כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
אלטשולר-שחם

בנקים בארץ – מניות או שטרי הון?

10/11/2011

בניגוד לארה"ב, שם הפיקוח על הגופים הפיננסים לקה בחסר עד פרוץ המשבר והתהדק רק לאחריו, בארץ, המפקח על הבנקים מפעיל מנגנון בקרה איכותי לשמירה על חוסנם ויציבותם של הבנקים הישראלים. המנגנון אינו מושלם, ולראיה ניתן להביא לדוגמא את תיק אגרות החוב מגובות המשכנתאות הגדול שהיה לבנק הפועלים ערב המשבר והמחיקות שראינו בבנקים נוספים. עם זאת, המנגנון שומר על היציבות הפיננסית של הבנקים ומקטין כמעט לחלוטין את האפשרות לקריסת בנק בישראל. לאחר המשבר של 2008, על מנת לצמצם את הסיכון אף יותר, העלה בנק ישראל את רף הלימות ההון לה נדרש הבנק ל- 12%. יחס הלימות ההון הינו היחס בין ההון הנמצא ברשות הבנק לבין ההון שהוא מחלק כאשראי ללקוחותיו, והוא אחד מהפרמטרים הטובים ביותר לבחון את מידת איתנותו של הבנק ועמידתו במשברים פיננסים. עוד לפני זה, כבר עמד יחס הלימות ההון של מרבית הבנקים מעל 11%, אולם יישום תקנות באזל בתחילת 2010, ששינו את חישוב הקצאת נכסי הסיכון, הורידו את היחס הזה לרמה נמוכה יותר. בשביל להגדיל את ההון העצמי, התיר בנק ישראל לבנקים להנפיק הון נוסף, חדש, באמצעות שטרי הון מורכבים, שיהוו חלק מההון המשני העליון של הבנק. 

לאלו מכם שאינם בקיאים בצורת מבנה ההון של הבנקים, נספר כי הון הבנקים מורכב מהון ראשוני (הון ליבה) והון משני. ההון הראשוני מורכב בעיקר מהון המניות, קרנות ההון, בתוספת הרווחים העודפים ובקיזוז הדיבידנדים שחילק הבנק. ההון המשני, בנוי בעיקר מכתבי התחייבות נדחים (אג"חים שגייס הבנק). לצד אלו, קיימים הן בהון הראשוני והן בהון המשני רובדי הון מורכבים, הבנויים משטרי הון שלהם מאפיינים הוניים יחד עם מאפייני חוב. שטרי ההון עליהם אנו מדברים, הן רובד ההון המורכב בהון המשני. 

שטרי ההון האלו הם מכשיר חוב לכל דבר בדומה לאג"ח קונצרניות - הם משלמים ריבית תקופתית, בדרך כלל אחת לרבעון, ונפרעים אחרי תקופה ידועה מראש. מי שמחזיק בשטרי ההון יהיה אמנם הנושה הבא בתור לאחר מחזיקי האג"ח במקרה של הגעה לחדלות פירעון, אבל הוא יהיה קודם למחזיקי המניות של הבנק. עקב כך, שטרי ההון משלמים ריבית גבוהה יותר מהאג"ח הרגילות של הבנק. 

כפי שכבר הבנו, מדיניות הפיקוח של בנק ישראל מקטינה מאוד את הסבירות לתרחיש של חדלות פירעון של בנק ישראלי. לאחרונה אף התבשרנו כי הסיכון הפיננסי של הבנקים הולך להצטמצם אפילו יותר בשנים הקרובות בעקבות יישומן של תקנות באזל 3 המחמירות. כחלק מהן, יצטרך יחס הלימות הון הליבה של הבנק (ההון הראשוני) לעלות ל- 11% עד שנת 2016. היום, ההון הזה מהווה רק כ- 8% בממוצע מתוך ההון שמחלקים הבנקים כאשראי, כלומר הבנקים יצטרכו להגדיל את שכבת ההון הזו בצורה משמעותית. נזכיר כי ההון הזה מורכב מהון המניות של הבנק, והרווחים שצבר בניכוי הדיבידנדים שחילק. לכן, בשביל להגדיל אותו, במגזר הבנקים יאלצו להקטין את שיעור הדיבידנדים שהם מחלקים על מנת לצבור יותר רווחים עודפים בקופתם. 

למרות שהגדלת ההון ב- 3% בחמש שנים נראית מינורית לכאורה, המדובר בגידול כולל של כ- 27 מיליארד שקלים בהון הבנקים. במילים אחרות, כמעט 80% מרווחי הבנקים בחמש השנים הקרובות ילכו לטובת חיזוק ההון, ופחות מ- 20% יישארו פנויים לחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות. עבור בעלי המניות, מדובר בחדשות רעות – הרבה פחות דיבידנדים יחולקו, אם בכלל, והתשואה על ההון של הבנקים תרד בהדרגה, ולכן הם יתומחרו נמוך יותר. מניות הבנקים נסחרות היום במכפילים נמוכים יחסית, ולכן זה לא בהכרח אומר שהם לא יניבו רווחים למשקיעים. אבל, המשמעות היא שהדיסקאונט הנוכחי שלהם קטן יותר. 

לעומת זאת, עבור מחזיקי שטרי ההון מדובר במהלך חיובי מאוד - האיתנות של מגזר הבנקים ועמידותו בפני משבר תתחזק, ותגדיל את הסבירות לקבלת תשלומי הריבית במועדם והחזר הקרן במלואה. במקרה של הבנקים הישראלים, האיתנות אפילו תהיה גבוהה יותר. על פי תקנות באזל 3, בכל מדינה יגדיר הרגולטור בנקים הנושאים סיכון מערכתי שיקראו - SIFI'S (Systemically Important Financial Institutions). מדובר בבנקים שאסור לאפשר להם להתמוטט, היות ונפילתם תיצור פגיעה מערכתית כוללת במשק. לכן, נקבע כי יש להציב להם דרישות הלימות הון מחמירות יותר מבנקים אחרים. בישראל, חלק מהבנקים נחשבים לגופים כאלו, ולכן ייתכן ויחס הלימות ההון שיידרש מהם יהיה גבוה יותר או שהם יידרשו לעמוד בלוח זמנים קצר יותר עד להגעה ליעד הלימות ההון המבוקש. גם גופי הדירוג מבינים את הדברים האלו, ולכן העניקו לשטרי ההון של מגזר הבנקים דירוגים גבוהים. לאור זאת, אנו סבורים כי שטרי ההון של הבנקים הישראלים נראים מעניינים גם בתקופה הנוכחית. 

 

 

 

הערות משפטיות: * אין באמור כדי להוות התחייבות להשגת תשואה עודפת. הסקירה/ות לעיל, הינה עבודת מחקר שהוכנה על ידי מחלקת המחקר של בית ההשקעות אלטשולר שחם בע"מ ו/או מי מטעמו, ובוצעה בהסתמך אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור. ** המידע מבוסס על מידע שדווח לציבור על ידי החברות הנסקרות בו, וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. *** המידע המוצג לעיל, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני"ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בו, ולכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. **** החברה ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לא להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע לעיל, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג. ***** אין באמור במסגרת המידע לעיל כדי להוות התחייבות להשאת תשואה.****** לחברה ו/או לחברות קשורות אליה יש עניין אישי בנושא הנסקר לעיל. 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.