כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
לייעוץ מסחר דרך האינטרנט הקלק כאן
*
*

חדשות וסקירות אודות מסחר ושוק ההון בארץ ובאולם

האוצר פרסם את דו"ח הכנסות המדינה לשנת 2007

24/12/2008

מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר פרסם אמש את הדוח לשנת 2007. הדוח עוסק בהיבטים שונים של מדיניות המסים והכנסות המדינה בשנים 2006-2007. שנה זו התאפיינה בגידול מרשים בהכנסות המדינה ממיסים, ובחיזוק התהליך של הפחתת מיסים ליחידים ולחברות והפחתות מיסים עקיפים.

הדו"ח מחולק ל-5 חלקים:

חלק ראשון: מדיניות מיסים ומערכת המס. השער כולל סקירות על מדיניות המסים, הכנסות המדינה, נטל המס, הטבות המס, מבנה מערכת המס והתפתחויות מקרו כלכליות.

חלק שני: התפתחויות לגבי סוגי מסים ואגרות. השער כולל סקירות ביחס להתפתחויות שחלו בשנים 2006-2007 בסוגי המסים השונים הקיימים בישראל. בין השאר הוא דן בגביית מס חברות, בחוק עידוד השקעות הון – ממצאים אמפרים על החברות שהיו במעמד מפעל מאושר בשנת 2005, במיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מסי קנייה ומכס, ואגרות משרדי הממשלה. כמו כן הוא כולל סקירה של כל חקיקת המסים בשנת 2007.

חלק שלישי: נושאים מיוחדים, כולל עבודות עומק בנושאים מיוחדים שאינם נכללים בדוח מידי שנה. בשער זה  ניתן למצוא ניתוח העסקים הקטנים והבינוניים בישראל – מאפייני המגזר והתפתחותו בשנים 2003-2005, ניתוח רוכשי דירות בישראל, בחינת העלות הנגרמת למשק מפליטת מזהמים על ידי כלי רכב וסקירת עיקרי דיני המס החלים במיסוי מוסדות ציבור ומלכ"רים.

חלק רביעי: השוואות בינלאומיות. השער מביא השוואות בינלאומיות של ישראל ומדינות ה-OECD בתחומים שונים של מערכת המס.

חלק חמישי: דוח הוועדה לבחינת עידוד תעשיית הסרטים בישראל. פרסום מלא של דוח הוועדה שמונתה ע"י מנכ"ל משרד האוצר מר ירום אריאב במטרה לבחון ולקבוע אמצעי עידוד לתעשיית הסרטים בישראל.

להלן תמצית מעיקרי הדו"ח:

1. הכנסות הממשלה ממיסים ואומדן הטבות המס

א. מאמצע שנת 2003 צמח המשק בקצב שנתי גבוה של כ-5%. גם בשנת 2007, עלה התמ"ג בשיעור ריאלי של כ-5.3%, לעומת צפי הצמיחה של 3.8%, שעל פיו נבנה התקציב לשנת 2007. הצמיחה המהירה השפיעה כמובן גם על התקבולים ממיסים, אשר עלו בשנת 2006, על פי הנתונים המקוריים,  בשיעור ריאלי של כ-7%.

ב. הנתונים המקוריים מושפעים משינויי חקיקה, מהפרשי עיתוי ומביצוע עסקאות חד פעמיות. כדי לעמוד על ביצועי מערכת המס יש לנטרל שלוש השפעות אלו ולנתח את הגבייה "בשיעורים אחידים". כך מתברר שבשנת 2007 עלתה הגבייה בשיעור ריאלי של כ-12%, דהיינו פי 2 מקצב הגידול בתמ"ג, בהמשך לעלייה בשיעור של 7%-8% בשנים 2004-2006. 

ג. יחד עם זאת הממוצעים השנתיים, המצביעים על שיעורי גידול מהירים בגבייה בשנת 2007, עלולים להטעות, שכן ניתן לזהות נקודת מפנה לרעה באמצע שנה זו. בשיעורי מס אחידים, נתוני המגמה, לאחר ניכוי עונתיות, מצביעים על עלייה חדה בגביית המסים בקצב שנתי של כ-9% מחודש מרץ 2003 ועד חודש יולי 2007. אולם אחרי 52 חודשים של מגמה חיובית , נעצר הגידול ומאז מסתמנת אף ירידה בקצב שנתי של כ-3% .

