כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
גרשון אקשטיין- מדיניות וממשל

פשעי המלחמה של טורקיה

25/10/2009

מדינת ישראל צריכה להגיב בזקיפות קומה לא בהתרפסות, נמנה את פשעי המלחמה של טורקיה בתקופות השונות שלא נחקרו מעולם. החל מטבח הארמנים הראשון ועד ההפצצות כפרי הכורדים. רשימה מצאי מה עלינו לעשות. ביניהם הפקת סרטים ישראלים על מסעות הטבח של הטורקים.

רקע למצב

מוסטפא כמאל אטאטורק המכונה גם אבי הטורקים קרוב לוודאי מתהפך בקברו בחוסר נחת אם היה רואה את האידיאולוגיה האסלאמית שמשתלטת על טורקיה החילונית והחלשות מעמדו החוקתי של הצבא הטורקי כמגן המשטר, שהייתה בבת עינו בעת הקמתה.

ספק רב אם ישכחו בעתיד הנראה לעין הדי הסערה במהפך בעמדה הטורקית בישראל ששיאו התבטא בהפקת הסרט האנטי ישראלי ותמונותיו המזוויעות והצגתו ברשת הממלכתית הטורקית  ובכל אמצעי התקשורת בעולם וכן בהתבטאויות בוטות וגסות הרוח בגנות מדינת ישראל על ידי מנהיגי ההנהגה הטורקית וראש ממשלת טורקיה ארדואן בראשם. מאחר כל זאת מעוגן היטב בתפיסת העולם האסלאמית השולטת בטורקיה.

התנהגותה של ממשלת טורקיה כלפי ישראל איננה מפתיעה,בחמש השנים האחרונות הצליח ממשלו שלרג'יפ טאיפ ארדואן למחוק כל סממן של קשרים אסטרטגיים עם ישראל אמנם לאט אך בטוח. להערכתי, התפנית הממשית כלפיה היה בסירוב הישראלי שטורקיה תשמש כמתווך בינינו ובין הסורים ולא במבצע 'עופרת יצוקה' כפי שהטורקים מסבירים זאת. כי אם אכן היה מתבצע התיווך הטורקי, ספק אם היו טענות בגין "עופרת יצוקה". התנהגות  פסולה זו נמשכת עד היום ונכונו לנו קרוב לוודאי עוד הפתעות רעות.

ראש ממשלת טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, נשמע יותר ויותר כמו מנהיג החמאס ח'אלד משעל. אין פלא שמנהיגי החמאס חולמים להקים ברצועת עזה מדינה אסלאמית בדמותה של טורקיה.

וכעת, לפשעי המלחמה של טורקיה

אז לפני שטורקיה מאשימה את ישראל השכם והערב בפשעי מלחמה במבצע "עופרת יצוקה", הבה ונחזור להיסטוריה ונמנה את פשעי המלחמה העיקריים של הטורקים בתקופות השונות:

1.טבח הארמנים הראשון- כאן המקום לציין כי טבח הארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה לא היה הטבח הראשון בארמנים, כי מוקדם יותר ב-1890חיו כ-2.5 מיליון ארמנים באימפריה העות'מאנית. מרבית הארמנים היו נוצרים ובכך הם שונים מהרוב המוסלמי.

רוסיה עודדה את הארמנים לשאוף לאוטונומיה  כדי להחליש את האימפריה העות'מאנית. כדי לא לאבד את שליטתו החליט הסולטאן עבדול חמיד השני להסית את הכורדים נגד הארמנים. התנכלות הכורדים ונטל המסים הגבוה הובילו להתקוממות ארמנית. בתגובה, בין השנים 2894--1896, הכוחות העות'ומנים וכנופיות כורדיות הרגו בין 100,000 ל-200,000 ארמנים והרסו מאות כפרים, כנסיות ומינזרים, מאוחר יותר, במאמץ לקבל הכרה בינלאומית, השתלטו מורדים ארמנים על בנק עותומן באיסטנבול. בתגובה, הרג המון טורקי כ-50,000 ארמנים. מידת מעורבות השלטון באירועים אלו אינה ברורה. לא ידוע אם פרשה זו נחקרה אי פעם.

