כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מסחר בינלאומי

היצוא הישראלי ותעודות המקור – רק אל תאמר "יהיה בסדר"

10/12/2009

עם הגידול המשמעותי בכמות של תעודות המקור הישראליות הנבדקות על ידי רשויות מכס זרות, אציג בפניכם מספר הבהרות וטיפים על אופן ההתמודדות המומלץ עם הליכי הבדיקה והאימות.

כידוע מדינת ישראל חתומה על מספר הולך וגובר של הסכמי אזור סחר חופשי, ודי אם נזכיר את ההסכמים עם האיחוד האירופי ועם ארה"ב המכסים נתח נכבד מהיצוא הישראלי.  אחד האלמנטים המרכזיים בהסכמי אזור סחר חופשי הינו ביטול מכסים על מוצרים שמקורם באחת מהמדינות החתומות על הסכם הסחר, ועל מנת ליהנות מהקלת המכס, נדרשים המוצרים לעמוד בכללי המקור הקבועים בהסכמים. מימוש הקלת המכס נעשה באמצעות הצגת מסמכים, בפני רשויות המכס במדינה המייבאת, המאשרים כי הטובין המיובאים הינם אכן מוצרים שמקורם במדינה החתומה על ההסכם. מסמכים אלו קרויים תעודות מקור/מסמכי העדפה/תעודת תנועה EUR1.
 
ואכן, ציבור היצואנים הישראלי רגיל להיעזר בהסכמי סחר אלו, ומשלוחי יצוא רבים מלווים בתעודות מקור המקנות פטור ממכסים במדינות היבוא.
 
לאחרונה ניתן להיווכח במגמה של הגברת הבדיקות של מסמכים אלו. הסכמי אזור הסחר החופשי קובעים מנגנונים המאפשרים לרשויות המכס לבדוק ולאמת את נכונותן של תעודות המקור. ההסכם עם הקהילייה האירופית קובע מנגנון אימות מפורט הכולל שיתוף פעולה בין רשויות המכס באירופה לבין רשויות המכס בישראל. על פי מנגנון זה, רשות המכס באירופה המעוניינת לאמת תעודה של יצואן ישראלי מעבירה את התעודה לרשות המכס בישראל, אשר תבצע את האימות מול היצואן הישראלי. ההסכם עם ארצות הברית אינו כולל מנגנון מפורט, ומאפשר למעשה לרשות המכס בארה"ב לדרוש מהגורם שעל שמו הוצא רשימון היבוא לספק נתונים התומכים בהצהרה המופיעה בתעודת המקור.
 
חשיבות שיתוף הפעולה עם דרישות אימות אלו הינה עצומה. על פי ההסכם עם הקהילייה האירופית, למשל, רשות מכס אירופית שאינה מקבלת מענה תוך 10 חודשים מהמכס הישראלי בנוגע לדרישת אימות, רשאית שלא להכיר בתעודת יורו 1 שנלוותה לאותו משלוח, ולדרוש מהיבואן לשלם את הפרשי המכס. ניתן להניח כי היבואן יגלגל דרישה זאת אל היצואן הישראלי. אי היענות לדרישות האימות עלולה גם להביא למשלוח תעודות נוספות לאימות, אף כי הדבר משתנה ממקרה למקרה. ל רשות המכס בארה"ב לוחות זמנים אחרים, והיא אינה נדיבה במתן ארכות.
 
טריוויאלית, אולי, אבל חשובה עוד יותר, היא החובה לדאוג לכך שתעודת המקור תוצא בהתאם לכללי המקור, ולהימנע מתעודות מקור לא נכונות. אנו מוצאים לנכון להעלות ענין זה שכן הפרקטיקה לימדה כי היו מקרים כאלו בעבר. אם ניקח את החוק האמריקאי כדוגמא, נוכל לציין כי רשויות המכס בארה"ב מוסמכות להטיל קנסות כבדים ביותר כאשר מתברר להן כי היבואן שחרר מטענים עם תעודות מקור בלתי תקינות. מבחינת ההתנהלות מול המכס האמריקאי, כאשר היצואן הישראלי והיבואן מודעים לבעייתיות בתעודות המקור שלו, רצוי שישקלו בחיוב (כמובן, על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה) הליך של גילוי מרצון כלפי הרשויות, וזאת על מנת למנוע הטלת קנסות עונשיים, ולהסתפק בתשלום הפרשי המכס בלבד. קולגות מארה"ב סיפרו לח"מ על יכולת האכיפה החזקות של רשויות המכס בארה"ב.
 