ד. בשיעורי מס אחידים ובניכוי הגבייה מעסקאות חריגות, נטל המס בשנת 2007 גבוה מהשיא הקודם, שנרשם בשנת 2000, ב-1.1 אחוז תמ"ג.

ה. הטבות המס לשנת 2009 יסתכמו, על-פי התחזית, ב-39.2 מיליארד ש"ח, שהם כ-19% מהכנסות המדינה ממיסים או כ-5% תוצר. לעומת שנת 2002, ירדו הטבות המס בכ-1.5% תוצר כתוצאה מהכבדת נטל המס על הכנסות משוק ההון ומחו"ל וצמצום הטבות מס שונות שנכנסו לתוקף אחרי שנת 2003. הטבות מס פירושן הפסד הכנסות הנובע מפטורים או מהנחות במיסים הניתנים לקבוצות שונות של תושבים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית.

2. מדיניות מיסים

א. מדיניות משרד האוצר היא בניית מערכת מס תחרותית ותומכת צמיחה תוך שמירה על חלוקה צודקת של הנטל. משנת 2002 ועד שנת 2007 ירד שיעור מס חברות מ-36% ל-29%. באותה תקופה ירד שיעור המס העליון על היחיד (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) מכ-60% ל-48% תוך הקלה בנטל המס על כל שכבות האוכלוסייה. כמו כן הופחת שיעור המע"מ ושיעורי מס הקנייה. עד שנת 2010 ירד שיעור מס חברות ל-25% ושיעור המס הישיר העליון על יחידים ירד ל-44%.

ב. מערכת מס יעילה פירושה גם ביטול או צמצום עיוותים. כאמור, משנת 2003 הוכבד נטל המס על הכנסות משוק ההון ומחו"ל וצומצמו הטבות מס שונות. כמו כן, עד שנת 2010, יאוחדו שיעורי מס הקנייה על רכב פרטי ומסחרי ויאוחדו שיעורי הבלו על הסולר ועל הבנזין.

ג. בד בבד עם הפחתות המיסים, שמרה המדיניות על משמעת פיסקאלית – הגירעון התקציבי ירד מ-5% תמ"ג בשנת 2003 ל-0% תמ"ג בשנת 2007 והחוב הציבורי ירד בהתאמה מ-100% תמ"ג אל מתחת ל-80% תמ"ג.

3. הכנסות המגזר הציבורי ממיסים

א. על המיסים שגובה הממשלה, מתווספים מיסים שגובים המוסד לביטוח לאומי והרשויות המקומיות. בשנת 2007 הסתכמו כלל הכנסות המגזר הציבורי ממיסים בכ-248 מיליארד ש"ח, שהם כ-37% תוצר.

ב. בשנת 1986, עמד נטל המס הציבורי על כ-44%, כך שבעשרים השנים האחרונות ירד נטל המס בכ-7 אחוזי תמ"ג.

הירידה חלה בחלקים כמעט שווים על נטל המס הישיר על המגזר העסקי (מס הכנסה וחלק המעביד בביטוח לאומי) ועל נטל המס העקיף. בתקופה זו נפתח המשק הישראלי לעולם והופחתו מיסים אלה בשל השפעתם הניכרת על הצלחת שילובה של ישראל בכלכלה הגלובלית. לעומת זאת לא חל שינוי מהותי בנטל המס הישיר על השכירים.

4. מיסוי ישיר על יחידים

א. הרפורמה במיסוי הישיר הגדילה את משקל המס ששולם על ידי שני העשירונים העליונים – אם בשנת 2002, לפני הפעלת הרפורמה, שני העשירונים העליונים שילמו 76% מסך המיסים הישירים, בשנת 2007 עלה שיעור זה ל-79%.

ב. בממוצע, בשנת 2007, 46% מהיחידים היו מתחת לסף מס הכנסה. רק 35% מהגברים היו מתחת לסף המס ואילו 60% מהנשים היו מתחת לסף המס. הכנסה חייבת נמוכה יותר ונקודות זיכוי רבות יותר בקרב הנשים מסבירים פער זה.