2.רצח העם הארמני או "שואת הארמנים" –כמי שגדל והתחנך על ספר הפרוזה "40 הימים של מוסה דאג" של ורפל, למדנו גם ממקורות שונים כי היה ניסיון הכחדה המכוון והשיטתי של האוכלוסייה הארמנית על ידי האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה וזמן קצר אחריה. היא התאפיינה במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות – צעדות בכפייה ותחת איום בנשק, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. מקובל לציין את תחילת רצח העם הארמני ב 24 באפריל 1915, ביום זה הורתה ממשלת "הטורקים הצעירים" על מעצרם של כ-250 אינטלקטואלים ומנהיגים ארמנים באיסטנבול. לאחר מכן עקר הצבא העות'ומני באופן שיטתי אלפי משפחות ארמניות מבתיהן וכפה עליהן לצעוד מאות קילומטרים ללא מזון ומים, לעבר מדבריות סוריה. צעדות אלו היוו למעשה גזר דין מוות על מרבית הצועדים, בשל התנאים הקשים והעלמת העין ממעשי טבח, אונס והתעללות שנעשו במגורשים ובקרב הקהילה הארמנית בכלל.  ההערכה הרווחת  בין המומחים היא כי בין מיליון למיליון ומחצה ארמנים נספו באירועים אלה. קבוצות אתניות נוצריות אחרות כמו אשורים ויוונים הותקפו גם הן באותה תקופה באימפריה העות'מאנית, ויש הרואים בכך חלק ממדיניותה הכללית.

לאחר הסכם הכניעה של טורקיה לבעלות הברית, בינואר 1919, כינסו בעלי הברית וועדה מיוחדת לנושא. וועדה זו הכירה ב"רפובליקה הדמוקרטית של ארמניה" (אשר התקיימה בשנים 1918-1920), זימנה למשפט את הסולטאן מהמט השישי והקימה מנגנון להבאה למשפט של פושעי מלחמה טורקים. במשפטים הצבאיים נשפטו שלושת הפאשות שלא בפניהם למוות.

הטורקים מצידם מכחישים את ה"שואה" הארמנית וטוענים כי הקורבנות נפלו במהלך הקרבות במלחמה ולא במסגרת ניסיון להשמיד את העם הארמני הטבח היה צריך להיחקר באופן יסודי ומקיף על ידי גוף מוסמך של האו"ם. ועוד לא מאוחר לכך

3. טבח האשורים-האשורים היו מיעוט נוצרי שהתגורר בדרום מזרח טורקיה. בעימות שהיה להם עם הצבא הטורקי במלחמת העולם הראשונה גירשו אותם הטורקים, הרגו וטבחו בהם ועשרות אלפים מהם מצאו את מותם. בתום המלחמה החזירו הבריטים כמה אלפים מהם לכורדיסטן העיראקית (עיראק של היום) אך רבים מהם הוגלו מחוץ לטורקיה.

4.הפצצות הכורדים- לפני שארדואן השתמש בנימוק המצוטט ש"אני לא אסכים שמטוסים ישראלים של חיל האוויר שהפציץ והרג ילדים בעזה, ישתתפו בתמרון אצלנו", היה מן הראוי להזכיר את מעשי הזוועה שביצעו הטורקים בכורדים במשך זמן רב, מדובר במיעוט מוסלמי ולא נוצרי כמו במקרים הקודמים. מאבקם בטורקים לעצמאות מתחיל מ"הסכם פריז" לאחר מלחמת העולם הראשונה דרך "הסכם לוזאן" ב-1923 ונמשך עד עצם היום הזה. במהלך העימות הזה מחקו הטורקים כ-3000 כפרים כורדים מעל פני האדמה נהרגו למעלה מ37 אלף כורדים, היעלמויות של עצירים ועוד מעשים ואמצעים שגבו מחיר של חפים מפשע, למשל, העבירו בכוח אוכלוסיה של אלפי אנשים ממקום למקום, הטילו מגבלות תרבותיות ועשו "טיהור אתני".

