כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
לייעוץ מסחר דרך האינטרנט הקלק כאן
*
*

חדשות וסקירות אודות מסחר ושוק ההון בארץ ובאולם

יאיר סרוסי: "בנקים רווחיים חשובים ואף קריטיים לכלכלה בריאה"

15/10/2009

להלן עיקרי דברי יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בכנס מעלה: "לפני כשלושה חודשים התקיים באוניברסיטת הרווארד טקס יוצא דופן. עשרות בוגרים נרגשים, שאחזו בידיהם את תעודת ה-MBA שזה עתה קיבלו, נשבעו יחדיו כי יפעלו תמיד למען טובת הציבור ויציבו את האינטרס החברתי בראש סדר העדיפויות – עוד לפני המאבק על קידומם האישי.

השבועה הייחודית, שהחליטו הסטודנטים על דעת עצמם להוסיף לנוסח עתיק היומין, הציתה ויכוח: האם זו הדרך הנכונה לעשות עסקים? האם האומה, שחינכה דורות שלמים על אינדיבידואליזם וניצחון, על קידום אישי ושמיים ללא גבול, הפכה פניה?

אבל הבשורה הזו, שנראתה מהפכנית לראשי הרווארד ומוסדות יוקרתיים דומים, היא הכיוון שאליו מופנות כעת פני העולם. נראה כי גם הפעם, הסטודנטים הקדימו את המרצים שלהם בקריאת מגמות. סטודנטים חדורי מוטיבציה אלו  לא יהיו אנשי עסקים ומנהיגים כלכליים טובים פחות בגלל הרגישות החברתית הזו. להפך - הם יהיו טובים יותר.

בתנועת המטוטלת בין שתי תפיסות כלכליות – חברתיות, בין השוק החופשי ובין מעורבות המדינה, חווינו מסוף שנות ה 80, את המעבר לתחרות חופשית והפרטה ולאחר מכן את הגלובליזציה . התנועה לכיוון זה הוכיחה את עצמה כמגבירה את התחרותיות והיעילות הכלכלית. אולם פלישתה לתחומי הפרטת הרווחה, הבריאות והביטחון הסוציאלי והמעבר מתחרותיות מקומית לתחרות ברמה הגלובלית הותירה אזורים שלמים של חוסר שביעות רצון והרגשה של חוסר אונים. התחרות הגלובלית חסרת הגבולות שבה אזורי הייצור, התעסוקה והאבטלה נעים ומתחלפים במהירות יצרה את  התחושה של חוסר מעצורים.

תחרות זו הדגישה את  הדומיננטיות של שיקולי הטווח, הקצר לעומת התחושה שלנו שבעבר ידענו להיות מונעים משיקולים ארוכי טווח, יותר מאשר כיום.

תובנות אלו  קיבלו ביטוי בדו"ח מיוחד שכתבו זוכי פרס נובל לכלכלה, ג'וזף סטיגליץ האמריקאי ואמרטיה סן ההודי. דו"ח זה ממליץ להעביר את הדגש ממדד של יצרנות כלכלית למדד של רווחה וקיום. סטיגליץ וסן חיפשו כלים חדשים, שונים מאלו המסורתיים, למדידת מצבן של מדינות, ולראייה נכונה יותר של המצב האמיתי של האוכלוסיות. הצעתם היא להוסיף למדדים המסורתיים של הכנסה לנפש, שיעור צמיחה וכו', את פעילות המדינות למען הסביבה וכן את גישתן להשכלה ולבריאות, כחלק אינטגרלי מהמבחנים הבינלאומיים שעל פיהם מדורגות האומות.

זו היא גישה חדשה, הפורשת עכשיו כנפיים. לא הסתכלות צרה וחד-ממדית, אלא הסתכלות רחבה, מקיפה ושלמה יותר, ובעיקר - ארוכת טווח הרבה יותר.

אין זה תימרוּן פשוט. הקל ביותר הוא לדהור קדימה, אל היעד הבא, מבלי להביט סביב. ונכון, אפשר להגיע כך אל הפסגה – אך אם נבחר בדרך זו, בהגיענו לשם נגלה כי אנו עומדים לבד, מביטים על כל אותם אלו שהותרנו בדרך.

