כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
פנסיה, ביטוח, בריאות

הסודות הכמוסים שבייעוץ הפנסיוני

3/02/2009

במסגרת הרפורמה בשוק ההון ובעקבות המלצות ועדת בכר, נחקק, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני),התשס"ה-2005 שקבע לראשונה סטנדרטים חדשים להתנהלות בענף הביטוח הפנסיוני. בפועל קובע החוק כי תהייה הפרדה בין שלושה סוגי בעלי מקצוע העיקריים בתחום זה: יועץ פנסיוני המקבל דמי הפצה אחידים (בעיקר הבנקים), יועץ (או תאגיד ייעוץ) פנסיוני אשר מוותר על כל זיקה בינו לבין המוצרים והגופים אודותיהם הוא מייעץ וסוכן-ביטוח משווק פנסיוני.

שני הראשונים אמורים להיות  גורמים בלתי תלויים המקדמים את האינטרסים האישיים של כל מבוטח, ואילו השלישי הוא נציג שיווק מטעם חברת הביטוח קופות הגמל וקרנות הפנסיה המוכר לציבור חבילות ביטוח וחיסכון שונות ועפ"י חוק הינו שלוחן.

החוק קובע חובות אמון וזהירות נרחבות של מי שמשווק ביטוח פנסיוני על פיהן הינו מחויב במסמך גילוי נאות חתום מול הלקוח אודות היותו משווק ולא יועץ תוך פירוט זיקתו לחברות אותן הוא מייצג.

בהמשך ולמרות המלצות וועדת בכר אשר כללו איסור כל סוג זיקה בין היועץ לגופים אודותיהם הוא מייעץ, נקבע כי הבנקים יוכלו להיכנס לתחום הייעוץ הפנסיוני לאחר מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות שבבעלותם. אולם הבנקים אף דרשו כי יוכלו לגבות "עמלת הפצה אחידה" מחברות הביטוח. שינוי קטן זה יתכן ופגע בתדמיתם של הבנקים בעיני הציבור מיועצים בלתי-תלויים לגופים בעלי אינטרס כספי מובהק שאינו לטובת הציבור.

ואכן מצב זה עלול לכאורה לגרום לחשד על פיו רק חברות אשר מעבירות עמלה לבנקים יומלצו על ידי הבנקים, ואנו נאלץ לסמוך על הגינותם של יועצים אלה ועל הסיסמא בה הינם נאחזים שהינה "כי הם חתומים על הסכמים עם מרבית הגופים", זאת ועוד, ההגדרה "עמלת הפצה אחידה" מאפשרת לבנקים לא לכלול את אותם גופים שמוכנים לעמלות נמוכות יותר או שאינם מוכנים לשלם כל עמלה.

זאת ועוד, גם אם אותם גופים מציעים לכאורה שרות מתאים יותר ללקוח המבוטח. הרי קיים החשש שמכיוון שהייעוץ שמעניקים הבנקים לא יכלול פתרונות כלכליים מחוץ לשוק ההון שאולי מתאימים יותר למבוטח, כגון: נכסים מניבים פטורים ממיסוי,אך אינם מקדמים את האינטרסים של הבנק .

נכון הבנקים אמנם יכולים להגדיר עצמם כיועצים אובייקטיבים במתכונת החקיקה, אך עצם קבלת עמלות מהיצרנים (חברות הפיננסים) שהן בעלות האינטרסים בכל הקשור לביטוח ופנסיה עלול לכאורה לפגום באובייקטיביות זו ואפילו לגרום לנזק מסוים ללקוח שכן הייעוץ שניתן "בחינם" בפועל נגבה מהגופים הפנסיוניים וככל שהתיק הפנסיוני פיננסי של הלקוח גדול יותר  יקבלו הבנקים עמלה גדולה יותר לאורך השנים ועלולה לפגוע באפשרות לאדם בעל נכסים שכאלה למשא ומתן מול הגוף הפנסיוני לגבי גובה דמי הניהול שהיה אמור הגוף הנ"ל להעביר לבנק, סכומים שמסתכמים לעיתים ברבבות ואפילו מאות אלפי שקלים.

