שוקי שטרן, מנהל רשות הגז הטבעי במשרד לתשתיות לאומיות, אמר היום (יום ד’) בועידת האנרגיה כי, "כבר בשנת 2000 היה מו"מ בין המדינה ל-3 ספקי גז שונים אספקת גז למשק הישראלי. הייתה תחרות והייתה מלחמת מחירים, והחברות הגדולות סגרו הסכמי גז לא רעים, לרבות לחברת החשמל. היום המצב הוא כך שהגז בים תטיס עומד להיגמר, ישנן הפסקות באספקת הגז המצרי , לוויתן עדיין לא חזקה מספיק ונוצר מצב שבו אין תחרות והמחירים עולים. כרגע נוצר כשל שוק וניתן להתערב בנושא בשתי דרכים: האחת, פיקוח על המחירים. כיום יש פיקוח חלקי על המחירים ואני מעריך שאם לא תהיה ברירה, הממשלה תפקח על זה. הדרך השנייה להתמודד היא באמצעות הפרדה בין השותפים בשדות. למאגרים אין בעלים אחד, מי שחותם על חוזה האספקה הם כל השותפים בשדה. להערכתי לא יהיה מנוס במצב של חוסר תחרות בין הספקים השונים שיחייבו בדרך חוקית, הפרדת שותפים".
ד"ר נמרוד נוביק, סגן נשיא בכיר בקבוצת מרחב, אמר בכנס כי "כל מי שמוטרד מיחסי ישראל- מצרים חייב להיות המום משטף השטויות שמופץ בתקשורת המצרית בנושא. חלק מהתקשורת הישראלית נותנת ביטוי לאותן שטויות, ללא הפעלת פילטרים ראויים. כל עיתונאי ישראלי מבין שפרשת המרגל הישראלי היא קשקוש, אך לא נותנים להנחות עבודה דומות ביטוי בכל מה שנוגע לפרסומים בתקשורת המצרית בסוגיית הגז.
פרויקט הגז הטבעי עבר בחודשים האחרונים בחינת בגרות מאוד חשובה. הייתה מהפכה במצרים, התעוררו ספקות, ופעמיים היה פיגוע ופעמיים אחרי הפיגוע התקבלה החלטה לחדש את האספקה. ממשלת מצרים עמדה כבר במספר מבחנים, ביניהם התמודדות עם האשמות שהטנקים שלנו בלבנון מונעים על-ידי דלק ממצרים, וגז אז לא הופסקה ההזרמה. השלטון החדש הוכיח שהוא מכבד הסכמים בינלאומיים למרות שהיו לו שתי הזדמנויות להתחמק מאספקת הגז.
מצרים נצמדה בנחישות להסכם השלום והסכם ייצוא הדלקים לישראל והיא אינה נכנעת לפופוליזם של הרחוב. המחיר שאנו משלמים כפול מהמחיר שמקבלת קטאר, יצואנית הגז הגדולה במזרח התיכון עבור הגז שלה, וגבוה יותר ממה שמקבלת רוסיה. אני ממליץ לכל מי שקורא בתקשורת שאוטוטו מעלים את המחיר ל- EMG שיספור עד 10 וימתין לראות מה קורה".
קבל הזדמנות להפוך 1000 ₪ ל-1700 ₪ , בשעה אחת בלבד