כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
המומחה

איך להתגבר על המשבר הפיננסי העולמי ( השערה על תפקיד הבורסה לניירות ערך)

14/12/2011

המשבר הפיננסי העולמי, שהתחיל בארצות הברית בשנת 2007 והגיע לשיאו בשנת 2008, מהווה היום את אחת הבעיות האקטואליות בכלכלה המודרנית. הסיבות למשבר וכל שלבי מהלכו עד היום מתוארים במקורות שונים בספרות בצורה מקיפה. ישנן לא מעט תיאוריות, תסריטים ותחזיות להתפתחותו העתידית של המשבר ודרכי היציאה ממנו. לא מן הנמנע, שאין הסכמה בין החוקרים בהקשר זה, מפני שקיימים גורמים רבים (אובייקטיביים וסובייקטיביים) שעשויים לעוות כל תיאוריה.

 

ראשית כל, עלינו להסביר בקצרה את המושג "המשבר הפיננסי העולמי ". המשבר פרץ בארצות הברית בשוק לניירות ערך בתחום המשכנתאות ובסקטור הבנקאי, ולאחר מכן התפשט למדינות אירופה. המשבר נגרם כתוצאה משימוש המשכנתאות (ללא כיסוי וסיכוי לא סביר להחזרתם) ככלי לדרבון ההמונים בהתפתחות הכלכלה הריאלית. המשבר בתחום המשכנתאות התסיס את המשבר הפיננסי, הקשור לעליה ארוכת שנים בחוב הממשלתי בחלק מהמדינות המפותחות (תוצאה של התפתחות הפריבילגיות הסוציאליות של האוכלוסייה, אשר לא היו מבוססות על רמת פרודוקטיביות חברתית). יתרה מזאת, המשבר עבר גם לסקטור הבנקאי, המעורב במתן הלוואות (חוסר משאבים ואמון). לבסוף, הוא התפשט בכלכלה הריאלית כמשבר כלכלי עולמי עם האטה בצריכה ובייצור הסחורות והשירותים. את המחיר של המשבר הפיננסי עולמי משלמת כלל אוכלוסיה ע"י ירידה ברמת החיים.  

 

הפסימיות הגוברת של המשקיעים שמחכים לגל שני של נפילות בבורסה לניירות ערך, והמיתון הכלכלי במדינות המפותחות, נגרמו על ידי התפתחות המשבר של החוב המדיני. כל עוד לא יוצגו תוצאות מוכחות של קיצוצים בהוצאות הממשלה של מדינות-פושטות רגל פוטנציאליות, קיים איום ממשי על יציבות המערכת הבנקאית של קבוצת מדינות אירופאיות גדולות, שמחזיקות אגרות חוב של מדינות זרות בסכומי עתק.  

המשבר הפיננסי העולמי פוגע במידה המרבית בכלכלת ארצות הברית ומדינות אירופה, ולכן ההחלטות החשובות ביותר לגבי היציאה מהמשבר צריכות להתקבל דווקא שם. המחקר הנוכחי נוגע באחד המרכיבים החשובים, הקשורים לקבלת החלטות. ההשערה מבוססת על ניתוח נתונים של התפתחות בכלכלת ישראל בתקופה שלפני המשבר ובמהלכו . הדגש ייעשה על התנהגות המשקיעים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. אנו מניחים שתוצאות המחקר וההמלצות ,שמתאימות לבורסה לניירות ערך בתל אביב יתאימו לכלל המדינות.  

 

המחקר הכלכלי של בעיית היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי באופן כללי מתרכז במישור חקירת מחזוריות זרימת הכסף בתחומים הסמוכים.  

בצורה הכללית ביותר נתאר את תהליך זרימת הכסף בין שלושה תחומים : כלכלה ריאלית[1], תקציב המדינה ובבורסה לניירות ערך.