ג. בשנת 2005, ההכנסה לשעה של נשים הייתה נמוכה בכ-20% מזו של גברים. פער זה עמד על 30-35% בסוף שנות התשעים.

ד. בשנת 2007, היוו העצמאים כ-13% מאוכלוסיית העובדים. הכנסתם הממוצעת ברוטו הייתה גבוהה פי 2 מזו של השכירים. שיעור מס הכנסה הממוצע עמד על 20.8% מההכנסה ברוטו בקרב העצמאים לעומת 14.7% מהכנסה ברוטו בקרב השכירים.

5. מס הכנסה על חברות

א. בשנת 2007 הסתכמה גביית מס חברות בכ-31 מיליארד ש"ח, ירידה ריאלית בשיעור של 2.6% בהשוואה לשנת 2006, זאת לאחר עליות חדות בשנים 2006-2004 בשיעור שנתי ממוצע של כ-26%. בנטרול שינויי חקיקה ועסקאות חריגות חלה עליה ריאלית בשיעור של כ-2%.

ב. בענף התעשייה, אשר הוביל את הגידול בגביה בשנת 2006 חל מפנה בשנת 2007, עם  ירידת הגביה בשיעור ריאלי של 9.5% (בניכוי הגביה החריגה בגין עסקת ישקר בשנת 2006). יודגש כי זהו הענף היחידי בו חלה ירידה  בגביה בשנת 2007.

הירידה בגביה מענף זה מתרכזת בענפי הטכנולוגיה העילית והמעורבת-עילית והיא נובעת משני גורמים מרכזיים:

(1) גידול חד בשווי הטבות המס בעקבות תיקון 60 לחוק לעידוד השקעות הון.

(2) האטה בצמיחת ענפי הטכנולוגיה העילית (גידול של 4.4% ביצור בשנת 2007, לעומת גידול של 21% בשנת 2006).

6. עידוד השקעות הון

א. סך הטבות המס מכוח החוק לעידוד השקעות הון עמד בשנת 2005 על כ-4.8 מיליארד ש"ח, גידול חד בהשוואה לשנת 2004, בה הסתכמה הטבת המס ב-2.9 מיליארד ש"ח.  בניכוי הטבת מס חריגה (חד פעמית) מסתכמת הטבת המס בשנת 2005 ב-3.9 מיליארד ש"ח, גידול ריאלי בשיעור של 46% לעומת שנת 2004, המתרכז רובו ככולו במסלול החלופי/מוטב.

ב. שיעור המס האפקטיבי בתעשייה עמד בשנת 2005 על 14.5%, ירידה חדה לעומת 2004 (18.3%). יחד עם זאת יש לציין כי מרבית החברות בענף מתחייבות בשיעור המס הסטנדרטי. מנגד, 1% בלבד מהחברות התחייבו בשיעור מס שאינו עולה על 10%. העובדה שמדובר בחברות הגדולות בענף מביאה את שיעור המס הממוצע אל מתחת ל-15%.

ג. מספר המועסקים במסלול הטבות המס, כמו גם שיעור הגידול במספר העובדים בו, גבוה משמעותית מאשר בשני מסלולי ההטבה האחרים.

7. מיסוי מקרקעין

א. בשנת 2007 הסתכמו ההכנסות ממיסים ממשלתיים על עסקאות נדל"ן בכ-5.8 מיליארד ש"ח, גידול ריאלי בשיעור של כ-16% בהשוואה לשנת 2006, לעומת גידול מזערי בשיעור של כ-0.1% בשנת 2006. בניכוי שינויי חקיקה (העלאת תקרת הפטור ממס רכישה על דירה יחידה) והפרשי עיתוי מגיע שיעור הגידול הריאלי לכ-19%.

ב. בשנת 2007 חל גידול בשיעור של כ-8% במספר הדירות שנרכשו, גבוה מעט מזה שנרשם בשנת 2006 (7%). עליה זו נובעת מגידול חד בשיעור של כ-15% בעסקאות בדירות יד שנייה, בעוד שבמספר הדירות החדשות חל גידול של כ-5%. במחיר הממוצע לדירת יד שנייה נרשמה יציבות בשנת 2007, לעומת ירידה ריאלית בשיעור של כ-1% בדירות חדשות.

