כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
לייעוץ מסחר דרך האינטרנט הקלק כאן
*
*

חדשות וסקירות אודות מסחר ושוק ההון בארץ ובאולם

דני דנקנר: "השווקים הפיננסיים בעולם משקפים, בעת הזאת, חשש עמוק ממצב מתמשך של דפלציה"

24/12/2008

דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים ויו"ר איגוד הבנקים, אמש באסיפה הכללית של איגוד הבנקים: "אין ספק שיש אירועים ומגמות, שקשה להימנע מהם, במיוחד נכונים הדברים במשקים חופשיים. עם זאת, ברור לכולנו שגם בתנאי משק חופשי, יש לממשלה, לגורמים רגולטורים ולגורמים מובילים במגזרים הכלכליים השונים, שדות פעולה נרחבים, שאם יתקבלו בהם ההחלטות הנכונות וגם יבוצעו, ניתן יהיה להגיע לשיפורים משמעותיים.

בשנת 2008 נכנסה הכלכלה העולמית למצב של משבר, החריף ביותר הזכור לנו. אין ספק שחומרתו של המשבר עולה על כל מה שהתנסינו בו מזה עשרות שנים.

משקי המדינות המפותחות – ארה"ב, יפאן, האיחוד האירופי – נמצאים כבר במצב של מיתון, ועימם גם חלק מן המשקים המתעוררים. ברוסיה יש סימנים למשבר חריף ביותר, ונראה שגם בקצב הצמיחה של משקי סין והודו צפויה האטה ממשית.

רוב הממשלות בעולם, במיוחד אלה של המדינות המפותחות, מודעות למצב ומנסות לנקוט אמצעים מוניטריים ופיסקליים למניעת הידרדרות נוספת.

בארה"ב הצליח הממשל הנוכחי, העומד לסיים את כהונתו בעוד כחודש, להעביר חבילת סיוע של כ-700 מיליארד דולר, שנועדה בעיקר למנוע התמוטטויות נוספות במגזר הפיננסי. זה לא יהיה בלתי אחראי לומר היום שפעולות הסיוע בארצות הברית יסתכמו במספר גבוה בהרבה.

השווקים הפיננסיים בעולם משקפים, בעת הזאת, חשש עמוק ממצב מתמשך של דפלציה. צריך לזכור, כי במצב זה, הצמיחה מואטת, ואפילו שלילית. המשבר העולמי, במיוחד בארה"ב, מתבטא גם בעליית שיעורי האבטלה, ירידה בשכר הריאלי וירידה במחירי הדיור. במקביל אנו ערים לירידה בהיקפי הסחר העולמי, האטה בשיעורי הצמיחה, כולל במשקים המתעוררים,לרבות ירידה באמון העסקים, הצרכנים והמשקיעים.

בקרב רוב הכלכלנים בעולם קיים קונצנזוס כמעט מלא, כי המיתון בכלכלות המפותחות יימשך גם בשנה הקרובה. יש אופטימיסטים, המעריכים כי לקראת סוף השנה נחוש בשיפור, אולם השווקים הפיננסיים מבטאים תחושה הרבה יותר פסימית.

מה הן ההשלכות הצפויות ממצב עולמי זה על המשק הישראלי? איך זה ישפיע על האזרח הישראלי הממוצע?

עד אמצע שנות ה-80', המשק הישראלי היה בבחינת "עם לבדד ישכון".

המשברים הגדולים במשק הישראלי, כמו המיתון של 1966-1965 והאינפלציה הגדולה בשנים 1984-1978 התרחשו כמעט ללא קשר עם מה שקרה באותן שנים בעולם. מצב זה השתנה מיסודו, וכיום ישראל היא חלק אינטגרלי מן הכלכלה העולמית.

בסך הכל, אני רואה בזה ברכה רבה, אולם פירוש הדבר הוא כי כאשר הכלכלה העולמית במשבר, התוצאות בהכרח מורגשות גם אצלנו.

להערכתי, המתבססת בין היתר על הממצאים והניתוחים של המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, הצמיחה ברבעונים הקרובים צפויה להיות קטנה מאוד – כאחוז אחד – וזאת לאחר שהתרגלנו במשך מספר שנים לצמיחה בת כ-5 אחוזים בשיעור שנתי.

אני צופה גם האטה ניכרת בהתרחבות היצוא, שהיה מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל בשנים האחרונות, ירידה בצריכה הפרטית לנפש, שתתבטא בעיקר בירידה ברכישת מוצרים בני-קיימא, ובמילים אחרות – ירידה ברמת החיים של אזרחי ישראל.