בצבא מלמדים אותנו שקצב ההתקדמות נקבע על פי החלש בחולייה. לא יעזור אם אחד החיילים יגיע ראשון ליעד, והרחק מאחוריו ישתרכו עוד עשרה. כמנהלים וכמנהיגים, עלינו לשאוף לכך שפסגת ההר תתמלא, שנוכל להצעיד איתנו קדימה עוד ועוד מטפסים. גם אם זה מחייב פה ושם להוריד מהירות, להביט לצדדים, לתת כתף ולהושיט יד – למתקשים, לחלשים, וגם לאלו שזקוקים רק לעוד דחיפה קטנה בדרך לפסגה.

מתוך התחרות הגלובלית החלה לצמוח גישת האחריות החברתית. 

במשך השנים האחרונות הלכו והתקבצו להן מטרות שונות, שחלקן שייך לקהילה הקרובה וחלקן לשלמותו וקיימותו של כדור הארץ ולמשאבים המתכלים ברמה הגלובלית. מטרות אלו הפכו למרקם שנהיה לחלק מתעודת הזהות של התאגידים המתקדמים בעולם.

המציאות המרה עימה מתמודד היום העולם הכלכלי, ואשר היתה בבסיס המשבר הפיננסי שחווה העולם, מקורה בכך שרבים מאיתנו, רבים מדי, שכחו והזניחו את האחריות שלנו לסביבה ולקהילה בה אנו חיים. המשבר הינו הזדמנות פז, אולי חד-פעמית, עבור כולנו לבחון מחדש את הבסיס הערכי לאורו אנחנו פועלים ואת המחויבות שלנו, כולנו, להבטחת שגשוג בר-קיימא ומתמשך של החברה, הקהילה והסביבה.

פעילות התאגידים לא באה להחליף את האחריות של המדינות, אך היא נועדה לסייע, לעזור להן ולסמן מטרות חברתיות ראויות. במעגל הקרוב, הפעילות מתרכזת בבעלי העניין השונים: העובדים, הלקוחות, הספקים ובעלי המניות, ובמישור הרחב יותר - במשאבים המתכלים העולמיים.

קפיצת המדרגה בתרומת התאגידים לחברה תתרחש כאשר התאגידים יפנימו את נושא האחריות התאגידית כחלק מהתפיסה האסטרטגית-עסקית שלהם.

בצורת התייחסות זו אין מתכון אחיד לפעילות – כמו שאין מתכון אחיד לגיבוש אסטרטגיה עסקית. כל תאגיד מזהה את יתרונותיו התחרותיים, את כישורי הליבה המבדלים אותו ממתחריו – ועל כל תאגיד לבחון כיצד ניתן לרתום יכולות ליבה אלו ליצירת ערך חברתי ארוך טווח.

מבחינתי האישית, כניסתי לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים בתקופה זו, מחייבת אותי שבעתיים לבחון את דרכו של הבנק כגורם כלכלי מוביל בעולם העסקים הישראלי. מיום ששבתי לבנק חידדתי את תפיסה הערכית ואת ההכרה כי לבנק היסטוריה ארוכה ו-DNA שנוצר על פני עשרות שנים.

מבחינתי, האסטרטגיה של בנק הפועלים היא back to basics, הישענות על אזורי המצוינות והחוזק שלנו,או , כפי ששמעתי מאחד מראשי הבנקים הזרים בוועידת קרן המטבע - back to the future.

מצאתי בנק, הנמצא כבר בשלבים מתקדמים של תהליך השינוי והאימוץ של הנורמות החדשות. בנק הפועלים היה בין החלוצים בישראל להפנים, לאמץ ולבצע תכנית אמביציוזית של אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית.

בחרנו לאמץ אסטרטגיה כוללת לאחריות תאגידית, מתוך אמונה עמוקה כי זו חובתנו המוסרית והמקצועית, וכי הקהילה שבתוכה אנו פועלים וממנה אנו שואבים את כוחנו מצפה לזה מאיתנו. כגוף מוביל במשק הישראלי, אנו לוקחים על עצמנו את המחוייבות ואת האחריות לפעול, ולא פחות מכך - לסמן את הכיוון גם לפועלם של אחרים. אנו בטוחים כי רק ע"י מחוייבות כנה ואמיתית לבעלי העניין שלנו, בכל המישורים, נוכל לשמר ולחזק את אמונם בנו וע"י כך להמשיך ולפתח את עסקינו.

בגיבוש האסטרטגיה לאחריות תאגידית של הבנק אנו בוחנים את מכלול הנושאים בשני פרמטרים מרכזיים: הראשון הינו החשיבה והתכנון לטווח הארוך, והשני - תפיסת האחריות הכוללת, להיות ראש גדול,  והטמעתה בכל דרגי הארגון.