התמודדות נכונה עם דרישות אימות של תעודות מקור צריכה להתבצע בשני אופנים:
 
ראשית, בהיבט המניעתי, לוודא היטב את כללי המקור הרלבנטיים למוצר, ולבדוק את העמידה בהם, ובשום אופן לא לצאת מנקודת ההנחה כי עצם העובדה שהמוצר עובר תהליך עיבוד / ייצור כלשהו בישראל מקנה לו מעמד מקור ישראלי. כבר שמענו סיפורים מוזרים על יצואן שהסתמך על מה שאמר לו המשלח הבינלאומי (או שהבין ממנו) שהטובין עומדים בכללי המקור.
 
הכללים שבהסכם עם ארה"ב, למשל, הינן אחידים וחלים על כלל המוצרים, ללא הבדל בין מוצר למוצר. לפי כללים אלו, על מנת שמוצר יוגדר במוצר מקורי ישראלי לצורך קבלת הקלת המכס בכניסה לארה"ב יש צורך, בין היתר, שהמוצר ייוצר בשלמותו בישראל או שיעבור בה שינוי מהותי, וגם שינתן למוצר ערך מוסף ישראלי של 35% לפחות. לפני שחותמים על תעודת המקור חייבים לבדוק דרישות אלו. חשוב להדגיש כי מדובר בתנאים סבוכים ובלתי פשוטים (שעליהם נרחיב בהזדמנות אחרת), ועל כן נכון וחיוני להתייעץ עם איש מקצוע המבין בתחום זה.
 
ההסכם עם האיחוד האירופי כולל מערכת כללים הבנויה לפי פרט המכס של כל מוצר. הווה אומר, על מנת לדעת האם מוצר מסויים ייחשב כישראלי / אירופי או לא, יש לדעת קודם כל מהו פרט המכס שלו (ברמה של 4 ספרות), ולאחר מכן לאתר את הכלל הרלבנטי. לעיתים מדובר בדרישה של שינוי סיווג, דהיינו שהמוצר הסופי יסווג בפרט מכס שונה מזה של חומרי הגלם שלו, ולעיתים מדובר בדרישה של ערך מוסף מקומי בשיעור מסויים.  גם כאן קיימים ניואנסים רבים המצריכים טיפול על ידי איש מקצוע.
 
שנית, כאשר דרישת האימות כבר הגיעה לשולחנו של היצואן (בין אם הגיע באמצעות רשות המכס הישראלית, ובין אם הגיע מהיבואן בחו"ל), יש בראש ובראשונה להקפיד על לוחות הזמנים, שכן אי מתן תשובה בזמן עלולה להביא להוצאת גרעונות. בנוסף, הנסיון מלמד כי במקרים אלו נכון ורצוי להתייעץ עם איש מקצוע, שכן גם למקרים שנראו בעייתיים מלכתחילה נמצאו פתרונות.
 
בהתמודדות עם דרישות אימות (וכצעד מניעתי – כבר בעת החתימה על תעודת המקור) חשוב לזנוח את התפיסה הטיפוסית של "יהיה בסדר". בסופו של דבר, העבודה נעשית מול רשויות מכס בחו"ל אשר אינן פועלות לפי מנטליות זאת, ועל כן נקודת המוצא חייבת להיות מקצועית: בחינה מדוקדקת של כללי המקור, הכרת התקדימים המשפטיים ויישומם לפי הענין.

כותב המאמר הינו מומחה בדיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.