נחוש גם ירידה בהשקעות בנכסים קבועים, ועלייה משמעותית בשיעור האבטלה. להערכות אלה שותפים רוב הגורמים במשק, והדבר מתבטא במדד אמון הצרכנים ומדד מנהלי הרכש, שירד בשנת 2008 מתחת ל-50.

היקף התחלות הבנייה בישראל בשנים האחרונות היה נמוך מהגידול במשקי הבית, המחירים הריאליים הממוצעים של הדיור לא עלו ובשל כך אינני צופה משבר מהותי בענף הבנייה בישראל.

בניגוד לארה"ב ולמספר מדינות באירופה, כגון בריטניה וספרד, בישראל לא נוצרה "בועה" בענף הנדל"ן. עם כל הצניעות, יורשה לי לקבוע שהישג זה נוצר במידה מסוימת בזכות הבנקים בישראל, שנהגו בשמרנות ובזהירות בכל הקשור להענקת אשראי לענף הנדל"ן. יתכן שבמספר אזורים בארץ, שבהם היו עליות מחירים בשנים האחרונות, המגמה תשתנה, אך לא צפויה ירידה משמעותית בפעילות הבנייה למגורים.

לעומת זאת אני צופה האטה משמעותית בשוק הנדל"ן המניב, בגלל ההאטה בצמיחה ועליית מחירי ההון.

אחת מנקודות האור של השנים האחרונות הייתה העלייה בהכנסות במיסים. אבל כבר עתה אנו עדים לירידה משמעותית בהכנסות אלה, ואני מעריך שבשנה הקרובה, ואולי גם ב-2010, ירידה זו תוחרף, ותביא לעלייה משמעותית בגירעון התקציבי.

אחד ממוקדי המשבר העיקריים, אם לא העיקרי שבהם, - מה שאני נוהג לכנות "אזור סיכון גבוה" - הוא שוק האשראי החוץ-בנקאי. בשנים האחרונות, המגזר העסקי בישראל נהנה מאפשרויות לקבל אשראי בסכומים גדולים מאוד במערכת החוץ-בנקאית, ויתכן בהחלט כי בעניין זה הייתה הגזמה. אין ספק שהפיקוח והבקרה במערכת החוץ-בנקאית נחותים יחסית לאלה הנהוגים במערכת הבנקאית. זה מתבטא בניהול הסיכונים, בטיפול בלקוח ובהתייחסות ללקוח בקשיים.

עם זאת, חשוב ביותר למשק שהענקת האשראי לגורמים השונים תמשיך להיעשות על-ידי הבנקים ועל ידי המערכת החוץ-בנקאית, בצורה שקולה, זהירה ומאוזנת.

לא אנצל מעמד זה כדי לבוא חשבון עם ועדת בכר, שנתנה דחיפה אדירה לשוק האשראי החוץ-בנקאי. אני חושש שהוועדה הייתה כל כך מרוכזת באלה שצריך לקחת מהם את נכסי הלקוחות, עד שהיא שכחה להפנות מספיק תשומת לב לאלה שלהם היא מסרה את נכסי הלקוחות.

בכל מקרה, אין לי ספק כי כוונותיה היו טובות, אולם נוצר מצב בעייתי מאוד, שהסובלים ממנו עלולים להיות לא אלה שלקחו את האשראי החוץ-בנקאי בעיקר משום שהוא היה כה קל ונגיש, אלא דווקא אלה שנתנו אותו.

לכאורה, מדובר בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אולם למעשה מדובר במיליוני אזרחים, שהשקיעו את חסכונותיהם לטווח הארוך והבינוני בקופות ובקרנות, מתוך מחשבה שמדובר בהשקעה סולידית, והתברר להם כי טעות הייתה בידם.

מה אפשר לעשות בעניין זה? לדעתי, הצעד הראשון, והחשוב ביותר, הוא איחוד רשויות הפיקוח. אינני מתכוון להציע כאן את המודל הספציפי שבו יש לבחור, אבל דבר אחד ברור - לא נכון להמשיך לפקח על שוק ההון ועל השחקנים השונים בו באמצעות המודל הישראלי שמפצל את רשויות הפיקוח לשלוש. אני מציין בסיפוק, כי שר האוצר, מר רוני בר-און הביע לאחרונה תמיכה בצעד זה.

אני קורא לכל הנוגעים בדבר– להתעלות מעל לכל המחלוקות, בין מקצועיות ובין אישיות, ולפעול לאיחוד רשויות הפיקוח בתקיפות וללא דיחוי.

