כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
חשבונאות, ביקורת, אבטחת מידע

שיטת השווי ההוגן: אמת או אגדה?

17/12/2008

עד לשנה- שנתיים האחרונות, המושג "השווי ההוגן" ופעילות מעריכי השווי היו נפוצים בעיקר בתהליכי מכירה, קנייה, מיזוג, גיוס הון, סכסוכים משפטיים ועסקיים, למטרות מס וכיוב'. אולם, תחום הערכות השווי בישראל עבר שינויים דרמטיים בעקבות מהפכת "השווי ההוגן" והחלתם של תקני חשבונאות בין לאומיים (IFRS- International Financial Reporting Standard) בישראל משנת הדיווח 2008 (כולל מספרי השוואה לשנת 2007).

כידוע, במקור תוכנן היישום של תקני ה- IFRS בחברות ציבוריות ובשלב השני (IFRS for SME's) צפויים היו הכללים לחול על הרוב של החברות הפרטיות במשק (אם כי יאמר שלאור המשבר הנוכחי ועלויות היישום הגבוהות, שלב ב' זה נראה רחוק מתמיד).

כאמור, אחד השינויים המשמעותיים ביותר כתוצאה מכניסת תקנים אלה לתוקף היה שינוי דרך המדידה של אלמנטים שונים ב"שפה החשבונאית" לבסיס "שווי הוגן", כגון ייחוס עלויות רכישה- PPA -Purchase Price Allocation (לרבות כפי שנידון בתקן 20, IFRS3R, IFRS3, SFAS141 וכו') בדיקות פגימה (Impairment) לנכסים, לרבות מוניטין (לרבות כי שנידון בתקן 15, IAS36, SFAS142, SFAS144) תמחור מכשירי הון כגון מניות בכורה ו- ESOP's (לרבות כפי שנידון ב- SFAS123R,IFRS2 ו- IRC409A), מכשירים פיננסיים ונגזרים משובצים (לרבות כפי שנידון ב- IAS32, IAS39, IFRS7) ונכסים לא מוחשיים (לרבות כפי שנידון ב- IAS38, SIC32).

בנוסף, יש לתת את הדעת לאופי הנשנה לאורך תקופות הדיווח של הערכות השווי, לעומת האופי החד פעמי בעיקרו שהיה נהוג עד כה לרוב בהתקשרויות עם מעריכי השווי (לרבות ההשלכות על סוגיות אי תלות, עקביות, שינוי אומדנים ושיטות הערכה וכיוב').

למרות שהנהלות החברות יכולות לבחור לנהל באופן פנימי (In House) את תהליכי קביעת השווי ההוגן, על מנת לספק נתונים אלה לביקורתם או סקירתם של רואי החשבון המבקרים, בטרם הכללתם בדיווחים הכספיים, נראה כי הנהלות רבות של חברות מסתמכות באופן ניכר ושיטתי על מעריכי שווי חיצוניים (כגון שמאים, אקטוארים ומעריכי שווי, המספקים את חוות דעתם לגבי שווים ההוגן של נכסים או התחייבויות) כמעין Out Source  לניהול תהליכים הללו.

כידוע, ניתן להתייחס לחשבונאות כפשרה בין מטרות ואילוצים שונים אשר בין המהותיים שבהם ניתן למנות את,

(א) שיקול הרלוונטיות- קרי, על הדוחות הכספיים להיות רלוונטיים למשתמשי הדוחות (אולם, המרחק הגובר בין שוויון של חברות המשתקף בשוקי ניירות הערך השונים לעומת ההון העצמי החשבונאי ברור לכל ומעיד על כך ששווים של נכסים רבים אינו נכלל למעשה בדוחות הכספיים).

(ב) שיקול ההשוואתיות-  כך שעסקה דומה תרשם באופן דומה בחברות שונות ובאותה חברה בזמנים שונים וכן

(ג) שיקול המהימנות- כך שרואה החשבון המבקר /ואו גופים מפקחים אחרים יוכלו לבחון את נאותות הנתונים, ההנחות והשיקולים שבבסיס הדיווח, בין היתר באמצעות "עקבות ביקורת" ו"ראיות" מסוגים שונים לנתונים ולשיקולים שנכללו במהלך הכנת הדוחות.

