נקודות בסיס, ותשואת איגרת החוב לעשר שנים עלתה לרמה של 15.5%. קרן המטבע הבינלאומית, הבנק המרכזי של אירופה והאיחוד האירופי פרסמו הודעה משותפת בה נמסר שיוון צפויה לקבל בתחילת חודש יולי את התשלום החמישי (כ- 12 מיליארד אירו) מתוך חבילת הסיוע בסך 110 מיליארד אירו שאושרה בשנה שעברה. במסגרת חבילת הסיוע הקודמת תכננה יוון לגייס באמצעות אג"ח כ- 27 מיליארד אירו, אך כעת האיחוד האירופי וממשלת יוון מסכימים שבתשואות הנוכחיות הגיוס אינו אפשרי ושיש צורך לגשר על פער מימון זה, ככל הנראה באמצעות תוכנית סיוע חדשה שתאושר בסוף החודש. בתמורה לסיוע תצטרך יוון לנקוט צעדי צנע מחמירים אף יותר ובהם קיצוצים תקציביים נרחבים, קיצוצי משרות בסקטור הציבורי, העלאות מיסים והאצה של מכירת נכסים ממשלתיים. ייתכן שגם בעלי האג"ח יתבקשו לדחות את מועדי הפירעון תמורת פיצוי מסוים.

 

תוכנית הצנע מעוררת מחאות נרחבות ביוון והתנגדות חריפה מצד התושבים והאופוזיציה במדינה שדורשים לא לשלם על חטאי המוסדות הפיננסיים ולהימנע מצעדי צנע חריפים שיפגעו באזרחים. פער גדול מסתמן בין הערכותיהם של קרן המטבע והאיחוד האירופי לבין יתר הכלכלנים באשר לעתידה של יוון. בעוד הבנק האירופי המרכזי מתנגד באופן תקיף להסדר חוב ביוון רוב הכלכלנים כמו גם פוליטיקאים מחוץ לגוש האירו אינם רואים מנוס מהסדר חוב ביוון הכולל "תספורת" למשקיעים והפסדים כבדים לבנקים האירופיים, וסבורים שזהו הפתרון היחיד שיציל את המדינה. רבים טוענים שחבילות הסיוע רק מקנות זמן לבנקים האירופיים, ושבסופו של דבר לא ניתן יהיה להימנע מהסדר חוב ביוון.

 

החשש מפני משבר חובות באירופה אינו נחלתה של יוון בלבד. בספרד נערכו הפגנות המוניות לא חוקיות במחאה על צעדי הצנע והאבטלה הגבוהה במדינה, ובבחירות לרשויות המקומיות בספרד ספג ראש הממשלה הנוכחי מפלה קשה בשל הרתיעה הגדולה בציבור מתוכניות הצנע. פורטוגל ואירלנד כבר קיבלו סיוע, ותחזית דירוג החוב של איטליה עודכנה לשלילית בשל הפעילות הכלכלית המאכזבת במדינה. חששות אלו הביאו את איגרות החוב של מדינות הפריפרייה בגוש האירו לרשום עלייה חדה בתשואות כשהפער מול אג"ח ממשלת גרמניה הולך וגדל.

 

הפערים בין כלכלות גוש האירו באו לידי ביטוי גם בשיעורי הצמיחה. הצמיחה המרשימה של 3.3% (במונחים שנתיים) ברבעון הראשון הצביעה על פערים גדולים בין שיעורי הצמיחה בכלכלות העשירות ובין הצמיחה במדינות הפריפריה. כלכלות גרמניה וצרפת האחראיות לכמחצית מהתוצר בגוש האירו הציגו צמיחה גבוהה של 6.1% ו- 3.9% בהתאמה, ואילו בספרד נרשמה צמיחה נמוכה של 0.4%.

 

השונות בין המדינות השונות צפויה להימשך גם ברבעונים הקרובים; שכן בקצב הצמיחה הכולל צפויה האטה בשל ההאטה בביקושים מיפן, צעדי הצנע ומחירי הסחורות הגבוהים. יפן - לאחר שברבעון הראשון, כתוצאה משיבוש חמור בפעילות בחודשים פברואר ומארס, התכווץ התוצר ביפן במונחים שנתיים ב-3.7%, עלה מדד הייצור ביפן בחודש אפריל, והוא מצביע על כך שההתאוששות מאסון רעידת האדמה והצונאמי החלה. ירידה בתוצר צפויה, ככל הנראה, להירשם גם ברבעון השני, אך במחצית השנייה של השנה צפויה התאוששות בכלכלה כתוצאה מעבודות השיקום ביפן. סוכנות הדירוג מודיס הורידה את תחזית הדירוג של יפן מיציב לשלילי על רקע הנזקים שספגה הכלכלה, ציפיות לצמיחה איטית ותגובה חלשה לדעתם של קובעי המדיניות.

