כששני שותפים או יותר מקימים חברה, הדיון הראשוני מתמקד בדרך כלל בעסק עצמו: השירות או המוצר, הלקוחות הראשונים, חלוקת העבודה, גיוס עובדים ולעיתים גם גיוס הון. ההבנות בין הצדדים נראות ברורות, האמון גבוה, והנטייה הטבעית היא להתקדם בלי לעכב את המיזם במסמכים משפטיים.
אלא שחברה איננה נשענת רק על רעיון טוב או על יחסים תקינים בין השותפים; היא צריכה לדעת כיצד מתקבלות החלטות, מי מוסמך להתחייב בשמה, מה קורה כאשר נדרש כסף נוסף, כיצד מתמודדים עם צירוף משקיע ומה ייעשה אם אחד המייסדים מפסיק להיות פעיל. אלו שאלות שלא נכון להשאיר לשלב שבו החברה כבר פועלת, מחזיקה לקוחות, נכסים, התחייבויות או הכנסות.
עו"ד ישראל אליאב, העוסק בליווי חברות ובהסכמים מסחריים, מסביר כי "הסכם מייסדים איננו נועד לייצר חשד בין שותפים. ההפך הוא הנכון ומטרתו להסיר חששות וחשדות. ההסכם נועד לשמור עליהם דווקא ביום שבו המציאות העסקית משתנה. כשיש מסגרת ברורה מראש, אפשר להקדיש את האנרגיה לניהול החברה ולא לוויכוח על נושאים שהיה אפשר להסדיר בתחילת הדרך".
חלוקת המניות היא רק נקודת הפתיחה
לא מעט חברות מתחילות בחלוקה שווה של מניות, לעיתים 50%-50%. אלא שאחוזי ההחזקה אינם מספרים את כל הסיפור.
ייתכן שאחד המייסדים משקיע הון, השני מביא ניסיון מקצועי, השלישי אחראי על פיתוח העסק, ואחר מנהל את הקשר עם לקוחות וספקים. גם כאשר כולם מתחילים מתוך כוונה משותפת, התרומה של כל אחד עשויה להשתנות לאורך הזמן.
הסכם מייסדים צריך, על כן, לעסוק לא רק בשאלה כמה מניות מחזיק כל צד, אלא גם במה כל מייסד מתחייב להביא לחברה: האם מדובר בעבודה בהיקף מלא, בהשקעת כסף, בהעמדת קשרים עסקיים או בהעברת ידע ונכסים קיימים.
מי מקבל החלטות, ומתי צריך את הסכמת כולם?
חברה קטנה צריכה להיות מסוגלת לפעול במהירות. לא כל החלטה שוטפת יכולה להמתין להסכמת כל בעלי המניות, בוודאי כאשר מדובר בהתקשרות עם ספק, גיוס עובד או פעילות עסקית יומיומית. מנגד, יש החלטות שהשלכתן על החברה ועל השותפים משמעותית כל כך, עד שאין מקום לאפשר לאדם אחד לקבל אותן לבדו.
הסכם מייסדים טוב יבחין בין ניהול שוטף לבין החלטות מהותיות, כמו נטילת הלוואה, השקעה כספית חריגה, מכירת נכס מרכזי, שינוי מהותי בתחום הפעילות, צירוף משקיע או מכירת החברה. הדבר חשוב במיוחד בחלוקה שווה בין שני מייסדים. במקרה כזה, הסכם שלא קובע מראש מנגנון להתמודדות עם מבוי סתום עלול להשאיר חברה פעילה ללא יכולת לקבל החלטה בסיסית.
כשהחברה צריכה כסף, מערכת היחסים משתנה
בשלב ההקמה, רבים מהשותפים מניחים שההון הראשוני יספיק. בפועל, חברה עשויה להזדקק במהירות להזרמה נוספת לצורך שיווק, גיוס עובדים, פיתוח, מלאי או התמודדות עם תקופה חלשה. השאלה איננה רק אם יידרש כסף נוסף, אלא גם מי יזרים אותו ובאילו תנאים.
