מיסוי

המבחן המהותי לקביעת תושבותו של יחיד לטובת בחינות מס בין לאומיות

7/06/2009

על מנת לחוב במס את תושבי מדינת ישראל, הרי שישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל"? פקודת מס הכנסה מגדירה כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. הגדרת מרכז חייו של יחיד מכילה מרכיב מהותי הבוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם וכן מבחן טכני "המודד" את משך שהייתו של יחיד בישראל.
במאמר זה נסקור את משמעות המבחן המהותי, לפיו תושבותו של אדם תיקבע על פי המקום אליו מצביעות מירב הזיקות (המשפחתיות, הכלכליות, החברתיות וכד') הנבחנות.

יודגש, כי הרשימה המפורטת בסעיף ההגדרות בפקודה איננה ממצה או מהווה רשימה סגורה של הזיקות הנבחנות:

 בין הזיקות המשפחתיות ניתן לכלול השתתפות באירועים משפחתיים, ביקורים משפחתיים ומיקום שהותם ועסקיהם של בני משפחה אחרים.

 בין הזיקות הכלכליות ניתן לכלול את מקום חשבונות הבנק, השקעות ו/או בעלות בנכסים מניבים, כגון מניות, ניירות ערך, בניינים, מפעלים וכד'.

 בין הזיקות החברתיות ניתן למצוא בנוסף לחברות פורמאלית בארגון גם קשרים בלתי פורמאליים ומפגשים חברתיים.
למעשה, מבחן המרכז החיים אומץ מן הפסיקה ועוגן בחוק במסגרת תיקון מס' 132. רלוונטי לעניין זה הוא פס"ד גונן , אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד, בהתאם למכלול הנסיבות.

נוכח האמור הרי שבהתאם לפס"ד גונן "יישום מבחן מהותי זה מצריך בדיקה ובחינה של מכלול הנתונים המאפיינים כל נישום באופן ספציפי. בין המאפיינים הרלוונטיים לעניין זה ניתן לבחון גם את זמן השהייה בישראל בשנת המס הרלוונטית, אך זאת בצד מאפיינים חשובים נוספים ובהם: דבר קיומם של נכסים בישראל, המקום בו מתגורר הנישום, המקום בו מתגוררת משפחתו, אופי המגורים, מוצאו של הנישום, מקום לידתו ומצגים של הנישום עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו. היטיב לסכם זאת בית-משפט קמא באמרו כי בעיקרו של דבר יש להביא בחשבון לעניין זה הן את ההיבט האובייקטיבי, דהיינו - היכן פיסית מצויות מירב הזיקות של הנישום, והן את ההיבט הסובייקטיבי, דהיינו - מה היתה כוונתו של הנישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו". 

כאמור, בית המשפט קבע בעניין זה כי למבחן מרכז החיים שני פנים: האחד, האובייקטיבי, הוא מקום הימצאות מירב זיקות האדם (המבחן הפיזי), והשני, הסובייקטיבי, הוא היכן רואה אותו אדם את מרכז חייו (מבחן הכוונה).

לדעתנו, קיימת מגמה בפסיקת בית המשפט, לפיה במקום בו אמונים דברי היחיד עלי ביהמ"ש נכון הוא להעדיפם על "ראיות אובייקטיביות" לכוונתו הסובייקטיבית כמו תקופת לימודים מוגבלת, עבודה, ועוד. כמובן שיקל על היחיד לשכנע את בית המשפט בדבר כוונותיו הסובייקטיביות מקום שיש בידיו להוכיח אותן בראיות מוצקות  כגון: שינוי כתובת, תעסוקה קבועה, מכירת הבית הקודם, מעבר משפחתו ועזיבה לצמיתות של מקום העבודה וכד'. 

צריך לזכור, כי תושבות אדם אינה מתחילה ואיננה נפסקת בהכרח ברגע שהוא עבר לגור מחוץ לגבולות המדינה, וזאת גם אם המעבר הנו למספר שנים. עם זאת, לרוב, ובאופן טבעי, ככל שמשך שהותו של היחיד מחוץ למדינה גדול יותר, כך הזיקה לישראל רופפת יותר.

בהקשר של מעבר לחו"ל למטרת עבודה, ניתן לאחרונה פס"ד וע 170/05 מרדכי גרנביץ נ' ועדת הזכאות (טרם פורסם), שם נדונה שאלת זכאותו של המערער לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, תשס"ה - 2005 למענק אישי בשל וותק לפי סעיף 46 לחוק דנן. ועדת  הזכאות דחתה את תביעת המערער למענק אשי בשל וותק בשל הטענה כי מטרת מגוריו של המערער בנווה דקלים עד לנישואיו הייתה לימודים במוסד חינוך. מטרה זו הינה ארעית, ואמורה להימשך תקופה מוגבלת. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי המערער זכאי למענק אישי, היות ו"מרכז החיים" הינו מושג גמיש הנבחן עפ"י מכלול העובדות הספציפיות העומדות לדיון. לפיכך, לא ניתן להשתמש בכללים גורפים ונוסחאות מוכנות מראש כגון זו, הקובעת כי מטרת לימודים הינה מטרה ארעית האמורה להימשך תקופה מוגבלת, לשם קביעת "מרכז החיים" של הנישום.

בהיקש, ניתן לומר כי ברירת המחדל של העוברים לחו"ל לשם עבודה, היא ש"מרכז חייהם" נותר בישראל, היות ויציאתם היא לתקופה ולמטרה מוגבלת. אולם, כאשר היוצא לעבוד בחו"ל יכול לגבות ולהוכיח כי אין בכוונתו לחזור לישראל בעובדות מוצקות כגון: שינוי כתובת, תעסוקה קבועה בחו"ל, מכירת הבית בארץ, מעבר משפחתו לחו"ל ועזיבה לצמיתות של מקום העבודה בישראל וכד', הרי שהוא אינו בגדר תושב וכתוצאה מסתברת אינו חייב במס בישראל. 

לסיום נדגיש ונציין בפניכם, כי קביעת מקום התושבות של נישום לצורכי מס היא אינה קביעה פשוטה אשר ניתן להיעשותה כלאחר יד ולהסתמך על קביעה זו, מכל ההשלכות המס המשתמעות מכך. לאור כל, רצוי להתייעץ בעו"ד הבקיא בתחום המיסים אשר יוכל לציידכם בחוות דעת משפטית הבוחנת את מקום תושבותכם כדבעי.

שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: www.taxlawyers.co.il   eli-doron@taxlawyers.co.il