אינני יכול שלא להתייחס לאחד הלקחים המרכזיים ביותר של המשבר שאנו חווים והוא – השמירה על יציבות ואיתנות המערכת הבנקאית. קראתי לאחרונה את דבריו של, המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, שאמר כי "לא היה לנו הלוקסוס להתווכח על רשתות ביטחון, תוכניות סיוע לעסקים, ועל הצורך להזיז מיליארד שקל בתקציב מכאן לשם, אם לא היתה כאן בימים קשים אלה מערכת בנקאית איתנה יציבה ואיכותית כמו שיש לנו". אני לא חושב שהייתי יכול להגיד את זה טוב יותר.

איך אמרת רוני? הרבה מפקחים בעולם היו מוכנים להתחלף איתך בתפקיד היום!

אפשר לאהוב את הבנקים ואפשר לא לאהוב אותם, אבל כולנו חייבים להבין עד כמה חיוני לשמור על יציבות ואיתנות המערכת הבנקאית! כשאני אומר כולנו, זה אומר גם אנחנו הבנקאים שמחויבים לניהול סיכונים אחראי, מדוד ושקול. אבל זה גם מחייב את הרגולטורים, את הציבור ואת נציגיו בכנסת, שאיך אומר זאת – לפעמים יש להם אצבע קלה מדי על הדק החקיקה.

לאחרונה נשמעו טענות מצד גורמים שונים כי "מערכת הבנקאות חונקת את המשק". אני דוחה טענות אלה בתוקף, וכל מי שיודע לנתח את הדו"חות הכספיים שפורסמו בתקופה האחרונה יגיע למסקנה כי טענות אלה רחוקות מן המציאות בשטח.

מובן מאליו שבעניין זה, כל בנק יעשה את חישוביו וינהג לפי שיקול דעתו המקצועי המיטבי. אולם אני יכול לומר בוודאות כי הבנקים בישראל נתנו, נותנים וימשיכו לתת אשראי. יותר מזה: אנו נמשיך ונסייע ככל האפשר ללקוחותינו בזמן קשה זה, כפי שעשינו בעבר, כמובן בהתבסס על מדיניות ניהול סיכונים מקצועית, שקולה, מעמיקה ואחראית.

עם זאת, אין לצפות שהמערכת הבנקאית לבדה תוכל לשאת בנטל האשראי, כאשר שוק האשראי החוץ-בנקאי נמצא במשבר חריף.

אני מבקש לציין, כי בחודשים האחרונים עשו איגוד הבנקים וראשי הבנקים בישראל מאמצים לא מבוטלים להגיע להידברות עם הגורמים המחליטים במשק הישראלי, גם כדי להתריע על בעיות וסכנות חמורות, וגם כדי להציע רעיונות לפתרונות.

לצערי, אינני יכול לומר שקיבלנו אוזן קשבת. אני משוכנע כי לנו, המערכת הבנקאית, יש הרבה מה לתרום, וכי הידברות ושיתוף-פעולה איתנו יניבו פירות ממשיים. לכן אני מסיים את דברי בקריאה, שאותה השמעתי כבר בעבר, למקבלי ההחלטות בירושלים: אנחנו רוצים לעזור, לסייע, לתת כתף. שבו איתנו, דברו איתנו. אנחנו מבטיחים להקשיב, ומבקשים כי גם אתם תקשיבו לנו. ישראל סובלת ותסבול מן המשבר הכלכלי העולמי, אך בפעולה משותפת ונבונה נוכל לצמצם את נזקיו".

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
בנק הפועלים: מדד משכן למצב רוכשי הדירות ירד בחודש נובמבר בשיעור של 1%, 25/12/2008
האוצר פרסם את דו"ח הכנסות המדינה לשנת 2007, 24/12/2008
פישר: "הבנקים כמעט ולא תרגמו את הורדות הריבית במשק בעלות האשראי שהם מעמידים", 24/12/2008
לקראת סוף השנה צפויות הפקדות של מאות מליוני שקלים לקופות, 24/12/2008
דני דנקנר: "השווקים הפיננסיים בעולם משקפים, בעת הזאת, חשש עמוק ממצב מתמשך של דפלציה", 24/12/2008
מסימני המיתון: בנק הפועלים מציע הקלות למי שאיבד את מקום עבודתו, 23/12/2008
צבי זיו: "לא נוכל להיות תחליף מוחלט לשוק האשראי החוץ-בנקאי", 23/12/2008
דן הלמן: "הורדת הריבית בארה"ב צפויה להביא להורדות ריבית בכל העולם", 22/12/2008
בנק הפועלים החליט להעמיד לרשות עסקים קטנים אשראי נוסף בהיקף של מיליארד שקל , 17/12/2008
בנק הפועלים: "שיעור האינפלציה החזוי לשנת 2008 עודכן ל- 3.7%", 17/12/2008
[1-5]...[61-65]  Previous Page 66 67 68 69 70 Next Page  [71-75]...[76-79]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.