כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
מט"ח

הקאמבק של הדולר האמריקאי

20/05/2012

 

זהו קאמבק תרתי משמע. גם התחזקות של המטבע האמריקאי מול המטבעות העיקריים בעולם, וגם התחזקות הכלכלה בארה"ב.

 

רבים כבר טענו כי המשק האמריקאי מתאושש בצורת האות U, המתארת התאוששות איטית ומדורגת. זאת לעומת התאוששות בצורת האות V, המתארת חזרה מהירה של מיתון לצמיחה, כפי שקרה בישראל. וורן באפט אמר: "אנו לא מזנקים קדימה, אנו זוחלים קדימה". ואכן כך קרה; על אף שחלה צמיחה במשק האמריקאי לאחר המיתון שפקד אותו בעקבות משבר הסאב-פריים, הייתה זו צמיחה איטית לזמן רב. למעשה, מדובר על קצב צמיחה שנתי של 0%-3% במקביל לבנקים שפושטים רגל כל שני וחמישי. מסתבר כי הזחילה הייתה איטית וממושכת יותר מכפי שצפה וורן באפט. הכלכלה האמריקאית נעה קדימה כמו מכונית שנוסעת בהילוך ראשון על כביש משובש.

 

אולם השלב הבא מחכה מעבר לפינה: המשק האמריקאי עתיד לעבור להילוך גבוה יותר, שיביא עימו צמיחה מהירה יותר ופריחה מחודשת של הכלכלה.

 

נשק הורדת הריבית:

 

בעיצומו של המשבר הכלכלי, יו"ר הפדרל ריזרב (בן ברננקי) הוריד בהדרגה את הריבית של ארה"ב עד לרמה של 0%-0.25%, המהווה נקודת שפל של כל הזמנים. מאז, נותרה הריבית על כנה בגובה זה במהלך כל השלוש שנים וחצי האחרונות.

 

הורדת הריבית הינה ה"נשק" של כל בנק מרכזי בכל מדינה לעידוד צמיחה במשק. היא מניעה במשק שני תהליכים המשתלבים אחד בשני: (1) באפשרותן של פירמות לקבל הלוואות בריבית נמוכה יותר - דבר המעודד אותן להשקיע יותר. (2) הצרכנים מעדיפים לצרוך יותר, שכן כבר לא משתלם להפקיד חסכונות בפיקדון בנקאי המניב ריבית אפסית, ומצד שני, קטנה הדחיפות לכסות אוברדרפט או הלוואה בריבית נמוכה. האוכלוסייה מקבלת עידוד לצרוך יותר מה שמעודד שוב את החברות לייצר יותר. פעולת הורדת הריבית חשובה מאוד בזמן מיתון שבו הן הצרכנים והן הפירמות מפסיקים להוציא כסף.

 

שני כלכלנים זוכי פרס נובל, רוברט מנדל ומילטון פרידמן, טענו כל אחד לחוד כי השפל הכלכלי בשנות ה-30 בארה"ב לא היה בא לעולם אילו הפדרל ריזרב היה מנהל מדיניות מוניטרית נכונה. לטענתם, קריסת הבורסה ב-1929 לבדה, לא הייתה מביאה למשבר כלכלי כה גדול.

 

מחירי דיור נמוכים: קללה או ברכה?

 

במציאות של היום, מחירי הדיור בארה"ב נמוכים משמעותית משהיו בעבר. האם מצב זה הוא טוב או רע? מי שקורא על כך בעיתונות הכלכלית מקבל את הרושם שזה נורא ואיום. הוא קורא שכל כך מחכים שהמחירים יעלו ולצערם של האמריקאים זה לא קורה, בכל חודש מתאכזבים מחדש. אם יש עליה של חצי אחוז במחירי הדיור בתקופה מסויימת, היא מדווחת בעיתונות כשיפור, ואם יש ירידה במחירים התקשורת מספרת על "הרעה נוספת במחירי הדירות".

 

מאידך גיסא, מקריאת העיתונות בישראל, מבינים כי מחירי הדיור הגבוהים בארץ הם איומים מכיוון שהם מקשים על האזרחים לקנות דירה. המסקנה המתקבלת היא שבארה"ב זו צרה מחירי דירות נמוכים ואצלנו זו צרה מחירי דירות גבוהים. נשמע הגיוני? כנראה שלא.