אסטרטגיה זו מתבססת על 4 נדבכים עיקריים:

בראש ובראשונה - יציבות. הנושא המרכזי בבנקאות העולמית כיום הינו אמון הלקוחות והמפקידים. משבר הנזילות שחווה העולם היה ביסודו משבר אמון.

כבנקים, עלינו לחזק את יציבותנו ואת את אמון הלקוחות בחוסננו, וזאת ע"י חיזוק ההון המשמש כרית ביטחון מרכזית מחד גיסא, ושיפור תהליכי ניהול הסיכונים מאידך גיסא.

הנדבך השני עליו מתבססת פעילותנו בתחום האחריות החברתית, הסביבתית והכלכלית הינו קיום בנקאות רווחית. בנקים אינם יכולים לשמור על יציבות לאורך זמן אם לא יהיו רווחיים. אדגיש שכוונתי לרווחיות בת-קיימא – sustainable profitability, לא רווחיות המקדשת תשואה מיידית גבוהה אך עתירת סיכונים.

חשיבות הבנק המסחרי כציר המרכזי של הכלכלה הוכחה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, וחשוב לכולנו להבין כי בנקים רווחיים חשובים ואף קריטיים לכלכלה בריאה.

הנדבך השלישי הנו תחום הקיימוּת: בנק הפועלים חרט על דגלו נושא חשוב זה, והוא נושא את דגל הקיימות בגאווה. בתחום זה פעלנו רבות לחסכון בשימוש במשאבים מתכלים, בחשמל, בנייר, במים; הגברנו את המיחזור בבנק ואת המודעות לטיפול במזהמים. ובמישור הלאומי אנו מובילים את מימון הפיתוח של תשתיות התפלת מים ואנרגיה חלופית.

תחת דגל הקיימוּת אנו כוללים גם את תרומתנו הכספית לקהילה, דרך עמותות שונות, ואת התנדבות עובדינו, הפועלים למטרות רווחה לסביבה הקרובה לסניף או לאזור מגוריהם.

הנתינה מחזקת את הארגון פנימה ואת יחסינו עם הקהילה.

היקפו של תקציב התרומות לקהילה לא קוצץ למרות הקשיים שעברנו בתקופה האחרונה, ובכוונתנו  להמשיך הפעילות בתחום זה.

הנדבך האסטרטגי האחרון הינו – תפיסת השותפות. דרך פעולה זו מייחדת את בנק הפועלים ומותאמת לאופי הארגון, להיסטוריה ולמורשת שלנו.

אנו בבנק הפועלים בחרנו בערך השותפות כציר אסטרטגי מרכזי. שותפות עם הלקוחות, העובדים והספקים.

השותפות עם הלקוחות באה לידי ביטוי  במיוחד בתקופות קשות,כאשר הבנק עמד לצד לקוחותיו גדולים וקטנים ביום סגריר.

השותפות באה גם לידי ביטוי, כפי שכבר צוין בדוח הקיימות והאחריות החברתית והסביבתית של הבנק שפורסם ב 2008, בפעילות הבנק לקידומה של חירותם הפיננסית של לקוחותינו, וזאת ע"י מתן כלים וידע להתנהלות פיננסית נכונה ואחראית, וע"י ייעוץ וליווי בנקאי מקצועי המיועדים לשרת את הלקוח ואת משפחתו לכל אורך חייהם.

תפיסת השותפות הזאת היא גם הבסיס למערכת היחסים המיוחדת עם העובדים ועם ועד העובדים מזה שנים רבות.היא דרך שלעיתים נראית ארוכה יותר, אך לאורך זמן היא מוכיחה את עצמה, פעם אחר פעם, בהזדהות העובדים עם הארגון ובתפוקות המופקות כתוצאה מכך.

בימים אלו אנו עוסקים במספר נושאים המשלבים בין האסטרטגיה העסקית לבין האחריות התאגידית.

לדוגמא אציין את פעילותנו בתחום האנרגיה הסולארית. בנק הפועלים בחר להיות חלוץ בעידוד המעבר לשימוש באנרגיה סולארית.

התכנית "תנו לשמש לעבוד בשבילכם" משלבת את יכולות הליבה של הבנק בתחומי המימון ושיווק מוצרים פיננסיים עם צרכי הסביבה והמדינה בתחום האנרגיה.

נושא נוסף אותו אנו מעונינים לקדם במסגרת זו הינו התחום הפנסיוני. כחלק מתפיסתנו המעמידה את הלקוח במרכז, מנתחת את צרכיו ומעמידה לו כלים להתנהלות פיננסית נכונה לכל אורך מסלול חייו.