 

 הריסון המוניטרי נמשך במרבית המשקים המתעוררים, ובחודש האחרון הועלתה הריבית במשקים רבים, כגון: צ'ילה, קולומביה, צ'כיה,פולין, רוסיה, הפיליפינים ותאילנד. האינפלציה בסין מוסיפה להיות הבעיה המרכזית של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. באפריל הגיעה האינפלציה לרמה של 5.3% לעומת החודש המקביל אשתקד. עליות הריבית יחד עם צעדים נוספים לצינון שוק האשראי לא הצליחו למתן עד כה את קצב האינפלציה, ועליות המחירים התרחבו גם מעבר למוצרי מזון. המדיניות המוניטרית צפויה להיוותר מרסנת גם בחודשים הקרובים כדי להביא את האינפלציה בשנת 2011 לרמה שנתית של 4.0%.

 

 

 ישראל

 

 המשק והמדיניות נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון של השנה הצביעו על המשך צמיחה מהירה של המשק בשיעור של 4.7% לעומת הרבעון הקודם, והתוצר העסקי גדל ב- 5.8%. למעשה, המשק נמצא מזה כשנה וחצי בשיעור צמיחה די יציב של כ-5% לשנה. הצמיחה היא מאוזנת – גידול בצריכה הפרטית, בהשקעות ובסחר החוץ. האינדיקטורים שפורסמו בחודש החולף המשיכו להיות טובים ברובם, אם כי אם מסתכלים על נתוני החודש האחרון, ניתן לזהות האטה קלה בצמיחה - המדד המשולב למצב המשק עלה באפריל בשיעור של 0.2%, עלייה מתונה ביחס לחודשים קודמים.

 

 יחד עם זאת יש לזכור שנתונים אלו זמניים, הם נתונים לשינויים רטרואקטיביים, ומוקדם מדיי מכדי להסיק מכך מסקנות. בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה לשנה זו לשיעור של 5.2% (4.5% קודם לכן) ואת התחזית ל- 2012 ל- 4.2% (4.0% קודם). עיקר העדכון נובע מכך שצמיחת המשק ברבעון הראשון הפתיעה לחיוב וכן בשל הגידול המהיר בהשקעות ובתעסוקה שמגדילים את פוטנציאל צמיחת המשק. תחזית הצמיחה שלנו נותרת 4.5%.

 

הנתונים האחרונים שפורסמו אולי תומכים בעדכון כלפי מעלה של התחזית, אך תנאי הרקע הגלובליים והמקומיים מטילים כעת סימן שאלה גדול באשר להמשך הצמיחה בקצב הנוכחי. ראשית, הנתונים המתקבלים מהעולם הם פחות טובים, תחזיות הצמיחה הופחתו וגוברים החששות שהחובות הריבוניים הכבדים, בעיקר באירופה, יערערו את היציבות. שנית, הגידול החד בהשקעות צפוי להתמתן באופן טבעי לאחר עלייה כה חדה וכן בשל עליית הריבית. שלישית, שיעור האבטלה במשק הגיע לרמות שמשקפות למעשה תעסוקה מלאה או קרוב לכך, כך שגם מצד ההיצע יהיה קשה לשמור על קצב צמיחה זה.

 

עד כמה נושפע מהשינויים הגיאופוליטיים באזור? לשקט הביטחוני של השנים האחרונות הייתה תרומה גדולה לצמיחת המשק, ליציבות ולביצועי השווקים הפיננסיים. השינויים הגיאופוליטיים במדינות ערב והציפייה להכרזה על מדינה פלשתינאית בחודש ספטמבר מעלים מעט את מפלס הסיכונים, והדבר ניכר בשוק ההון: הציבור משך כספים מקרנות נאמנות (לא כספיות), ביצועי חסר של שוק המניות לעומת שווקים אחרים ופערי התשואות בין האג"ח השקליות לאמריקניות התרחבו.