החשבונאות פעלה על פי שיקולים אלה במשך שנים רבות, כפי שבא לידי ביטוי בהעדפת עקרון "העלות ההיסטורית" על פני עקרון "השווי ההוגן", תוך העדפת שיקולי המהימנות והשוואתיות אך במחיר קשה של אבדן רלוונטיות מתגבר. שינוי משמעותי זה של הכללת נכסים והתחייבויות ב"שוויים ההוגן", נובע מהצורך להחזיר לחשבונאות ולדוחות הכספיים את מעמדם כבעלי אינפורמציה רלוונטית לשוק. אולם בה במידה, אין ספק כי שינוי זה פירושו גם הענקת משקל רב לשיקול ה"רלוונטיות" שבבסיס הדוחות הכספיים על חשבון פגיעה קשה אפשרית במשקלם של שיקולי ה"השוואתיות" ו"המהימנות". 

שימוש במומחים חיצוניים להערכת שווי הפועלים על פי סטנדרטים מקצועיים ברורים, עשוי לאזן חלק מהפגיעה במרכיבי המהימנות לרבות בשל גורמי אי התלות הגלומים בקביעת שווי הוגן בתהליך "פנימי", הנחשב, באופן הגדרתי, כנגוע בתלות.

עניין נוסף הוא סוגיית "מידע צופה פני עתיד" ויכולתה של הנהלת החברה לחסות במפלטו של "חוף המבטחים" המשפטי, אשר אליהן התייחסו מלומדים שונים באריכות ואשר הרשות לניירות ערך נתנה אף היא את דעתה אליהן, בין היתר בתיקון לתקנות ניירות ערך בעניין הגילוי המינימלי הנדרש בהערכות שווי וביחס אליהן וכללים בדבר צירופן לדיווחים על פי חוק ניירות ערך ופרטים נוספים בנוגע להערכה, הנדרשים להיות גלויים ביתר שאת כעת.

מעיון בסוגיות אלה, בצירוף התגמול החיובי הברור לחברות אשר מנהליהן עומדים בתחזיות הרווח המסופקות לשוק ההון על בסיס שוטף, עולה כי דווקא "הקשחת" הסטנדרטים והקטנת מרחב שיקול דעת ההנהלות ביחס לאפשרויות הדיווח בדוחות הכספיים היא הנותנת. אולם בפועל, כניסת תקני ה- IFRS דווקא מרחיבה (ונראה כי אף באופן ניכר) את מרחב שיקול הדעת של ההנהלות וצפויה לייצר פער רחב נוסף בהקשר למהימנות הדוחות הכספיים הנמצאים בבסיס אמון המשקיעים בשוק ההון.

זאת ועוד, הלכות "פרומדיקו" והלכות אחרות הנוגעות בין היתר בסוגית ההסתמכות על מומחים של דירקטורים ומנהלים, צפויות להוסיף עוד "שמן למדורה" היות ובמצב כיום, אין כללי מידה ברורים והשוואתיים למידת ההסתמכות על מומחה, ובמקרה שלפנינו-  בתחום הערכות השווי. קל וחומר אם על בסיס עבודתו של מעריך השווי תכיר החברה, בהסכמת המבקר, ברווחים ראויים לחלוקה כדיבידנד (עניין זה נכון לדעתנו גם לעבודתם של שמאי המקרקעין, אקטוארים ויתר העוסקים בקביעת שווי).

הידרשות רואי החשבון המבקרים לסוגיית ההסתמכות על מומחים על פי גילוי דעת 64 (נוסח משולב)  ומידת ודרך הסתמכותם על עבודתם של מעריכי השווי על פי תקן 97 בדבר "ביקורת המדידה והגילוי של שווי הוגן" ותקנים נוספים, כבר משתנה באופן ניכר, לרבות בעצם הצורך להסתמך על עבודתם באופן נרחב והתאמת דרכי עבודתם לכללי ה- IFRS. 

כמו כן, הסתמכות המבקרים מתרחבת באופן משמעותי וניכר לעומת הקיים כיום, הן בהיבט האיכותי של מורכבות אפשרויות הדיווח, הגילוי וההצגה והן בהיבט הכמותי של דרכי קביעת השווי הספציפי ובתנאי כי הניח רואה החשבון המבקר את דעתנו אודות איכות עבודתו של מעריך השווי, לרבות עמידתנו במתודולוגיות ובפרשנויות המקובלות לקביעת "השווי ההוגן" בתקינה החשבונאית הרלוונטית.