ג. הגידול החד בעסקאות בדירות יד שנייה נובע בעיקר מגידול משמעותי (16%) בדירות הנרכשות לצורך השקעה, גידול שהתרכז ברבעון האחרון של השנה. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שינוי בטעמי ההשקעה של המשקיעים בבורסה (הסטה חלקית של כספיים שהיו מושקעים בבורסה להשקעה בנדל"ן, על רקע הירידות החדות בבורסה במחצית השנייה של 2007).

ד. ההטבה הממוצעת הנובעת מפטור ממס שבח לדירת מגורים עמדה בשנת 2006 על כ-42 אלף ₪. כ-6% ממוכרי הדירות ב-2006 ניצלו את הטבת המס לפחות פעם אחת נוספת בתקופה 2005-2002. הטבת המס הממוצעת לה זכו בגין המכירה בשנת 2006 הייתה גבוהה ביותר מפי 2 מההטבה הממוצעת של סך האוכלוסייה. סך ההטבה הממוצעת לה זכתה אוכלוסיה זו בשל שתי הדירות שנמכרו בפטור בין השנים 2006-2002 עמדה על כ-165 אלף ש"ח.

8. מס קנייה

בחודש יוני 2007 בוטל מס הקניה על מגוון מוצרי צריכה. כעת מוטל מס קניה בעיקר על מוצרים בעלי השפעות חיצוניות שליליות: רכב, דלק, סיגריות ואלכוהול, ובנוסף על אלקטרוניקה בידורית וטלפונים סלולאריים.

9. מיסוי כלי רכב ודלק לסוגיו

א. הכנסות המדינה ממיסוי עקיף על ענף הרכב (הכוללות את מס קניה, מכס, בלו דלק, אגרות רישוי, אך ללא מע"מ) הסתכמו בשנת 2007 בכ-23.8 מיליארד ש"ח, עליה ריאלית של כ-16% בהשוואה לשנת 2006.

ב. בשנת 2007 נמשך יישום שתי רפורמות מרכזיות, במסגרתן ירד עד שנת 2010 שיעור מס הקניה על כלי רכב ל-72% ומנגד יועלה שיעור הבלו על הסולר ויושווה לזה החל על הבנזין.  בנוסף, החל בינואר 2008 תהליך הדרגתי, שימשך עד שנת 2011, של העלאת שווי השימוש על כלי רכב צמודים, במטרה לקרבו לשווי ההטבה האמיתי.

ג. מניתוח של ענף הרכב הכבד (משאיות, אוטובוסים ומיניבוסים), עולה שבענף זה לא מושגת הפנמה של העלויות החיצוניות בגין זיהום אוויר: בעוד שחלקם של כלי רכב אלו בזיהום גדול, שיעור המס שהם משלמים נמוך משמעותית בהשוואה לכלי רכב פרטיים.

10. השוואה בינלאומית של נטל המס

א. נטל בשנת 2006 עמד נטל המס הכולל בישראל על 36.8 אחוזי תמ"ג, גבוה מהממוצע (משוקלל בתמ"ג של כל מדינה ומדינה) של מדינות ה-OECD– 33.2 אחוזי תמ"ג. על פי מדד זה, אילו ישראל הייתה חברה ב-OECD, היא הייתה מדורגת במקום ה-16 מתוך 31 מדינות. נטל המס בישראל לא כולל הפרשות לפנסיה. אם וכאשר יחוקק חוק פנסיה ממלכתית בארץ, יתוֹוספוּ לנטל המס עוד כ-4 נקודות אחוז והוא יעמוד על כ-41 אחוזי תמ"ג, שהוא נטל גבוה יותר מן המקובל ברוב מדינות ה-OECD, למעט אוסטריה, בלגיה, צרפת וסקנדינביה.

ב. בשנת 2006, הגיע התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל (במונחי כוח קניה) לכ-28,100 $, שהם כ-64% מרמתו בארה"ב. לפי מדד זה, ישראל מדורגת בשליש התחתון של הטבלה, במקום ה-22 מתוך 31 מדינות.

