כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
מסחר בינלאומי

חבלת רב החובל

5/11/2009

טעות בניווט של רב-חובל מנוסה גרמה לנזק למטען, שבגינו הגישו בעלי המטען תביעה שכנגד בעלי האונייה. ההכרעה בעניין מציגה דעות חלוקות בנוגע למשמעות סעיפי הפטור הרלוונטיים, ומכאן לעניין חלוקת הסיכונים בין הבעלים לבין בעלי המטען.

מעשה במטען "על הסיפון" אשר נשלח בהובלה ימית מניו זילנד לדרום קוריאה, בנתיב שמסלולו אוקלנד (ניו זילנד) – יוקוהומה (יפן) - ובוסאן (דרום קוריאה). בקטע המסלול האחרון, לקראת ההגעה לבוסאן, הבחין קפטן האונייה, רב החובל הוותיק הרננדז, כי תנאי מזג האוויר ימנעו ממנו להגיע לנקודה מסוימת במסלול במועד שיאפשר לו ניצול מירבי של תנאי הגיאות, ולכן החליט לבצע "קיצור דרך" ולסטות מהמסלול השגרתי. המסלול שבחר היה קצר יותר אולם כרוך במעבר ימי צר בשורץ שרטונים. הקפטן המנוסה  כבר צלח את המעבר הזה בהצלחה בעבר, אם כי עשה זאת על סיפון אנייה שגודלה כ – 4,000 טון, לעומת זאת, ה-TASMAN PIONEER הייתה בת  22,000 טון.

בזמן מעברה של ה- TASMAN PIONEERלא פעל רדאר האונייה ותנאי הראות היו לקויים, ובאופן לא בלתי מפתיע, אכן האונייה עלתה על שרטון והתחככה בו. בשלב זה הורה הקפטן על הפעלת מלוא המנועים והאונייה נחלצה וחצתה את המעבר, אולם חלקה התחתון ומים החלו לחדור לתוכה, והיא החלה לנטות לצד.

רב החובל נמנע מליידע את הבעלים או לקרוא לשירותי הצלה. הוא הנהיג את האונייה משך שעות ממושכות, עד שעגן בנקודת המפגש של "דרך הקיצור" עם הנתיב המקורי. היו כמה אתרים אפשריים לעגינה גם קודם לכן, אך רב החובל "דילג" עליהם. רק בשלב זה הוא העביר דיווחים לקוניים אודות מה שהתרחש, והנחה את אנשי הצוות לומר כי הספינה "פגעה בעצם בלתי מזוהה". בשלב מאוחר זה, כאשר נכנסו שירותי ההצלה לתמונה, המים כיסו כבר את סיפון האונייה ואת מחסניה, כך שגם המטען שהיה במרומי הסיפון ניזוק.

הערכאה הדיונית: נדרשת חובת תום לב:

בית המשפט הגבוה בניו זילנד (הערכאה הדיונית), קבע כממצא מחייב, כי לו היה רב החובל מזעיק את שירותי ההצלה מיד לאחר התאונה, הרי שלנוכח הימצאותם בקרבת מקום ואמצעי השאיבה שברשותם, היה ניתן להציל את המטען שעל הסיפון.

בעלי המטען תבעו מהמוביל (הבעלים) פיצוי בגין הנזק שנגרם למטען שהיה על הסיפון, ואילו הבעלים טענו לתחולת סעיף הפטור שבכלל 4.2 (א) לכללי האג – וויסבי, אשר לפיו לא המוביל ולא כלי השיט יהיו אחראים להפסד או לנזק הנובעים מתוך מעשה, התרשלות או מחדל של רב החובל, בניתוב או בניהול האנייה (כך על פי נוסח התוספת לפקודת הובלת טובין בים);

ובשפת המקור:

"Neither the carrier  nor the ship shall be responsible for loss or damage arising or resulting from-(a) Act neglect or default of the master..in the navigation or in the  management of the ship..

הבעלים טענו, אפוא, כי הנזק למטען נגרם כתוצאה ממעשה של רב החובל במהלך ניווט כלי השיט וניהולו, כך שסעיף הפטור חל ולא ניתן לחייב אותם. כל השופטים אשר דנו בתיק, החזיקו בדעה כי  מהלכיו של קפטן הרננדז בנוגע להחלטה אודות קיצור הדרך, לרבות ניהוג כלי השייט במעבר הצר ללא רדאר ואף ההחלטה להיחלץ ממנו בהפלגה מהירה לאחר העלייה על שרטון, הן אכן פעולות רב החובל בניווט וניהול כלי השייט, אשר מקימות לבעלים את סעיף הפטור.