שיקול הכדאיות בהמרת "ייעוץ החינם" בבנק, בייעוץ בתשלום ע"י יועץ שבחר לוותר על דמי ההפצה כולל גם את המשקל הכספי באפשרות למשא ומתן בנושא גובה דמי הניהול מול הגוף הפנסיוני ( שכן במסלול ייעוץ כזה אין הגוף הפנסיוני מעביר עמלה כלשהיא ליועץ ויכול ובדר"כ נאות להעבירה כהנחה לחוסך עצמו).

ולשם השוואה והבנת המשמעות הכספית, כלומר במילים שלנו המחיר שישלם אדם בן 30 שיחסוך לפנסיה בקופת גמל או קרן פנסיה עד ליציאתו לפנסיה בגיל 67, מצורפת בזאת טבלת השוואה:

                 שכיר המרוויח 7,000 ₪ לחודש    שכיר המרוויח 15,000 ₪ לחודש

סוג תוכנית      מצטבר               מהוון             מצטבר              מהוון

קרן פנסיה      19,693             11,483           63,643             24,610

קופת גמל      40,193             5,289             85,899             35,186

• ההיוון בוצע בשיעור תשואה אלטרנטיבית של 4%

ברור אם כך שגם "ייעוץ החינם" שמובטח ע"י הבנקים נבלע למעשה בתוך עמלת ההפצה ומחירו לעומת ייעוץ שאינו "חינם" ע"י גופי ייעוץ שבחרו בדרך הטהורה תוך ויתור על עמלות הפצה עשוי ברוב המקרים להיות זול בהרבה.

ולשם השוואה, מחיר ייעוץ פנסיוני הניתן ע"י יועצים פנסיוניים בודדים בעלי רישיון נע בתחום של בין 600 ₪ ועד 1500 ₪ וע"י תאגידי ייעוץ בעלי רישיון הכוללים מערכות מומחים ויכולות ניתוח וסימולציה ממוחשבות בתחום בין 1500 ₪ ועד 5000 ₪  ( חלקם אפילו מאפשרים ייעוץ פנסיוני התחלתי לחוסכים חדשים בחינם ) וללא כל זיקה לחברות הביטוח והגופים הפנסיוניים.

לגופו של איכות הייעוץ המבוטחים אינם מודעים ואינם מובטחים מכוח החוק משום ההגבלה החלה עדין על הבנקים והמונעת מהם ייעוץ בנושאי ביטוח משפחתי שהינם חלק משמעותי בכל ייעוץ פנסיוני. יתכן גם שהבעיה  אף עמוקה וחריפה יותר, משום שיועצי ההשקעות מטעם הבנקים שעברו לאחרונה "הסבה" ליועצים פנסיוניים, בדר"כ אינם מיומנים ומנוסים מספיק בתחום הביטוחי, ובנוסף מעצם מבנה הארגון, לא ניתן להם כנראה זמן מספיק לטיפול בכל לקוח ולקוח לשם הבנת מעגל חייו, צרכיו הביטוחים והפיננסים המשפחתיים וביצוע סימולציות אירועים שעשויים להשפיע על מצבה הכלכלי של המשפחה. ולכן החשש הוא שהמבוטח לא יקבל ייעוץ מעמיק ואיכותי מספיק לגבי הכיסויים הביטוחיים המתאימים לו". 

ולכן כשאנו באים להשוות את מחיר הייעוץ, חובה עלינו להבדיל גם באיכותו , אולי כלל נוצר מצב שבו המחיר האמיתי הגבוה יותר הינו של השרות הנחות יותר.

כך גם בנושא מתן הייעוץ לעובדים במקביל לזיקה למעסיקים והשפעתה על איכות הייעוץ.

