כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
פנסיה, ביטוח, בריאות

האם כדאי לקבל את הפקדות המעסיק לפנסיה כתוספת לשכר?

4/07/2007

לחיסכון במוצרים פנסיוניים ישנם שני יתרונות בולטים על פני אפיקי חיסכון אחרים לפנסיה: הטבות המס שמעניקה המדינה, והפקדות המעסיק. עם זאת, למעט קופות גמל, כל שאר המוצרים הפנסיוניים סובלים מחסרונות רבים בהשוואה לאפיקי חיסכון אחרים: דמי ניהול גבוהים, השקעות לא יעילות, העדר שקיפות, שירות ירוד, אי- ודאות באשר למדיניות המדינה בנושא חוקי המס, ואי- ודאות הקשורה למדיניות חברות הביטוח וקרנות הפנסיה באשר לתכונות המוצרים שהן מספקות. כל מי שהחליט להתעניין מעט בנושא החיסכון במוצרי פנסיה, לא יכול שלא לתהות האם לא מוטב לבקש מהמעסיק לשלם לנו את ההפקדה לתוכנית הפנסיונית כתוספת לשכר? מאמר קצר זה, נכתב במטרה להבהיר מהן הבעיות שמגיעות יחד עם האפשרות לקבל את ההפקדה לתוכנית הפנסיונית כתוספת לשכר .
נציין תחילה מי הם העובדים שעבורם האפשרות לקבל את הפקדות המעסיק לפנסיה כתוספת לשכר אינה קיימת. עובדים אלו שייכים לשתי קבוצות מוגדרות. קבוצה ראשונה, עובדי מדינה ? כ-28% מכוח העבודה במשק. וקבוצה שניה, כל מי שמקום העבודה שלו כפוף להסכם קיבוצי או צו הרחבה שמחייב אותו להפקיד לפנסיה עבור העובדים. לקבוצה זו שייכים כ- 38% מכוח העבודה במשק.
באשר ל- 34% הנותרים בכוח העבודה (מעט פחות מ- 900 אלף עובדים). במקרה שלהם, האפשרות לקבל את הפקדת המעביד לתוכנית הפנסיונית כתוספת לשכר, תלויה מלבד ברצון העובד, גם בנכונותו של המעסיק לשתף פעולה עם העובד.  על עובדים שזכו בהסכמת המעסיק, יהיה לתת את דעתכם לכמה בעיות; חלקן ניתנות לפיתרון, וחלקן לא. להלן הבעיות:

בעיות שניתנות לפיתרון
1. זיכוי מס: במקרה שלעובד אין תוכנית פנסיונית, הוא מאבד הטבת מס מסוג "זיכוי מס" שמעניקה המדינה לחוסכים בתוכנית פנסיונית. "זיכוי מס" מקטין את סכום מס ההכנסה שמשלם העובד בערך השווה לאחוז מסוים מגובה ההפקדה בתוכנית הפנסיונית.
בעיה זו ניתנת לפתרון באמצעות ביצוע הפקדה חלקית של המעסיק בגובה שמנצל את זיכוי המס במלואו, ורק את היתר לקבל כתוספת לשכר.
2. כספי פיצויים: במקרה שלעובד אין תוכנית פנסיונית, סביר שהמעסיק יחסוך את כספי הפיצויים בקופה מרכזית לפיצויים. במקרה זה, הסיכוי שהעובד יקבל את פיצויי הפיטורים במקרה שהוא מתפטר מרצונו, נמוך מאוד. כאשר פיצויי פיטורים מופקדים בקופה אישית והעובד מתפטר, אם המעביד בוחר לא לשחרר את פיצויי הפיטורים לעובד, הוא יוכל למשוך את כספי הפיצויים מהקופה רק אחרי שישלם עליהם 50% מס. מס זה אינו משולם כאשר הפיצויים מופקדים בקופה מרכזית. כספי פיצויים המופקדים בקופה אישית מגדילים לפיכך את המוטיבציה של המעביד להציג רצון טוב בסיום העבודה ולשחרר לעובד את כספי הפיצויים גם כאשר העובד עוזב את העבודה מרצונו.
ניתן לפתור את הבעיה באמצעות השגת הסכמה מהמעסיק להפקיד את כספי הפיצויים לקופה אישית לפיצויים.
3.חיים ארוכים: במקרה שחלק מההפקדה לתוכנית הפנסיונית מופנה למוצר קצבה (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים מסוג קצבה), מוצר הקצבה עתיד לשלם לעובד קצבה חודשית מהרגע שהעובד יגיע לגיל פרישה למשך כל חייו. תוכנית מסוג קצבה מספקת בעצם ביטוח מפני חיים ארוכים שכן, לא משנה כמה זמן יחיה העובד, תהיה לו קצבה חודשית. עובד שיבחר לקבל את ההפקדה לתוכנית הפנסיונית כתוספת לשכר מסתכן בכך שיאריך ימים זמן רב מהצפוי אחרי גיל פרישה, ויצרוך את חסכונו בטרם עת.
ניתן לפתור את הבעיה על ידי הפקדת החיסכון שיצבור העובד כתוצאה מהתוספת לשכר בתוכנית קצבה, מיד עם הגיע העובד לגיל פרישה. עובד שיבחר בפתרון זה מסתכן שכתוצאה מהמשך התארכות תוחלת החיים ישחקו מקדמי הקצבה (אותו קבוע שבו מחולק הסכום הצבור כדי לקבל את גובה הקצבה החודשית) בהשוואה לאלו הקיימים היום.

