הלמן-אלדובי בסקירה שבועית: החשש במודל של קרנות השקעה מטעם הגופים המוסדיים הוא שהגופים יעדיפו לתת אשראי לפי החשיפה לחברות ופחות לפי יכולתן לצאת מהמשבר באמצעות מחזור האשראי
דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות: ניתן "לתבל" את התיק הסולידי באג"ח חברות חזק כגון בנקים, חברות אחזקה וחברות אנטי מחזוריות (לדוגמא מענף המזון והתקשורת)
שבוע המסחר בישראל צפוי להיפתח על רקע האופטימיות המחודשת בשווקים, כאשר בשבוע החולף עלו שווקי המניות העיקריים בשיעור דו סיפרתי. אי לכך "ראלי" סוף שנה הינו אכן תסריט סביר. כך אומרים היום בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי. יחד עם זאת, הכלכלה העולמית הראלית הינה במשבר וגם בארץ ונמשיך ונשמע על המשך הפיטורים והצמצומים. לכן, להערכתנו שנת 2009 לא צפויה להיות שנת המניות.
בשבוע החולף, יצאה לאוויר העולם תוכנית ממשלתית חדשה ורחבה יותר. "ניתן להתווכח האם היא טובה דיה או לא, אך מה שבטוח הוא שהיא מנסה לסייע בהחזרת האמון לשווקים" אומר דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות. "בעיניי קיימת בעייתיות במודל של קרנות השקעה מטעם הגופים המוסדיים בעיקרה משני טעמים. הראשון, לבנקים, בניגוד לגופים המוסדיים ניסיון עשיר במתן אשראי ולכן כדאי היה שהאחרונים ישתתפו בקרנות ההשקעה. הסיבה השניה היא החשש כי הגופים המוסדיים יעדיפו לתת אשראי לפי החשיפה שלהם לחברות ופחות לפי יכולתם של אותן החברות לצאת מהמשבר באמצעות מיחזור האשראי".
בארה"ב בהמשך למגמת הורדות הריבית, ירדה התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי לעשר שנים למתחת ל 3%, דבר שלא ארע בחמישים השנים האחרונות (בבריטניה אג"ח ממשלתיות לעשר שנים נסחרות בתשואה לפדיון מתחת ל 4%, הנמוך ביותר מאז 1961). הירידה נבעה בעיקרה משתי סיבות: המשך הורדות הריבית של הפד והסיבה העיקרית, חשש מדיפלציה.
ב 2003, כאשר התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב הגיע ל- 3.07% מאותן חששות, מחירי האג"ח קפצו למעל 4.5% תוך חודשים ספורים כשהתברר שאין חשש לדיפלציה ארוכת טווח.
בארץ, המשך הגדלת הוצאות הממשלה ביחד עם קיטון בהכנסות ימשיכו להשפיע על מחירי אג"ח הארוכות. "כיום, עקום התשואות כמעט ישר שכן יש חשש אמיתי להתרחבות הכלכלה הראלית בשנים הקרובות. בל נשכח את מרווחי התשואה מול אג"ח חברות כגורם נוסף אשר לוחץ על מחירי אגרות החוב הממשלתיות.
לאור האמור לעיל, אנו ממליצים באפיק הסולידי, על המשך שמירת תיק בעל מח"מ קצר המוחזק ברובו באג"ח ממשלתי כאשר בהחלט ניתן "לתבל" אותו באג"ח חברות חזק כגון בנקים, חברות אחזקה וחברות אנטי מחזוריות (לדוגמא מענף המזון והתקשורת) אשר המרווחים שלהן מול אג"ח ממשלתיות מצדיקים להערכתנו את הסיכון הנמוך הכרוך בהן" אומר הלמן.