 

ווקטור זרימת כסף(חד-כיווני) : מהבורסה לניירות ערך לכלכלה הריאלית (להגדלת יצור סחורות והשירותים) ומהכלכלה ריאלית לתקציב המדינה. המודל הכלכלי המקובל מניח שעליות וירידות של מחירי ניירות ערך קשורות לציפייה לשינויים שעשויים להתרחש בכלכלה הריאלית. יחד עם זאת, שינויים בכלכלה הריאלית מגדילים או מקטינים את ההכנסות והוצאות בתקציב המדינה, ובהתאם לכך גם את הזרמת הכסף לכלכלה הריאלית, מפני שהמדינה היא המזמין והצרכן הקולקטיבי הגדול ביותר של תוצר סחורות והשירותים. הממשלות משחקות את התפקיד הראשי (בתור רגולאטור). ישנה טענה, שבמצב הנוכחי של המשבר הפיננסי העולמי כל ממשלה צריכה לפעול במשורים עיקריים: לגיס הלוואות בשוקים כידי לשרת את החוב החיצוני ; לרסן הוצאות בתקציב המדינה ;לעודד כלכלה ריאלית על ידי הזרמת הון פיננסי נוסף, בעיקר על מנת ליצור מקומות עבודה חדשים; ולהגדיל את ההתערבות בפעילות הבנקים והבורסה לניירות ערך, במטרה להימנע ממשברים דומים בעתיד. 

 

מקורות המשאבים הנוספים האפשריים העומדים בפני המדינה לצרכים אלה הם:  

  • הלוואה בשוק הפנימי או החיצוני - ההשלכות השליליות של השתלשלות עניינים כזאת כבר ידועות. 
  • הדפסה של כסף - בעתיד תביא לתהליכים אינפלציוניים ופיחות בערך ההון המלווה. כתוצאה מכך, תגרום לקשיים בקבלת הלוואות נוספות ועליה בריבית על הלוואות.  
  • העלאת גובה המיסים המוטלים על האוכלוסייה והעסקים או לצמצם בהוצאות רווחה – עשויה לגרום ללחצים חברתיים והאטה בתהליך היציאה מהמשבר.  

 

לאור זאת, היציאה מהמשבר דורשת מהמדינה קבלת החלטות מורכבות, לא חד משמעיות ולא פופולאריות. על כל מדינה לקבל את החלטותיה בהתאם למאפיינים של הכלכלה הלאומית ,אבל יש לתאם בין המדינות המסובכות במשבר הפיננסי עולמי . אך הגישה הכוללת מבוססת על מודל בסיסית מחזורית זרימת הכסף בין התחומים שהוזכרו לעיל. זה באופן כללי התסריט המקובל. 

 

אנו מניחים, שישנו תסריט אחר של זרימת הכסף בין התחומים הנתונים. השערה זו מתבססת על שינויים ממשיים בתפקיד הבורסה לניירות ערך בהתפתחות הכלכלה הריאלית.  

 

הבורסה לניירות ערך שינתה את מהותה הכלכלית תוך פרק זמן קצר יחסית. תחילה היא ביצעה פונקציה של גיוס ישיר של הון המשקיעים לצרכי הקמת חברות והרחבה של ייצור סחורות ושירותים (השוק הראשוני). באותה תקופה תפקידה של הבורסה התאים לשרשרת הקלאסית: "כסף-סחורה-כסף". היום גיוס הון בבורסה לניירות ערך מתרחש בטווח אחוזים מצומצם מאוד מסך מחזור העסקאות השנתי (המצב יתר טוב בהנפקות איגרות חוב). תהליך המסחר בבורסה (השוק המשני) מחליף את שרשרת התנועות ב"כסף-כסף". למשל , בבורסה לניירות ערך - New York Stock Exchange גיוס הון במניות (Initial Public Offering) הגדול ביותר היה בשנת 2010 . מספר החברות החדשות והסכום המגויס קטן מעשרה אחוז מסך ערך שוק המניות השנתי. בבורסה לניירות ערך בתל אביב הסכום מגויס במניות הגדול ביותר היה בשנת 2006 – 6.6% מסך ערך שוק המניות הסחירות בבורסה .(1)

 