רשות המסים מעוניינת מאד אף היא בנושאים שונים הקשורים למעריכי השווי (במיוחד בסוגיות אי תלות, סטנדרטים מקצועיים ואתיקה) גם בהקשר לנושאים הקשורים לעסקאות עם בעלי שליטה, פיצולי, מיזוגים ושינויי מבנה אחרים וכמובן לתקנות מחירי ההעברה שפורסמו לאחרונה, במיוחד לאור החשיבות הרבה שתקנות אלה מייחסות למנגנון קביעת מחיר ההעברה At arm's length. יש להניח כי שיקול משיקולי רשויות המס בדבר איכות קביעת השווי הינו האם קביעת השווי בוצעה באופן "פנימי" או באופן "חיצוני" בלתי תלוי. באופן דומה, כך הוא הדבר עם רשויות המס האמריקאיות הפועלות על פי כללי ה IRS - Revenue Ruling 59-60  בנושא.

בהקשר זה מעניין להפנות, בקליפת אגוז, את תשומת הלב לדרך ההתמודדות בארה"ב עם נושאים אלה ביחס לתחום הערכות השווי לרבות נושא הסדרת מאפייני הגורמים הפעילים בתחום זה והשאיפה להתכנסות סביב אמות מידה סטנדרטיות ((Benchmark כחלק מהניסיון לשמור על שיקולי "ההשוואתיות" ו"מהימנות", הצפויים להיפגע ממהפכת השווי ההוגן, כתוצאה מהעדפת שיקול "הרלוונטיות". 

תחום "הערכות השווי" הוסדר בארה"ב בחלקו באמצעות כללי התנהגות מקצועיתUSPAP- Uniform Standard of Professional Appraisal Practice אשר פותחו והוגדרו על ידי ועדת התקנים (ASB – The Appraisal Standard Board) הפועלת במסגרת הארגון להערכת שווי בארה"ב (The Appraisals  Foundation). 

מעניין לציין כי מירב הסטנדרטים בתחום "הערכת השווי" בארה"ב חלים על כלל המקצועות בהם עוסקים בקביעת שווי לנכסים או התחייבויות כלשהם, יהיו אלה נכסים מוחשיים (נכסי דלא ניידי, רכוש קבוע או מלאי, נכסים פרטיים ואבני חן ויהלומים) או נכסים לא מוחשיים (פטנטים, ידע, מוניטין, כולל זכויות הוניות בעסקים קרי, הערכת שווי זכויות ההון בחברות).

לאמור- קיימים סטנדרטים גנריים לכלל העוסקים ב"קביעת שווי לנכס" (מוחשי ולא מוחשי כאחד) שנמנו לעיל ובנוסף, סטנדרטים ספציפיים לכל דיסציפלינה. זאת בשונה מישראל בה פועלים שמאי נדל"ן, שמאי ביטוח, מעריכי שווי ואקטוארים באופן נפרד כמעט לחלוטין (לרבות, במיוחד ואם בכלל, בנושאי סטנדרטים מקצועיים).

מעריך שווי הפועל בתחום בארה"ב, מחויב במקרים רבים להצהיר על עמידתו ב- USPAP, על כל המשמעויות המשפטיות הכרוכות בכך, בהתקשרויותיו מול חברות ציבוריות, רשויות פדראליות, בנקים וכיוב'. במקרים אחרים, עמידתו ב- USPAP  נדרשת בחוזה ההתקשרות על ידי הלקוח. במקרים אחרים אימוץ הכללים הוא וולונטרי על ידי מעריך השווי. 

לסיכום, הנהלת חברה השוקלת את צעדיה בניהול תהליכי זיהוי הפריטים הדורשים מדידה על פי "שווי הוגן" וקביעתו בסעיפים שונים, ומתלבטת בין בחירה בניהול תהליך באופן "פנימי" לבין ניהול התהליך באמצעות התקשרות (חד פעמית או נמשכת) עם פירמה בלתי תלויה ומתמחה בתחום, הפועלת במסגרת סטנדרטים ברורים (כגון ה- USPAP) וה"מדברת" בשפה אחת עם רואי החשבון של החברה, חייבת לשקול, בין היתר, את מגוון השיקולים שנידונו לעיל על מנת להגיע לניהול תהליכים מיטביים, במיוחד בתקופת המשבר הנוכחית .

הכותב הנו רו"ח, שותף- מנהל בחברת שווי הוגן בע"מ- מעריכי שווי בלתי תלויים ומרצה בחוג לחשבונאות באוניברסיטת בן גוריון.

http://site.amsale.co.il/homesites/Site.asp?Page=1521

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.