כלכלה, עסקים- פורטל אקונומיסט
 
 
 
 
 
 
יזמות, ניהול עסקים

שילוב החינוך ליזמות כחלק אינטגראלי מהלימודים לתואר ראשון

26/11/2009

תהליך יזמי כולל ביצוע מערכת כוללת של משימות שמטרתן להעביר את היזם, המיזם וסביבתו מהרעיון ההתחלתי הבסיסי למוצר או שירות מוגמרים העונים על צורך קיים של חלק מוגדר מהאוכלוסייה. החינוך ליזמות שמעוגן חזק ברוב מחלקות הלימודים לקראת תואר שני במנהל עסקים נעדר כמעט כליל מתוכניות לימוד בתחומים אחרים באוניברסיטאות ומכללות במדינת ישראל.

החינוך ליזמות אינו כפי שנהוג אולי לחשוב מחנך לגישה קפיטליסטית כמטרה עילאית ועיקרית. החינוך ליזמות הוא בעיקרו הבנת הסביבה, חיפוש וניצול הזדמנויות תוך מתן מענה לצרכים והבנה טובה של תהליכים כלכליים, סביבתיים וחברתיים. נישת יזמות חברתית שתוספת תאוצה ומקומה בחינוך ליזמות וביישומה בפועל במגזרים רבים מהווה תוצאה ישירה מהעלייה במודעות ליזמות וההזדמנויות הגלומות בה, כך ששילוב טובת הפרט וטובת הסביבה יוצרים סינרגיה בתהליך היזמי הטיפוסי.

יותר מכך, יזמות ולמידה שיטתית ומיישמת של תהליכיה, מהווה כלי חשוב לתיקון עוולות ההפליה וההזנחה של הפריפריה של האוכלוסיות המוחלשות באופן כללי. לימוד, רכישת כלים ויכולות, תוך הקנית ביטחון עצמי ושיפור הדימוי העצמי, הם אלו שיאפשרו את הכניסה המאסיבית לתהליך של המוביליות החברתית ויציאה ממעגל תעסוקה המסורתי של נשים, מיעוטים, עולים ותושבי פריפריה. החסמים ליזמות בפריפריה ,באם גיאוגרפית או אחרת, ניצבים כחומה סינית בלתי עבירה בפני צעירים רבים. העדר הון ראשוני, אי הבנת מנגנוני השוק, התנהלות חברתית והעדר מוחלט של נטוורקינג מהווה למעשה תקרת זכוכית חסינה לכל אותו חלק מהאוכלוסייה שאינו משתייך לאליטה המיוחסת של מדינת ישראל. הסיכוי של צעיר, עולה חדש, הגדל בפריפריה להגיע לשדרת ניהול עסקי באחד מהארגונים המובילים במשק כיום הוא מזערי והיוצאים מן הכלל בקטגוריה זו רק מעידים על הכלל.

נשאלת השאלה, כמובן, האם ניתן לחנך ליזמות? האם ניתן לטעת את זרע היזמות בכל מהנדס? והאם זו תפקידה של האקדמיה? התשובות, מן הסתם, מורכבות ותלויות בפרמטרים רבים. אך דבר אחד ברור, יש ביכולתה של האקדמיה ללמד את המהנדס הטרי כיצד להיות יזם טוב יותר. יש ביכולתה לחנך אותו.

יזמים מטבעם לוקחי סיכונים. אך מה ההבדל בין סיכון כזה לאחר? ומתי הוא הופך מסוכן? טוב תעשנה האקדמיות בללמד מהנדסים לקחת סיכונים מחושבים, בללמד כיצד לחשב ולשקול סיכונים. זה נושא, אגב, הנלמד בקורסי מנהלי פרויקטים, ואין שום סיבה שהמהנדס המתחיל לא ילמד אותו כבר בשלב מוקדם זה. רובנו לא מקשיבים לאחרים. אם יש לנו רעיון בראש, אנו משוכנעים שהוא טוב. אם נלמד את המהנדס להקשיב, באמת להקשיב, הוא ידע לקבל משוב, הצעה לשיפור או כל המלצה אחרת. האקדמיה יכולה לספק קרקע מצוינת וסביבה מתאימה ללימודים שכאלו. האקדמיה כמעבדה גדולה שומרת, מצד אחד, על הסטודנט ומצד שני חושפת אותו לקרירות ולקשיחות המאפיינת את העולם העיסקי. האקדמיה יכולה לתת את החופש להיכשל, לדעת להכשל, לחבק את הכשלון – ללמוד. ללמוד ב"מחיר" נמוך כיצד להתמודד עם קוטלי רעיונות, ללמוד לעבוד בקצב הנכון וללמוד לחלוק קרדיט.