בבורסה לניירות ערך קיים עודף הון, שכמעט לא מוזרם לכלכלה הריאלית, וכך נוצר מעין "הון פיקטיבי".[2] היצירה, ובמיוחד הגידול, של ההון הפיקטיבי של המשקיעים משנים בצורה משמעותית את זרימת הכסף מהבורסה לניירות ערך: רוב הכסף לא זורם ישירות לצרכי הקמת חברות והרחבה של ייצור סחורות ושירותים אלא למשקי בית וחוזר לכלכלה הריאלית כמימון לצריכה הפרטית. גידול של ההון הפיקטיבי יוצר אצל המשקיעים בבורסה (ואלו הם כמעט כלל אוכלוסיית המדינה) אשליה של שגשוג ועליה בהכנסה פרטית, מה שגורם לצריכה מוגברת, וכפועל יוצא מזה, לצמיחה טבעית בייצור סחורות ושירותים. בהתאם לכך, עולות ההכנסות והוצאות בתקציב המדינה, והממשלה יכולה להרשות לעצמה להשקיע יותר בכלכלה הריאלית. לעומת זאת, ירידה בנפח ההון הפיקטיבי (ללא הסיבות נוספות) מבהילה את המשקיעים ומקטינה את הצריכה הפרטית, כך שקצב גידול הייצור נהיה איטי יותר. אפילו הון, הנמשך בפאניקה מהבורסה, כבר לא מכוון לצריכה (רכישת סחורות ושירותים נוספים), אלא מופנה לצורות שונות של השקעה פחות מסוכנת, עד שיגיעו זמנים טובים יותר להשקעה בבורסה. בתור הוכחה עקיפה נשקול אחוזי שינוי (תקופה לעמת קודמתה) של סך הכול שווי השוק של ניירות הערך בבורסה של תל אביב במחירים קבועים (2005) והוצאה לצריכה פרטית בישראל. ראה טבלה מס' 1: 

 

טבלה מס' 1 

 

 

 

 

 

 

אחוזי שינו י (תקופה לעומת קודמתה) 

 

 

 

 

 

 

 

במחירים 2005 

2006 

2007 

2008 

2009 

20010 

סך הכול שווי שוק ניירות ערך 

13.3 

21.4 

-28.7 

41.2 

8.1 

הוצאה לצריכה פרטית 

4.2 

6.3 

2.8 

1.4 

5.3 

 

אנו מניחים ,שהיצירה, והגידול , של ההון הפיקטיבי ,באופן עקרוני ,משתנה טענה המקובלת שעליות וירידות של מחירי ניירות ערך קשורות לציפייה לשינויים שעשויים להתרחש בכלכלה הריאלית. עליות וירידות של מחירי ניירות ערך קובעות מראש( בפיגור של הזמן) התרחשות בכלכלה הריאלית (כאשר כל יתר הנתונים שווים).לצרכי הוכחה נעשה שימוש בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההשקעות בבורסה לניירות ערך בתל אביב והשפעתן על הכלכלה הריאלית (ראה טבלה מס' 2):

  

טבלה מס' 2: תוצר מקומי גולמי ושווי השוק ניירות הערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב

 

 

 

לפני שנתחיל לנתח את הנתונים מהטבלה צריך לקחת בחשבון שתי הערות: בבורסה לניירות ערך כל שנה מגייסים הון בניירות ערך וכמו כן מתקיים תהליך של יציאת הון מהבורסה; התוצר המקומי הגולמי הינו תוצאה של העבודה של כל החברות במשק ,החברות ציבוריות (בורסאיות) והחברות הפרטיות. הדעה הכללית ,שחלקן של החברות הציבוריות (בורסאיות) בתוצר המקומי הגולמי גדול בהרבה מחלקן של החברות הפרטיות ,אבל בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין נתונים ושום אינדיקציה על השפעת שתי קבוצות החברות. הלשכה עומדת לבצע הפרדה בנתונים השנתיים הקרובות. 