ג. ניתוח המגמה מצביע על צמצום הפער בנטל המס בין ישראל למדינות ה-OECD במהלך 30 השנים האחרונות - בשנים 1970-1988 הפער בנטל המס בין ישראל ל-OECD היה כ-12 אחוזי תמ"ג והוא ירד כדי מחצית בשנים 1989-2005, לכ-5.5 אחוזי תמ"ג בלבד. בשנת 2006 הצטמצם כאמור הפער לכ-3.6 אחוזי תוצר והוא צפוי, בהינתן הפחתות המס המתוכננות, לקטון לכ-2 אחוזי תוצר בלבד בשנת 2010.

ד. בשנת 2005 הסתכם נטל המס הישיר בכ-19 אחוזי תמ"ג, לעומת כ-22 אחוזי תמ"ג בממוצע במדינות ה-OECD.

ה. מיקומה של ישראל במדד נטל המס הישיר נובע מנטל נמוך במיוחד של תשלומי המעביד לביטוח לאומי – 1.8 אחוזי תמ"ג בשנת 2005, לעומת 5.0 אחוזי תמ"ג בממוצע ה-OECD.

ו. בשנים 1985-2006 חלה ירידה בשיעור מס ההכנסה השולי המרבי בכל המדינות (פרט לאיטליה), לרבות בישראל (מ-60% בשנת 1985 ל-49% כאמור בשנת 2006). בישראל שיעור זה ימשיך לקטון בהדרגה בשנים הבאות ויעמוד על 44% בשנת 2010. יש להזכיר שבנוסף להפחתה בשיעור המס העליון, עלה סף ההכנסה שמעליו מוטל שיעור זה - מפי 2.8 מהשכר הממוצע בשנת 2002 לפי 5 מהשכר הממוצע היום.

ז.  שיעור מס חברות בישראל היה בשנת 2007 גבוה במקצת יחסית למדינות ה-OECD – 29% לעומת כ-27.6% ואולם, על פי תוכנית המיסים הרב שנתית, שיעור מס חברות בישראל ירד ל-25% עד שנת 2010.

ח. נטל המיסוי העקיף בישראל גבוה בהשוואה לכל מדינות ה-OECD, בשל  בסיס מע"מ רחב, ובשל השיעורים הגבוהים של מיסי קניה על מוצרים בני קיימא, בעיקר כלי רכב. בשנת 2005, נטל המס העקיף בישראל עמד על כ-17.7 אחוזי התמ"ג, לעומת 10.4 תמ"ג במדינות ה-OECD.

11. עיקרי הממצאים מפרק עסקים קטנים

א. לא נמצא ביסוס לטענה לפיה מגזר העסקים הקטנים הוא מנוע  הצמיחה של המשק. מלמדים על כך בין היתר הממצאים הבאים:

(1) בין השנים 2005-2003 היה שיעור הגידול במספר העסקים הקטנים נמוך משמעותית משיעור הגידול במספר העסקים הבינוניים והגדולים (6.5% לעומת 9.4%, בהתאמה).

(2) שיעור סגירת עסקים במגזר העסקים הקטנים בשנים 2005-2004 עמד על 12.5%, לעומת שיעור סגירה של 6.8% בלבד בעסקים הגדולים.

(3) בין השנים 2005-2003 גדל המחזור הממוצע של העסקים הזעירים בשיעור מתון של 1.2% בלבד (ריאלית).שיעור גידול של 5.8% נמצא בעסקים הקטנים והבינוניים, כאשר בעסקים הגדולים מגיע שיעור הגידול ל-12.4%.

(4) מספר השכירים במגזר העסקים הקטנים עמד בשנת 2005 על כ-771.3 אלף, המהווים כ-39% מסך המועסקים במשק (לא כולל מינהל ציבורי). זוהי ירידה של 2.7 נקודות אחוז בהשוואה למשקלו של פרמטר זה ב-2003.

ב. תרומת העסקים הקטנים לתעסוקה במשק ולקליטת עובדים חדשים הינה משמעותית: מגזר זה העסיק בשנת 2005 כ-39% מהשכירים בסקטור העסקי. משקל העסקים הקטנים בלבד (ללא עסקים זעירים) בקליטת עובדים חדשים גבוה משמעותית ממשקלו של מגזר זה בסך המועסקים.

ג. בדיקה אמפירית הראתה כי השכר בעסקים זעירים נמוך באופן מובהק מזה שבעסקים גדולים, בסך של כ-1.3 אלף ₪ (במונחים חודשיים). זאת כאשר מביאים בחשבון משתנים דמוגרפים ואחרים העשויים להשפיע על גובה השכר.

