סביר להניח שרובכם אם לא כולכם מכירים את המשפט ”סוף מעשה במחשבה תחילה“ לא בכדי, המשפט המוכר לרבים, מתחיל במילה :”סוף“ כי בדיעבד התמונה הכוללת הרבה יותר נהירה וברורה וניתן לראות אחד לאחד היכן הטעויות והמכשלות שנעשו בדרך.
קונפליקט במקומות עבודה מוגדר על ידי McGraw-Hill ”כמצב בין שנים או יותר עובדים שתפקידיהם תלויים זה בזה“.
אחרים מגדירים קונפליקט כתהליך שמתחיל כאשר אנשים או קבוצות תופסים שאחרים מסכנים את האינטרסים שלהם או פועלים בניגוד לערכיהם, לדעותיהם וכדומה.
לסגנון ולדפוס ניהול הקונפליקט יש חשיבות מכרעת בדרך שבה תבחר להתמודד עם הקונפליקט. באמצעות שאלונים אותם אני מעבירה בסדנאות ובמפגשי אימון וייעוץ אישי ניתן לזהות האם הדפוס שבו אתה פועל הוא:תחרותי, נמנע, מתפשר, מוותר או מלבן ופותר בעיות. מטרתו של השאלון היא לבדוק את התנהגות הפרט במצבי קונפליקט שונים.
מה קורה במצבים אשר בהם הצרכים ו/או המטרות של שני אנשים אינם תואמים?
במצבים מעין אלו ניתן לתאר את התנהגותו של האדם בשני ממדים בסיסיים:
1.החלטיות – המידה שבה האדם מנסה לספק את הצרכים שלו.
2.שיתופיות – המידה שבה האדם מנסה לספק את הצרכים של הזולת.
באמצעות ממדים בסיסיים אלו ניתן להגדיר את 5 השיטות לטיפול בקונפליקטים כפי שצוינו לעיל.
לכל אחד מחמשת הסגנונות יש תועלת במצבים מסוימים: כל סגנון מבטא מערכת מיומנויות חברתיות שימושיות. כולנו יודעים שלעיתים "טובים השניים מן האחד" (ליבון) מכירים ב"חיבוק דב" (ויתור) לעיתים מתחלקים "חצי-חצי" (התפשרות), יודעים כי לעתים "כל דאלים גבר" (תחרותיות). ויש שאנו מעדיפים "לישון עם הבעיה" (הימנעות).
האפקטיביות של סגנון נתון לטיפול בקונפליקטים תלויה במאפיינים של הקונפליקט הספציפי ובמידת המיומנות שלך בשימוש בסגנון זה. כל אחד מסוגל להשתמש בכל אחד מחמשת הסגנונות של התמודדות עם קונפליקטים. אף אחד אינו נוקט בסגנון אחד, יחיד ונוקשה של טיפול בקונפליקטים. יחד עם זאת כל אדם משתמש בסגנונות מסוימים טוב יותר מאשר באחרים ונוטה להסתמך על סגנונות אלו יותר מאשר על השאר, אם בגלל אופיו ואם בגלל ניסיונו .
הכותבת הנה מנכ"ל א.א פיתוח ארגוני וקהילתי 054-4725749
or-av@015.net.il
.jpg)