נקודת המוצא לפיתוח והפעלה של תוכניות לחינוך ליזמות במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל כחלק אינטגראלי ובעל חשיבות היא שהחינוך ליזמות מעודד ומפתח הן את החשיבה והן את העשייה, התורמות ליכולתו העתידית של הסטודנט להשפיע ולשנות את גורלו ואת גורל סביבתו. להפעלת תוכנית כוללת ליזמות קיימים אתגרים רבים במערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. החל ממוטיבציה נמוכה לשילוב כזה של קברניטי האוניברסיטאות והמכללות, דרך מצוקה תקציבית תמידית המאיימת לכלות את ההשכלה הגבוהה בכללותה, העדר מרצים מתאימים להנהגת הכשרה כזו ועד לחוסר יכולת בסיסי לשווק ולהנהיג מהלך כזה בקנה מידה גדול. אבל האתגרים האלו אינם מהווים מכשול משמעותי יחסית לסיכוי שתוכנית כזו תעניק למערכת להשכלה גבוהה ולמדינת ישראל.

ניתן להתחבט על הדרכים הנכונות להשגת היעד הזה אך חשיבותו אינה מוטלת בספק הן ברמת הפרט והן ברמת החברה כולה. תחום החינוך יזמות הוא תחום מתחדש תמידית, דינאמי ומושפע מאוד מהמציאות והסביבה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית בכל סביבה וסביבה. קיימים מדינות ואזורים בעולם כדוגמת סינגפור ואירלנד שחרטו על דגלם את החינוך ליזמות ושיפור איכות ומספר היזמים במדינתם ככלי עיקרי לפיתוח כלכלי ולרווחה כללית. שאלת ה"איך" יכולה לקבל מענה הולם לאחר בחינה ביקורתית אחר הנעשה בעולם בתחום תוך ניתוח המחקר העדכני בתחום. אין ספק כי שילוב התיאוריה עם התנסות מעשית, ותוך שילוב המיזמים והיזמים בקהילה יהיו כיוון נכון לתחילת הדרך.

שילוב מיידי ואיתן של התוכניות לימודי יזמות כחלק אינטגראלי מהלימודים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה תוך פיתוח תוכניות הכשרה ייחודיות לקהלים שונים, ניטור ובקרה אחר יישום התוכנית וחשיבה יצירתית ויזמית של העומדים בראש הפירמידה, יביאו לשגשוג וצמיחה כלכלית המיוחלים ויצמצמו את הפערים בין ה"haves" ל-"haves not" בחברה הישראלית.

ד"ר מירי ימיני היא ראש המרכז ליזמות ולחדשנות ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון.

נועם וקסר הוא מנהל אורקל אוניברסיטי, חבר הנהלת אורקל ישראל ומרצה ב-SCE, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ובאוניברסיטת בן גוריון.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה  הדלק בהZרקור
לכתבות נוספות
ניהול קונפליקטים: צעד אחד קדימה-שניים אחורה, 10/01/2010
איך תהפוך את הארגון שלך מספק לשותף אסטרטגי של הלקוח?, 6/01/2010
טיפים להקמת עסק בחו"ל, 4/01/2010
כיצד מפתחים מאגר לקוחות פוטנציאליים?, 25/12/2009
טיפים להתנהלות כספית לקראת סוף שנת הכספים 2009, 21/12/2009
המקל והגזר בעסקים, 9/12/2009
השוק האמריקאי מראה סימני התאוששות, 29/11/2009
שילוב החינוך ליזמות כחלק אינטגראלי מהלימודים לתואר ראשון , 26/11/2009
ספירת מלאי 2009 – מדריך לבעל העסק, 12/11/2009
מהי מצוינות?, 12/11/2009
[1-5]  Previous Page 10 Next Page  [11-15]...[21-23]

אודות אקונומיסט

חדשות כלכלה

פורומים כלכלה

מאמרים כלכלה

לינקים נבחרים

מי אנחנו

כלכלה

הנהלת חשבונות

כלכלת משפחה

לימודי שוק ההון

חברי המערכת

שוק ההון

שירותי מחשוב

כלכלה

מחשבונים

פרסמו אצלנו

נדל"ן

דיני מקרקעין

שוק ההון

מידע פיננסי

תקנון האתר

פרסום ומדיה

משכנתא

פנסיה

רוטנברג עו"ד גירושין 

צור קשר

ספורט ובריאות

פנסיה

יזמות

עסקים קטנים

RSS

טכנולוגיה

ייעוץ מס

משכנתאות

פורקס

       
       

חדשות כלכלה, עסקים , שוק ההון, משכנתא אקונומיסט.

דרונט בניית אתרים
© כל הזכויות שמורות לפורטל כלכלה, עסקים אקונומיסט בע"מ.