לבנק הפועלים, ולמערכת הבנקאית בכלל, יש היכולת לפתח ולהעמיד מערכת שירותי ייעוץ פנסיוני מתקדמת לכל אזרח. אולם על מנת שנוכל לממש את חזון הייעוץ הפנסיוני, האובייקטיבי, המקצועי והזמין לכל, על הרשויות הרגולטוריות להשלים מהלכים נדרשים שסוכמו בעבר.

בתרומתנו לקהילה אנו פועלים בתחומי החינוך, הרווחה והתרבות – תוך שאיפה לסייע ביצירת התשתיות העתידיות.

כגוף עסקי איננו יכולים להחליף את המדינה, איננו יכולים לקבוע את סדרי העדיפות הלאומיים, אך ביכולתנו לסמן כיוון ולקדם נושאים ספציפיים.

אין כמו זכייתה של פרופ' עדה יונת בפרס נובל כדי להזכיר לנו שכדי ליהנות כאומה מהגאווה שבהישגי החוקרים, יש להסתכל לטווח ארוך ולראות את הישגי המצוינות במחקר ובחינוך כחלק מהותי מיעדינו.

הפרסים של החוקרים הוותיקים בישראל, התשתיות של האוניברסיטאות ומכוני מחקר כולם נוצרו בעבר – והיו בראש מעיניה של המדינה בראשית דרכה. עלינו מוטלת האחריות והחובה לדאוג כי לבסיס האיתן שנוצר אז תהיה המשכיות.

בנק הפועלים מוכר כבר בזכות פעילותו בתחום החינוך, בפרוייקטים כמו "תקרא תצליח" המעודד ילדים ובני נוער לקרוא, ו"משלוש לחמש"  המחזק את לימודי המתמטיקה והמדעים בקרב תלמידי התיכון.

בכוונתי להקדיש תשומת לב מיוחדת להשתתפות הבנק בפרוייקטים המדגישים את נושא המצוינות בחינוך.

לסיום דברי אני מבקש לציין כי מבחינתנו, בבנק הפועלים, האחריות החברתית, אינה מסתכמת בתרומות כספיות, חשובות ככל שיהיו, מדובר בפעילות אינטגרטיבית, שהופכת להיות חלק ממהותו ופעילותו של הבנק. רק כך ניתן להבטיח שילוב אסטרטגי ארוך טווח, שאינו הושטת יד חד-פעמית לנצרך אלא תמיכה אסטרטגית לימים רבים.

"כולנו זקוקים לחסד", כתב המשורר נתן זך. אני חושב, שכולנו צריכים גם לעשות חסד – חסד עם עצמנו ועם הסביבה, חסד עם אלו שיש לנו אחריות כלפיהם. כי בסופו של דבר, הסביבה שאנו חיים בה מגדירה גם אותנו.

כולנו רוצים לראות עצמנו כמי שמעניקים השראה לדור שלם, מצליחים לסחוף איתם אל הפסגה עוד רבבות, ולהיות לרגע קט כמו הסטודנטים הללו בהרווארד, שיחד עם כובעיהם הניפו אל על גם את התקווה לעולם טוב ואנושי יותר".

צילום: סיון פרג'

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
בנק פוזיטיף מקבוצת בנק הפועלים השלים בהצלחה גיוס של 150 מיליון דולר, 26/10/2009
הלמן-אלדובי: "למשקיע המקומי רצוי לצמצם חשיפה למשק האמריקני", 26/10/2009
הפועלים: מדד משכן למצב רוכשי הדירות לחודש ספטמבר ירד ב-1.8% , 26/10/2009
מה חוזים וצופים יועצי ההשקעות במערכת הבנקאית? , 25/10/2009
קבוצת דלק משיקה תוכנית ADR באמצעותה תגביר את חשיפתה לציבור המשקיעים האמריקני, 20/10/2009
הפועלים: מדד אוקטובר צפוי לעלות בשיעור של 0.1%, 19/10/2009
הלמן-אלדובי: משבר הדיור ממשיך להעיב על ארה"ב, 19/10/2009
יאיר סרוסי: "בנקים רווחיים חשובים ואף קריטיים לכלכלה בריאה", 15/10/2009
מדד מנהלי הרכש לחודש ספטמבר ירד ב-3.8 נקודות, 15/10/2009
ענתבי קנס את הכשרת הישוב בכ-560 אלף ₪, 14/10/2009
[1-5]...[36-40]  Previous Page 41 42 43 44 45 Next Page  [46-50]...[76-79]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.