 

 בתחום שער החליפין לא ראינו עד כה שינוי מגמה ובנק ישראל אף חזר להתערב במסחר. גם פרמיות הסיכון של מדינת ישראל כפי שהן משתקפות בחוזי CDS לא השתנו. ייתכן שהדבר מעיד על כך שהמשקיעים הישראלים היו רגישים יותר להתפתחויות אלו מהמשקיעים הזרים. האוצר מצטרף למאמץ לבלימת העלייה במחירי הדיור. מחירי הדירות המשיכו לעלות בסקר האחרון של הלמ"ס, אם כי קצב העלייה השנתי הואט מעט בחודש האחרון ל-13.9%. צעדי בנק ישראל התמקדו עד כה בתחום המשכנתאות, והשפעתם על הביקושים אינה גדולה. יש לציין שלמרות מחירי הדיור הגבוהים משקל יתרת המשכנתאות של משקי הבית ביחס לתוצר אינו גבוה בהשוואה בינלאומית.

 

 משרד האוצר הודיע לאחרונה על מתן פטור ממס שבח על דירות ששימשו כמשרדים ויוסבו למגורים וביטול הפטור ממס שבח על דירות להשקעה. הצעד הראשון יכול להגדיל מעט את היצע הדירות, ואילו הצעד השני אינו משפיע על כמות הדירות באופן ישיר, אך יכול להאיץ משקיעים למכור את דירותיהם לפני שנת 2013 – מועד החלת החוק. הביקושים הגדולים לדירות ועליות המחירים הביאו זה מכבר לעלייה בהיקפי התחלות הבנייה – ברבעון הראשון הוחל בבניית 11.3 אלף יחידות, הרמה הגבוהה ביותר משנת 2000. אנו סבורים כי העלייה בהתחלות הבנייה, העלייה בריבית וצעדי האוצר יבלמו את העלייה במחירי הדיור בחודשים הקרובים, ולא מן הנמנע כי נראה גם ירידות מחירים.

 

 מחירי הסחורות בעולם רשמו ירידות מחירים של כ- 6.5% מסוף חודש אפריל, אך מדדי המחירים של החודשים הקרובים עדיין יושפעו מהרמה הגבוהה שאליה הגיעו מחירי הסחורות החקלאיות ושהביאה להתייקרויות במחירי המזון. מדד מאי צפוי לעלות ב- 0.5% ומדד יוני ב- 0.3%. אנו ממשיכים להעריך כי האינפלציה בשנה הקרובה תהיה בקרבת הגבול העליון של היעד – כ-3%. מחירי הדיור (שכ"ד) עולים בקצב שנתי של כ- 6%, והם מושפעים פחות מהצעדים שאותם נוקטים בנק ישראל והאוצר לצינון שוק הדיור. כמו כן המשק נמצא בתעסוקה מלאה או קרוב לכך וייתכנו לחצי שכר, שעשויים להשפיע על האינפלציה.

 

 בנק ישראל העלה את הריבית לחודש יוני ב- 0.25 נקודת אחוז לרמה של 3.25%. ההחלטה לא הייתה בגדר הפתעה, אך גם אינה ברורה מאליה. בסופו של דבר, הרמה הגבוהה של הציפיות לאינפלציה, נתוני המשק שהמשיכו להפתיע לחיוב והמשך התייקרות מחירי הדירות הטו את הכף לטובת עליית ריבית. בהתייחס לציפיות לאינפלציה, רמת הריבית של בנק ישראל עברה להיות חיובית. רמת ריבית זו עדיין נמוכה מאוד ביחס לצמיחת המשק ומצב שוק העבודה. השינוי באווירה בעולם והחשש מהאטה מחודשת הם שיקולים נוספים כבדי משקל בהחלטות הקרובות. כמו כן הציפיות להעלאות ריבית בעולם פחתו. בשלב זה אנו מותירים את תחזית הריבית לעוד 12 חודשים ברמה של 4.5%, אך גברו הסיכויים לעליות מתונות יותר.

 

שוק המניות- ירידות השערים בשוקי המניות בעולם והחשש מהרעה במישור הגיאופוליטי הביאו לירידות שערים בת"א. במהלך החודשים האחרונים ניתן היה לראות כי מדד תל אביב 25 נע בטווח שערים צר יחסית, סביב רף 1,300 הנקודות, כשנפח המסחר הולך ויורד בהדרגה. נציין כי מתחילת השנה רשם שוק המניות המקומי תשואת חסר על פני חלק נכבד משוקי המניות הגלובליים, שדווקא נהנו מעליות שערים, אולם חולשה זו באה לאחר תקופה ארוכה של כשנתיים לפחות, שבהן רשם שוק המניות הישראלי ביצועי יתר משמעותיים על פני שוקי המניות הגלובליים, ובעיקר אלו של המדינות המפותחות.