מייסד אחד עשוי להיות מסוגל להשקיע יותר, בעוד אחר אינו יכול או אינו מעוניין לעשות זאת. בלי הסדרה מוקדמת, עלולה להיווצר מחלוקת סביב השאלה אם מדובר בהלוואה לחברה, בהשקעה שמגדילה את אחוזי ההחזקה, או בחובה משותפת של כל הצדדים. כך גם ביחס לצירוף משקיע חדש. הקצאת מניות, העברת מניות או שינוי בהון החברה אינם צעדים טכניים בלבד, אלא פעולות שמשנות את מאזן הכוחות בין בעלי המניות. רשות התאגידים מפעילה הליכים נפרדים לדיווח על שינויי מניות ולשינוי תקנון של חברה, דבר שממחיש את החשיבות שבהסדרה מסודרת של מהלכים אלה.
מה קורה כאשר אחד המייסדים מפסיק להיות פעיל?
מייסד יכול להחליט לעזוב, לעבור לתחום אחר, להפסיק להשקיע זמן בחברה או למצוא את עצמו במחלוקת מקצועית עם יתר השותפים. במקרים אחרים, הוא ממשיך להחזיק במניות, אך חדל לקחת חלק ממשי בפעילות.
מצב כזה עלול להיות מורכב במיוחד אם המייסד העוזב מחזיק בחלק משמעותי מן החברה. הוא עשוי להשפיע על החלטות, לעכב גיוס משקיע או לדרוש תמורה שאינה תואמת את תרומתו בפועל לאחר הפרישה. "חשוב לקבוע מראש מהו מנגנון הפרישה, כיצד מעריכים את שווי המניות, האם קיימת זכות לרכוש אותן ומתי. המטרה אינה להעניש מי שעוזב, אלא לאפשר לחברה להמשיך לעבוד בלי להיקלע למבוי סתום".
הקניין הרוחני, המידע והלקוחות צריכים להיות שייכים לחברה
בחברות רבות, הנכס החשוב ביותר אינו ציוד או נדל"ן. הוא יכול להיות קוד, שיטה מקצועית, שם מסחרי, מאגר לקוחות, מצגת מכירה, תוכן, פיתוח או ידע שנצבר לאורך הדרך. כאשר אין הסדרה ברורה, עלולה להתעורר מחלוקת בשאלה אם הזכויות שייכות לאחד המייסדים באופן אישי או לחברה עצמה.
הסכם מייסדים צריך להתייחס להעברת הזכויות לחברה, לשמירה על סודיות, לשימוש במידע עסקי ולמצב שבו אחד המייסדים עוזב. הדבר נכון לא רק לחברות טכנולוגיה, אלא גם למשרדי שירותים, עסקים משפחתיים, חברות מסחר ושותפויות שמבוססות על קשרים מקצועיים.
"לא פעם המחלוקת מתחילה מכך שכל צד בטוח שהוא הביא את הנכס המרכזי לחברה", אומר ישראל אליאב. "הסדרה מוקדמת מונעת מצב שבו החברה מצליחה, ואז מתחיל ויכוח על השאלה למי באמת שייכת ההצלחה".
הסכם המייסדים והתקנון צריכים לדבר באותה שפה
הקמת חברה מחייבת רישום ותקנון, והתקנון הוא חלק מן המסגרת התאגידית הרשמית של החברה. הסכם המייסדים, לעומת זאת, מאפשר לשותפים להסדיר ביניהם את מערכת היחסים המסחרית בצורה מפורטת יותר, בהתאם לאופי הפעילות ולתוכניות של החברה.
חשוב שההסכם לא יישאר מסמך מנותק מן המציאות התאגידית. כאשר מדובר בזכויות הצבעה, העברת מניות, מנגנוני הגנה, מינוי בעלי תפקידים או התחייבויות שהחברה עצמה צריכה לכבד, יש לוודא שהדברים מעוגנים במסמכים המתאימים ובפעולות הנדרשות. בפסיקה אף נקבע כי חברה שאישרה הסכם מייסדים הכולל הגנה מפני דילול מחויבת לכבד את ההגנה שנקבעה בו.
"אני לא מציע למייסדים לחשוב רק על היום שבו החברה נרשמת. צריך לחשוב גם על היום שבו מגיע לקוח גדול, נדרש גיוס, מתגלעת מחלוקת או אחד השותפים משנה את מסלולו. הסכם מייסדים טוב לא עוצר את התנופה העסקית. הוא נותן לה בסיס יציב ועוגן קבוע".
משרד עורכי דין ישראל אליאב מלווה מייסדים, בעלי חברות ושותפים עסקיים בעריכת הסכמי מייסדים, התאמת הסכמים מסחריים וליווי משפטי בהקמת חברה. להתייעצות בנושא, ניתן להשאיר פרטים במשרד.