מאבקם של הטורקים בכורדים הנאבקים לשלטון עצמי התעצם בשנות ה-80 עם הקמת ה-PKK  "מפלגת העובדים הכורדית" וטורקיה מבקשת את תמיכת העולם במאבקה זה בטענה כי "היא נלחמת בטרור" .למותר לציין כי מעשים אלה לא נחקרו על ידי כל מוסד בין –לאומי מוסמך.

5.הפלישה הטורקית לקפריסין- הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין נוצרה למעשה בשנת 1975, עם חלוקת האי קפריסין לשתי ישויות פוליטיות. קפריסין קיבלה עצמאות מידי בריטניה ב-1960 לפי הסכם לחלוקת השלטון בין הקהילה היוונית לקהילה הטורקית באי. בנוסף הובטח בהסכם כי בריטניה תוסיף להחזיק בסיסים צבאיים באי. המתח בין הקהילות, שהקשה על קיום ההסכם, עלה והתפרץ בעקבות הפיכה צבאית שביצעו קפריסאים-יוונים בעידודו של השלטון הצבאי ששלט אז ביוון.

מטרתה של ההפיכה הייתה לאחד את קפריסין עם יוון. בתגובה, פלש צבא טורקיה ב-1974 לצפון קפריסין ויצר חיץ בין האזור שבו הייתה מרוכזת האוכלוסייה הטורקית ליתר חלקי האי. 200 אלף קפריסאים-יוונים שהתגוררו בצפון האי נמלטו או גורשו אל דרום האי, לאזור שעדיין נשלט בידי הממשלה הקפריסאית-היוונית, ובמקביל נמלטו או גורשו 60 אלף קפריסאים-טורקים אל צפון האי. כיום ההפרדה בין הקהילות היא כמעט מלאה. צבא טורקיה לא התפנה מאז מהאי וב-1975 הכריזו הטורקים באי על הקמתה של "המדינה הפדראלית הטורקית של קפריסין" (Kıbrıs Türk Federe Devleti).

הכרזה זו הייתה אמורה להיות צעד לקראת הקמת מדינה פדראלית שתכלול את כל שטחו של האי, אך היוזמה נדחתה על ידי קפריסין האומות המאוחדות והקהילה הבינלאומית. לאחר שמונה שנות משא ומתן חסר תוצאות בין שתי הישויות המדיניות באי, הכריזה הישות הטורקית על עצמאותה ב-15 בנובמבר 1983 ואימצה את השם "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" (Kuzey Kıbrıs Türk Cumhuriyeti, KKTC).

עד היום, אף מדינה,למעט טורקיה, וכן אף ארגון בינלאומי אינו מכיר בריבונותה של הרפובליקה של צפון קפריסין. כמובן שמעשי הזוועה של הטורקים באוכלוסיה היוונית לא נחקרו מעולם על ידי גוף מוסמך בין-לאומי.

עד כאן פשעי המלחמה העיקריים של טורקיה.

ואם כבר על סרט טורקי דברנו, אזי אני מציע שבאמצעות מפיקי הסרטים שלנו בארצנו, ויש לא מעט מפיקים וגם טובים, הבה ונפיק בסיוע ממלכתי שלשה סרטי תדמית עלילתיים כדוגמת "אקספרס של חצות". הראשון על תקופת רצח הארמנים בו חיילים טורקים רוצחים ארמנים באכזריות, השני על אודות משפחה של כפר שנחרב בהפצצות מטוסים טורקים, והשלישי על אודות משפחות יווניות שנעקרו מבתיהם על ידי חיילים טורקיים מאזור האי הצפוני וגורשו לדרום האי.