 

במבט לעתיד, אנו מעריכים כי הדשדוש בשוק המניות המקומי יימשך בטווח הקצר והשפעה רבה תהיה לאירועים מעבר לים. אנו סבורים כי בטווח ארוך יותר הנתונים הכלכליים הטובים של המשק יהוו בסיס לעליות שערים נוספות אשר יניבו, להערכתנו, תשואה עודפת על פני האפיקים הסולידיים. עונת הדוחות לרבעון הראשון הסתיימה והתמונה העולה ממנה מעורבת. מחד גיסא, הכנסותיהן המצרפיות של 25 חברות המעו"ף צמחו בכ-15% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והגיעו לכ-88.75 מיליארד שקל, מאידך גיסא, הרווח הנקי המצרפי של חברות אלו דווקא נשחק בכ-13% והסתכם בכ-8 מיליארד שקל. בחלוקה ענפית נרשמה מגמה חיובית בתוצאות חברות הכימייה, הפרמצבטיקה והבנקים המסחריים, ויתר הענפים במעו"ף התאפיינו במגמה מעורבת.

 

 מן הפן האחד ניתן לסכם ולומר שגידול בהכנסות החברות מעיד על המשך התרחבות הפעילות ועל גידול בביקושים לשירותיהן. ומן הפן האחר, התחרותיות, התייקרות חומרי הגלם ובעיקר עלויות המימון – כל אלו הביאו לכך שהשיפור בשורה העליונה לא תורגם במלואו לשורה התחתונה של חברות רבות. אנו סבורים כי במבט לעתיד נמשיך לראות שיפור בתוצאות החברות בעיקר בצד ההכנסות אולם גם בצד הרווחיות – מה שצפוי, להערכתנו, לתמוך בשוק המניות המקומי בראייה לטווח הבינוני והארוך.

 

 הסיכון הגיאופוליטי. אנו מעריכים כי ביצועי החסר של השוק המקומי מול השווקים בעולם נובעים מחששות מהתפתחויות שליליות בזירה הגיאופוליטית על רקע האפשרות שבחודש ספטמבר יכיר האו"ם במדינה פלשתינית והשלכות הדבר על המצב הביטחוני. חששות אלו הובילו בתקופה האחרונה ליציאת כספים מקרנות נאמנות וצמצום חשיפות של גופים מוסדיים. לאור האמור לעיל, אנו רואים בחיוב את ההשקעה בשוק המניות המקומי בטווח הארוך, כשבתקופה הקרובה האירועים בזירה הגיאו פוליטית עלולים להעיב על השוק ולהגביר את התנודתיות.

 

המלצתנו היא למקד את הרכיב המנייתי בענפים דפנסיביים המוטים למשק הישראלי, במניות המניבות תשואת דיבידנד גבוהה וכן בחברות יצואניות בענפים בסיסיים, כגון דשנים ופרמצבטיקה. בנוסף, התשואה הגלומה באפיקים הסולידיים ממשיכה להיות נמוכה יחסית, ולהערכתנו, תומכת עדיין במתן העדפה לאפיק המנייתי בראייה ארוכת טווח תוך התחשבות בעלייה המסוימת ברמת הסיכון בחודשים הקרובים.

 

 שוק איגרות החוב איגרות חוב שקליות מק"מ – להישאר בעמדת ההמתנה תשואת המק"מ לשנה עומדת כיום ברמה של 3.44%. תשואה זו מגלמת ריבית של כ- 4% בעוד שנה. אנו מעריכים כי עליית הריבית בתקופה זו תהיה גבוהה יותר ותגיע לכ- 4.5%, ולכן איננו ממליצים כעת על השקעה זו. מומלץ לשמור על רכיב נזילות גבוה בתיק לניצול הזדמנויות. גילונים - עדיין לא אטרקטיביים תוספות התשואה בגילונים לטווחים הארוכים (817 ו-520) נמצאות ברמות נמוכות של 0.05% ו- 0.14% בהתאמה, והם עדיין פחות מעניינים להשקעה. תוספת התשואה באיגרות החוב הקונצרניות בריבית משתנה ובעיקר בטווחים הארוכים חזרה למרווחים סבירים ועל כן, אנו ממליצים להגדיל חשיפה לאיגרות אלו, אם כי עדיין במינון נמוך. שחרים – להתמקד בטווחים הבינוניים תשואות השחרים לטווחים הבינוניים ירדה החודש בכ- 0.2% (כ-4.03% במח"מ של 2.3 שנים ועד 5.02% במח"מ של 7.2 שנים), במקביל לירידת התשואות בארה"ב