הקושי בגינו נחלקו השופטים, נבע מכך שהנזק נגרם לאחר העלייה על שרטון, כתוצאה מכך שרב החובל נמנע מלהודיע באופן מיידי על התקלה ובחר להפליג משך תקופה ממושכת, כאשר האונייה הולכת ומתמלאת במים, באופן שמנע את הצלת המטען.

הערכאה הדיונית, קבעה  כי אין תחולה לפטור שבסעיף 4.2(א) הנ"ל, מכיוון שהפטור אינו חל רק אם המעשה נעשה בתום לב עם ניווט או ניהול האונייה. כלומר, הערכאה הדיונית קראה אל תוך הסעיף חובת תום לב, אשר מילולית אינה מופיעה בו.

במקרה זה, לא פעל רב החובל בתום לב, ולכן על פי הערכאה הדיונית הסעיף אינו חל.

ערכאת הערעור: הדעות חלוקות:

הבעלים ערערו לבית המשפט העליון, ובערכאת הערעור נחלקו הדעות. עמדתו של השופט Baragwanath  הייתה כי באופן מילולי, המונח "מעשה, רשלנות או השתמטות של רב החובל" ניתן לפירוש רחב באופן הכולל כל מעשה של רב החובל, כולל מעשה רשלני, או לפרש פירוש מצמצם, שלפיו הפטור אינו חל על מעשה זדוני של רב החובל. אולם בפועל, אין בנמצא מקרה זהה לחלוטין אשר הוכרע על ידי בתי המשפט. במקרה זה, מעשיו של רב החובל לא היו  קשורים לניווט כלי השיט או ניהולו, אלא למטרה אחת בלבד: לחפות על מחדלו, להסתיר אותו ולטשטש את מה שאירע, וזאת מתוך שיקולים אנוכיים שלו בלבד, הקשורים להמשך תפקידו המקצועי. משכך, קבע השופטBaragwanath  כי אין כל צורך לדון בקיומה של חובת תום הלב או באימוצה אל תוך נוסח הסעיף כפי שביצעה הערכאה הדיונית, אם כי, בפועל  התוצאה הסופית  זהה.

השופט פונה להיסטוריה:

השופט  Fogarty לעומתו,  החזיק בדעה אחרת לחלוטין,ולצורך פרשנות הכללים, פנה להיסטוריה התחיקתית; נקבע כי הצדדים לאמנת האג אשר התכנסו בחודש אוגוסט 1921 פעלו במטרה לאחד את חוקי המדינות השונות שעסקו במסחר ולהסדיר את חלוקת הסיכונים בין בעלי מטענים לבין המובילים, והאספקט הדומיננטי של החוקים הוא פשרה בין הצדדים.

הנוכחות של נציגים בריטים בוועידה הייתה דומיננטית ולכן, "מסגרת העבודה" לפירוש הכללים היא הCOMMON LAW האנגלי. סעיף 4.2(א) המדובר אומץ מתוך נוסח סעיפי שטרי המטען של המובילים הבריטיים, והמכנה המשותף לסעיף 4 (2) לכללים, על המקרים המוזכרים בסעיפי המשנה שלו, הנו מתן פטור למוביל (בעלים) בגין אירועים שהנם מחוץ לשליטתו (כגון מעשה של רב החובל כאמור, דלקה, פעולות מלחמה, שביתות, פרעות, אריזה בלתי מתאימה וכדומה). בסיום סעיף זה נקבע "סעיף סל" (סעיף משנה (ט"ז)  ולפיו לא המוביל ולא כלי השיט יהיו אחראים ל"כל סבה אחרת הנולדת שלא באשמתו או בהשתתפותו הממשית של המוביל או שלא באשמתם או התרשלותם של סוכניו או שמשיו". מתוך פרוטוקול הוועדה עולה, כי כאשר נידון אישור "סעיף סל" זה, אמר היו"ר לנוכחים: "הוועידה הסכימה לאמץ את העיקרון ולפיו הבעלים אינו המבטח כנגד התערבותם של גורמים אחרים, אם כך הדבר, כיצד לא ניתן לאשר את סעיף "טז", אשר מעניק תוקף כללי לעיקרון? אם כך מוסכם? מוסכם."

