כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מסחר בינלאומי

האם תוקם קרן להשבת מס ששולם ביתר?

29/12/2009

השבתם של מיסי יבוא (מכסים, מסי קניה ועוד) ששולמו ביתר כפופה לכך שהיבואן יוכיח שהוא לא גלגל את המס על הקונים או שהוא לא מכר את הטובין, כמצוותו של סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשכ"ח-1968.

כפי שכבר ציינו בעבר, בשנת 2008 ניתנו שני פסקי דין חשובים של בתי המשפט המחוזי בתל אביב הנוגעים לענין זה. האחד – מחמיר, והשני – מקל.

בפסק הדין בענין שחורי (ע"א 1512/05, פס"ד מיום 13.4.08). נדחתה תביעתו של יבואן של סוללות לטלפונים סלולריים להשבת מס ששולם ביתר. בית המשפט קבע כי התקופה הארוכה שבה המשיך היבואן לייבא את הסוללות מוכיחה כי היבוא היה רווחי עבורו וכי גלגל את המס על הקונים, שכן אין עסק שיהיה מוכן לצבור הפסדים לאורך זמן. בית המשפט גם ניתח את הרווח הגולמי של היבואן והגיע למסקנה כי שיעור הרווח שלו ממכירת הסוללות היה כפול משיעור הרווח שלו על מוצרים אחרים, בשונה מהמצופה ממצב שבו המס אינו מגולגל על הלקוח, שבו הרווחיות אמורה להישחק. בית המשפט גם קבע כי על אף שהיבואן הציג הפסדים לאורך התקופה, הרי שיש בכך להצביע רק לכאורה על היעדר גלגול, שכן יתכן מצב של היבואן יגלגל את המס ויגרמו לו הפסדים בשל ירידה בהיקף המכירות.

בפסק הדין בענין ראפ (ע"א 1723/06) שניתן חודש אחד בלבד לאחר ענין שחורי, נתן בית המשפט המחוזי בת"א, בהרכב אחר, פסק דין שבו הובעה גישה ליברלית וידידותית ביותר ליבואן.

בראש ובראשונה הדגיש ביהמ"ש את נקודת המוצא בהשבת מס ששולם ביתר, והיא – שהכלל הוא שסכומים שניגבו שלא כדין יש להשיב ליבואן, ורק כאשר היבואן לא סבל חסרון כיס (וזהו חריג לכלל) – לא יושבו לו המיסים.

בנוסף קבע ביהמ"ש כי אין ראוי להטיל על יבואן שתובע השבת מס נטל ראיתי בלתי סביר או בלתי ניתן להוכחה. עוד נקבע שם כי החוק מקנה ליבואן דרכי הוכחה רבות ומגוונות על מנת לזכות בהשבת היתר שנגבה ממנו, ואין לדרוש ממנו אופן הוכחה ספציפי ומיוחד. על היבואן לעמוד בנטל השכנוע הרגיל (הטיית מאזן ההסתברויות לטובתו, ואין עליו חובה לספק ודאות מוחלטת בענין זה.

ביהמ"ש גם קבע כי קיימת הנחה כי בתנאי כלכלת שוק מפותחת, מה שמכתיב לרוב את המחיר היא התחרות בין היבואנים, והיבואן נאלץ לקבוע את מחיר מוצריו בהתאם, גם אם הדבר יביא לקיצוץ ניכר בשיעור רווחיו. בנוסף קבע ביהמ"ש כי אם יבואן מצליח להוכיח כי רווחיו במוצר הנדון היו נמוכים מרווחיו במכירת כלל מוצריו – דיו. בענין זה, יש משמעות גם לרווח התפעולי של היבואן ולא רק לרווח הגולמי.

ממש לאחרונה ניתן פסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שנדרש שוב לשאלת גלגול המס. באותו מקרה דובר ביבואניות של ציוד לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין אשר ייבאו מגברי תדרים וממירי רעש. היבואניות טענו כי חויבו בתשלום יתר של מיסים והן זכאיות להשבתם. הערכאה הראשונה קיבלה את טענת היבואניות בדבר סיווג הטובין, אך דחתה את תביעתן להשבה, זאת לאור אי עמידתן בנטל המוטל עליהן להוכיח כי תשלומי היתר לא "גולגלו" על הלקוחות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את פסיקת בית משפט השלום.

בית המשפט היה מודע לפסק הדין הליברלי שבענין ראפ, ואף היה מוכן לקבל, במישור העקרוני, עמדה ליברלית, אך לא מצא מקום להחיל עמדה שכזו על המקרה שלפנינו, שכן, לעמדת בית המשפט, היקף הראיות שהוצג בתיק לא היה מספק.

בית המשפט קבע שחוות דעת רואה החשבון שהוצגה לא עסקה כלל בסוגיה האם המס ששולם ביתר נכלל במחיר המכירה של הממירים, אלא הביאה בדיקה מדגמית בלבד של נתוני הקניות, המכירות ואחוזי הרווח הגולמי של הממירים, מה עוד שרואה החשבון העיד שאינו יכול לקבוע דבר בשאלה האם מס היתר נכלל במחיר המכירה של הממירים.

בית המשפט עמד על כך שמנהל היבואניות העיד שמחירי המכירה נקבעו על פי הנהוג בשוק, תוך תחרות מתמדת עם יבואנים אחרים, אך לא הובאו כל נתונים על ידי המערערת לגבי המתחרים בשוק הישראלי - היבואנים בארץ ונתוני מכירה שלהם והשוואה במחירים לעומת יבואנים אחרים שידוע שלא שילמו מס.

בית המשפט גם ציין כי לא הובאו ראיות לגבי השאלה כיצד תומחר המחיר של הממירים כאשר הובהר גם שליבואניות היה למעשה רווח גולמי מהמכירות (שנעלם עקב העמסת הוצאות שתפחו משנה לשנה) ואף רווח תפעולי בחלק מהשנים.

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי "גם בהנחה שיש להקל בנטל המוטל על התובעת להוכחת אי גלגול המס, הרי בנסיבות העובדתיות הספציפיות של תיק זה, ובהתחשב בממצאים העובדתיים כפי שנפסקו על ידי בית משפט קמא, יישום ההלכות המשפטיות בנסיבות העובדתיות הספציפיות של המקרה מביא אכן לתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, ולפיכך דין הערעור להידחות".

יחד עם זאת, בית המשפט הציע פתרון שיבטיח באופן קונקרטי יותר את טובת הציבור והשבת הכספים לציבור ששילם את המחיר באמצעות אותם כספים שהמדינה התעשרה מהם. בית המשפט הציע, למשל, שתוקם קרן אשר אליה ייכנסו כספים אלו של תשלומי יתר ששולמו ולא הוחזרו עקב אי עמידה בנטל הוכחת סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים ושימוש בכפי קרן זו למטרות ספציפיות לרווחת ציבור הצרכנים.

האם תוקם קרן כזאת? לא ידוע, אבל זה בהחלט כיוון מעניין, שכן השארת הכספים בידי המדינה אינה מוצדקת, גם במקרה של גלגול מס.

ע"א 3507/07 בי-סאט בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ, למערערות – עו"ד דורות, למדינה – עו"ד טופף.

בתמונה: עו"ד גיל נדל, מומחה בדיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.