 

הרוב המכריע של גיוס ההון בבורסה לניירות הערך הינו איגרות חוב ממשלתיות ומק"מ ,כשהמחיר נובע לפי הביקוש וההיצע ומטרתו להגן על הקרן. מן הצד השני המניות , איגרות חוב הלא ממשלתיות והאופציות.. המשקיע קונה ומוכר במחיר ,שנקבע גם לפי הביקוש וההיצע , אבל בהשפעה ספקולטיבית ( מסחר ספקולטיבי - המטרה קבלת רווח כתוצאה מקניה ומכירה של ניירות הערך תחת השפעת התחרות ). גיוס ההון בבורסה לניירות הערך בדרך של איגרות חוב ממשלתיות ומק"מ לא משפיע על עליית ההון הפיקטיבי. ראה טבלה מס' 3: 

טבלה 3 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גיוס הון בבורסה לניירות הערך 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במחירים 2005 

2002 

2003 

2004 

2005 

2006 

2007 

2008 

2009 

2010 

מיליארדי שקלים 

  

  

  

  

  

  

  

  

  

סך הכול גיוס הון בניירות הערך 

84.9 

101.8 

151.3 

164.1 

199.6 

203.6 

156.3 

150.5 

173.0 

מזה: 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

איגרות חוב ממשלתיות ומק"מ 

72.6 

86.3 

114.0 

104.6 

108.5 

95.9 

117.0 

111.0 

123.8 

אחוז מסך הכול גיוס הון בניירות הערך 

85.5 

84.8 

75.3 

63.8 

54.3 

47.1 

74.9 

73.7 

71.6 

איגרות חוב ומק"מ שנפדו (נמחקו) 

59.8 

74.4 

69.7 

83.6 

109 

123.7 

101.2 

85.3 

137 

סך הכול גיוס הון נטו 

25.1 

27.4 

81.6 

80.5 

90.8 

79.9 

55.1 

65.2 

36.0 

אחוז משווי שוק ניירות הערך  

6.0 

4.8 

11.9 

9.3 

9.2 

6.7 

6.5 

5.4 

2.8 

 

 

להבנה טובה יותר, נתונים אלה מוצגים בתרשימים ,21 ,בהם נעשית השוואה בין שתי הסדרות – סך הכול שווי השוק ניירות הערך בבורסה של תל אביב במחירים קבועים (2005) ותוצר מקומי גולמי – מדד מרוכז המאפיין את התנועות בכלכלה הריאלית, שכולל בתוכו את סך הערך המוסף של כל היצרנים המקומיים, דהיינו, עלות של כלל התוצרת החדשה במשק.  

 

תרשים מס' 1: השוואה בין תוצר מקומי גולמי לשווי השוק ניירות הערך, במחירי 2005 

 

כהבהרה לתרשים מס' 1 ניתן לציין ציטוט מהמאמר : (2)

 

"זריקת מרץ מהאוצר לבורסה: מיליארדים יוזרמו למניות. משרד האוצר שוקל להקל על ההשקעות של קרנות הפנסיה הוותיקות בבורסה... השינוי הוא חלק ממהלך נרחב שהחל באוצר ב-2003 המאפשר למנהלי החיסכון הפנסיוני של הציבור לנהל השקעות באופן יותר חופשי ולא לחשוש מהשקעה במניות".[3]  

תרשים מס' 2 מוצג כאן על מנת לתאר את הקשר ההדדי בין שני המדדים שהוזכרו לעיל. קשר הדדי בין הסדרות נצפה בפיגור של הזמן ) time lag (. 

 

 

 

תרשים מס' 2: קשר הדדי בין שני המדדים (אחוזי שינוי) 

 

כנימוק נוסף לקשר בין הבורסה לניירות ערך והכלכלה הריאלית כדאי להדגיש שגורם השפעה עיקרי על התוצר המקומי הגולמי הינו הוצאות על צריכה. לדוגמה, בישראל ההוצאה לצריכה פרטית של שירותים ומוצרים מייצור מקומי מהווה כ- 50% מהתוצר המקומי הגולמי. כמובן, שלא רק הבורסה לניירות ערך משפיעה על צריכה פרטית. 