 

תשואת איגרת החוב האמריקנית לעשר שנים ירדה לרמה של 3.0%. מרווח התשואה בין האיגרת הממשלתית האמריקנית והישראלית לעשר שנים עלה בעקבות כך לרמה של 210 נקודות בסיס. מחיר ה-CDS של ישראל לחמש שנים נותר ברמת 143 נ"ב . שיפוע העקום מגלם פער של 159 נ"ב (הפער בין ממש"ק 120 ושחר 2681). הציפיות לאינפלציה בכל הטווחים ירדו במעט והגיעו לרמה של 3.1% בטווחים הבינוניים. התשואה השוטפת באיגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני בשילוב רמה סבירה של אינפלציה הגלומה בהן ומבנה העקום התלול תומכים בהשקעה באיגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני (ממש"ק 115 ושחר 2683). איגרות חוב צמודות מדד אג"ח לטווח קצר (עד 3 שנים)

 

 - השקעה באמצעות אג"ח קונצרניות מדורגות גבוה אנו מעריכים כי האינפלציה בשנת 2011 תעמוד על 3.3% וב-12 החודשים הקרובים – 3.1%. תחזית אינפלציה זו דומה לציפיות הנגזרות משוק ההון. מדדי המחירים החזויים לארבעת החודשים הקרובים צפויים להסתכם ב- 1.3% במצטבר, הערכה שתומכת באיגרות צמודות המדד. בשל העבודה שהתשואות באג"ח הממשלתיות הן שליליות במונחי נטו, אנו סבורים כי יש להיחשף לאפיק המדדי הקצר באמצעות איגרות חוב קונצרניות המדורגות גבוה בשילוב איגרות חוב בדירוגA+ במינון נמוך.

 

 אג"ח לטווח בינוני (5-2 שנים) הצמודים הבינוניים אינם מומלצים ציפיות האינפלציה בטווחים הבינוניים הנגזרות מהשוק עלו לרמה של 3.1%, כלומר מעט מעל יעד האינפלציה. להערכתנו, ברמת ציפיות זו הצמודים הבינוניים פחות מעניינים להשקעה. בחודש האחרון מדדי התל בונד 20 ו-40 עלו בשיעור של כ- 0.96% ו- 0.48% בהתאמה, והם מגלמים תשואות של כ- 2.96% ו-3.16% בהתאמה, אשר משקפות מרווח מעל האג"ח הממשלתי הצמוד של כ- 1.39% ו- 1.56% בהתאמה.

 

אנו סבורים כי תוספות התשואה הגלומות במדדי התל בונד עדיין אינן מפצות על הסיכון הכרוך בהשקעה בהתחשב במח"מ המשוקלל של האג"חים המרכיבים את המדד ( כ- 4.6 שנים). אג"ח לטווח ארוך (10-5 שנים) – במשקל נמוך ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון בטווחים הארוכים (במח"מ 8 שנים ואילך גליל 5903) נמצאות ברמה סבירה יחסית של 2.8%.

 

אנו ממליצים על השקעה בצמודים הארוכים, אם כי במשקל נמוך. שווקים גלובליים מגמה שלילית נרשמה במרבית שוקי המניות בעולם בחודש האחרון, מלווה בתנודתיות גבוהה המוסיפה לאפיין את מהלך המסחר ותוך מחזורים נמוכים יחסית. מצד אחד, החמרה נוספת במשבר החוב הריבוני באירופה והאטה מסוימת בהתאוששות הגלובלית, המשתקפת בין היתר בנתוני מאקרו מאכזבים, מכבידות על השווקים הפיננסיים.