ד. כרבע מהעובדים בעסקים זעירים ב-2003 החליפו את מקום עבודתם במהלך השנים 2005-2004. שיעור ניידות זה גבוה משמעותית מאשר בקבוצות הגודל האחרות (הנעים בין 10.6% ל-13.6%).  כ-74% מהם נקלטו בעסק זעיר אחר או בעסק קטן. כ-19% נקלטו בעסק גדול.

ה. אחד המדדים לרמת הריכוזיות/תחרותיות של ענף הוא שיעור המועסקים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ביחס לכלל המועסקים בענף. על פי מדד זה נמצא כי ענף הבניה (משקל של 85.3%, לעומת ממוצע ארצי של 49.4%) הינו תחרותי במידה גבוהה. מנגד, בענף הפיננסים עומד משקל מגזר העסקים הקטנים והבינוניים על 33% בלבד.

12. עיקרי הממצאים מפרק רוכשי דירות בישראל 2007

א. בממוצע, נדרשות 6.2 שנות עבודה (כאשר כל ההכנסה מנוצלת לרכישת הדירה) כדי לרכוש דירה, כאשר מצבם של העשירים טוב יותר: את דירות היוקרה הנרכשות על ידם הם מצליחים לרכוש תוך 5.4 שנות עבודה. מנגד, לבעלי ההכנסות הנמוכות נדרשות 9.3 שנות עבודה כדי לרכוש את הדירות שבבעלותם.

ב. לעצמאים נדרשות שנים רבות יותר כדי לרכוש את הדירות שבבעלותם בהשוואה לשכירים, כאשר הפער ביניהם הולך ועולה ככל שהדירה הנרכשת יקרה יותר. הדבר עשוי לרמז על הכנסות מדווחות המוטות כלפי מטה של העצמאים.

ג. 37% מרוכשי הדירות ב-2007 שהם תושבי ישראל והדירה הנרכשת היא דירתם היחידה, הינם משפרי דיור.  משקל משפרי הדיור בפריפריה נמוך משמעותית-בין 23% ל-28% בלבד.

ד. תושבי חוץ רכשו 4,632 דירות ב-2007, ירידה של 8.4% בהשוואה לשנת 2006. לגבי  שליש מהרכישות של תושבי חוץ, הדירה הנרכשת הייתה דירה נוספת בידי בעליה. המחיר הממוצע לדירה שרכש תושב חוץ עמד על 1.4 מליון ₪, כמעט כפליים מהמחיר הממוצע של דירה שרכש תושב ישראל.

הדו"ח המלא נמצא באתר האינטרנט של משרד האוצר בכתובת: http://www.mof.gov.il/hachnasot

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
בנק הפועלים: מדד משכן למצב רוכשי הדירות ירד בחודש נובמבר בשיעור של 1%, 25/12/2008
האוצר פרסם את דו"ח הכנסות המדינה לשנת 2007, 24/12/2008
פישר: "הבנקים כמעט ולא תרגמו את הורדות הריבית במשק בעלות האשראי שהם מעמידים", 24/12/2008
לקראת סוף השנה צפויות הפקדות של מאות מליוני שקלים לקופות, 24/12/2008
דני דנקנר: "השווקים הפיננסיים בעולם משקפים, בעת הזאת, חשש עמוק ממצב מתמשך של דפלציה", 24/12/2008
מסימני המיתון: בנק הפועלים מציע הקלות למי שאיבד את מקום עבודתו, 23/12/2008
צבי זיו: "לא נוכל להיות תחליף מוחלט לשוק האשראי החוץ-בנקאי", 23/12/2008
דן הלמן: "הורדת הריבית בארה"ב צפויה להביא להורדות ריבית בכל העולם", 22/12/2008
בנק הפועלים החליט להעמיד לרשות עסקים קטנים אשראי נוסף בהיקף של מיליארד שקל , 17/12/2008
בנק הפועלים: "שיעור האינפלציה החזוי לשנת 2008 עודכן ל- 3.7%", 17/12/2008
[1-5]...[61-65]  Previous Page 66 67 68 69 70 Next Page  [71-75]...[76-79]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.