עפ"י חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני),התשס"ה-2005 (בסעיף 20 לחוק). הגבלות לענין התקשרות יועץ פנסיוני נקבע כי יועץ פנסיוני לא יתקשר עם מעביד או עם ארגון מעבידים, במפורש או במשתמע, לענין מתן ייעוץ פנסיוני לעובד של אותו מעביד או לעובד של מי שהוא חבר בארגון המעבידים או מיוצג על ידו, לפי הענין, אלא בהתקיים כל אלה:

(1) היועץ הפנסיוני אינו תאגיד בנקאי;

(2) ליועץ הפנסיוני אין קשר עסקי כלשהו עם המעביד או עם ארגון המעבידים;

(3) תשלום שכר והחזר הוצאות ליועץ הפנסיוני בשל מתן הייעוץ הפנסיוני לעובד, המשולם בידי מעביד או בידי ארגון מעבידים,ישולם ישירות מהמעביד או ארגון המעבידים ליועץ הפנסיוני, ולא ישולם מתוך הסכומים המועבדים לחיסכון באמצעות המוצר הפנסיוני או מתוך הסכומים הצבורים בחיסכון כאמור;

(4) המעביד או ארגון המעבידים אינו זכאי לטובת הנאה מאת היועץ הפנסיוני בקשר עם הייעוץ הפנסיוני, ולא קיבל מהיועץ הפנסיוני טובת הנאה כאמור;

(5) ההסכם שבין היועץ הפנסיוני לבין המעביד כולל הוראה ולפיה המעביד או ארגון המעבידים לא יתערבו בתוכן הייעוץ הפנסיוני שנותן היועץ לעובדים, ולא יחייבו את העובדים לקבל ייעוץ פנסיוני באמצעות אותו יועץ פנסיוני;

לעניין זה, "יועץ פנסיוני" ו"מעביד" - לרבות מי ששולט בו, או מי שנשלט בידי מי מהם.

תמוה בעיני העובדה שיש התעלמות מוחלטת בנושא זה, האם להעריך את הסבירות ש"אין למעסיק קשר עסקי כלשהוא " עם היועץ שהינו בנק ?

כך לצערי נוצר מצב בו הרפורמה שהביאה וועדת בכר הייתה אמורה לחולל שינויים מרחיקי לכת שמטרתם העיקרית הגנה על הציבור ועל חסכונותיו לעת פרישה,אולם בשל לחצים של בעלי אינטרס מובהק ובראשם הבנקים, וכן עקב אי הבאתם של החוקים החדשים ומשמעותם לידיעת הציבור הרחב, ממשיכים העובדים להיות שבויים בידי הבנקים בסוברם שהייעוץ הניתן להם איכותי ובלתי-תלוי בפרט כאשר למרות "מסמך הגלוי הנאות" אותו מחויב כל יועץ למסור ללקוח ובו תפורט זיקתו של כל יועץ לגופים אודותיהם הוא מייעץ, נתקלתי לפחות בפרסום של אחד הבנקים שאינו טוען רק לאובייקטיביות הקבועה בחוק אלא גם טוען בפרסום כי " אינו קשור לחברות המנהלות מוצרים פנסיוניים או למוצריהן, ואין לו סיבה להעדיף אחת על פני האחרת", מעניין לדעת מה נכתב במסמך הגילוי נאות אותו מסור אותו בנק ללקוח.

לעומת החסרונות שצוינו ,ראוי לומר  שהחקיקה, כניסת הבנקים לנושא הייעוץ הפנסיוני והקמת תאגידי ייעוץ אובייקטיביים מורשים שמוותרים על עמלות הפצה ופונים ללקוחות הנישה "פלטיניום" מביאה להגברת  המודעות שקיימת כיום בקרב הציבור הן בנושא זכותו לקבל ייעוץ בלתי-תלוי, ולהבנת החשיבות של הייעוץ הפנסיוני עוד בגיל צעיר.

חבל שכניסת הבנקים לא הביאה להקצאת תקציבים רבים יותר לקמפיינים תקשורתיים המציגים את חשיבות הייעוץ הפנסיוני, ועשויים היו להגביר את המודעות בציבור לצורך ולפתרונות האפשריים גם עם היה בוחר בפתרונות מחוץ לייעוץ הבנקאי .

הכותבת הנה יועצת השקעות מוסמכת ובעלת רישיון ייעוץ פנסיוני מטעם משרד האוצר

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.