 

לניתוח טוב יותר של התרשימים, חשוב לציין שישראל נמצאת בשולי המשבר הפיננסי העולמי. המשבר הפיננסי בבורסה בישראל נוצר כסוג של "סולידאריות" עם הבורסות בעולם (השתלבות גלובלית של ההון) בהקשר של הירידה של ההון הפיקטיבי של המשקיעים בשנת 2008. המשקיעים קיבלו את המשבר בבורסה בישראל כחסרי אונים ובתדהמה וברחו . כבר בשנת 2009 הדבר השתקף בקצב התפתחות הכלכלה הריאלית והצמיחה בהמשך הייתה נמוכה ביחס לשנים קודמות . בשנים 2009-2010 ההון הפיקטיבי של המשקיעים השתקם והם "חזרו" לקצב הצמיחה בכלכלה הריאלית בשנת 2010 (כמעט ללא התערבות הרגולטור).  

 

על בסיס מה קפץ השוק לניירות ערך בבורסה של תל אביב בשנים 2009-2010 ? על מנת להחזיר את אמון המשקיעים כלפי המערכת הבנקאית, שנפגע במהלך המשבר הפיננסי, הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה השקיעו אמצעים רבים (כעשרה טריליוני דולרים) דרך בנקים מובילים ומוסדות פיננסיים אחרים בעולם בניסיון לעודד צמיחה בכלכלה הריאלית. אמנם, משאבים אלה לא הגיעו לכלכלה הריאלית, אלא ברובם הופנו על ידי אינטרסנטים לבורסות לניירות ערך, בהן כסף זה יצר כסף נוסף. עליות בבורסות בעולם בשנים 2009-2010 הן תהליך של מחזור זמני של כספי הלוואות שניתנו על ידי הבנקים המרכזיים של ארה"ב ואירופה. רוב המשקיעים (ואף אנליסטים) לא הבינו את המהות של עליית המחירים בבורסות המובילות בעולם (מפני שכל יתר התחומים שהיו במשבר נשארו באותו מצב גרוע) , ולכן לא טרחו להגדיל את ההשקעה ולא חזרו לסגנונם הקודם – "חיים באשראי ללא הגבלה". לפיכך, בנקים גדולים "חלבו" מהבורסה בזריזות את הרווחים ואף החזירו לבנקים המרכזיים של המדינות את חלק מכספי האשראי, והבורסות לניירות ערך המשיכו במפולת. המשבר הפיננסי העולמי נקבר "בהשערה של צפיית רציונאליות " בתאורות הכלכלה. 

 

בישראל המשבר נגע רק בבורסה של תל אביב, ולכן קיבלנו תגובה רגילה כתוצאה מעליית שערי ניירות ערך משנת 2009 והיא הצמיחה בכלכלה הריאלית משנת 2010. צריך להדגיש עוד שתי נקודות : בורסות לניירות ערך מהוות גורם פסיכולוגי חברתי וגם פיננסי להשפעה בכלכלה הריאלית; ציבור המשקיעים מתייחס לשינוים בבורסות לניירות ערך בצירוף כלל הפרמטרים המקרו כלכליים . למשל ,בשנת 2011 הבורסות לניירות ערך בעולם וכמובן בישראל ירדו ,אך בלי בהלה כמו בשנת 2008. כל יתר הפרמטרים המקרו כלכליים בישראל הינם טובים ( כמעט למופת) וציבור המשקיעים ,לאור הניסיון בשוק לניירות ערך בשנים 2009-2010 מצפה לעליות דומות בעתיד הקרוב ,ולכן בינתיים ממשיך לצרוך כמעט בקצב רגיל. בקצב הצריכה פרטית בשנת 2011 תומכת אבטלה נמוכה ועלית השכר בסקטור ציבורי (מורים ,רופאים ,שוטרים). למרבה הצער זהו מצב זמני והצריכה פרטית בשנים 2011 – 2012 תרד בישראל בעקבותיו של המשבר הפיננסי העולמי. 