אז מה עלינו לעשות ?

נכון שיש לפעול להרגעת הרוחות ולא להתלהם חרף כל כעסינו על טורקיה ובראשם ארדואן, אך הגיע העת וכנראה אין מנוס מכך שעלינו לפעול בזקיפות קומה כי רפיסות עלולה להביא יתר קיצוניות מצד הטורקים. אנו כמדינה ריבונית צריכים להשיב מלחמה הן במישור הדיפלומטי והן במישור המדיני, מלחמה אשר תגרום לטורקיה לחשוב שנית ואפילו להשפיע על ממשלתו של ארדואן ודעת הקהל הטורקית.

יש להודיע לטורקים בצינורות הדיפלומטיים שאם "העליהום" על מדינת ישראל לא יפסק לאלתר ותמשך הפקה ושידור סדרת הטלוויזיה על 13 פרקיה המתוכננים ישראל תפעל כך:

א. תציג קבל עם ועולם את התמונות והמראות המזוויעים שבוצעו על ידי הצבא הטורקי בארמנים לפני שמתחילים לדבר על פשעינו בדוח "גולדסטון" ו"עופרת יצוקה".

ב. ישראל תשקול לעורר את דעת הקהל העולמית על פשעי המלחמה של הטורקים נגד הכורדים ונגד המיעוט היווני בקפריסין.

ג. ישראל תשקול הגשת תלונות לבית הדין הבין לאומי בהאג כנגד פשעי המלחמה שלא נחקרו מעולם.

ד. ישראל תשקול החזרת שגרירה מטורקיה ולנתק את כל היחסים הדיפלומטיים עימה ותחדל מקיום כל קשרי מסחר וכלכלה, כולל עניין המים, שהממשלה תקים סוף סוף את מתקני התפלה שבמילא היא החליטה על כך.

ה. ישראל תבטל את טורקיה כמתווכת הוגנת בינינו לבין הסורים.

ו. מדינת ישראל תנתק את קשרי התיירות ותנחה את אזרחיה לא להגיע לטורקיה למטרות תיירות ותפנה את האזרחים, למדינות חילופיות כמו: יוון,קפריסין היוונית,סיציליה רומניה ובולגריה. אומנם אנו מהווים בסה"כ כ 1% מהתיירות הטורקית אך מבחינת האפקט גם זה גם משהו.

ז. ישראל תיזום הפקת סרטים באורך מלא, על פשעי המלחמה של טורקיה ותשדרם ברחבי תבל. ישראל תפעל בכל המוסדות של הקהילה הבין לאומית לאי שילובה של טורקיה כמו: האיחוד האירופי, נאט"ו ועוד.

ח. לאור התקרבות טורקיה ל"ציר הרשע" על מדינת ישראל לעשות הערכת מצב מדינית הביטחונית מחודשת לגבי שינוי חדש זה באזור המזרח התיכון הקרוב. אין ספק שהדבר מעלה את האיום במדד הביטחוני.

אני מקווה שבעקבות פעולות אלו, העם הטורקי וממשלתו וגם הצבא יפעלו לעצור את הסחף הזה בין שתי המדינות, אך לשם כך דרושה זקיפות קומה.ובטוחני שזה ישפר לבסוף את יחסינו עם הטורקים.
 
מקורות

1. הספר "40 הימים של מוסה דאג" מאת: פרנץ ורפל

2.הסרט "אררט" הוא סרט עלילתי מאת אטום אגויאן משנת 2002 העוסק ברצח העם ובהכחשתו כיום.

3.אנציקלופדיה ויקפדיה- על רצח העם הארמני.

הכותב הנו סא"ל בדימוס, סופר ופובליציסט.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.