 

מצד שני, המשך השיפור במגזר העסקי, המשתקף בין היתר בתוצאות חזקות בדוחות החברות לרבעון הראשון, בפעילות שיא בשוק ה- IPO, בפעלתנות גוברת של מיזוגים ורכישות (M&A) ובהגדלת שיעורי דיבידנד ותכניות לרכישה חוזרת של מניות מצליחים לבלום אך במעט את ירידות השערים. התנודתיות המאפיינת את השווקים הפיננסיים והעלייה במפלס אי-הוודאות הכולל משתקפת במדדי הסיכון השונים;

 

מדד ה- VIX עלה לרמה של 18 נקודות, אם כי נותר נמוך יחסית. בד בבד, תשואת האג"ח הממשלתית לעשר שנים המשיכה לרדת (2.99% לעומת 3.30% בסוף חודש קודם). התנודתיות החדה שנרשמת לאחרונה במחירי הסחורות וסיומה הקרב של תכנית ההרחבה הכמותית השנייה נוספו זה מכבר לרשימת גורמי הסיכון המלווה את המשך ההתאוששות בארה"ב ומחוצה לה, ובכללם: התמתנות קצב הצמיחה ברבעון הראשון, חולשת שוק הנדל"ן, התאוששות איטית בשוקי התעסוקה והצריכה, השלכות האסון ביפן, חוסר השקט במזרח התיכון, מחירי הנפט הגבוהים והתנודתיים, צעדי ריסון מוניטריים בכלכלות מתפתחות ובעיית החוב במדינות הפריפריה באירופה.

 

מכלול גורמים זה מעודד מחששות טבעיים מפני סיום מחזור העליות המובהק בשוק המניות ומעבר אפשרי לסביבת השקעות מאתגרת יותר תוך תנודתיות גבוהה ועלייה במפלס אי-הוודאות. כמו כן יש להתחשב בעובדה כי לפד לא נותרה עוד תחמושת רבה בארסנל הכלים המוניטריים, שכן תכנית הרחבה כמותית שלישית במספר אינה נראית בשלב זה באופק.

 

 בהתאם, בראייה ענפית, מומלץ להקטין אחזקות בחברות תעשייתיות, חברות חומרי גלם או חברות הקשורות למחזור הכלכלי ולהתמקד בחברות דפנסיביות, הרגישות פחות למחזור העסקים (צריכה בסיסית ובריאות), חברות ערך (דיבידנד) גדולות, אשר יניבו תשואה פירותית וייהנו משיפור בכלכלה, אך בד בבד לא צפויות לספוג פגיעה קשה אם ההתאוששות הכלכלית תאט ובחברות מחזוריות בעלות תזרים מזומנים יציב (טכנולוגיה).

 

 יחד עם זאת, אנו ממליצים על ענף האנרגיה, שצפוי ליהנות ממחירי הנפט הגבוהים ועל מניות ספציפיות ממגזר הבנקאות, שסבל במהלך המשבר האחרון מאלמנטים סביבתיים-סנטימנטליים שליליים, אולם מפגין שיפור במגמות פיננסיות-יסודיות ונסחר ברמות מחירים אטרקטיביות. באירופה אנו מעדיפים שלא להיחשף לשוק המניות האירופי באמצעות מדד המניות הכללי, EuroStoxx50 (הכולל חשיפה די גבוהה למניות הנסחרות במדינות החלשות), אלא דרך חברות בעלות בסיס הכנסות מגוון מבחינה גיאוגרפית תוך שימת דגש על שווקים מתעוררים. באופן כללי לחברות הגרמניות והסקנדינביות כמו גם לחברות מוצרי הצריכה וחברות האנרגיה יש פעילות בינלאומית ענפה וחשיפה נמוכה יחסית לחולשה האירופית הכללית. מנגד, נדגיש כי חברות הטלקום חשופות במידה גבוהה יותר לשוקי המדינות החלשות, אם כי אופי הפעילות המאוזן יחסית ותשואת הדיבידנד הגבוהה של אלו עשויים לספק אף הם מענה דפנסיבי למשקיע.

 

 שוק האג"ח – אי- הוודאות הובילה לירידה בתשואות ירידת תשואות לאורך העקום אפיינה את שוק איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב במהלך החודש האחרון עקב המשך חששות המשקיעים מהידרדרות משבר החוב באירופה ומהאטה בקצב צמיחת הכלכלה האמריקנית. נתוני המאקרו שהתפרסמו במהלך החודש האחרון הצביעו על התמתנות מסוימת בקצבי הצמיחה. חששות אלו הביאו לעלייה בביקושים לנכסי מקלט, כגון איגרות חוב ממשלתיות. דוגמה לכך רואים בביקושי השיא שנרשמו בשבוע האחרון בהנפקות האג"ח הממשלתיות על אף התשואות הנמוכות.