 

מה יהיו ההתפתחויות העתידיות בזירות המסחר בבורסות לניירות ערך בעולם? סביר להניח שכל הבורסות לניירות ערך בעולם עובדות פחות או יתר לפי אותם כללים: היווצרות ההון הפיקטיבי היא תוצאה של מהות ריאלית פנימית של תהליך העבודה של בורסה לניירות ערך. הכוח שמוביל את התהליך הוא "תחרות". "השולטים האמיתיים" בבורסה הם הבנקים הגדולים והמוסדות הפיננסיים, שמנהלים קרנות בהיקף של עשרות ואף מאות מיליארדי דולרים. הם מנסים בכל אמצעי לשמר את המשקיעים, שהאינטרס היחידי שלהם הוא "רווח". ולכן במצב הנוכחי, כאשר הגלובליזציה דורשת לשמור על אינטרסים של יותר ויותר משקיעים ממדינות שונות, כאשר הון זורם מבורסה במדינה אחת לבורסה במדינה אחרת, מענף אחד לאחר ובחיפושים אחרי רווחיות גדולה יותר וסיכון נמוך יותר, לצורך יציאה מהמשבר הפיננסי העולמי באופן אובייקטיבי ופרדוכסלי נדרשים לנפח "בלונים גלובליים" חדשים בבורסה לניירות ערך (החומר לנפוח - ההון הפיקטיבי). צריך להדגיש ,שלא כל בלון פיננסי בבורסות לניירות ערך חייב להתפוצץ הוא יכול גם "להיות מוסר בנשיפה". זאת אומרת שהמחירים של מניירות הערך (ההון הפיקטיבי) יכולים לרדת בגלים קצובים ובלי בהלה מצד המשקעים. 

 

רשימת "בלונים גלובליים" אינה מוגבלת. זו יכולה להיות התקדמות טכנולוגית, כגון, ניפוח מחירים של חברות בתחום מערכות מידע או התקשורת; יצירת כלי הובלת סחורות חדישים, כמו ספינת אוויר משא. אלה יכולים להיות נושאים מתחום ניהול תעשיה, לדוגמא, עליית המחירים של הגז והנפט לרמה בה הקידוח בארקטיקה יהיה כדאי, ושוב גיוס הון בעזרת מניות ואגרות חוב של חברות הנפט. דוגמא נוספת היא ביצוע פרויקטים מדיניים מהותיים, הקשורים לפתרון בעיית התחממות הגלובאלית.

 

קשה לנחש, מה יהיו "הבלונים הגלובליים" הבאים ,אבל אין ספק, שבבנקים ובמוסדות פיננסיים המובילים בעולם , בכל התקופות היו "קוסמים", שמסוגלים למצוא את הנושאים המתאימים, והמשקיעים יגלו את הבועה החדשה רק אחרי תקופה ממושכת של גאות ואפשרות לסיפוק מרבי של צרכיהם, כאשר יהיה כבר מאוחר להציל את הונם.[4]  

 

ברור, שבמסגרת מדינה בודדת יכולות להתנפח "בועות" מקומיות. כך, דיון חוזר ונשנה על "סימני" הנפט והגז בים התיכון בשטח הימי של ישראל עוררו עליה זמנית של מחירי מניות מסוימות. כמו כן, גויס הון של 100 מיליון שקל לחברה שביצעה חיפוש ראשוני בלבד של הנפט (ללא אף קידוח אחד). נכון להיום ממשלת ישראל בודקת הצעות לעליית המיסים על רווחי הון, במטרה להגדיל את הכנסות המדינה. כתוצאה מכך , רווחים מכל ההשקעות, למעט ההשקעה במניות, לא יכסו אפילו את האינפלציה ועל ידי כך הממשלה תעודד את המשקיעים להגדיל את הסיכונים ואת הייצור המוגבר של ההון הפיקטיבי. יש לציין, שאף ממשלה (רגולאטור) לא מבצעת פעולות מיוחדות (כמטרה) על מנת להעלות את רמת ההון הפיקטיבי וניפוח "בועות" בבורסה לניירות ערך.  