בעיות שאינן ניתנות לפיתרון
1. מס על הפקדות המעביד: על ההפקדות שהתווספו לשכר ישלם העובד מס בגובה המס השולי שלו.
2. מס על רווח הון: על רווחי ההון שישיג החיסכון שיחסוך העובד מהתוספת שיקבל להכנסתו הוא ישלם מס רווח הון.
3. רצף קצבה:  עובד שזכאי לכספי פיצויים בסיום עבודתו רשאי לקבל פיצויים בגובה מסוים על כל שנת עבודה (10,200 ? נכון לרגע כתיבת שורות אלו) מבלי לשלם עליהם מס. מי שיש בידו מוצר קצבה יכול להשאיר את הפיצויים החייבים במס במוצר, ולשלם מס על הקצבה בגיל פרישה. אם הקצבה שתתקבל בגיל פרישה נמוכה, עשוי מי שבחר להשאיר את הפיצויים החייבים במס, לשלם מעט מאוד מס או לא לשלם כלל. תכונה זו של תוכנית קצבה מכונה "רצף קצבה" והיא יכולה לשמש כמקלט מס. מי שאינו חוסך בתוכנית קצבה מאבד את התכונה של רצף קצבה, ויהיה עליו לשלם מס על הפיצויים החייבים במס.
4. שחרור: עובד שאינו חוסך בתוכנית פנסיונית מאבד תכונה נוספת שנקראת "שחרור". תכונה זו גורמת לכך שבמקרה של אובדן כושר עבודה, תמשיך התוכנית לשלם עבורו את ההפקדות לחיסכון בתוכנית הפנסיונית כך שהפנסיה שהוא יקבל בגיל פרישה לא תפגע.
 