 

במה שונה ארה"ב מאיתנו? אם המטרה בארץ היא שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה, האם לא כך גם בארה"ב?

  

מחירי דיור נמוכים בארה"ב הם ברכה לכל הזוגות האמריקאים הצעירים שמחפשים לקנות דירה.

 

אז למי בכל זאת זה רע? כאן ניתן למנות את כל אלו המעוניינים למכור דירה: בעלי הדירות הפרטיים המוכרים את דירתם, קבלנים המבקשים לבנות דירות חדשות ולמכור אותן וכמובן בנקים המחזיקים בדירות מעוקלות של לווים שלא עמדו בתשלומי המשכנתא, ויכולים למכור אותם היום במחיר נמוך יותר מהמשכנתא שנתנו.

 

נכון, יש גם נפגעים ממחירי הדיור הנמוכים, אך טענתי כאן היא שהיתרונות יעפילו בסופו של דבר על החסרונות. לגבי המוכרים הפרטיים אפשר לציין כי כנראה רובם מוכרים דירה אחת וקונים דירה אחרת. כך  ששתי ההשפעות מתקזזות: מקבלים מחיר נמוך עבור הדירה הנמכרת, אך גם משלמים מחיר נמוך עבור הדירה הנרכשת. אלה שנשארים נפגעים מצד המוכרים הפרטיים הם רק אלו שמוכרים דירה בבעלותם ולא קונים במקומה דירה אחרת.

 

במקרה של הבנקים, אכן היה המצב בעייתי, שכן הייתה לו השפעה על כלל המשק: כל המשק האמריקאי (ולכן למעשה גם רוב העולם) נקלע למיתון חריף כתוצאה מפשיטות רגל של בנקים שהחלו לפני 4 שנים. אין ספק שהזעזועים של ירידת מחירי הנדל"ן בארה"ב הורגשו בטווח הקצר כמו רעידת אדמה, אך מה יהיה הלאה בטווח הארוך יותר?

 

בטווח הארוך יורגשו היתרונות של מחירי דיור נמוכים. כאמור, בדיוק כמו בישראל, זוגות צעירים בארה"ב יוכלו לרכוש דירה במחיר נמוך ולא לשעבד את רוב הכנסתם החודשית לטובת משכנתא. לכל הקונים הטריים תישאר הכנסה פנויה גבוהה יותר שתאפשר להם להגדיל את הוצאותיהם עבור מוצרים אחרים כגון: רהיטים, מוצרי חשמל, בגדים, מכוניות, מקומות בילוי, מסעדות, חופשות וכו'. כך למעשה הזוגות הצעירים של העשור הקרוב בארה"ב יחיו ברמת חיים גבוהה יותר מהעשור קודם, ומכאן גם שפירמות ייהנו מביקוש גבוה יותר למוצריהם. כלומר, מחירי דיור נמוכים הם ברכה לא רק לאלה שקונים דירה אלא לכלל המשק.

 

בימים אלה, ארה"ב עדיין סובלת מאבטלה גבוהה. אולם הריבית האפסית תמשיך אט אט לתת את אותותיה והצמיחה תלך ותגבר. ככל שכך, היא תביא לירידה גדולה יותר באבטלה, ואז מובטלים שיתחילו לעבוד יוכלו לרכוש לעצמם בית במחיר זול ולהוציא יותר על מוצרים אחרים. החברות יגבירו את הייצור כך שהצמיחה הכלכלית תתחזק, וככל שהצמיחה תתחזק האבטלה תרד יותר וכן הלאה וכן הלאה. כך כדור השלג האמריקאי שייווצר רק ילך ויתעצם.

 

הביקושים שיגדלו יחייבו את בן ברננקי להעלות את הריבית כדי למנוע אינפצליה. כאן מגיע הצד ההפוך של מה שתואר קודם לכן. כשהצמיחה גבוהה והריבית נמוכה מגיעה אחרי זמן עליית מחירים (אינפלציה). כדי לשמור על אינפלציה נמוכה בטווח היעד הרצוי הבנק המרכזי מעלה את הריבית. העלאת הריבית מעודדת את הצרכנים לשמור על הכסף ובכך מקטינה את הביקושים ומרסנת את האינפלציה. בישראל, המשק חזר לצמוח מהר יותר מבארה"ב, ולכן החל סטנלי פישר בהעלאות הריבית כבר לפני 3 שנים.