 

לבורסה לניירות ערך כמערכת (גוף) יש עצמאות ניכרת בתנועות הון. מנגנון הפעילות מאפשר לצבור הון פיקטיבי בעזרת תשומה מאוד נמוכה של המשקיעים. בשווקים עולמיים ישנו עודף של כסף זמין אצל אנשים ומוסדות פיננסיים, המוכנים בכל מצב חיובי להשקיע אותו בבורסה עולה, ולפצות את עצמם על הפסדים קודמים. בשנים הקרובות הבורסה לניירות ערך יכולה לעלות פעמים רבות. "השולטים האמיתיים", בדרך כלל, פועלים בהתאם לאינטרסים אישיים הגיוניים. ברגע שהם מחליטים, שהגיע זמן הצמיחה, כל הבורסות בעולם יתחילו לעלות, ואנליסטים יחזו שעלייה זו בבורסה לניירות ערך מקדימה את הצמיחה של הכלכלה הריאלית. יחד עם זאת, נסיבות המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי (יציאה מהמשבר, הקשור בראש ובראשונה בהפחתת חוב של ממשלות ארה"ב ואירופה ושמירה על יציבות תקציבית ופיננסית) לא תאפשרנה למשקיעים לעבור לשלב של עליה בצריכה.

 

לסיכום מצב המשבר הפיננסי העולמי לסוף שנת 2011 : 

-החוב המדיני של ארצות הברית וחלק ממדינות אירופה גודל ומצטבר למרות כל התכניות לצמצמו. 

-הבנקים המרכזים של המדינות מנסים בכול כוחם לייצב את מערכת הבנקאות ( דרך הדפסת כסף חדש והזרמתו לבנקים גדולים וגופים פיננסים ודרך הפחתת ריבית להלוואות ).  

- חוסר יצבות המערכת הבנקאית של קבוצת מדינות אירופאיות המחזיקות אגרות חוב של מדינות זרות פושטות רגל פוטנציאליות גדל ומתחזק. הפורומים הבינלאומיים המדיינים דורשים מהבנקים הללו למחוק חלק מהחובות ולחייב את הבנקים להמשיך לקנות את אגרות חוב של אותן מדינות זרות עם ערבויות המדינות הנ"ל.  

 

-האמון בן בנקים הבינלאומיים הולך ופוחת. הבנקים לא מוכנים להסתכן בפעילות בבורסות לניירות ערך (רק אם הבנקים המרכזיים יזרימו סכומים מכובדים של כסף). 

-בזירה הפיננסית הבינלאומית מתפתח לחץ על הבנק המרכזי האירופאי להדפיס כטריליון יורו ולתת הלוואות למדינות הזקוקות. כתוצאה מכך ניתן להניח שיחולו עליות בבורסות לניירות ערך בעולם. בשלב הראשון IMF מוכן לתת כ- 200 מיליארד יורו הלוואות למדינות הזקוקות . 

- כל הוויכוחים לגבי סטאטוס הכלכלה עולמית בנוגע למיתון (האם קיים או לא) נדמה לנו כלא רלוונטי. ברור שקצב הצמיחה שמצפים לו בשנים הקרובות לא מספיק כדי לצאת מהמשבר הפיננסי העולמי. 

- למדינה המכוונת לצמצום החובות ישנם שני נתיבים לפתרון הבעיה: להעלות מיסים על האוכלוסייה או לצמצם בהוצאות רווחה. שני הפתרונות לא יגרמו נחת לאזרחים ולעליית הצריכה (משפחות רבות בקושי מתקיימות), ובהתאם לכך, לא יועילו בצמיחה של הכלכלה הריאלית. יידרש זמן, עד שאנשים יתרגלו לרמת חיים נמוכה יותר, שממנה אפשר להתחיל בהגדלת הצריכה. זאת אומרת, שתהליך היציאה מהמשבר הנוכחי עשוי להימשך שנים.  

 

מסקנות: 

1. תהליך הגלובליזציה גרם להיווצרות הפירמידה הפיננסית העולמית , הבנויה מכספי החיסכון של רוב אוכלוסיית העולם, שבבסיסה נמצאת הבורסה לניירות ערך. הבורסה הינה מערכת המאורגנת על ידי הממשלה לצורך: גיוס כסף לתקציב הממשלה ,תמיכה בפחות הכלכלה והגדלת הון המשקיעים ברמות שונות של סיכון להפסדו.  