לכאורה, כדי לבחור לקבל את הפקדת המעביד לתוכנית פנסיונית כתוספת לשכר, על העובד להאמין שביכולתו להשיג תשואות מספיק גבוהות על החיסכון שהוא יצבור מהתוספת לשכר, שיפצו אותו על הבעיות שצוינו למעלה. בפועל, ישנן מעט מאוד עדויות לכך שלקהל הרחב יש את המשאבים והמשמעת הדרושים כדי לנהל חיסכון עצמאי לפנסיה ולהגיע עם חיסכון מספיק לפרישה. לפיכך, הבעיה העיקרית הטמונה באפשרות לקבל את ההפקדה לתוכנית הפנסיונית כתוספת לשכר, היא אף לא אחת מהבעיות שצוינו למעלה, אלא הבעיה הבאה: שהחוסך יתפתה לצרוך את התוספת לשכר ויגיע לגיל פרישה בלי חיסכון.
לסיכום, למרות החסרונות המאפיינים את החיסכון בתוכנית פנסיונית, לתוכנית פנסיונית יתרונות רבים הגורמים לה להיות עדיפה על אפיקי חיסכון אחרים לפנסיה: הקטנת מס ההכנסה, פטור ממס רווח הון, מענה למקרה מוות ואובדן כושר עבודה, מענה לחיים ארוכים, שחרור, רצף קצבה, פטור מהעול הכרוך בניהול החיסכון בעצמך ולבסוף, הגנה מסוימת מפני צריכת כספי החיסכון בטרם עת. יתרה מכך, השינויים שעובר שוק מוצרי הפנסיה בשנים האחרונות עתידים להפוך אותו לתחרותי יותר, דבר שיפתור את  מרבית הבעיות שמאפיינות את החיסכון בתוכנית פנסיונית. ואם אחרי כל זה ישנם עובדים שלא נחה דעתם מחיסכון בתוכנית פנסיונית, ישנה דרך להקטין את המשקל של החיסכון בתוכנית הפנסיונית בסך החיסכון של העובד לגיל פרישה: לחסוך מהכנסה הפנויה בחיסכון עצמאי נפרד, בנוסף לחיסכון בתוכנית הפנסיונית.

מקורות

1. התפלגות כוח העבודה במשק בין עובדי מדינה, עובדים הכפופים להסכמים קיבוציים ועובדים שאינם כפופים להסכמים קיבוציים:
 מנואל טרכטנברג, "אג'נדה חברתית כלכלית לישראל 2008-2010", המועצה הלאומית לכלכלה - משרד ראש הממשלה (18 אפריל 2007), עמ' 24 הערה 31 ו- עמ' 88. 
2. כמות השכירים במשק:
 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היריחון הסטטיסטי לישראל מאי 2007, לוח יא/4 משרות שכיר- סך כל השכר ושכר חודשי ממוצע למשרת שכיר. 
3. זיכוי מס:
 פקודת מס הכנסה סעיף 45א.
4. רצף קצבה:
 תקנות מס הכנסה סעיף 9(7)א
5. מס רווח הון:
 סעיף 89ב לפקודת מס הכנסה.
6. מס על פיצויי פיטורים:
 סעיף 9(7)א לפקודת מס הכנסה.
7. חוסר התחרות בשוק מוצרי הפנסיה:
 דו"ח הצוות הבין- משרדי לעניין רפורמה בשוק ההון, משרד האוצר, ספטמבר 2004.
8. האם פרטים יודעים לחסוך לפנסיה באופן עצמאי:
Ghilarducci, T., and C. Jeszeck, ?Retirement, Pensions, and Managing One?s Own Money?, Contemporary Issues in Employment Relations -  Labor and Employment Research Association (LERA) Proceedings, 2006. Chapter 7 pages 229-230

שם: יעל יפה ושמואל דנן
דואר: office@dovra.co.il
כתובת אתר: www.dovra.co.il
חברה: דוברה
תפקיד: הגב' יפה עובדת במחלקת היועצים ומר דנן עובד במחלקה לניהול סיכונים
תחומי עיסוק: יעוץ פנסיוני
דוברה מתמחה ביעוץ פנסיוני. החברה מציעה ללקוחותיה מה לעשות כדי לשפר את התוכנית הפנסיונית שלהם. מכוון ששוק מוצרי הפנסיה אינו תחרותי, ומכוון שהחיסכון לפנסיה הוא הנכס הגדול ביותר שאדם צובר במהלך חייו, השיפורים שמכניסה דוברה בתוכנית הפנסיונית של לקוחותיה, משפרים את רווחת הלקוח באופן משמעותי. 
דוברה פונה בעיקר לעובדים בשנות השלושים לחייהם. האתגר העיקרי שאיתו מתמודדת החברה הוא שאנשים אינם מודעים לכך שחלק גדול מההפקדות שלהם לגיל פרישה, כלל אינו מופנה לחיסכון.
http://www.dovra.co.il
מקור המאמר: http://www.articles.co.il  מאמרים לשימוש חופשי.
 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.