 

תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בצורה משמעותית (0.7% בעשר שנים) מהשיא השנתי שנרשם במהלך חודש פברואר. שיפוע עקום התשואות של אג"ח ממשלת ארה"ב התמתן במעט במהלך החודש האחרון (פער של 256 נקודות בסיס בין איגרות החוב לשנתיים ולעשר שנים). האינפלציה הגלומה התמתנה אף היא לכדי רמה של 2.2%. בהתאם, סביר כי הפד לא יעלה ריבית עד אשר יירשם שיפור משמעותי ובר-קיימא בשוק התעסוקה ועלייה משמעותית באינפלציית הליבה, כשע"פ קונצנזוס התחזיות בבלומברג, הריבית בארה"ב לא צפויה לעלות לפני הרבעון הראשון של 2012. על אף זאת, מרווחי האג"ח הקונצרני בדירוג השקעה הוסיפו להצטמצם במהלך החודש האחרון, והיקף הנפקות אג"ח קונצרניות בדולר עלה לרמה של כ- 160 מיליארד דולר בהתאם למגמה שנצפתה ברבעון הראשון.

 

 הביקוש עבור אג"ח קונצרניות ממשיך להיות גבוה חרף העובדה שהתשואות נמצאות ברמתן הנמוכה ביותר מאז חודש דצמבר. על אף דחייה של מספר הנפקות עקב תנאי שוק קשים יותר בשבוע האחרון חברות רבות ממשיכות לגייס הון על מנת לנצל את רמת הריביות הנמוכות תוך חיזוק מאזניהן. סיום תוכנית הרכישות (QE2) של הפד ונתוני המאקרו המעורבים בשבועות האחרונים הובילו להתגברות אי-וודאות לגבי המשך קצב ההתאוששות של כלכלת ארה"ב ובהתאם לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות. בד בבד, הצטמצמות מרווחי האג"ח הקונצרניות בשנתיים האחרונות הביאו את תשואות האג"ח הקונצרניות בדירוג השקעה (Investment Grade) לרמות שאינן אטרקטיביות ביחס לרמות הסיכון ואלטרנטיבות ההשקעה (פיקדונות). עם זאת, ישנן אג"ח ספציפיות (טווח מומלץ סביב 5-4 שנים) בעיקר מסקטור הפיננסים (Citigroup, Bank of America, J.P. Morgan ו- American Express) כמו גם מסקטורים נוספים (General Electric, Petrobras, Telecom Italia ו- Transocean) שבהן רמת המרווחים נותרה ברמה סבירה, אם כי רמת הסיכון באג"ח אלו גבוהה יותר ואינה מתאימה לכלל המשקיעים.

 

 

בוא להפוך כסף קטן לכסף גדול בשעה 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
השכר הממוצע לחודש מרץ 2011: 8,996, 6/06/2011
פישר: בטווח הארוך יימשך תהליך של היחלשות מטבעות המשקים המפותחים לעומת מטבעות המשקים המתפתחים, 6/06/2011
המאבק ברשויות השתלם: מסתמן סוף לתשלומים הכפולים לעיריות, 6/06/2011
בבנק הפועלים לא מתרגשים מהעלאת הצמיחה של בנק ישראל - נותרים עם הערכה של 4.5%, 6/06/2011
הושלמה הרכישה: טאואר מכפילה את כושר הייצור ופוטנציאל המכירות שלה עם רכישת מתקן הייצור של מייקרון ביפן , 5/06/2011 08:45
לאומי: הנתונים עדיין מראים על עליות בטווח הארוך, 5/06/2011
האבטלה בארה"ב עולה - עמדה במאי על 9.1% לעומת 9% באפריל, 3/06/2011
משרד האוצר פרסם את דו"ח ממשל זמין; הכי שירותית: הרשות לניירות ערך, 3/06/2011
הבנקים מעריכים שהסביבה הגיאו פוליטית מהווה איום על שוק המניות המקומי, 3/06/2011
מספר המובטלים אשר הגישו בקשות לקבלת דמי אבטלה בארה"ב ירד מעט בשבוע האחרון, 2/06/2011
[1-5]...[21-25]  Previous Page 26 27 28 29 30 Next Page  [31-35]...[76-79]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.