כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
כלכלה, חקר ביצועים

גורמים ייחודיים המאיימים על החקלאות בישראל

1/11/2009

לחקלאות בישראל יש תפקיד ייחודי הן מבחינת הזהות הישראלית (עיבוד הקרקעות אל מול מודל היהודי הגלותי) והן מבחינת האחיזה בקרקע אל מול איומים שונים.

כתוצאה מאותם שני מאפיינים ייחודיים היתרון לגודל שמביא להפחתת מספר החקלאים הופך להיות איום מנקודת המבט של מדינת ישראל. כלומר כאשר מפנימים את תפקיד החקלאות במדינת ישראל מבינים שלא פחות חשוב מכך שכל האדמות יהיו מעובדות, חשוב מספר המשקים שעושים זאת בפועל. הסיבה לכך היא שיש קשר בין מספר המעבדים לאופי המרחב הכפרי.

לאור הנחת עבודה זו יש לבחון מחדש את מפת האיומים על החקלאות, שוב, לא מנקודת מבט של החקלאי ששואף למקסם רווחים ומבחינתו אין שום בעיה לעבד גם 5,000 דונם. החקלאי במדינת ישראל המדברית קיבל את גורמי הייצור החשובים ביותר, מים וקרקע, ואם התפוקה היחידה שלו היא תוצרת חקלאית אזי אין טעם לתמוך בו בשום צורה שהיא מאחר והוא אינו מפיק שום תועלת ערכית.

לפיכך התחזית על גריעת שטחים עתידית אמנם מפחידה:

טבלה 1 כל המספרים הם באלפי דונמים. מקור: אמנון פרנקל, פתוח מול פיתוח, הרשות לתכנון משרד החקלאות, אוגוסט 2001.

אולם התחזית כי מספר החקלאים שיעסקו במשרה מלאה במשק העתידי יקטן לכ 8.6 אלף זאת לעומת 24 אלף כיום על מספר החקלאים מפחידה בהרבה:

הגידול גודל משק אופטימלי שטח חזוי לפי ענפים ל- 2020 אחוז שטח מעובד אצל חקלאים במשרה חלקית שטח מעובד אצל חקלאים במשרה מלאה מספר חקלאים במשרה מלאה

טבלה 2 הקצאות מים וקרקע למשקים חקלאים פעילים בטווח הארוך. תחזית משרד החקלאות משנת 2001 - ד"ר אפרת הדס.

התחזית הנ"ל מאמצת, אם תודה בכך או לא, את המודל האמריקאי, במודל זה מדינת ישראל מאבדת ערכים רבים שלא ברור אם בכלל ניתן לכמת אותם לכדי ערכים כלכליים. גרוע מכך, לא ברור האם ניתן יהיה לחזור מהמצב הזה למצב בו יש מספר משמעותי יותר של חקלאים בפועל. חשוב להבין, אם לא יהיו שינויים זוהי המציאות אליה נגיע בעשור הקרוב. הכשל העיקרי במודל זה הוא ההתעלמות המוחלטת מערכים כגון צביון כפרי, זהות ציונית ואדמות יהודיות.

בעיה נוספת היא ההתעלמות המוחלטת של תחזית זו מהתעצמות הבעיות הדמוגרפיות בנגב, בגליל ולכל אורך הקו הירוק (בעיות שנרחיב עליהם בפרק הבא).

מדוע מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה קריסה של המשק החקלאי המשפחתי.

בתחילת המאה השאיפה של היהודי הגלותי דובר היידיש הייתה לדבר עברית בא"י ולעבוד את האדמה - הפועל החקלאי, דובר העברית, היה מיתוס. שנים לאחר מכן הוקמה מדינת ישראל, כאשר המושבים והקיבוצים מייצרים את שדרת הקצונה של צה"ל, אוחזים באדמות, מעצבים גבולות ושומרים את אדמות הלאום יהודיות.

כיום אנו עדים למגמה, או נכון יותר, או נכון יותר להתייצבות המגמה, של ירידה דרמטית במספר החקלאים הפעילים. הסיבות העיקריות לכך הן:

(א) השחיקה המתמדת בריווחי החקלאים והיתרון לגודל

(ב) העדר תמיכות במשק המשפחתי החקלאי

(ג) אי יציבות באשר למדיניות החקלאית של מדינת ישראל

(ד) שחיקה תדמיתית אקוטית של המגזר החקלאי. 

במימד הישראלי החקלאות והמרחב הכפרי מהווים נקודת איזון ברמה האקולוגית, הביטחונית, החברתית והנופית. לפיכך חייבים לתחזק אותה כמוצר ציבורי לכל דבר ועניין, ללא מהלך כזה, שנעשה כמעט בכל הארצות המערביות (לביאה, ואחרים 2004), מדינת ישראל יכולה להיכנס לסחרחורת בעייתית שנקודת היציאה ממנה איננה ידועה וקרוב לודאי גם לא רצויה.

כדי למנוע תרחישים שכאלו חייבים לייצר מערך תמיכות שממקסם את התועלות החיצוניות בחקלאות, שתומך במשק המשפחתי ומאמץ את המודל האירופאי.

הכותב הנו כלכלן בתנועת המושבים, בוגר תוכנית אופקים והחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, כיום עושה תואר בחוג למדעי הקוגניציה. בעבר עוזר מחקר של פרופ' שכטר מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה מאוניברסיטת חיפה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.