 

זה מביא אותנו להתחזקות הדולר. הייסוף בדולר יחול ממספר סיבות, שאחת מביניהן היא העלאות הריבית שיהיו בארה"ב. העלאות אלה יביאו לגידול בביקוש לפיקדונות דולריים בארה"ב, ואלה יחזקו את הדולר. הרי כשהריבית בארה"ב הייתה כמעט אפסית, השקעות של עסקים יצאו מחוץ לארה"ב בחיפוש אחר פקדונות בריבית גבוהה מעשירית האחוז (שזה בערך מה שניתן היה לקבל על פקדונות בארה"ב). לכן, כשהריבית תעלה משקיעים ישיבו את כספם לפיקדונות בארה"ב, כשהמשמעות היא קניית דולרים מהמרת מטבעות אחרים.

 

סיבה נוספת להתחזקות הדולר היא המשבר שפוקד כיום את מדינות אירופה. המצב בגוש היורו ממשיך להתדרדר וככל שרמת הסיכון בעולם עולה, המשקיעים בורחים לדולר שנחשב כ-"חוף מבטחים". קיים אמון רב באג"ח של ממשלת ארה"ב, וזאת בין היתר מכיוון שארה"ב היא הבעלים היחידים של הדולר האמריקאי, כך שבמקרה הכי גרוע ביכולתה להדפיס דולרים לצורך החזר חובותיה. ליוון למשל, אין את האפשרות להדפיס יורו להחזר חובותיה משום שהיא לא המדינה היחידה שמשתמשת במטבע זה. ככל הנראה, בעתיד הקרוב יצוצו בעיות וסכנות נוספות באי עמידה בהחזרי חובות בגוש היורו, ודבר זה יביא לנפילת הבורסות באירופה ומכאן למשקיעים שאצים לעבר הדולר.

 

לכן, אם נרצה לתמצת: התחלת התחזקות הדולר באה בעקבות המצב הקשה באירופה, ומשם הדולר ימשיך לעלות עוד לאור השיפור במצב בארה"ב.

 

עד עכשיו התרגלנו שהאירו יקר יותר מהדולר, עוד כמה זמן נתחיל להתרגל לההיפך. הדולר יתחזק באופן ניכר מול המטבעות המרכזיים בעולם: האירו, היין היפני, הלירה שטרלינג, הדולר האוסטרלי, הדולר הניו זילנדי, הדולר הקנדי והרשימה ממשיכה. גם על השקל הוא לא יפסח - אנו נראה את הדולר נסחר שוב מעל 4 שקלים. מחירי הזהב והכסף שמחיריהן נסחרים בדולרים יצללו מטה. הזהב, שבזמן המשבר התנפח עד לשיא של $1900, יחזור לרמת ה – 1000$.

 

לסיום, כמה מילים על ישראל: הצמיחה שתצבור תאוצה בארה"ב תשפיע כמובן לטובה על המדינה הקטנה שלנו, שמייצאת לארה"ב יותר מלכל מדינה אחרת. ראינו בשנים האחרונות את ההשפעה של ארה"ב על ישראל ועל שאר העולם. כשארה"ב נכנסה למיתון עקב משבר הסאב-פריים, היא גררה את רוב מדינות העולם אחריה. גם ישראל הושפעה חזק מהמשבר בארה"ב ונכנסה למיתון. ככל שבשנים הבאות הצמיחה בארה"ב תגבר, הייצוא של ישראל אליה ייעלה. אמנם המשברים שעוד יהיו באירופה יפגעו בכלכלת ישראל, נכונו לנו עוד קשיים רבים בדרך, אך מהצד השני השיפור בכלכלת ארה"ב יתרום לא מעט להעלאת הצמיחה בארץ. בנוסף, ככל שהדולר יתחזק הייצוא של ישראל יגדל, וזאת משום שדולר חזק יותר מאפשר ליצואנים למכור באותו מחיר בשקלים, בעוד שהאמריקאים משלמים בפחות דולרים. מכאן נובעת המסקנה כי הייצוא הישראלי ייצא נשכר פעמיים מהקאמבק של הדולר האמריקאי.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.