2. יצירה, ובמיוחד גידול, של ההון הפיקטיבי של המשקיעים משנים בצורה משמעותית את זרימת הכסף מהבורסה לניירות ערך: רוב הכסף לא זורם ישירות לצרכי הקמת חברות והרחבה של ייצור סחורות ושירותים אלא למשקי בית וחוזר לכלכלה הריאלית כמימון הצריכה הפרטית. בורסות לניירות ערך מהוות גורם פסיכולוגי חברתי וגם פיננסי להשפעה בכלכלה הריאלית. 

3. אנו מניחים ,שהיצירה, והגידול , של ההון הפיקטיבי ,באופן עקרוני משתנה הטענה המקובלת שעליות וירידות של מחירי ניירות ערך קשורות לציפייה לשינויים שעשויים להתרחש בכלכלה הריאלית. עליות וירידות של מחירי ניירות ערך קובעת מראש( בפיגור של הזמן) התרחשות בכלכלה הריאלית (כאשר כל יתר התנאים שווים). 

4. התפתחות הכלכלה העולמית מתרחשת בין משבר אחד למשבר אחר, ומטרת הממשלה (רגולאטור) לרכך התנודות הפיננסיות ולהרחבת המרווחים בין צמיחה ושפל. 

5. כתוצאה מעבודה , נראה שהפתרון ליציאה מהמשבר הרב שכבתי הנוכחי יהיה הדרגתי: 

  • השלב ראשון – פתרון בעיית החוב העצום של מדינות מפותחות רבות בעולם. עקרון:באופן דחוף להתקבל החלטות מדיניות מערכתיות בתאום בין הממשלות . 
  • השלב השני – ייצוב פעילות הבורסה לניירות ערך והשבת האמון של המשקיעים הגלובאליים (העסקי והצרכני) בדרך של צבירת הון פיקטיבי של המשקיעים לתקופה ממושכת ובעקביות. 
  • השלב השלישי – עלית הוצאות הצריכה של האוכלוסייה על סמך גידול מתמיד של ההון הפיקטיבי בבורסות בעולם, וצמיחה בכלכלה הריאלית. 

 

מקורות מידע. 

1. אפרים ליפשיץ, "גורמים מערכתיים להיווצרות משבר בבורסה לניירות ערך" פורטל אקונומי סט , 10.10.2010  

2. ליאור רבינוביץ "זריקת מרץ מהאוצר לבורסה: מיליארדים יוזרמו למניות" , The Marker Online, 24.1.2007  

3. George A. Akerlof, Robert J. Shiller ,”Animal Spirits: Human Psychology Drives the Economy, and Why It Matters for Global Capitalism”,1.02.2010 

4. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , cbs.gov.il 

5. רשות ניירות ערך,tase.co.i l



[1] כלכלה ריאלית מהווה את כלל שוק הייצור והצריכה של סחורות והשירותים במדינה, למעט בורסה לניירות ערך, שהופרדה למטרות מחקר זה. הנחה בסיסית- זרימת הכסף הינה מחזורית , ממשקי בית ומעסקים על הבורסה לניירות ערך ולכלכלה ריאלית ובחזרה..

[2] המסחר בבורסה מתבצע בצורה ספקולטיבית ותחרותית, וכתוצאה מכך, המחירים עולים ומתנתקים מעלות נומינלית – עלות שמייצגת את ההון בפועל (עלות ביחס לרווחיות ריאלית של החברה). ההפרש בין עלות נומינלית ושווי שוק מייצר הון פיקטיבי של המשקיעים. 

 

[3] בשנת 2003 התקבלה "רפורמת בכר".

[4] המשבר הפיננסי העולמי הראשון התחל ב-1873 "Long Depression" ,האחרונים -2000-2002 ו2007-2008 "בשלו" בבורסה בניו- יורק. 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.