ההבחנה בין הפעולות היא מלאכותית:

עוד קבע השופט Fogarty, כי מטרת הכללים הייתה לתת מגוון רחב של חסינויות לבעלים, רובן בגין אירועים המתרחשים ללא אשמה של הבעלים. לכן, מעיון בנוסח סעיף 4 (2) (א) הנ"ל, כמו גם ביתר סעיפי הפטור שבסביבתו ומתוך מבט כללי על מטרת הכללים, עולה כי אין בסעיף כל תנאי או הסתייגות ולפיה היישום שלו תלוי במניעים של רב החובל, במיוחד כאשר אחת החלופות היא "מעשה" (של רב החובל), וזאת בנוסף לחלופות האחרות – "רשלנות, או השתמטות".

כחיזוק להכרעתו, הזכיר השופט, מקרה משנת 1909, שם נרשם המונח "מעשה, רשלנות או השתמטות" על גב כרטיס הנוסעים של האונייה "ARDEOLA”. נקבע כי על פי נוסח זה, הבעלים אינו אחראי לאירוע של גניבת מזוודות הנוסעת, אשר אירע במהלך ההפלגה.

השופט Fogarty קבע כי המונח "ניווט" (NAVIGATION) כולל את כל אותן הפעולות הקשורות להתקדמות כלי השייט בתוך המים, כולל פעולות שגויות ולא מועילות. עמדתו היא כי האבחנה בין הפעולות שביצע רב החובל עד העלייה לשרטון ולאחריהן היא מלאכותית: כך למשל, בפועל רב החובל הנהיג את כלי השייט לעבר מסלולו המקורי, ואילו דווקא לטענת בעלי המטען לו היה קפטן הרננדז סוטה מהנתיב ועוגן באופן מיידי, הייתה תחולה לסעיף הפטור הנ"ל.

יש לשים דגש גם על כך שאימוץ כל מיני תוספות ודרישות למיניהן לנוסח סעיף 4.2 (א), והדיון בשאלות בדבר אופן ניהוג כלי השיט על ידי רב החובל, והאם היה ראוי או לא, יגרום לחוסר בהירות ולאי האחדה של הכללים, וזאת בניגוד למטרת הצדדים לאמנה ולעקרונות הסחר הבינלאומי. לכן, במקרה זה, פעולות רב החובל הנן "מעשה" ב"ניווט" או ב"ניהול" האונייה, אשר כתוצאה מהן נגרם נזק למטען, ולכן סעיף הפטור נזקף לטובת הבעלים.

ההכרעה – לטובת בעלי המטען:

השופט Chambers  הצטרף לדעתו של השופט Baragwanath  ובכך הכריע את הכף לטובת בעלי המטען. מאחר שעל פי פסק הדין מקרה זה הנו אחד הנדירים שנידון, ולנוכח קיומן של דעות חלוקות ומנומקות, יהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות הפסיקה וההכרעה שתינתן במקרה הבא.

שימו לב כי מדובר  כאן בנזק אשר קרה בעידן המודרני, לאונייה גדולה, המצוידת באמצעים טכנולוגיים ונהוגה בידי רב חובל מנוסה. מקרה זה ממחיש כי למרות הכל, המסע הימי היה ונותר הרפתקה. בעלי אוניות ובעלי מטענים, תמיד יהיו נתונים לאירועים שאינם בשליטתם, כולל התנהגות בלתי רציונלית לחלוטין של הגורם האנושי. כדאי לשים לב גם להדגשה של השופט  Chambers כי סעיפי הפטור ניתנים לבעלים (ולכלי השייט) ולא לרב החובל. לעניין זה הוא הסתמך על אותם כללים שנוסחו בשנת 1921 ועל חלוקת הסיכונים שנקבעה בהם אז.

בסוף שנת 2008 הסתיימה מלאכת ניסוח אמנת האו"ם "להובלת טובין באופן חלקי או מלא בים", הידועה כ"כללי רוטרדם".

החל מחודש ספטמבר 2009 היא עומדת לאישור המדינות. בינתיים הכללים לא אושרו. אם אכן יאושרו, מתי, על ידי מי ומה תהא תחולתם והשפעתם – אלו שאלות  לדיון נפרד. עד אז, חלים כללי האג-וויסבי, ויש לעקוב אחר האופן בו מפרשים אותם בתי המשפט.

המטען, גליון 96, אוקטובר 2009.

שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il  w.taxlawyers.co.il

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.